47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''משבר המוצרים הציבוריים''' היא תאוריה בחקר הכלכלה לפיה ככל שהחברה הופכת לחברת שוק עם..."
'''משבר המוצרים הציבוריים''' היא תאוריה ב[[חקר הכלכלה]] לפיה ככל שהחברה הופכת ל[[חברת שוק]] עם [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] ו[[תרבות צריכה]] [[קפיטליזם|קפיטליסטיים]] כך יש מצד אחד יותר ויותר [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]] איכותיים ורבים יותר אבל מצד שני מחסור וכרסום ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] שונים כמו נקיון ברשות הרבים, קיום של [[מערכות אקולוגיות]], [[קיימות]], [[תכנון ארוך טווח]], [[אמון]] (הדדי וב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים), [[אמת]], [[בטחון]] (במרחב הציבורי או כתחושה), [[סביבה טבעית]] בריאה ועוד. וכוצאה משילוב של פגיעה במוצרים ציבוריים אלה - פגיעה חזקה בהיבטים של איכות החיים ואף איומים על כלל עתיד האנושות כמו [[התחממות עולמית]] או איומים על [[משק המים העולמי]] או [[חקלאות בת קיימא]].
הרעיון לפיו שוק מתקשה לספק [[מוצר ציבורי]] הוצא כבר על ידי [[אדם סמית]] ומורו [[דיוויד יום]]. עם השנים יש טענה של הוגים שונים לפיה מוצרים ציבוריים נוגעים להיבטים בסיסיים בתפקוד החברתי כמו [[אמת כמוצר ציבורי]], [[אמון]] ו[[שלום כמוצר ציבורי]] כגורמים שהם חיוניים לקיומו של [[שוק]], [[זכויות קניין]], דמוקרטיה ולמעשה [[חברה]] אנושית כלשהי. באופן דומה [[שירותי המערכת האקולוגית]] מאפשרים קיום הן של כלל המינים בכדור הארץ והן של [[האדם]] ושל המערכת הכלכלית והן עצמם גם מהווים מוצר ציבורי. הספקה או הגנה על מוצר ציבורי על ידי שוק אינה עסק משתלם ליזם, כמוצר שניתן למכור אותו לציבור (בדרך כלל [[מוצר פרטי]]). במערכת שבה יש יותר ויותר מוצרים כאלה וגם חשיבות פוליטית, כלכלית ותרבותית למכירת וצריכת מוצרים ולערכים וזהות קפיטליסטיים, אין בעצם שום הגנה למוצרים הציבוריים, מלבד הגנות שמסופקות לפעמים על ידי הממשלה, נוהג, מסורת או [[נורמה חברתית]] כשלהי או בגלל שהמוצר הציבורי עצמו הוא גדול מאד ונשחק בקצב איטי (לדוגמה [[שינויי אקלים]] שמתרחשים בקצב איטי - [[תהליך ארוך טווח]].)
רעיון זה הוצג לראשונה על ידי [[ג'ון קנת גלבריית]] בספרו [[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]] בשנת 1959.
ניתן להדגים את התאוריה באמצעות מגוון תהליכים במאה ה-20 וה-21.
* [[השפעות סביבתיות]] שונות לדוגמה [[זיהום אוויר]] פוגעות במוצר ציבורי של "אוויר נקי". עם חלק מסוגי הזיהום יש התמודדות על ידי [[רגולציה]].
* אי התמודדות עולמית עם [[התחממות עולמית]] (המוצר הציבורי הוא אקלים יציב) ואף נסיון להכחיש את קיומה של התחממות כזו ([[הכחשת אקלים]]).
* [[אירוע ההכחדה בהולוקן]] - הכחדה עצומה של בעלי חיים, צמחים ועוד בגלל מגוון של [[השפעות סביבתיות]] . המוצר הציבורי הוא [[מגוון גנטי]] כמו גם מוצרים אחרים כמו תפקוד תקין של מערכות אקולוגיות, הנאה מצפייה בבעלי חיים וצמחים, ואים על המשך קיומה של האנושות (ראו [[גבולות פלנטריים]])
* הרס של בתי גידול ימיים על ידי [[דיג יתר]] ופגיעה נוספת באוקיינוסים כמו [[החמצת אוקיינוסים]].
