שינויים

כך, לדוגמה, כאשר האנשים היו [[ציידים-לקטים]] בעיית העודף כמעט ולא הייתה קיימת, כי האנשים לא יכלו ליצור עודף ושאפו לקחת כמה שיותר כדי שלא יהיה מחסור. אבל המשך באותה השיטה כאשר האדם עבר לחקלאות יצר עודף. ייתכן והיה קשה לאדם להבין שהתנאים השתנו ועם היכולות שלו, עכשיו, כבר לא צריך לקחת את כל מה שאפשר לקחת. כדי לייצר עודף האנשים היו צריכים לנצל את עמלם של אחרים ולהרוס את הטבע בדרכים שונות כמו כריתת יערות למען חקלאות ורעיית יתר מה שגרם למדבור. הניצול גרם לסכסוכים והרס הטבע גם, כי כאשר התחיל המדבור, התחילו סכסוכים על הקרקע שעוד נותרה פוריה. כאשר התחילו המלחמות הקבועות בקנה מידה גדול, נוצר [[נשק|הנשק]] ויש לו תכונות הגורמות לכך שקבוצה אגרסיבית ומדכאת והשואפת לכמות רכוש מקסימלית "תנצח" במלחמה את הקבוצה השלווה יותר ואשר לא שואפת לכמות רכוש מקסימלית (ראו מידע על הגורמים האלה בדף [[נשק]]). לכן מנהיג או קבוצה שלא שאפו ליצירת עודף נוצחו במלחמה. לכן גם מי שראה שהעודף מוביל לבעיות לא הגביל אותו. כך השתרשה השיטה הזו בתודעת האנושות עד היום. יש להניח, כי זו אחת הסיבות לגיבוש אידאולוגיית החומריות והשאיפה לכמות רכוש מקסימלית שהתגבשה בצורה שאנו מכירים אותה היום בערך המאה ה 18.  

כך, לדוגמה, כאשר האנשים היו [[ציידים-לקטים]] בעיית העודף כמעט ולא הייתה קיימת, כי האנשים לא יכלו ליצור עודף ושאפו לקחת כמה שיותר כדי שלא יהיה מחסור. אבל המשך באותה השיטה כאשר האדם עבר לחקלאות יצר עודף. ייתכן והיה קשה לאדם להבין שהתנאים השתנו ועם היכולות שלו, עכשיו, כבר לא צריך לקחת את כל מה שאפשר לקחת. כדי לייצר עודף האנשים היו צריכים לנצל את עמלם של אחרים ולהרוס את הטבע בדרכים שונות כמו כריתת יערות למען חקלאות ורעיית יתר מה שגרם למדבור. הניצול גרם לסכסוכים והרס הטבע גם, כי כאשר התחיל המדבור, התחילו סכסוכים על הקרקע שעוד נותרה פוריה. כאשר התחילו המלחמות הקבועות בקנה מידה גדול, נוצר [[נשק|הנשק]] ויש לו תכונות הגורמות לכך שקבוצה אגרסיבית ומדכאת והשואפת לכמות רכוש מקסימלית "תנצח" במלחמה את הקבוצה השלווה יותר ואשר לא שואפת לכמות רכוש מקסימלית (ראו מידע על הגורמים האלה בדף [[נשק]]). לכן מנהיג או קבוצה שלא שאפו ליצירת עודף נוצחו במלחמה. לכן גם מי שראה שהעודף מוביל לבעיות לא הגביל אותו. כך השתרשה השיטה הזו בתודעת האנושות עד היום. יש להניח, כי זו אחת הסיבות לגיבוש אידאולוגיית החומריות והשאיפה לכמות רכוש מקסימלית שהתגבשה בצורה שאנו מכירים אותה היום בערך המאה ה 18.  

