שורה 3: |
שורה 3: |
| '''כלכלת התמכרות''' היא תאוריה לפיה חלקים גדלים והולכים של [[כלכלה|הכלכלה המודרנית]] תלויים במוצרים או שירותים [[התמכרות|גורמי התמכרות]] וכי דבר זה הוא מאפיין מרכזי וחשוב לכלכלה כיום, אף שהוא גורם נזקים שונים לצרכנים ולחברה בכלל. | | '''כלכלת התמכרות''' היא תאוריה לפיה חלקים גדלים והולכים של [[כלכלה|הכלכלה המודרנית]] תלויים במוצרים או שירותים [[התמכרות|גורמי התמכרות]] וכי דבר זה הוא מאפיין מרכזי וחשוב לכלכלה כיום, אף שהוא גורם נזקים שונים לצרכנים ולחברה בכלל. |
| | | |
− | בחברה פרה-תעשייתית רוב הכלכלה עסקה בייצור מוצרי-קיום, ובמיוחד [[מזון]]. אף כי מוצרים ממכרים כמו [[טבק]] או [[אופיום]] קיימים מזה מאות או אלפי שנים, הם לא יכלו להיות חלק מרכזי בכלכלה מסיבות מעשיות. לאחר [[המהפכה התעשייתית]] חלקים גדלים והולכים של הכלכלה הוקדשו להגדלת איכות החיים בצורות שונות כמו הספקת יותר בגדים, מגורים נאותים יותר, יותר שירותי בריאות, אפשרויות נוספות של נופש ותחבורה ועוד. ככל שהכלכלה מתקדמת והתוצר לנפש עולה, יש קושי לפתח תעשיות מסורתיות שלא מבוססות על התמכרות. כשם שיש כמות מקסימלית של מזון שניתן לספק לאדם בשנה, יש גם כמות מקסימלית של מוצרים ושירותים מועילים שניתן לספק לו. כדי להתגבר על קושי זה, יותר ויותר תעשיות וענפים מנסים להגדיל התמכרות של צרכנים. כאשר יש הצלחה לגרום להתמכרות של צרכנים מובטח "קהל שבוי" והגדלת המכירות. | + | בחברה פרה-תעשייתית רוב הכלכלה עסקה בייצור מוצרי-קיום, ובמיוחד [[מזון]]. אף כי מוצרים ממכרים כמו [[טבק]] או [[אופיום]] קיימים מזה מאות או אלפי שנים, הם לא יכלו להיות חלק מרכזי בכלכלה מסיבות מעשיות. לאחר [[המהפכה התעשייתית]] חלקים גדלים והולכים של הכלכלה הוקדשו לשיפור איכות החיים והנוחות בצורות שונות כמו הספקת יותר בגדים, מגורים נאותים יותר, יותר שירותי בריאות, אפשרויות נוספות של נופש ותחבורה ועוד. ככל שהכלכלה מתקדמת והתוצר לנפש עולה, יש קושי לפתח תעשיות מסורתיות שלא מבוססות על התמכרות. כשם שיש כמות מקסימלית של מזון שניתן לספק לאדם בשנה, יש גם כמות מקסימלית של מוצרים ושירותים מועילים שניתן לספק לו. כדי להתגבר על קושי זה, יותר ויותר תעשיות וענפים מנסים להגדיל התמכרות של צרכנים תוך שהם מנצלים אמצעים שונים כמו מניפולציות כימיות, [[לובי פוליטי]], יצירת סביבה פיזית וחברתית שבה קל להתחיל לצרוך את המוצר וקשה להמנע ממנו, פרסום מאסיבי, [[שיווק לילדים ולבני נוער]], חסימת חלופות אחרות והכנסת היבטים של [[התמכרות התנהגותית]] למוצרים ושירותים. כאשר יש הצלחה לגרום להתמכרות של צרכנים מובטח "קהל שבוי" והגדלת המכירות. |
| | | |
| שאלות הנוגעות לכלכלת התמכרות כוללות את השאלות הבאות - האם התמכרות היא חלק חשוב מתעשייה מסויימת? האם גופים בתעשייה זו מנסים להגדיל את ההתמכרות למוצר? מה ההשלכות של התמכרות זו (על הצרכנים, על החברה בכלל)? עד כמה מדובר באמת בהתמכרות - כלומר כמה קל לצרכנים להספיק או להפחית את צריכת המוצר או השירות? | | שאלות הנוגעות לכלכלת התמכרות כוללות את השאלות הבאות - האם התמכרות היא חלק חשוב מתעשייה מסויימת? האם גופים בתעשייה זו מנסים להגדיל את ההתמכרות למוצר? מה ההשלכות של התמכרות זו (על הצרכנים, על החברה בכלל)? עד כמה מדובר באמת בהתמכרות - כלומר כמה קל לצרכנים להספיק או להפחית את צריכת המוצר או השירות? |
| | | |
