שינויים

[http://www.bikecityguide.org/city/de/bremen/], לשם השוואה בתל אביב גרים 450 אלף תושבים ואחוז הרוכבים בה עומד על 11%. כלומר שיעור הרוכבי בברמן עומד על פי 2 יותר מזה של תל אביב.

[http://www.bikecityguide.org/city/de/bremen/], לשם השוואה בתל אביב גרים 450 אלף תושבים ואחוז הרוכבים בה עומד על 11%. כלומר שיעור הרוכבי בברמן עומד על פי 2 יותר מזה של תל אביב.

חלק מהסיבה למספר הרב של רוכבים בברמן הוא שמדובר בעיר שטוחה וחלק מזה נובע מהיסטוריה ארוכה של [[תחבורת אופניים]] בעיר וגישה כללית של משיכה לאופניים מאז המצאת האופניים. {{הערה|שם=bremenize|[http://www.bremenize.com/en/fahrradfahren-in-bremen-die-erste-jahre/ Cycling in Bremen – The Early Years] bremenize.com}} קצת לאחר התערוכה בה הוצגו האופניים הראשונים ב 1867 הופיעו אופניים בברמן. מספר הרוכבים בעיר עלה במהירות, בשנת 1881 קם איגוד רוכבי האופניים שכינה את עצמו בשם אנגלי "Bremen Bicycle Club". {{הערה|Reiß: Bremer Fahrradgeschichte, P. 134. See also: Meyer, H.W.: Die Entwicklung des Radfahrsports in Bremen, in: Werner, Willy (Hrsg): Amtliche Festschrift zum XIV. Bundestage in Bremen vom 6. bis 9. August 1897, Leipzig 1897, P. 35}} בגלל שהכבישים היו באותה תקופה עשויים בצורה גבשושית ומלאים בגללים של סוסים, רוכבים רבים העדיפו לרכוב על המדרכות. בתחילה הדבר נאסר אבל בשנת 1886 הוצא חוק האופניים הראשון בברמן Velocipedenordnung, שהתיר רכיבה על המדרכות לאחר מעבר מבחן ולוחית רישוי. בשנת 1907 יושמה הרגולציה של בית המחוקקים הגרמני וכתוצאה מכך בוטלו לוחות הרישוי לאופניים. {{הערה|שם=bremenize}}

חלק מהסיבה למספר הרב של רוכבים בברמן הוא שמדובר בעיר שטוחה וחלק מזה נובע מהיסטוריה ארוכה של [[תחבורת אופניים]] בעיר וגישה כללית של משיכה לאופניים מאז המצאת האופניים. {{הערה|שם=bremenize|[http://www.bremenize.com/en/fahrradfahren-in-bremen-die-erste-jahre/ Cycling in Bremen – The Early Years] bremenize.com}} קצת לאחר התערוכה בה הוצגו האופניים הראשונים ב-1867 הופיעו אופניים בברמן. מספר הרוכבים בעיר עלה במהירות, בשנת 1881 קם איגוד רוכבי האופניים שכינה את עצמו בשם אנגלי "Bremen Bicycle Club". {{הערה|Reiß: Bremer Fahrradgeschichte, P. 134. See also: Meyer, H.W.: Die Entwicklung des Radfahrsports in Bremen, in: Werner, Willy (Hrsg): Amtliche Festschrift zum XIV. Bundestage in Bremen vom 6. bis 9. August 1897, Leipzig 1897, P. 35}} בגלל שהכבישים היו באותה תקופה עשויים בצורה גבשושית ומלאים בגללים של סוסים, רוכבים רבים העדיפו לרכוב על המדרכות. בתחילה הדבר נאסר אבל בשנת 1886 הוצא חוק האופניים הראשון בברמן Velocipedenordnung, שהתיר רכיבה על המדרכות לאחר מעבר מבחן ולוחית רישוי. בשנת 1907 יושמה הרגולציה של בית המחוקקים הגרמני וכתוצאה מכך בוטלו לוחות הרישוי לאופניים. {{הערה|שם=bremenize}}