כמו כן, בחברות שנוצרו עקב יצירת המעגל הזה, והאידאולוגיה הזו, כמו פאודליזם , קפיטליזם וכדומה, אנשים שלא ישאפו לייצר כמה שיותר באמצעות ניצול או מכונות, סביר שיפשטו רגל בגלל כמה מנגנוני משנה: כמו כן משק המבוסס על עבדים או מכונות שרד טוב יותר העדרות של איכר עקב מלחמה כי אצל האיכר רק האישה וילדים היו יכולים לעבוד במקום וזה לא הספיק לפעמים. משק המייצר רק את הנחוץ לו גם יתקשה לשרוד מיסים כבדים והם עלו ככל שהיו יותר מלחמות. כמו כן בחברה המבוססת על מסחר והוא בדרך כלל קיים במימדים גדולים בחברות בהן יש עודף, המתחרים שכן שואפים לייצור מקסימלי יקחו את השוק - כך לדוגמה מוצר שנעשה באמצעות עבד שלא צריך להאכיל הרבה או מכונה, אפשר למכור במחיר זול יותר ממוצר שנעשה באמצעות כלים פשוטים וידיים של אנשים חופשיים ומשק המייצר יותר יקבל יותר כסף לפרסומת. עד עכשיו לא דברו הרבה על הגורמים האלה ולכן בגלל חוסר ההבנה התגבש אצל האנשים הרושם שהמלחמה היא תמידית ויש תמיד לשאוף לקחת כמה שיותר. ייתכן והסיבות האלה גורמים למנהיגים ובעלי חברות שונים לשאוף ליצירת עודף וסביר שהם לא מודעים לכך.

כמו כן, בחברות שנוצרו עקב יצירת המעגל הזה, והאידאולוגיה הזו, כמו פאודליזם , קפיטליזם וכדומה, אנשים שלא ישאפו לייצר כמה שיותר באמצעות ניצול או מכונות, סביר שיפשטו רגל בגלל כמה מנגנוני משנה: משק המבוסס על עבדים או מכונות שרד טוב יותר העדרות של בעליו עקב מלחמה כי אצל האיכר רק האישה וילדים היו יכולים לעבוד במקום וזה לא הספיק לפעמים. משק המייצר רק את הנחוץ לו גם התקשה לשרוד מיסים כבדים והם עלו ככל שהיו יותר מלחמות. כמו כן בחברה המבוססת על מסחר והוא בדרך כלל קיים במימדים גדולים בחברות בהן יש עודף, המתחרים שכן שואפים לייצור מקסימלי יקחו את השוק - כך לדוגמה מוצר שנעשה באמצעות עבד שלא צריך להאכיל הרבה או מכונה, אפשר למכור במחיר זול יותר ממוצר שנעשה באמצעות כלים פשוטים וידיים של אנשים חופשיים ומשק המייצר יותר יקבל יותר כסף לפרסומת. עד עכשיו לא דברו הרבה על הגורמים האלה ולכן בגלל חוסר ההבנה התגבש אצל האנשים הרושם שהמלחמה היא תמידית ויש תמיד לשאוף לקחת כמה שיותר. ייתכן והסיבות האלה גורמים למנהיגים ובעלי חברות שונים לשאוף ליצירת עודף וסביר שהם לא מודעים לכך.

