| על פני כדור הארץ ישנה כמות סופית של מים מתוקים, אשר אגורים ב[[אקוויפרים]], במים על פני השטח, וב[[אטמוספירה]], כל אלה הן חלק מה[[הידרוספרה]] והתנועה בין המאגרים השונים היא [[מחזור המים בטבע]] שהוא דוגמה ל[[מחזור ביוגאוכימי]]. כמות המים המתוקים, ו[[קצב]] הזרימה של מים בין מאגרים מכתיבה קצב שימוש מקסימלי במים מתוקים - כך שמים מתוקים הם [[משאב מתחדש]] אבל בעל [[קצב התחדשות]] מוגבל. יש אנשים שחושבים שמי האוקיינוסים הם מים זמינים, אך כמות ה[[אנרגיה]] שיש להשקיע כדי ל[[התפלת מי ים|התפיל מי מלח]] למים מתוקים מונעת מרוב המדינות לבצע זאת כיום בהיקף נרחב, דבר המסביר מדוע רק אחוז קטן מאד ממאגר המים המתוקים העולמי מקורו בהתפלה.<ref>''World Energy Outlook 2005: Middle East and North Africa Insights'', International Energy Agency, Paris (2005)</ref> היות ורוב ההתפלה דורשת אנרגיה ממקורות [[אנרגיה מחצבית]] פרוש ההתפלה גם ביסוס משק המים על [[משאב מתכלה]]. לחלופין ניתן להתפיל כמות גדולה יותר ויותר של מים, ואף באמצעים של [[אנרגיה מתחדשת]] אבל דבר זה כרוך בעצמו באתגרים ובעיות שונות (שכן הוא דורש הגדלה נוספת של צריכת האנרגיה לנפש ועלול להיות כרוך בבעיות בריאות שונות). | | על פני כדור הארץ ישנה כמות סופית של מים מתוקים, אשר אגורים ב[[אקוויפרים]], במים על פני השטח, וב[[אטמוספירה]], כל אלה הן חלק מה[[הידרוספרה]] והתנועה בין המאגרים השונים היא [[מחזור המים בטבע]] שהוא דוגמה ל[[מחזור ביוגאוכימי]]. כמות המים המתוקים, ו[[קצב]] הזרימה של מים בין מאגרים מכתיבה קצב שימוש מקסימלי במים מתוקים - כך שמים מתוקים הם [[משאב מתחדש]] אבל בעל [[קצב התחדשות]] מוגבל. יש אנשים שחושבים שמי האוקיינוסים הם מים זמינים, אך כמות ה[[אנרגיה]] שיש להשקיע כדי ל[[התפלת מי ים|התפיל מי מלח]] למים מתוקים מונעת מרוב המדינות לבצע זאת כיום בהיקף נרחב, דבר המסביר מדוע רק אחוז קטן מאד ממאגר המים המתוקים העולמי מקורו בהתפלה.<ref>''World Energy Outlook 2005: Middle East and North Africa Insights'', International Energy Agency, Paris (2005)</ref> היות ורוב ההתפלה דורשת אנרגיה ממקורות [[אנרגיה מחצבית]] פרוש ההתפלה גם ביסוס משק המים על [[משאב מתכלה]]. לחלופין ניתן להתפיל כמות גדולה יותר ויותר של מים, ואף באמצעים של [[אנרגיה מתחדשת]] אבל דבר זה כרוך בעצמו באתגרים ובעיות שונות (שכן הוא דורש הגדלה נוספת של צריכת האנרגיה לנפש ועלול להיות כרוך בבעיות בריאות שונות). |
− | כמות השימוש העולמית במים מתוקים נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה [[הכחדה אנושית|לסכן את קיום האנושות]]. מדענים ממליצים על שימוש בפחות מ-4000 ק"מ מעוקבים בשנה של שימוש צרכני של משאבים מי נגר עבור כלל האנושות. כיום האנושות צורכת כ-2,600 ק"מ מעורבים של מים מתוקים בשנה היות והצריכה של מים גדלה כל הזמן, [[האנושות]] צפויה לגיע לגבול זה באמצע המאה ה-21. כבר היום עקב שאיבה וניצול של מים, כרבע ממערכות הנהרות בעולם לא מגיעות לאוקיינוסים לפחות חלק מהשנה. דבר זה הוא בעל השלכות על [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] ועלול להיות בעל השלכות חמורות על החקלאות והחברה האנושית. [https://www.newscientist.com/article/dn18573-earths-nine-life-support-systems-fresh-water/] | + | כמות השימוש העולמית במים מתוקים נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה [[הכחדת האנושות|לסכן את קיום האנושות]]. מדענים ממליצים על שימוש בפחות מ-4000 ק"מ מעוקבים בשנה של שימוש צרכני של משאבים מי נגר עבור כלל האנושות. כיום האנושות צורכת כ-2,600 ק"מ מעורבים של מים מתוקים בשנה היות והצריכה של מים גדלה כל הזמן, [[האנושות]] צפויה לגיע לגבול זה באמצע המאה ה-21. כבר היום עקב שאיבה וניצול של מים, כרבע ממערכות הנהרות בעולם לא מגיעות לאוקיינוסים לפחות חלק מהשנה. דבר זה הוא בעל השלכות על [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] ועלול להיות בעל השלכות חמורות על החקלאות והחברה האנושית. [https://www.newscientist.com/article/dn18573-earths-nine-life-support-systems-fresh-water/] |