− | ==רקע על כלכלה בתאוריה הכלכלית== | + | ==רקע על התמכרות בתאוריה הכלכלית== |
− | מבחינת [[חקר הכלכלה]] התמכרות מהווה בעיה או חריג ל[[תורת הצרכן]] של [[כלכלה נאו-קלאסית|תאוריה הנאו-קלאסית]]. תאוריה זו מניחה כי צרכנים הם יצורים [[רציונלי]] שצורכים את כלל המוצרים ללא כפייה, ומתוך רצון להשיג עונג או רווחה. בתיאור הכלכלי השגה של עונג רגעי (עקב הרכישה או השימוש במוצר או השירות) והשגה של [[רווחה]] הם דברים זהים, והרווחה החברתית מוגדרת כסך צורות העונג של כלל הצרכנים. | + | מבחינת [[חקר הכלכלה]] התמכרות מהווה בעיה או חריג ל[[תורת הצרכן]] של [[כלכלה נאו-קלאסית|תאוריה הנאו-קלאסית]]. תאוריה זו מניחה כי צרכנים הם יצורים [[תאוריית הבחירה הרציונלית|רציונליים]] שצורכים את כלל המוצרים ללא כפייה, ומתוך רצון להשיג עונג או רווחה. בתיאור הכלכלי השגה של עונג רגעי (עקב הרכישה או השימוש במוצר או השירות) והשגה של [[רווחה]] הם דברים זהים, והרווחה החברתית מוגדרת כסך צורות העונג של כלל הצרכנים. |
| | | |
− | לעומת זאת בהתמכרות קיים הרעיון לפיו צרכנים מתחרטים על חלק מסוגי המוצרים או השירותים שהם רוכשים והיו שמחים אם מוצרים אלה כלל לא היו קיימים או אם הצריכה שלהם עצמם הייתה קטנה יותר או אפסית ממוצרים אלה - אך יש להם בעיית שליטה עצמית. דבר זה הוא משמעותי אפילו יותר אם חלק מסוגי ההתמכרות מובילים לא רק לפגיעה עצמית אלא גם לפגיעה באנשים אחרים. בנוסף ההתמכרות מכילה רעיון של [[כלכלה אבולוציונית|אבולוציה בטעמי הצרכן]] - בתחילה ייתכן והצרכן מקבל הנאה נמוכה ואין לו התמכרות למוצר, בהמשך הטעמים של הצרכן משתנים - ההנאה מקניית המוצר או השירות גדלה אבל גם הרצון להפסיק קנייה זו. הטעמים של הצרכן משתנים בעקבות הצריכה, דבר שלא קיים ברוב המודלים של כלכלה נאו-קלאסית. מודל אחר של התמכרות הוא מקרים בהם הצרכן אולי רוצה לא לקנות את המוצר, אבל אין לו הרבה ברירות אחרות, בין היתר בגלל הטעמים של צרכנים אחרים או בגלל תכנון פיזי של מקום שקשה לצאת ממנו. | + | לעומת זאת בהתמכרות קיים הרעיון לפיו צרכנים מתחרטים על חלק מסוגי המוצרים או השירותים שהם רוכשים והיו שמחים אם מוצרים אלה כלל לא היו קיימים או אם הצריכה שלהם עצמם הייתה קטנה יותר או אפסית ממוצרים אלה - אך יש להם בעיית שליטה עצמית. דבר זה הוא משמעותי אפילו יותר אם חלק מסוגי ההתמכרות מובילים לא רק לפגיעה-עצמית אלא גם לפגיעה באנשים אחרים. בנוסף ההתמכרות מכילה רעיון של [[כלכלה אבולוציונית|אבולוציה בטעמי הצרכן]] - בתחילה ייתכן והצרכן מקבל הנאה כלשהי מהמוצר ואין לו התמכרות למוצר, בהמשך הטעמים של הצרכן משתנים - ההנאה מקניית המוצר או השירות גדלה אבל גם הרצון להפסיק קנייה זו. הטעמים של הצרכן משתנים בעקבות הצריכה, דבר שלא קיים ברוב המודלים של כלכלה נאו-קלאסית. מודל אחר של התמכרות הוא מקרים בהם הצרכן אולי רוצה לא לקנות את המוצר, אבל אין לו הרבה ברירות אחרות, בין היתר בגלל הטעמים של צרכנים אחרים או בגלל תכנון פיזי שקיים בעיר או במדינה. |
| | | |