עם התקדמות [[המהפכה החקלאית]], שתי התופעות קשורות אחת בשנייה. ובאמת העוני בתקופה הטרום תעשייתית נוצר בעיקר משום שפאודלים ובעלי עבדים שונים לקחו מהאיכרים את רוב המוצרים שהם יצרו. הם לא לקחו את הכל כדי שהחקלאים ימשיכו לעבוד בעבורם אבל השאירו רק את הנחוץ ביותר. שיטה כזאת לא אפשרה לחקלאים לעשות עתודות מזון ולכן כאשר באה שנת בצורת או שיטפון התחיל רעב. ובאמת מחקרים מודרניים מראים כי החקלאות בימי הביניים באירופה יכלה לספק את צורכי האוכלוסייה במלואם לולא מלחמות וחלוקת מזון לא צודקת{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture Middle Ages and Early Modern Europe ]}}. יש לכך הוכחות נוספות: לדוגמה האנשים שחיים בקהילות אקולוגיות שונות בהם יש חלוקת מוצרים שוויונית יחסית, מצליחים להימנע ממחסור למרות שמשתמשים ביחסית מעט טכנולוגיה{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/Ecovillage Ecovillage]}}{{הערה|ארי ליבסקאר [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3584023,00.html פה ושם בארץ ישראל האחרת] 04.10.2012, כלכליסט}}. בנג'מין פראנקלין כתב במכתב לג'ושוע בבקוק ב-13 בינואר 1772 שבהשוואה לאיכרים בסקוטלנד ואירלנד הנשדדים על ידי ב עלי האחוזות כל אינדיאני הוא ג'נטלמן{{הערה|Benjamin Franklin [https://founders.archives.gov/documents/Franklin/01-19-02-0004 From Benjamin Franklin to Joshua Babcock, 13 January 1772] Founders Online, the American Philosophical Society and Yale University}}. פאודלים ובעלי העבדים סבלו מעודף - לא היו אז סלולריים אבל הייתה השמנה והיה אורח חיים יושבני. כבר במצרים העתיקה ויון העתיקה הבעיות האלה היו ידועות{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}. בדרך כלל הם היו פחות מסוגלים לעבוד פיזית עד כדי כך שמבנה גוף שרירי וחסון אפילו נחשב למביש בזמנים מסוימים באצולת אירופה כי התאים יותר למעמד האיכרים.

עם התקדמות [[המהפכה החקלאית]], שתי התופעות קשורות אחת בשנייה. ובאמת העוני בתקופה הטרום תעשייתית נוצר בעיקר משום שפאודלים ובעלי עבדים שונים לקחו מהאיכרים את רוב המוצרים שהם יצרו. הם לא לקחו את הכל כדי שהחקלאים ימשיכו לעבוד בעבורם אבל השאירו רק את הנחוץ ביותר. שיטה כזאת לא אפשרה לחקלאים לעשות עתודות מזון ולכן כאשר באה שנת בצורת או שיטפון התחיל רעב. ובאמת מחקרים מודרניים מראים כי החקלאות בימי הביניים באירופה יכלה לספק את צורכי האוכלוסייה במלואם לולא מלחמות וחלוקת מזון לא צודקת{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture Middle Ages and Early Modern Europe ]}}. יש לכך הוכחות נוספות: לדוגמה האנשים שחיים בקהילות אקולוגיות שונות בהם יש חלוקת מוצרים שוויונית יחסית, מצליחים להימנע ממחסור למרות שמשתמשים ביחסית מעט טכנולוגיה{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/Ecovillage Ecovillage]}}{{הערה|ארי ליבסקאר [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3584023,00.html פה ושם בארץ ישראל האחרת] 04.10.2012, כלכליסט}}. בנג'מין פראנקלין כתב במכתב לג'ושוע בבקוק ב-13 בינואר 1772 שבהשוואה לאיכרים בסקוטלנד ואירלנד הנשדדים על ידי ב עלי האחוזות כל אינדיאני הוא ג'נטלמן{{הערה|Benjamin Franklin [https://founders.archives.gov/documents/Franklin/01-19-02-0004 From Benjamin Franklin to Joshua Babcock, 13 January 1772] Founders Online, the American Philosophical Society and Yale University}}. פאודלים ובעלי העבדים סבלו מעודף - לא היו אז סלולריים אבל הייתה השמנה והיה אורח חיים יושבני. כבר במצרים העתיקה ויון העתיקה הבעיות האלה היו ידועות{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}. בדרך כלל הם היו פחות מסוגלים לעבוד פיזית עד כדי כך שמבנה גוף שרירי וחסון אפילו נחשב למביש בזמנים מסוימים באצולת אירופה כי התאים יותר למעמד האיכרים.