שינויים

'''המהפכה המיקרוביולוגית''' היא התהליך של גילוי יסודות המיקרוביולוגיה וההשפעה העצומה של תהליך זה על הביולוגיה, הרפואה החברה האנושית ודרכו על כדור הארץ כולו. מהפכה זו התרחשה בכמה גלים שכללו את פיתוח המיקרוסקופ וגילוי החיידקים, גילוי הקשר בינם לבין המחלות, שיטות למלחמה במחלות והבנה ומניפולציה של סביבת התא ומערכות ביולוגיות בגוף. במובנים רבים מהפכה זו היא עדיין מתרחשת ורחוקה מסיומה עם תהליכים ותחומים כמו בינהם מיפוי הגנום, הבנת תפקודי התא, רפואה מותאמת אישית, הנדסה גנטית, ננו-טכנולוגיה, הנדסת רקמות, מניעת הזדקנות וטראנס-הומניזם.  

'''המהפכה המיקרוביולוגית''' היא התהליך של גילוי יסודות המיקרוביולוגיה וההשפעה העצומה של תהליך זה על הביולוגיה, הרפואה החברה האנושית ודרכו על כדור הארץ כולו. מהפכה זו התרחשה בכמה גלים שכללו את פיתוח המיקרוסקופ וגילוי החיידקים, גילוי הקשר בינם לבין המחלות, שיטות למלחמה במחלות והבנה ומניפולציה של סביבת התא ומערכות ביולוגיות בגוף. במובנים רבים מהפכה זו היא עדיין מתרחשת ורחוקה מסיומה עם תהליכים ותחומים כמו בינהם מיפוי הגנום, הבנת תפקודי התא, רפואה מותאמת אישית, הנדסה גנטית, ננו-טכנולוגיה, הנדסת רקמות, מניעת הזדקנות וטראנס-הומניזם.  

אירועים ו[[תהליכים]] במהפכה המיקרוביולוגית:

אירועים ו[[תהליכים]] במהפכה המיקרוביולוגית:

[[קובץ:Jan Verkolje - Antonie van Leeuwenhoek.jpg|ממוזער|250px|אנטוני ואן לוונהוק, ממציא המיקרוסקופ ומגלה החיידקים]]

[[קובץ:Jan Verkolje - Antonie van Leeuwenhoek.jpg|ממוזער|250px|אנטוני ואן לוונהוק, ממציא המיקרוסקופ ומגלה החיידקים]]

* 1876 - רוברט קוך  מציג ראיות חזקות על ידי סדרת ניסויים בעכברים, בין חיידקים לבין מחלות האדם, במקרה של חיידקי הגחלת (אנטראקס). הדבר גורם לפרסומו ולהד משמעותי בקהילת החוקרים הביולוגים.  

* 1876 - רוברט קוך  מציג ראיות חזקות על ידי סדרת ניסויים בעכברים, בין חיידקים לבין מחלות האדם, במקרה של חיידקי הגחלת (אנטראקס). הדבר גורם לפרסומו ולהד משמעותי בקהילת החוקרים הביולוגים.  

* 1882 -  קוך מוצא את חיידקי השחפת. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, ביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה.  

* 1882 -  קוך מוצא את חיידקי השחפת. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, ביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה.  

* 1883 - אדווין קלבס מגלה את החיידק הגורם למחלת הדיפתריה. ב 1884 הצליח פרידריך לפלר לבודד ולגדל לראשונה בתרבית את החיידק.  גידול החיידק בתרבית אפשר ללפלר ובמקביל למיקרוביולוגים אחרים דוגמת, אמיל רו (Émile Roux) ואלכסנדר ירסן (Alexandre Yersin) לזהות את יצורו של רעלן הדיפתריה על ידי החיידק, והיווה ציון דרך משמעותי בפיתוח חיסון כנגד הרעלן על ידי אמיל אדולף פון ברינג. בנוסף לכך פיתח לפלר שיטה מהירה לזיהוי החיידק בחולים חשודים וכן הצליח להראות לראשונה את קיום הנשאות בחיידקים אלה בקרב אוכלוסייה בריאה של ילדים. בכך היה לראשון שהציג מקרי נשאות ברורים של חיידק שמהווה סיכון פוטנציאלי באוכלוסיות בריאות.  