− | רעיון ההתמכרות הוא רעיון חתרני בתאוריה הכלכלית שכן תאוריה זו מדגישה את החשיבות של [[שוק חופשי]] לשם השגת רווחה, ומתכתבת עם תאוריות פוליטיות של [[ליברליזם]] ו[[ליברטריזם]] לפיהן חופש פעולה של הצרכן פירושו מימוש משמעותי של חופש הפרט. אם השלטון מכתיב לדוגמה לצרכנים איזה מזון עליהם לצרוך, ברור שיש כאן פגיעה חמורה בחופש הפרט שלהם. אבל התמכרות הופכת את הקערה על פיה. צריכת מוצר או שירות ממכר, לפחות לאחר שההתמכרות כבר התרחשה, אינה הגדלה של החופש אלה הפחתה של החופש. הצרכן יכול להתחרט על שהחל את מסע ההתמכרות, אבל זה כבר מאוחר מידי - מנגנון ההתמכרות מאלץ אותו לשלם מחיר יקר מידי על הפסקת ההתמכרות והמשך הצריכה כבר לא נעשה בגלל רצון חופשי של הפרט אלא בגלל "חטיפה" של מנגנונים במוח או בגלל מנגנוני אילוץ אחרים. | + | רעיון ההתמכרות הוא רעיון חתרני בתאוריה הכלכלית שכן תאוריה זו מדגישה את החשיבות של [[שוק חופשי]] לשם השגת רווחה, ומתכתבת עם תאוריות פוליטיות של [[ליברליזם]] ו[[ליברטריזם]] לפיהן חופש פעולה של הצרכן פירושו מימוש משמעותי של חופש הפרט. אם השלטון מכתיב לדוגמה לצרכנים איזה מזון עליהם לצרוך, ברור שיש כאן פגיעה חמורה בחופש הפרט שלהם. אבל התמכרות מצביעה על מנגון נוסף של פגיעה בחופש, שלא חייב להתקיים דרך מוסד המדינה. צריכת מוצר או שירות ממכר, לפחות לאחר שההתמכרות כבר התרחשה, אינה הגדלה של החופש אלה הפחתה של החופש. הצרכן יכול להתחרט על שהחל את מסע ההתמכרות, אבל זה כבר מאוחר מידי - מנגנון ההתמכרות מאלץ אותו לשלם מחיר יקר מידי על הפסקת ההתמכרות והמשך הצריכה כבר לא נעשה בגלל רצון חופשי של הפרט אלא בגלל "חטיפה" של מנגנונים במוח או בגלל מנגנוני אילוץ אחרים כמו [[נעילה טכנולוגית]]. |
| | | |
| בזמנים בהם נכתבה רוב ההגות על על כלכלה, רוב צורות ההתמכרות המוכרות היו לסמים קשים, וסמים אלה, הגורמים להזיות ו/או לאובדן הכרה או תפקוד, מקשים על תפקוד בעבודה ובחיי היום-יום באופן כזה שהם גם יצרו הרתעה משימוש נרחב מידי בהם, וכן הוצאו לעיתים קרובות מהחוק. | | בזמנים בהם נכתבה רוב ההגות על על כלכלה, רוב צורות ההתמכרות המוכרות היו לסמים קשים, וסמים אלה, הגורמים להזיות ו/או לאובדן הכרה או תפקוד, מקשים על תפקוד בעבודה ובחיי היום-יום באופן כזה שהם גם יצרו הרתעה משימוש נרחב מידי בהם, וכן הוצאו לעיתים קרובות מהחוק. |
שורה 19: |
שורה 19: |
| | | |
| ==מעט היסטוריה== | | ==מעט היסטוריה== |
− | כל עוד חלקים גדולים מהכלכלה עסקו בגידול מזון, כלכלת התמכרות לא יכלה להיות בהיקפים גדולים מידי. רוב סוגי ההתמכרות הקודמים היו לחומרים כמו אלכוהול, טבק או אופיום. הייצור שלהם בא על חשבון גידול מזון ובכלכלה דלה במשאבים פרוש הדבר צריכה נדירה של מוצרים אלה או צריכה בעיקר על ידי אליטה חברתית. טבק לדוגמה שימש לשם טקסים של אינדיאנים. בנוסף חומרים ממכרים כמו אלכוהול או אופיום היו בעלי השפעות הלוסנטיות והקשו על עובדים לעבוד - ובכלכלת קיום קשה לקיים דבר זה לאורך זמן על ידי הרבה אנשים. | + | כל עוד חלקים גדולים מהכלכלה עסקו בגידול מזון, כלכלת התמכרות לא יכלה להתקיים בהיקפים גדולים מידי. רוב סוגי ההתמכרות היו לחומרים כמו אלכוהול, טבק או אופיום. הייצור שלהם היה על חשבון גידול מזון, ובכלכלה דלה במשאבים פרוש הדבר צריכה נדירה של מוצרים אלה או צריכה בעיקר על ידי אליטה חברתית. טבק לדוגמה שימש לשם טקסים של אינדיאנים. בנוסף חומרים ממכרים כמו אלכוהול או אופיום היו בעלי השפעות הלוסנטיות והקשו על עובדים לעבוד - ובכלכלת קיום קשה לקיים דבר זה לאורך זמן על ידי הרבה אנשים. |
| | | |