* איומי [[קיימות]] בהקשר של קיימות אקולוגית - איומים על [[מערכות אקולוגיות]], כילוי של [[משאבים מתכלים]] והרס של [[משאבים מתחדשים]] בגלל מגוון השפעות סביבתיות. ראו [[גבולות לצמיחה]] ו[[גבולות פלנרטיים]] לפרטים נוספים.
* אובדן [[אמון]] ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] פוליטיים דמוקרטיים כמו מפלגות, בתי משפט, חברי קונגרס. הדבר בא לידי ביטוי הן בסקרים המראים ירידה באמון במוסדות אלה והן בהיבטים אחרים כמו הפסקת פרסום מצעים על ידי מפלגות, הצבעה לפוליטקאים שלא מקיימים הבטחות לציבור, חשיבות עולה לתדמית של מועמדים מבחינה חיצונית, ועוד. המוצר הציבורי שנפגע הוא יושרה של פוליטיקאים , ואמונה כי הם יתפקדו לא עקב שיקולים של [[שחיתות]].
* אובדן [[אמון]] בבתי משפט, שופטים ועוד וכן עלות גדלה של ייצוג משפטי וחשיבות גדולה יותר של כסף לתוצאת ההליך המשפטי.
* אובדן אמון בתקשורת (מסחרית, ממשלתית ובכלל), יצירה וצריכה של "פייק ניוז" בכמויות גדולות, הפצה ויצירה של [[תאוריות קונספירציה]] המוצרים הציבוריים שהולכים לאיבוד הם [[אמת כמוצר אמין]] ו[[אמון]].
* פגיעה ב[[הון חברתי]] קהילתי - פחות [[אמון הדדי]] של אנשים באנשים אחרים מסביבתם הקרובה, כולל שכנים ומשפחה, יצירת תרבות של ניכור.
* הגברת תחושות של [[בדידות]] - על ידי מנגוננים שונים הפוגעים בקשרים חברתיים כמו הגברת כמות הנסיעות, הגברת [[עומס מידע]], [[התמכרות למסכים]] ועוד.
* פגיעות ביכולת ריכוז ועיבוד - בין היתר עקב [[עומס מידע]], [[זיהום אוויר]], [[תזונה בריאה|תזונה לקויה]], [[זיהום רעש]] וסוגי [[התמכרות|התמכרויות]] שונים.
* פגיעה בבטחון האישי ובחופש התנועה - הן בגלל הפצה של [[סמי פנאי]] שונים שחלקם גורמים להתנהגות מסוכנת - כמו [[אלכוהול]], הן בגלל פשיעה הקשורה בהיבטים אלה והן בגלל תפוצה של [[נשק קל]] כמו רובים ואקדחים. הדבר מייצר [[תרבות של פחד]] שמעודדת קניה של עוד נשק.
* פגיעה באמון ביחסי רופא -מטופל - כתוצאה מכך ריבוי של תביעות משפטיות וכתוצאה מכך ריבוי של [[רפואה מתגוננת]].
הרעיון לפיו שוק מתקשה לספק [[מוצר ציבורי]] הוצא כבר על ידי [[אדם סמית]] ומורו [[דיוויד יום]]. עם השנים יש טענה של הוגים שונים לפיה מוצרים ציבוריים נוגעים להיבטים בסיסיים בתפקוד החברתי כמו [[אמת כמוצר ציבורי]], [[אמון]] ו[[שלום כמוצר ציבורי]] כגורמים שהם חיוניים לקיומו של [[שוק]], [[זכויות קניין]], דמוקרטיה ולמעשה [[חברה]] אנושית כלשהי. באופן דומה [[שירותי המערכת האקולוגית]] מאפשרים קיום הן של כלל המינים בכדור הארץ והן של [[האדם]] ושל המערכת הכלכלית והן עצמם גם מהווים מוצר ציבורי. הספקה או הגנה על מוצר ציבורי על ידי שוק אינה עסק משתלם ליזם, כמוצר שניתן למכור אותו לציבור (בדרך כלל [[מוצר פרטי]]). במערכת שבה יש יותר ויותר מוצרים כאלה וגם חשיבות פוליטית, כלכלית ותרבותית למכירת וצריכת מוצרים ולערכים וזהות קפיטליסטיים, אין בעצם שום הגנה למוצרים הציבוריים, מלבד הגנות שמסופקות לפעמים על ידי הממשלה, נוהג, מסורת או [[נורמה חברתית]] כשלהי או בגלל שהמוצר הציבורי עצמו הוא גדול מאד ונשחק בקצב איטי (לדוגמה [[שינויי אקלים]] שמתרחשים בקצב איטי - [[תהליך ארוך טווח]].)