* 1883 - אדווין קלבס מגלה את החיידק הגורם למחלת הדיפתריה. ב 1884 הצליח פרידריך לפלר לבודד ולגדל לראשונה בתרבית את החיידק.  גידול החיידק בתרבית אפשר ללפלר ובמקביל למיקרוביולוגים אחרים דוגמת, אמיל רו (Émile Roux) ואלכסנדר ירסן (Alexandre Yersin) לזהות את יצורו של רעלן הדיפתריה על ידי החיידק, והיווה ציון דרך משמעותי בפיתוח חיסון כנגד הרעלן על ידי אמיל אדולף פון ברינג. בנוסף לכך פיתח לפלר שיטה מהירה לזיהוי החיידק בחולים חשודים וכן הצליח להראות לראשונה את קיום הנשאות בחיידקים אלה בקרב אוכלוסייה בריאה של ילדים. בכך היה לראשון שהציג מקרי נשאות ברורים של חיידק שמהווה סיכון פוטנציאלי באוכלוסיות בריאות.  

* 1884 פרסום "העקרונות של קוך", ופיתוח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר.  

* 1884 פרסום "העקרונות של קוך", ופיתוח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר.  

* גילוי עקרונות החיסון במחלות שונות כולל עבעבועות שחורות ולאחר מכן על ידי קוך ואחרים.  

* גילוי עקרונות החיסון במחלות שונות כולל עבעבועות שחורות ולאחר מכן על ידי קוך ואחרים.  

* פיתוח ההיגיינה לריפוי ומניעת מחלות והמתח בין ההיגיניה לבין המיקרוביולוגיה. (היריב של קוך שהתאבד)

* פיתוח ההיגיינה לריפוי ומניעת מחלות והמתח בין ההיגיניה לבין המיקרוביולוגיה. (היריב של קוך שהתאבד)

* תחילת ההכרות עם מערכת החיסון - גילוי תפקוד הפגוציטים על ידי מנציקוב וגילוי הנוגדנים על ידי זוכה פרס הנובל השני של 1908

* 1897 גילוי הנוגדנים על ידי פאול ארליך והמשך הבנת מערכת החיסון - ארליך ומצ'ניקוב זכו בפרס נובל לרפואה בשנת 1908 על תרומתם העצומה הגדולה להבנת יסודו מערכת החיסון

* גילוי יהקשר בין זיהום חיידקי לבין פטירת יולדות בלידה על ידי זמוובויס.  

* גילוי יהקשר בין זיהום חיידקי לבין פטירת יולדות בלידה על ידי זמוובויס.  

* [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין המהיר]] של המאה ה-20 באירופה ולאחר מכן בשאר העולם עקב שילוב של המהפכה התעשייתית, שיפורים בהיגיינה והמהפכה המיקרוביולוגית עקב הפחתה עצומה בפטירת תינוקות והפחתה חשובה גם בפטירת אנשים צעירים (לדוגמה שחפת) ובכלל, התחלת המנגון של [[מעבר דמוגרפי]] ויציקת התהליכים שהובילו ל[[מהפכה הירוקה]]

* [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין המהיר]] של המאה ה-20 באירופה ולאחר מכן בשאר העולם עקב שילוב של המהפכה התעשייתית, שיפורים בהיגיינה והמהפכה המיקרוביולוגית עקב הפחתה עצומה בפטירת תינוקות והפחתה חשובה גם בפטירת אנשים צעירים (לדוגמה שחפת) ובכלל, התחלת המנגון של [[מעבר דמוגרפי]] ויציקת התהליכים שהובילו ל[[מהפכה הירוקה]]

* גילוי האנטיביוטיקה

* גילוי האנטיביוטיקה

* הכחדת החיידק של עבעבואות שחורות בטבע, ריפוי רוב המחלות הזיהומיות וצמצום שלהן ראשית בעולם הראשון ולאחר מכן במדינות העניות  

* הכחדת החיידק של עבעבועות שחורות בטבע, ריפוי רוב המחלות הזיהומיות וצמצום שלהן ראשית בעולם הראשון ולאחר מכן במדינות העניות  

* פיתוח [[גלולה נגד הריון|הגלולה למניעת הריון]] על ידי רופאים חוקרים ופמינסטיות והשלכות הרבה של הגלולה על חיי האנושות.  

* פיתוח [[גלולה נגד הריון|הגלולה למניעת הריון]] על ידי רופאים חוקרים ופמינסטיות והשלכות הרבה של הגלולה על חיי האנושות.  

* גילוי ה-DNA ובמהשך הסינתזה הגדולה בין רעיונות התורשה של מנדל לבין [[אבולוציה]] כפי שפותחה על ידי דארווין.  

* גילוי ה-DNA ובמהשך הסינתזה הגדולה בין רעיונות התורשה של מנדל לבין [[אבולוציה]] כפי שפותחה על ידי דארווין.