− | יוצא מהכלל הזה הוא אולי האלכוהול, במיוחד בקרב חברות תעשייתיות. עבודות רבות היו קשות ובגדר עינוי ממש. כדי ל"ברוח" מהתנאים האיומים בעבודות אלה - לדוגמה בתנאי העבודה של ספנים באוניות מפרש {{הערה|ראו פרקים ראשונים בספר" קווים כחולים" על ההפלגות של קפטן קוק}} חלק גדול מהמלחים היה שותה כמויות גדולות של אלכוהול, וחלקם היו שיכורים או במצב דמוי שכרות רוב הזמן. "תרבות" השתייה נפוצה במדינות צפוניות ובחלק ממדינות אירופה ומהווה חלק חשוב מהתרבות שם - השאלה היא עד כמה הדבר השפיע על הכלכלה מבחינת חשיבותו לתוצר מחד והשפעתו על עובדים ועל החיים בכלל מאידך. לאלכוהול ולסוכר הייתה גם השפעה כלכלית חשובה בתחום של גידול סוכר בדרום ומרכז אמריקה - במשולש הסחר של רום, סוכר ועבדים. מול אירופה, אפריקה ואמריקה. | + | יוצא מהכלל הזה הוא אולי האלכוהול, במיוחד בקרב חברות תעשייתיות. עבודות רבות היו קשות ובגדר עינוי ממש. כדי ל"ברוח" מהתנאים האיומים בעבודות אלה - לדוגמה בתנאי העבודה של מלחים באוניות מפרש {{הערה|ראו פרקים ראשונים בספר" קווים כחולים" על ההפלגות של קפטן קוק}} חלק גדול מהמלחים היו שותים כמויות גדולות של אלכוהול, וחלקם היו שיכורים או במצב דמוי שכרות רוב הזמן. "תרבות" השתייה נפוצה במדינות צפוניות ובחלק ממדינות אירופה ומהווה חלק חשוב מהתרבות שם - השאלה היא עד כמה הדבר השפיע על הכלכלה מבחינת חשיבותו לתוצר מחד והשפעתו על עובדים ועל החיים בכלל מאידך. לאלכוהול ולסוכר הייתה גם השפעה כלכלית חשובה בתחום של גידול סוכר בדרום ומרכז אמריקה - במשולש הסחר של רום, סוכר ועבדים. מול אירופה, אפריקה ואמריקה. |
| | | |
| דוגמה נוספת לחשיבות היסטורית של מוצר ממכר היא האופיום בסין. בתחילת המאה ה-19 נחשבו סחורות סיניות ששווקו באירופה יוקרתיות ביותר, והסחר בהן העשיר מאוד את הסוחרים בהן. אולם ייצוא הסחורות מאירופה לסין סבל מכך שהסינים לא גילו עניין בסחורות זרות. הבריטים, בחפשם סחורה שכזו, גילו במהרה את האופיום והשתמשו בתכונותיו הממכרות ליצירת רווחים. בין השנים 1821 ל-1837 גדלה כמות הסם המיובאת לסין על ידי הבריטים פי חמישה. על רקע ניסיון של הממשל הסיני לעצור את יבוא הסם לארצם פרצה "מלחמת האופיום הראשונה". סופה הרשמי של המלחמה היה עם החתימה על חוזה נאנקינג אשר חייב את הסינים לאפשר לבריטים [[סחר חופשי]] במדינה, סיפח את הונג קונג לבריטניה והתיר לבריטים לקבל בעלות על חמישה נמלים בסין ביניהם נמל שאנגחאי. | | דוגמה נוספת לחשיבות היסטורית של מוצר ממכר היא האופיום בסין. בתחילת המאה ה-19 נחשבו סחורות סיניות ששווקו באירופה יוקרתיות ביותר, והסחר בהן העשיר מאוד את הסוחרים בהן. אולם ייצוא הסחורות מאירופה לסין סבל מכך שהסינים לא גילו עניין בסחורות זרות. הבריטים, בחפשם סחורה שכזו, גילו במהרה את האופיום והשתמשו בתכונותיו הממכרות ליצירת רווחים. בין השנים 1821 ל-1837 גדלה כמות הסם המיובאת לסין על ידי הבריטים פי חמישה. על רקע ניסיון של הממשל הסיני לעצור את יבוא הסם לארצם פרצה "מלחמת האופיום הראשונה". סופה הרשמי של המלחמה היה עם החתימה על חוזה נאנקינג אשר חייב את הסינים לאפשר לבריטים [[סחר חופשי]] במדינה, סיפח את הונג קונג לבריטניה והתיר לבריטים לקבל בעלות על חמישה נמלים בסין ביניהם נמל שאנגחאי. |
שורה 27: |
שורה 27: |
| ==עד כמה נפוצה ההתמכרות בכלכלה המודרנית== | | ==עד כמה נפוצה ההתמכרות בכלכלה המודרנית== |
| ענפים שתלויים בהתנהגות של התמכרות ממש או של התנהגות דומה להתמכרות כוללים ענפים חשובים בכלכלה: | | ענפים שתלויים בהתנהגות של התמכרות ממש או של התנהגות דומה להתמכרות כוללים ענפים חשובים בכלכלה: |
