שינויים

באמצעות הממים והפעולות האקטיביסטיות ניתן, לדעתו, לבטל את הקוליות האמריקאית, הקוליות של הצריכה, הקוליות של המותגים, [[מזון מהיר|הקוליות של המזון המהיר]] ועוד.

באמצעות הממים והפעולות האקטיביסטיות ניתן, לדעתו, לבטל את הקוליות האמריקאית, הקוליות של הצריכה, הקוליות של המותגים, [[מזון מהיר|הקוליות של המזון המהיר]] ועוד.

תת הפרק האחרון של פרק חורף הוא "הסכימה של הפרמידה הכלכלית הגלובלית". בפרק זה דן לאסן בויכוח בין [[כלכלה אקולוגית]] או "[[ביו כלכלה]]" לבין "המרחיבנים" - כלכלנים נאו-קלאסים שרואים ב[[צמיחה כלכלכית]] ובצעדים שמאפשרים אותה כמו [[שוק חופשי]] פתרון לכל בעיה חברתית או סביבתית.  

תת הפרק האחרון של פרק חורף הוא "הסכימה של הפרמידה הכלכלית הגלובלית". בפרק זה דן לאסן בויכוח בין [[כלכלה אקולוגית]] או "[[ביו כלכלה]]" לבין "המרחיבנים" - [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסים]] שרואים ב[[צמיחה כלכלית]] ובצעדים שמאפשרים אותה כמו [[שוק חופשי]], פתרון לכל בעיה חברתית או סביבתית. לאסן מביא אמירות של כלכלנים בכירים בהם [[קנת ארו]] , [[לורנס סאמרס]] ו[[ג'וליאן סיימון]] שהביעו עמדות של [[אופטימיזם טכנולוגי]] לפיהן ניתן להחליף את ה[[הון טבעי]] הטבעי בהון תעשייתי, אין בעיה של התחממות עולמית ולמעשה אין שום בעיה סביבתית במשך ה-7 מיליארד השנים הבאות.  

בפרק השני של פרק אביב הוא "האקטיביזם החדש" שבו הוא גם מציין מה האקטיביזם שהוא מנסה להשיג הוא לא -לא קולים, לא משתמטים, לא פמיניסטים במובן שלא הכל מצטמצם לסוגיות של מגדר (או לפוליטיקה של זהויות), לא שמאלנים בגלל שהלהט של השמאל כבה. תכנון מרכזי, בעלות ציבוריצ ואפילו מדינת רווחה הוכחו כפגומים מיסודם. המדינות מאמצות היום פילוסופיה של שוק חופשי. נקודת מבט זו היא פגומה בצורה חמורה היא טובה בהרבה מפיקוח ממשלתי ריכוזי. הוא מעיד כי בעקבות הנזק האקולוגי הרחב של הקומוניזם הוא כבר לא מכנה עצמו שמאלן. הוא גם מבקר את העורך של הארפרס, לואיס לאפלאם שהוא "השמאלן הליברלי" בהתגלמותו אבל הוא סירב לגנות מודעות של חברות טבק. השמאל הליברלי מוצא דרכים לאמץ בעיות אמיתיות כמו תנועת השחורים, תנועת הנשים והתנועה להגנת הסביבה אבל הוא בעצם חלק מהבעיה לפי לאסן.

הסוכיו החמורות של התקופה שלנו היא לא שמאל וימין , גברים מול נשים, שחרוים או לבנים. האתגר שלנו הוא להפטר מהאיזמים והפרות הקדושות הישנות להתמסר ל "ביקורת חסרת רחמים של כל מה שקיים" ולאחר מכן האתגר הגדול הוא להזחיר את התודעה המהפכנית והמחאתית לעולם כיום על ידי גישה דומה לזו של הבלגן בפריס ב 1968 . "אנחנו נהרוס את העולם הזה".  

הפרק השני של פרק אביב הוא "האקטיביזם החדש" שבו לאסן מציין מה האקטיביזם שהוא מנסה להשיג. בין היתר על ידי תחימה שלו - כלומר להסביר מה הוא אינו. לא קולים, לא משתמטים, לא פמיניסטים במובן שלא הכל מצטמצם לסוגיות של מגדר (או ל[[פוליטיקה של זהויות]]), לא שמאלנים בגלל שהלהט של השמאל כבה. תכנון מרכזי, בעלות ציבורית ואפילו מדינת רווחה הוכחו לפי לאסן כפגומים מיסודם. המדינות מאמצות היום פילוסופיה של [[שוק חופשי]]. נקודת מבט זו היא פגומה בצורה חמורה אבל היא טובה בהרבה מפיקוח ממשלתי ריכוזי. הוא מעיד כי בעקבות הנזק האקולוגי הרחב של ה[[קומוניזם]] הוא כבר לא מכנה עצמו שמאלן. הוא גם מבקר את העורך של הארפרס, לואיס לאפלאם שהוא "השמאלן הליברלי" בהתגלמותו אבל הוא סירב לגנות מודעות של [[חברות טבק]] בעיתון שלו. לפי לאסן, [[ליברליזם|השמאל הליברלי]] מוצא דרכים לאמץ בעיות אמיתיות כמו תנועת השחורים, תנועת הנשים ו[[סביבתנות|התנועה להגנת הסביבה]] אבל הוא בעצם חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון.

לפי לאסן הבעויות החמורות של התקופה שלנו היא לא שמאל וימין, גברים מול נשים, שחורים או לבנים. האתגר שלנו הוא להפטר מה"איזמים" והפרות הקדושות הישנות להתמסר ל "ביקורת חסרת רחמים של כל מה שקיים" ולאחר מכן האתגר הגדול הוא להחזיר את התודעה המהפכנית והמחאתית לעולם כיום על ידי גישה דומה לזו של [[מרד הסטודנטים במאי 1968]]. "אנחנו נהרוס את העולם הזה".  

==ראו גם==

==ראו גם==