47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − + − + − + + שורה 10:
שורה 11: + − + − +
אין תקציר עריכה
'''המהפכה המיקרוביולוגית''' היא התהליך של גילוי יסודות המיקרוביולוגיה וההשפעה העצומה של תהליך זה על הביולוגיה, הרפואה החברה האנושית ודרכו על כדור הארץ כולו. מהפכה זו התרחשה בכמה גלים שכללו את גילוי החיידקים, גילוי הקשר בינם לבין המחלות, שיטות למלחמה במחלות והבנה ומניפולציה של סביבת התא ומערכות ביולוגיות בגוף. במובנים רבים מהפכה זו היא עדיין מתרחשת ורחוקה מסיומה עם תהליכים ותחומים כמו בינהם מיפוי הגנום, הבנת תפקודי התא, רפואה מותאמת אישית, הנדסה גנטית, ננו-טכנולוגיה, הנדסת רקמות, מניעת הזדקנות וטראנס-הומניזם.
'''המהפכה המיקרוביולוגית''' היא התהליך של גילוי יסודות המיקרוביולוגיה וההשפעה העצומה של תהליך זה על הביולוגיה, הרפואה החברה האנושית ודרכו על כדור הארץ כולו. מהפכה זו התרחשה בכמה גלים שכללו את פיתוח המיקרוסקופ וגילוי החיידקים, גילוי הקשר בינם לבין המחלות, שיטות למלחמה במחלות והבנה ומניפולציה של סביבת התא ומערכות ביולוגיות בגוף. במובנים רבים מהפכה זו היא עדיין מתרחשת ורחוקה מסיומה עם תהליכים ותחומים כמו בינהם מיפוי הגנום, הבנת תפקודי התא, רפואה מותאמת אישית, הנדסה גנטית, ננו-טכנולוגיה, הנדסת רקמות, מניעת הזדקנות וטראנס-הומניזם.
אירועים ותהליכים במהפכה המיקרו ביולוגית:
אירועים ו[[תהליכים]] במהפכה המיקרוביולוגית:
* 1672 - גילוי החיידקים והמיקרו אורגזנמים ופיתוח המיקרוסקופו על ידי אנטוני ואן לוונהוק
[[קובץ:Jan Verkolje - Antonie van Leeuwenhoek.jpg|ממוזער|250px|אנטוני ואן לוונהוק, ממציא המיקרוסקופ ומגלה החיידקים]]
* 1768 - ניבויים וראיות נגד תאורית הבריאה הספונטנית על ידי לאדזרו ספלנצאני, כנגד טיעונים בעדה מצד בופון ונידהם, הדבר הדגיש את חשיבות עריכת ניסויים בביולוגיה.
* 1672 - גילוי החיידקים והמיקרו אורגזנמים ופיתוח המיקרוסקופ על ידי אנטוני ואן לוונהוק. אותו זמן היה מקובל להשתמש בזכוכית מגדלת על אריגים כדי לבחון את איכותם, לוונהוק ליטש עדשות משל עצמו. הוא כתב לחברה המלכותית למדע על תגליותיו. מאוחר יותר גילה כי חיידקים מצויים במקומות רבים כמו מי שלוליות.
* 1768 - ניבויים וראיות נגד תאורית הבריאה הספונטנית על ידי חוקר הטבע לאדזרו ספלנצאני, כנגד טיעונים בעדה מצד בופון ונידהם, הדבר הדגיש את חשיבות עריכת ניסויים בביולוגיה.
* 1840 הפתולוג הגרמני יאקוב הנלה מעלה את התאוריה למחלות מידבקות.
* 1840 הפתולוג הגרמני יאקוב הנלה מעלה את התאוריה למחלות מידבקות.
* 1856-1854 לואי פסטר נוחל נצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, וגידול תולעי משי,
* 1856-1854 לואי פסטר נוחל נצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, וגידול תולעי משי,
* 1876 - רוברט קוך מציג ראיות חזקות על ידי סדרת ניסויים בעכברים, בין חיידקים לבין מחלות האדם, במקרה של חיידקי הגחלת (אנטראקס). הדבר גורם לפרסומו ולהד משמעותי בקהילת החוקרים הביולוגים.
* 1876 - רוברט קוך מציג ראיות חזקות על ידי סדרת ניסויים בעכברים, בין חיידקים לבין מחלות האדם, במקרה של חיידקי הגחלת (אנטראקס). הדבר גורם לפרסומו ולהד משמעותי בקהילת החוקרים הביולוגים.
* 1882 - קוך מוצא את חיידקי השחפת. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, ביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה.
* 1882 - קוך מוצא את חיידקי השחפת. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, ביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה.
* 1883 - אדווין קלבס מגלה את החיידק הגורם למחלת הדיפתריה. ב 1884 הצליח פרידריך לפלר לבודד ולגדל לראשונה בתרבית את החיידק. גידול החיידק בתרבית אפשר ללפלר ובמקביל למיקרוביולוגים אחרים דוגמת, אמיל רו (Émile Roux) ואלכסנדר ירסן (Alexandre Yersin) לזהות את יצורו של רעלן הדיפתריה על ידי החיידק, והיווה ציון דרך משמעותי בפיתוח חיסון כנגד הרעלן על ידי אמיל אדולף פון ברינג. בנוסף לכך פיתח לפלר שיטה מהירה לזיהוי החיידק בחולים חשודים וכן הצליח להראות לראשונה את קיום הנשאות בחיידקים אלה בקרב אוכלוסייה בריאה של ילדים. בכך היה לראשון שהציג מקרי נשאות ברורים של חיידק שמהווה סיכון פוטנציאלי באוכלוסיות בריאות.
* 1884 פרסום "העקרונות של קוך", ופיתוח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר.
* 1884 פרסום "העקרונות של קוך", ופיתוח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר.
* המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות בינהם דפטריה, כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
* המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות בינהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
* גילוי דרכי העברת חיידקים על ידי חרקים לאדם ויצירת מחלות בינהם במחלות הבקר של טקסס, מחלת השנה, מלריה, קדחת צהובה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
* 1889 החוקר האמריקאי תאובלד סמית (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. הדבר מוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השנה, מלריה, קדחת צהובה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
* גילוי עקרונות החיסון במחלות שונות כולל עבעבועות שחורות ולאחר מכן על ידי קוך ואחרים.
* גילוי עקרונות החיסון במחלות שונות כולל עבעבועות שחורות ולאחר מכן על ידי קוך ואחרים.
* פיתוח ההיגיינה לריפוי ומניעת מחלות והמתח בין ההיגיניה לבין המיקרוביולוגיה. (היריב של קוך שהתאבד)
* פיתוח ההיגיינה לריפוי ומניעת מחלות והמתח בין ההיגיניה לבין המיקרוביולוגיה. (היריב של קוך שהתאבד)