− | * [[תעשיית הטבק]] שכוללת גם מערך גדול של מפיצי טבק. בישראל מכירות הטבק מגיעות לכ-8 מיליארד שקלים בשנה, מתוכם מעל 70 אחוז הם מיסים לממשלה. נכון לשנים 2008-2010 כ-3 מיליארד אנשים בעולם מעשנים - כ-49% מכלל הגברים בעולם וכ-11% מתוך הנשים. כ-80% מהטבק הנצרך הוא בצורה של עישון טבק.[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961085-X/abstract] תעשיה זו תלויה ב[[התמכרות לעישון|התמכרות לניקוטין]] | + | * [[תעשיית הטבק]] שכוללת גם מערך גדול של מפיצי טבק. בישראל מכירות הטבק מגיעות לכ-8 מיליארד שקלים בשנה, מתוכם מעל 70 אחוז הם מיסים לממשלה. נכון לשנים 2008-2010 כ-3 מיליארד אנשים בעולם מעשנים - כ-49% מכלל הגברים בעולם וכ-11% מתוך הנשים. כ-80% מהטבק הנצרך הוא בצורה של עישון טבק.[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961085-X/abstract] תעשיה זו תלויה ב[[התמכרות לעישון|התמכרות לניקוטין]]. חברות טבק נקטו צעדים כדי להגביר את האפקט הממכר של מוצרי הטבק - כדי לגרום להגדלת הצריכה מחד וכדי להפחית את סיכוי הגמילה. תחום זה מכונה [[מניפולציה בניקוטין]]. בנוסף החברות עסקו ועסוקות ב[[עישון בקרב בני נוער|שיווק טבק לבני נוער]] במטרה ליצור תלות בטבק בגיל צעיר ככל האפשר. |
− | * [[עסקי הסמים]] - ברובם בלתי חוקיים - מוכרים לצרכנים מכורים סמים כמו הרואין, קוקאין, קראק, אקסטזי ועוד. מריחואנה עלולה גם היא ליצור התמכרות, אם כי הנזקים הבריאותיים שלה נמוכים לעומת סמים אחרים. | + | * [[סמי פנאי|עסקי הסמים]] - סמים כמו הרואין, קוקאין, קראק, אקסטזי ועוד. חלק מסמים אלה מהווים היבט חשוב לייצוא של מדינות צפון ומרכז אמריקה, וכן לכלכלות כמו לבנון, אפגניסטן ועוד. סמים כאלה הם הדוגמה המוכרת ביותר של התמכרות, ועקב סיבה זו יחד עם השפעות שלהן על הבריאות ופגיעה ביכולת לעבוד ולתפקד, הצריכה והמכירה שלהן כיום היא לרוב בלתי-חוקית (אף שחלקם היו חוקיים בעבר). עם זאת צריכה של סמים לרוב נובעת משילוב של סיבות חברתיות כמו [[עוני]], מצוקה נפשית, נסיון להפיג [[מתח נפשי]] עודף, [[דיכאון]] ועוד. הרעיון של [[מלחמה בסמים]] בשיטות של כלים פליליים נחשב כיום כשלון, ויש לו השלכות חמורות בפני עצמו כמו התפתחות תעשיית הנשק ביבשת אמריקה וטיפוח תרבות של פשיעה. אל מול גישה זו [[גישת צמצום הנזקים בסמים]] שנוקטת גישה מערכתית, הוליסטית והומניסטית יותר. בין היתר שיטה זו גורמת לייבוש חלקי של יבואנים ומפיצים של סמים קשים בגלל אפשרות לקבל סם או תחליפי סם בזול או בחינם בתנאים שונים. |
| + | * מריחואנה עלולה גם היא ליצור התמכרות (בעיקר בצריכה גבוה), אם כי הנזקים הבריאותיים שלה נמוכים לעומת סמים אחרים. כיום יש נטיה לבצע לגליזציה של מריחואנה בגלל הנזק הנמוך שלה מול סוגי סמים אחרים. |
| * [[אופיואידים]] - חומרים משככי כאבים - בשנים האחרונות יש עליה בהתמכרות לחומרים אלה בארצות הברית עקב צריכה שלהם כתרופות מרשם. מספר מקרי המוות ממנות היתר המיוחסים לאופיואידים נמצא הגיעה ל-42,249 בשנת 2017 - עליה של -28% בשנה אחת לאחר עליה דומה שנה קודם לכן. רוב קורבנות האופיואידים היו גברים בני 25 עד 54. מנות יתר הן גורם המוות העיקרי לאמריקאים בני פחות מ-50. ובשנים 2015-2017 הן הרגו יותר אמריקאים מכלי נשק ומתאונות דרכים יחדיו, התפוצה שלה היא בשכבות רבות באוכלוסיה, בקצב גבוה מזה שבו מתו בני אדם בארצות-הברית בשיא מגפת האיידס. ב-2015 מתו מדי יום 142 אמריקאים