ברמן היתה בין הערים הראשונות בגרמניה להקים [[שבילי אופניים]]. שבילים אלה מומנו תחילה על ידי הרוכבים עצמם. בשנת 1897 "הפדרציה הגרמנית לאופניים" (German Bicycle Federation) קיימה את המפגש הלאומי הראשון שלה בברמן. לפני האירוע, רוכבי האופניים של ברמן ארגנו מגבית כספים להשקעה במסלולי אופניים. גיוס סכום של 5,000 מארק, דבר אפשר סלילה שבילי אופניים מיוחדים ב-Bürgerpark. הסנאט של ברמן לא השתוקק למסלולים כאלה. בתוך שנה (על פי צו מיולי 1898) החלו בבדיקות של מסלולי אופניים - לאורך Bismarckstrasse סללו רצועות טובות ברוחב שלושים ס"מ רצועות באמצע הכביש, בעוד על Osterdeich  נסללו שני מסלולים בצד הדרך. ב-Holler Allee ופארק אלי, שני מסלולי רכיבה הוסבו לנתיבי אופניים{{הערה|שם=bremenize}} הסיבות להקמת שבילי האופניים הייתה כדי למנוע רכיבה במדרכות מצד אחד ולהגן על הרוכבים ממרכבות שלא היו להן מעצורים טובים. {{הערה|שם=bremenize}} בתחילה הייתה התלבטות אם לסלול שבילים בצידי הדרך או במרכז הדרך אבל בגלל חסימת שבילים על ידי עגלות הייתה עדיפות לשבילים במרכז הדרך ושבילים נוצרו על ידי פס לבנים חלקות במיוחד. ברמן לא הייתה רק אחת הערים הראשונות לסלול שבילים אלא גם סללה רשת נרחבת של שבילים, יותר מערים אחרות. עד שנת 1933 ב 20% מהמדרכות בעיר היו שבילי אופניים לצידן, בעוד שברוב הערים האחרות בגרמניה נתון זה לא הגיע ל-10%. {{הערה| Ebert, Anne-Katrin: Radelnde Nationen. Die Geschichte des Fahrrades in Deutschland und den Niederlanden bis 1940, Frankfurt am Main 2010, P. 407, FN 172}}{{הערה|שם=bremenize}}

ברמן היתה בין הערים הראשונות בגרמניה להקים [[שבילי אופניים]]. שבילים אלה מומנו תחילה על ידי הרוכבים עצמם. בשנת 1897 "הפדרציה הגרמנית לאופניים" (German Bicycle Federation) קיימה את המפגש הלאומי הראשון שלה בברמן. לפני האירוע, רוכבי האופניים של ברמן ארגנו מגבית כספים להשקעה במסלולי אופניים. גיוס סכום של 5,000 מארק, דבר אפשר סלילה שבילי אופניים מיוחדים ב-Bürgerpark. הסנאט של ברמן לא השתוקק למסלולים כאלה. בתוך שנה (על פי צו מיולי 1898) החלו בבדיקות של מסלולי אופניים - לאורך Bismarckstrasse סללו רצועות טובות ברוחב שלושים ס"מ רצועות באמצע הכביש, בעוד על Osterdeich  נסללו שני מסלולים בצד הדרך. ב-Holler Allee ופארק אלי, שני מסלולי רכיבה הוסבו לנתיבי אופניים{{הערה|שם=bremenize}} הסיבות להקמת שבילי האופניים הייתה כדי למנוע רכיבה במדרכות מצד אחד ולהגן על הרוכבים ממרכבות שלא היו להן מעצורים טובים. {{הערה|שם=bremenize}} בתחילה הייתה התלבטות אם לסלול שבילים בצידי הדרך או במרכז הדרך אבל בגלל חסימת שבילים על ידי עגלות הייתה עדיפות לשבילים במרכז הדרך ושבילים נוצרו על ידי פס לבנים חלקות במיוחד. ברמן לא הייתה רק אחת הערים הראשונות לסלול שבילים אלא גם סללה רשת נרחבת של שבילים, יותר מערים אחרות. עד שנת 1933 ב 20% מהמדרכות בעיר היו שבילי אופניים לצידן, בעוד שברוב הערים האחרות בגרמניה נתון זה לא הגיע ל-10%. {{הערה| Ebert, Anne-Katrin: Radelnde Nationen. Die Geschichte des Fahrrades in Deutschland und den Niederlanden bis 1940, Frankfurt am Main 2010, P. 407, FN 172}}{{הערה|שם=bremenize}}