שינויים

חלק מבעלי המקצוע הנזכרים לעיל אף למדו יותר שנים מרופאים (למשל, ד"ר לפסיכולוגיה מומחה לפסיכולוגיה רפואית ובעל הכשרה ברישום תרופות לומד 12 שנה לפחות ותואר הדוקטור שלו הוא תואר דוקרטור מחקרי ולא מקצועי).

חלק מבעלי המקצוע הנזכרים לעיל אף למדו יותר שנים מרופאים (למשל, ד"ר לפסיכולוגיה מומחה לפסיכולוגיה רפואית ובעל הכשרה ברישום תרופות לומד 12 שנה לפחות ותואר הדוקטור שלו הוא תואר דוקרטור מחקרי ולא מקצועי).

המצב הבעייתי בו הציבור תלוי רק או בעיקר ברופאים לקבלת מענה רפואי הולם ואינו נלחם בתופעת [[מחסור ברופאים|המחסור ברופאים]] אשר אולי נוצרת במכוון תוך הקשחה קיצונית, שקרית ובלתי סבירה של תנאי קבלה ללימודי רפואה במדינת המקרה מחד ומניעת בעלי מקצועות קרובים להנפיק מרשמים בתחומם במדינת המקרה מאידך [[קשרי הון-שלטו|פוגעת בכלל הציבור]] כמו גם ברופאים רבים (בעיקר מתמחים שלא הבינו את "חוקי המשחק" ושעליהם נופל רוב העומס לכדי סיכונם ב[[שחיקה]])ת נזקים שעלולים להיסחב עימם במשך שנים ואף לכל חייהם.

המצב הבעייתי בו הציבור תלוי רק או בעיקר ברופאים לקבלת מענה רפואי הולם ואינו נלחם בתופעת [[מחסור ברופאים|המחסור ברופאים]] אשר אולי נוצרת במכוון תוך הקשחה קיצונית, שקרית ובלתי סבירה של תנאי קבלה ללימודי רפואה במדינת המקרה מחד ומניעת בעלי מקצועות קרובים להנפיק מרשמים בתחומם במדינת המקרה מאידך [[קשרי הון-שלטו|פוגעת בכלל הציבור]] כמו גם ברופאים רבים (בעיקר מתמחים שלא הבינו את "חוקי המשחק" ושעליהם נופל רוב העומס לכדי סיכונם ב[[שחיקה]]) ולנזקים שעלולים להיסחב עימם במשך שנים ואף לכל חייהם.

לא אחת נשמעה הטענה שלימודי הרפואה בישראל (ובכמה מדינות נוספות) ארוכים מדי ללא סיבה מוצדקת. בסוף שנת 2018 בישראל ניגשו סטודנטים רבים לרפואה שלמדו מחוץ לישראל בתוכניות קצרות (3-4 שנים); רוב סטודנטים אלה עברו את בחינות ההסמכה כמו עמיתיהם הסטודנטים הישראלים, אך בכירים במערכת הרפואית ניסו לפעול לשלול את רישיון הרופא של לפחות חלק מהם ואמרו שיפעלו לבצע שינוי יסודי בבחינות ההסמכה לרפואה בישראל. לפי דעה, פרקטיקה כזו היא דוגמה להגבלה התאורטית לפחות שמתאר הערך ואף גובלת בדמגוגיה (ראו כתבה בנושא)<ref>[https://www.themarker.com/wwwMobileSite/news/health/.premium-1.6761394 כתבה בעיתון "דה מרקר", מאת  רוני לינדר-גנץ 19.12.2018; "ישראל שלחה חצי מהרופאים ללמוד בחו"ל - והאיש שאחראי עליהם "לא ישן בלילות"".]</ref>.

לא אחת נשמעה הטענה שלימודי הרפואה בישראל (ובכמה מדינות נוספות) ארוכים מדי ללא סיבה מוצדקת. בסוף שנת 2018 בישראל ניגשו סטודנטים רבים לרפואה שלמדו מחוץ לישראל בתוכניות קצרות (3-4 שנים); רוב סטודנטים אלה עברו את בחינות ההסמכה כמו עמיתיהם הסטודנטים הישראלים, אך בכירים במערכת הרפואית ניסו לפעול לשלול את רישיון הרופא של לפחות חלק מהם ואמרו שיפעלו לבצע שינוי יסודי בבחינות ההסמכה לרפואה בישראל. לפי דעה, פרקטיקה כזו היא דוגמה להגבלה התאורטית לפחות שמתאר הערך ואף גובלת בדמגוגיה (ראו כתבה בנושא)<ref>[https://www.themarker.com/wwwMobileSite/news/health/.premium-1.6761394 כתבה בעיתון "דה מרקר", מאת  רוני לינדר-גנץ 19.12.2018; "ישראל שלחה חצי מהרופאים ללמוד בחו"ל - והאיש שאחראי עליהם "לא ישן בלילות"".]</ref>.