כתוצאה ממנות יתר - פי 5 ממספר מקרי המוות ממנות יתר של קראק בשנות ה-80 וה-90. באוקטובר 2017 הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על מגפת אופיואידים כ"מצב חירום לבריאות הציבור", ובדצמבר פורסמו נתונים על ירידה בתוחלת החיים של אמריקאים במשך שנתיים רצופות כשאחד הגורמים לכך הוא העלייה בשימוש באופיואידים. בשנים 2005 - 2014 ירד מספר המיתות הקשורות בשימוש באופיואידים בישראל מ-1.3 למאה אלף ל-0.3 למאה אלף. | | * [[אופיואידים]] - חומרים משככי כאבים - בשנים האחרונות יש עליה בהתמכרות לחומרים אלה בארצות הברית עקב צריכה שלהם כתרופות מרשם. מספר מקרי המוות ממנות היתר המיוחסים לאופיואידים נמצא הגיעה ל-42,249 בשנת 2017 - עליה של -28% בשנה אחת לאחר עליה דומה שנה קודם לכן. רוב קורבנות האופיואידים היו גברים בני 25 עד 54. מנות יתר הן גורם המוות העיקרי לאמריקאים בני פחות מ-50. ובשנים 2015-2017 הן הרגו יותר אמריקאים מכלי נשק ומתאונות דרכים יחדיו, התפוצה שלה היא בשכבות רבות באוכלוסיה, בקצב גבוה מזה שבו מתו בני אדם בארצות-הברית בשיא מגפת האיידס. ב-2015 מתו מדי יום 142 אמריקאים כתוצאה ממנות יתר - פי 5 ממספר מקרי המוות ממנות יתר של קראק בשנות ה-80 וה-90. באוקטובר 2017 הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על מגפת אופיואידים כ"מצב חירום לבריאות הציבור", ובדצמבר פורסמו נתונים על ירידה בתוחלת החיים של אמריקאים במשך שנתיים רצופות כשאחד הגורמים לכך הוא העלייה בשימוש באופיואידים. בשנים 2005 - 2014 ירד מספר המיתות הקשורות בשימוש באופיואידים בישראל מ-1.3 למאה אלף ל-0.3 למאה אלף. |
− | * [[תעשיית המכוניות]] - ההתמכרות במקרה זה היא לא בהכרח של האדם הבודד עצמו אלא של המדינה כולה או של ערים שמספקת [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ומקשה על שימוש בחלופות - לדוגמה [[תחבורה ציבורית]] שתקועה ב[[פקקי תנועה]] שנוצרים על ידי המכוניות, מחסור ב[[שבילי אופניים]] בגלל הקצאת השטח העירוני ל[[חניה]] ולכבישים, הרשאה למכוניות לחנות על מדרכות (בחוק או בהעלמת עין) ותכנון של [[פרבור|פרברים]] שבהם קשה להגיע ליעדים ברגל, באופניים או בתחבורה ציבורית ויש צורך לקנות עוד מכוניות ולבצע עוד נסיעות. מנגנון אחר של התמכרות במכוניות קשור ל[[אורח חיים יושבני]] שמקשה על שימוש בחלופות אחרות עקב בעיות השמנה ותחלואה הקשורות בשימוש במכוניות. | + | |
| + | * התמכרות ל[[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] - במיוחד מוצרים עתירי [[סוכר]] ו/או [[מלח]]. במלח יש מנגנון של סבילות - ככל שמתרגלים לאכול מזון מלוח, כך סובלים ממזון עם פחות מלח. "[[סוכר ובריאות|התמכרות לסוכר]]" אינה דבר מוסכם. יש חוקרים שטוענים כי אכילה של סוכר רב עלולה לשבש מנגנונים של הפרשת דופמין במוח, בעוד שאכילה של כמות מתונה של סוכר אינה מייצרת מנגנון כזה. השילוב של מזון עתיר שומן, סוכר ומלח מאפיינת [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] בגלל שדברים אלה משפרים את המכירות וכן הם מאפשרים חיי מדף ארוכים לחומרי הגלם או המוצרים המוגמרים מה שמוזיל את ייצורם. תסמין נוסף של התמכרות שקיים במזון מעובד ומזון מהיר הוא קושי להפסיק את הצריכה שלהם למרות מודעות גדלה והולכת לנזקים שצריכה כזו גורמת לגוף. אצל חלק מהאנשים ייתכנו גם תסמינים נוספים של התמכרות והם מחשבות אובססיביות על מזון כזה והפחתת עניין בתחומי חיים אחרים. בעוד שקשה לדבר על התמכרות לסוכר או התמכרות למזון מעובד כעל תופעות שוות ערך להתמכרות לטבק או לסמים קשים, עדיין קיימת העובדה שאנשים רבים שמודעים לנזקי הסוכר ממשיכים לצרוך אותו בכמויות גבוהות למדי, כמו כן מבחינה חברתית המודעות לנזקי הסוכר והזהרות מפניו לא מצליחות ליצור שינוי ולהפחית צריכת סוכר בקרב האוכלוסיה, ויש דווקא עליה בצריכת הסוכר. |