רעיון זה הוצג לראשונה על ידי [[ג'ון קנת גלבריית]] בספרו [[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]] בשנת 1959.
ניתן להדגים את התאוריה באמצעות מגוון תהליכים במאה ה-20 וה-21.
* [[השפעות סביבתיות]] שונות לדוגמה [[זיהום אוויר]] פוגעות במוצר ציבורי של "אוויר נקי". עם חלק מסוגי הזיהום יש התמודדות על ידי [[רגולציה]].
* אי התמודדות עולמית עם [[התחממות עולמית]] (המוצר הציבורי הוא אקלים יציב) ואף נסיון להכחיש את קיומה של התחממות כזו ([[הכחשת אקלים]]).
* [[אירוע ההכחדה בהולוקן]] - הכחדה עצומה של בעלי חיים, צמחים ועוד בגלל מגוון של [[השפעות סביבתיות]] . המוצר הציבורי הוא [[מגוון גנטי]] כמו גם מוצרים אחרים כמו תפקוד תקין של מערכות אקולוגיות, הנאה מצפייה בבעלי חיים וצמחים, ואים על המשך קיומה של האנושות (ראו [[גבולות פלנטריים]])
* הרס של בתי גידול ימיים על ידי [[דיג יתר]] ופגיעה נוספת באוקיינוסים כמו [[החמצת אוקיינוסים]].
* איומי [[קיימות]] בהקשר של קיימות אקולוגית - איומים על [[מערכות אקולוגיות]], כילוי של [[משאבים מתכלים]] והרס של [[משאבים מתחדשים]] בגלל מגוון השפעות סביבתיות. ראו [[גבולות לצמיחה]] ו[[גבולות פלנרטיים]] לפרטים נוספים.
* אובדן [[אמון]] ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] פוליטיים דמוקרטיים כמו מפלגות, בתי משפט, חברי קונגרס. הדבר בא לידי ביטוי הן בסקרים המראים ירידה באמון במוסדות אלה והן בהיבטים אחרים כמו הפסקת פרסום מצעים על ידי מפלגות, הצבעה לפוליטקאים שלא מקיימים הבטחות לציבור, חשיבות עולה לתדמית של מועמדים מבחינה חיצונית, ועוד. המוצר הציבורי שנפגע הוא יושרה של פוליטיקאים , ואמונה כי הם יתפקדו לא עקב שיקולים של [[שחיתות]].
* אובדן [[אמון]] בבתי משפט, שופטים ועוד וכן עלות גדלה של ייצוג משפטי וחשיבות גדולה יותר של כסף לתוצאת ההליך המשפטי.
* אובדן אמון בתקשורת (מסחרית, ממשלתית ובכלל), יצירה וצריכה של "פייק ניוז" בכמויות גדולות, הפצה ויצירה של [[תאוריות קונספירציה]] המוצרים הציבוריים שהולכים לאיבוד הם [[אמת כמוצר אמין]] ו[[אמון]].
* פגיעה ב[[הון חברתי]] קהילתי - פחות [[אמון הדדי]] של אנשים באנשים אחרים מסביבתם הקרובה, כולל שכנים ומשפחה, יצירת תרבות של ניכור.
* הגברת תחושות של [[בדידות]] - על ידי מנגוננים שונים הפוגעים בקשרים חברתיים כמו הגברת כמות הנסיעות, הגברת [[עומס מידע]], [[התמכרות למסכים]] ועוד.
* פגיעות ביכולת ריכוז ועיבוד - בין היתר עקב [[עומס מידע]], [[זיהום אוויר]], [[תזונה בריאה|תזונה לקויה]], [[זיהום רעש]] וסוגי [[התמכרות|התמכרויות]] שונים.
* פגיעה בבטחון האישי ובחופש התנועה - הן בגלל הפצה של [[סמי פנאי]] שונים שחלקם גורמים להתנהגות מסוכנת - כמו [[אלכוהול]], הן בגלל פשיעה הקשורה בהיבטים אלה והן בגלל תפוצה של [[נשק קל]] כמו רובים ואקדחים. הדבר מייצר [[תרבות של פחד]] שמעודדת קניה של עוד נשק.
* פגיעה באמון ביחסי רופא -מטופל - כתוצאה מכך ריבוי של תביעות משפטיות וכתוצאה מכך ריבוי של [[רפואה מתגוננת]].