| + | |
| + | * [[תעשיית המכוניות]] - ההתמכרות במקרה זה היא לא בהכרח של האדם הבודד עצמו אלא של המדינה כולה או של ערים שמספקת [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ומקשה על שימוש בחלופות - לדוגמה [[תחבורה ציבורית]] שתקועה ב[[פקקי תנועה]] שנוצרים על ידי המכוניות, מחסור ב[[שבילי אופניים]] בגלל הקצאת השטח העירוני ל[[חניה]] ולכבישים, הרשאה למכוניות לחנות על מדרכות (בחוק או בהעלמת עין) ותכנון של [[פרבור|פרברים]] שבהם קשה להגיע ליעדים ברגל, באופניים או בתחבורה ציבורית ויש צורך לקנות עוד מכוניות ולבצע עוד נסיעות. מנגנון אחר של התמכרות במכוניות קשור ל[[אורח חיים יושבני]] שמקשה על שימוש בחלופות אחרות עקב בעיות השמנה ותחלואה הקשורות בשימוש במכוניות. כמו כן קיים מנגנון של הרגלי שימוש במכוניות - אנשים מוכנים לשלם מחיר גבוה - מבחינה כלכלית, חוסר נוחות או פגיעה בבריאות בלי שהם תמיד מודעים למחיר זה. לעיתים קיים אפקט של הרגשת שחרור עקב הפסקת שימוש במכונית. |
| + | |
| * [[נשק קל|תעשיית נשק חם]] כמו אקדחים, רובים ותתי מקלע - גם במקרה זה ההתמכרות היא לא בהכרח של אדם בודד, אלא תופעה חברתית רחבה יותר - עודף צריכה ושימוש בנשק מתוך פחד, שנובע מצריכה של אנשים נוספים שיש להם נשק. ככל שיש יותר נשק יש יותר מקרי ירי, זעם ופחד, ודבר זה מגדיל את המכירות של נשק. דוגמה מרכזית לדבר זה היא [[נשק בארצות הברית]] ודוגמאות נוספות קיימות ב[[ברזיל]] ובמדינות נוספות במרכז ובדרום אמריקה. | | * [[נשק קל|תעשיית נשק חם]] כמו אקדחים, רובים ותתי מקלע - גם במקרה זה ההתמכרות היא לא בהכרח של אדם בודד, אלא תופעה חברתית רחבה יותר - עודף צריכה ושימוש בנשק מתוך פחד, שנובע מצריכה של אנשים נוספים שיש להם נשק. ככל שיש יותר נשק יש יותר מקרי ירי, זעם ופחד, ודבר זה מגדיל את המכירות של נשק. דוגמה מרכזית לדבר זה היא [[נשק בארצות הברית]] ודוגמאות נוספות קיימות ב[[ברזיל]] ובמדינות נוספות במרכז ובדרום אמריקה. |
− | * התמכרות ל[[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] - במיוחד מוצרים עתירי [[סוכר]] ו/או [[מלח]]. במלח יש מנגנון של סבילות - ככל שמתרגלים לאכול מזון מלוח, כך סובלים ממזון עם פחות מלח. "[[סוכר ובריאות|התמכרות לסוכר]]" אינה דבר מוסכם. יש חוקרים שטוענים כי אכילה של סוכר רב עלולה לשבש מנגנונים של הפרשת דופמין במוח, בעוד שאכילה של כמות מתונה של סוכר אינה מייצרת מנגנון כזה. השילוב של מזון עתיר שומן, סוכר ומלח מאפיינת [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] בגלל שדברים אלה משפרים את המכירות וכן הם מאפשרים חיי מדף ארוכים לחומרי הגלם או המוצרים המוגמרים מה שמוזיל את ייצורם. תסמין נוסף של התמכרות שקיים במזון מעובד ומזון מהיר הוא קושי להפסיק את הצריכה שלהם למרות מודעות גדלה והולכת לנזקים שצריכה כזו גורמת לגוף. אצל חלק מהאנשים ייתכנו גם תסמינים נוספים של התמכרות והם מחשבות אובססיביות על מזון כזה והפחתת עניין בתחומי חיים אחרים.
| |
| | | |
| בתעשיות נוספות התמכרות אינה בהכרח חלק מהותי לענף, או שחלק גדול מהצרכנים יכולים להפחית מינון בצורה קלה. עם זאת בתעשיות אלה יש היבטים של התמכרות משמעותית של לפחות חלק מהצרכנים, והתמכרות כזו מסייעת להן, והיא אולי חלק חשוב בהכנסות שלהן. חלק מהעסקים בתעשיות אלה - במיוחד הימורים ומשחקי מחשב, נוקטים צעדים מכוונים כדי להגדיל את ההתמכרות בקרב הצרכנים. | | בתעשיות נוספות התמכרות אינה בהכרח חלק מהותי לענף, או שחלק גדול מהצרכנים יכולים להפחית מינון בצורה קלה. עם זאת בתעשיות אלה יש היבטים של התמכרות משמעותית של לפחות חלק מהצרכנים, והתמכרות כזו מסייעת להן, והיא אולי חלק חשוב בהכנסות שלהן. חלק מהעסקים בתעשיות אלה - במיוחד הימורים ומשחקי מחשב, נוקטים צעדים מכוונים כדי להגדיל את ההתמכרות בקרב הצרכנים. |
שורה 42: |
שורה 46: |
| * [[התמכרות לסמרטפונים]] - בני נוער ומבוגרים שמתקשים להתנתק ממכשירי הסלולר, ובעיקר מיישומים מסויימים כמו רשתות חברתיות או משחקים. | | * [[התמכרות לסמרטפונים]] - בני נוער ומבוגרים שמתקשים להתנתק ממכשירי הסלולר, ובעיקר מיישומים מסויימים כמו רשתות חברתיות או משחקים. |
| * [[התמכרות לרשתות חברתיות]] לא ברור כמה התופעה נפוצה, לחברות יש אינטרס לכך שצרכנים "יבלו" ברשת החברתית כמה שיותר זמן. | | * [[התמכרות לרשתות חברתיות]] לא ברור כמה התופעה נפוצה, לחברות יש אינטרס לכך שצרכנים "יבלו" ברשת החברתית כמה שיותר זמן. |
− | * [[התמכרות לאופנה]] - קניה מוגזמת של עוד ועוד בגדים ונעליים אצל חלק קטן מתוך הצרכנים. מנגנון ההתמכרות אם בכלל קיים הוא פסיכולוגי בעיקרו ובו הזהות מתווכת דרך הבגדים. כמו כן הבגדים משמשים כ[[סמל סטטוס]] חברתי. | + | * [[התמכרות לאופנה]] - קניה מוגזמת של עוד ועוד בגדים ונעליים אצל חלק קטן מתוך הצרכנים. מנגנון ההתמכרות אם בכלל קיים הוא פסיכולוגי בעיקרו ובו הזהות מתווכת דרך הבגדים. כמו כן הבגדים משמשים כ[[סמל סטטוס]] חברתי. חלק מהנזקים של עודף בגדים קשור להוצאות כספיות גדולות, לקיחת מקום רב בבית והוצאות דיור גבוהות יותר וכן לבעיות של [[עומס חפצים]]. |
| | | |
− | תאוריית [[צרכים אנושיים בסיסיים]] של הכלכלן, [[מנפרד מקס-ניף]] טוענת כי הסיבה השורשית של אי-תפקודים חברתיים משמעותיים (כמו פשיעה, מלחמה, ייאוש, התפרקות משפחות וכו') נעוצה במחסור שיטתי של צורך אנושי בסיסי אחד או יותר. לפי מקס-ניף יש מספר מוגבל של צרכים אנושיים יסודיים, המשותפים לכל בני האדם. בעוד שהצרכים הם אוניברסליים, אמצעי הסיפוק שלהם אינם כאלה. אוסף של אמצעי סיפוק שונים מהווה ומגדיר תרבויות אנושיות שונות. לפי מקס-ניף אמצעי הסיפוק יכולים להיות סינרגטיים או פוגעניים. אמצעי סיפוק סינרגטי הוא מזון מזין שגם משפר את הבריאות שלנו, ולעומת זאת מזון מזיק נותן תחושה רגעית של שובע אבל מייצר גם נזקים בתחומים אחרים - כמו פגיעה בבריאות או התמכרות. החיזוק של [[כלכלת התמכרות]] בעשורים האחרונים מצביע על כך שבחברת שוק ובמיוחד נוכח פגיעה ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] מגנים, יש יתרון למכירת מוצרים ממכרים - שהם בעצם סוג של אמצעי סיפוק פוגעניים - שממלאים צורך אחד אבל תוך כדי יצירת פגיעה בהיבטים אחרים. | + | תאוריית [[צרכים אנושיים בסיסיים]] של הכלכלן [[מנפרד מקס-ניף]] טוענת כי הסיבה השורשית של אי-תפקודים חברתיים משמעותיים (כמו פשיעה, מלחמה, ייאוש, התפרקות משפחות וכו') נעוצה במחסור שיטתי של צורך אנושי בסיסי אחד או יותר. לפי מקס-ניף יש מספר מוגבל של צרכים אנושיים יסודיים, המשותפים לכל בני האדם. בעוד שהצרכים הם אוניברסליים, אמצעי הסיפוק שלהם אינם כאלה. אוסף של אמצעי סיפוק שונים מהווה ומגדיר תרבויות אנושיות שונות. לפי מקס-ניף אמצעי הסיפוק יכולים להיות סינרגטיים או פוגעניים. אמצעי סיפוק סינרגטי הוא מזון מזין שגם משפר את הבריאות שלנו, ולעומת זאת מזון מזיק נותן תחושה רגעית של שובע אבל מייצר גם נזקים בתחומים אחרים - כמו פגיעה בבריאות או התמכרות. החיזוק של [[כלכלת התמכרות]] בעשורים האחרונים מצביע על כך שבחברת שוק ובמיוחד נוכח פגיעה ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] מגנים, יש יתרון למכירת מוצרים ממכרים - שהם בעצם סוג של אמצעי סיפוק פוגעניים - שממלאים צורך אחד אבל תוך כדי יצירת פגיעה בהיבטים אחרים. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |