שינויים

'''עצים בעיר''' הם [[עצים]] הניטעים בעיר. הנטיעה של עצים בעיר יכולה להיות יוזמה של העירייה, של התושבים עצמם על קרקע פרטית או יוזמה של תושבים מקומיים כגון כחלק מ[[גינה קהילתית]]. עצים בעיר הם חלק מהיבט רחב יותר של [[טבע עירוני]] ו[[אקולוגיה עירונית]].  

'''עצים בעיר''' הם [[עצים]] הניטעים בעיר. הנטיעה של עצים בעיר יכולה להיות יוזמה של העירייה, של התושבים עצמם על קרקע פרטית או יוזמה של תושבים מקומיים כגון כחלק מ[[גינה קהילתית]]. עצים בעיר הם חלק מהיבט רחב יותר של [[טבע עירוני]] ו[[אקולוגיה עירונית]].  

[[קובץ:גן ציבורי בקרית ספר, תל אביב.jpg|ממוזער|300px|גן ציבורי קריית ספר, במקום שבו עמד בעבר חניון]]

[[קובץ:גן ציבורי בקרית ספר, תל אביב.jpg|ממוזער|300px|גן ציבורי קריית ספר בתל אביב-יפו, במקום שבו עמד בעבר חניון.]]

==יתרונות של עצים בעיר==

==יתרונות של עצים בעיר==

===סיוע של עצים לתחבורה רכה ותחבורה בת קיימא===

===סיוע של עצים לתחבורה רכה ותחבורה בת קיימא===

{{הפניה לערך מורחב|תחבורה בת קיימא}}

{{הפניה לערך מורחב|תחבורה בת קיימא}}

עצים הופכים רחובות לנעימים יותר עבור תחבורה רכה - הפחתת עומס חום ועומס קרינה מקלה על ניידות של [[תחבורה רכה]] - [[הולכי רגל]], [[תחבורת אופניים|אופניים]], קורקינטים, [[אופניים חשמליים]] ועוד. הגנה זו משמעותית עבור מי שאין להם רכב עם מזגן. עצים נשירים יכולים לסייע לקירור הרחוב או הבית בזמן הקיץ, בעודם שומרים על כניסת אור וחום בתקופת החורף.  

עצים הופכים רחובות לנעימים יותר עבור תחבורה רכה - הפחתת עומס חום ועומס קרינה מקלה על ניידות של [[תחבורה רכה]] - [[הולכי רגל]], [[תחבורת אופניים|אופניים]], קורקינטים, [[אופניים חשמליים]] ועוד. הגנה זו משמעותית עבור מי שאין להם רכב עם מזגן. עצים נשירים יכולים לסייע לקירור הרחוב או הבית בזמן הקיץ, בעודם שומרים על כניסת אור וחום בתקופת החורף.  

בנוסף לכך לעצים יש תפקיד חשוב בהצללה ושמירה על [[נוחות אקלימית]] בתחנות אוטובוס. הצל שמספקת תחנת אוטובוס הוא קטן באופן משמעותי לעומת צל של עץ בוגר. השטח הכולל של הצל מספק קרור לאיזור התחנה כולו ובכך מונה חימום של הנוסעים על ידי קרינה ושחרור חום ממשטחים בקרבת התחנה כמו מכוניות, כבישים ועוד. במדינות חמות כמו ישראל להיבטים אלה יש השלכות מהותיות על הנכונות של אנשים להשתמש ב[[תחבורה בת קיימא]] - הליכה, רכיבה באופניים ושימוש בתחבורה ציבורית. כמובן שיש צורך בהיבטים רבים נוספים מלבד עצים להצלחה של תחבורה בת קיימא כמו [[עירוב שימושי קרקע]], בנייה קומפקטית והמנעות מ[[פרבור]], בלוקים עירוניים קצרים ועוד היבטים של [[עירוניות מתחדשת]].  

בנוסף לכך לעצים יש תפקיד חשוב בהצללה ושמירה על [[נוחות אקלימית]] בתחנות אוטובוס. הצל שמספקת תחנת אוטובוס הוא קטן באופן משמעותי לעומת צל של עץ בוגר. השטח הכולל של הצל מספק קרור לאיזור התחנה כולו ובכך מונה חימום של הנוסעים על ידי קרינה ושחרור חום ממשטחים בקרבת התחנה כמו מכוניות, כבישים ועוד. במדינות חמות כמו ישראל להיבטים אלה יש השלכות מהותיות על הנכונות של אנשים להשתמש ב[[תחבורה בת קיימא]] - הליכה, רכיבה באופניים ושימוש בתחבורה ציבורית. כמובן שיש צורך בהיבטים רבים נוספים מלבד עצים להצלחה של תחבורה בת קיימא כמו [[עירוב שימושי קרקע]], בנייה קומפקטית והימנעות מ[[פרבור]], בלוקים עירוניים קצרים ועוד היבטים של [[עירוניות מתחדשת]].  

תחבורה רכה ותחבורה בת קיימא יכולות להקטין בעיות עירוניות רבות - הפחתת [[פקקי תנועה]], בעיות [[חניה]], [[זיהום אוויר]], [[זיהום רעש]] ועוד. בנוסף הדבר מסייע להפחתת [[נפט|תלות בנפט]] ו[[התחממות עולמית]] ולשפר את הכלכלה העירונית. מסיבות אלו מדינות וערים רבות בעולם מנסות לקדם תחבורה בת קיימא. במדינות אירופאית רבות וכן בסין ויפן יש התקדמות משמעותית כך שבערים רבות השימוש ב[[מכוניות]] הולך ויורד. לדבר זה משמעות עצומה על מספר רב של היבטים הן בעיר עצמה והן ברמה הלאומית במגוון היבטים של בריאות, כלכלה, תכנון עירוני ועוד - ראו [[השפעות חיצוניות של מכוניות]].  

תחבורה רכה ותחבורה בת קיימא יכולות להקטין בעיות עירוניות רבות - הפחתת [[פקקי תנועה]], בעיות [[חניה]], [[זיהום אוויר]], [[זיהום רעש]] ועוד. בנוסף הדבר מסייע להפחתת [[נפט|תלות בנפט]] ו[[התחממות עולמית]] ולשפר את הכלכלה העירונית. מסיבות אלו מדינות וערים רבות בעולם מנסות לקדם תחבורה בת קיימא. במדינות אירופאית רבות וכן בסין ויפן יש התקדמות משמעותית כך שבערים רבות השימוש ב[[מכוניות]] הולך ויורד. לדבר זה משמעות עצומה על מספר רב של היבטים הן בעיר עצמה והן ברמה הלאומית במגוון היבטים של בריאות, כלכלה, תכנון עירוני ועוד - ראו [[השפעות חיצוניות של מכוניות]].  

'''עצים מספקים צל ובכך מפחיתים נזקים של קרינת שמש עודפת'''. עודף קרינת שמש עלול לגרום בעיות בריאות שונות עבור העור כמו [[סרטן עור]] וכן נזקים מצטברים לראייה. צל מעצים מפחית את עומס הקרינה הן למי שנמצא בקרבת העצים ומקבל צל ישיר מהעץ, והן על ידי הפחתת הקרינה החוזרת מעצמים לבנים כמו בניינים, סלעים, חול ועוד.  

'''עצים מספקים צל ובכך מפחיתים נזקים של קרינת שמש עודפת'''. עודף קרינת שמש עלול לגרום בעיות בריאות שונות עבור העור כמו [[סרטן עור]] וכן נזקים מצטברים לראייה. צל מעצים מפחית את עומס הקרינה הן למי שנמצא בקרבת העצים ומקבל צל ישיר מהעץ, והן על ידי הפחתת הקרינה החוזרת מעצמים לבנים כמו בניינים, סלעים, חול ועוד.  

בנוסף לכך '''עצים מספקים צל ובכך מפחיתים סכנה של עומסי חום''' הפחתת הקרינה על ידי הצללה וכן היבטים של נשימת עצים מפחיתה עומס חום ובעיה של [[אי חום עירוני]] בזמן הקיץ וכן בימי שרב בסתיו ובאביב. עומסי חום עלולים לגרום בעיות כמו מכת חום (חום יתר לאנשים) והתייבשות - דבר שעלול לפגוע באנשים שמבצעים פעילות גופנית, באנשים חולים, בילדים ובמבוגרים. עומס חום שנגרם לגוף נגרם לא רק בשל עליה בטמפרטורה של האוויר, אלא גם עקב קרינה או מחסור ברוח. עצים גם מורידים את הטמפרטורה הממוצעת סביבם (שירותים של [[מיקרו אקלים]]) ובנוסף לכך שהייה לצד עצים - במיוחד עצים רבים - מורידה את עומס החום על הגוף של קרינה ישירה קרינה מוחזרת - כך שעומס החום של שני אנשים שנמצאים בצל באותה טמפרטורה ובאותה לחות יהיה שונה אם אחד מהם נמצא תחת עץ בודד והשני יושב בקרבת עצים רבים יותר.  

בנוסף לכך '''עצים מספקים צל ובכך מפחיתים סכנה של עומסי חום''' הפחתת הקרינה על ידי הצללה וכן היבטים של נשימת עצים מפחיתה עומס חום ובעיה של [[אי חום עירוני]] בזמן הקיץ וכן בימי שרב בסתיו ובאביב. עומסי חום עלולים לגרום בעיות כמו מכת חום (חום יתר לאנשים) והתייבשות - דבר שעלול לפגוע באנשים שמבצעים פעילות גופנית, באנשים חולים, בילדים ובמבוגרים. עומס חום שנגרם לגוף נגרם לא רק בשל עליה בטמפרטורה של האוויר, אלא גם עקב קרינה או מחסור ברוח. עצים גם מורידים את הטמפרטורה הממוצעת סביבם (שירותים של [[מיקרו אקלים]]) ובנוסף לכך שהייה לצד עצים - במיוחד עצים רבים - מורידה את עומס החום על הגוף של קרינה ישירה קרינה מוחזרת - כך שעומס החום של שני אנשים שנמצאים בצל באותה טמפרטורה ובאותה לחות יהיה שונה אם אחד מהם נמצא תחת עץ בודד והשני יושב בקרבת עצים רבים יותר.  

====סיוע של עצים לתחבורה פעילה====

====סיוע של עצים לתחבורה פעילה====

* '''עצים מסייעים לתחבורה פעילה''' - עצים מסייעים לביצוע של [[תחבורה פעילה]] על ידי הספקת צל, הפחתת עומס חום, וטיהור האוויר. תחבורה פעילה כזו כוללת [[הליכה]] ו[[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים]] כחלק מחיי היום-יום. בנוסף עצים מסייעים ל[[תיירות אופניים]] ונסיעות התרגעות.  

* '''עצים מסייעים לתחבורה פעילה''' - עצים מסייעים לביצוע של [[תחבורה פעילה]] על ידי הספקת צל, הפחתת עומס חום, וטיהור האוויר. תחבורה פעילה כזו כוללת [[הליכה]] ו[[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים]] כחלק מחיי היום-יום. בנוסף עצים מסייעים ל[[תיירות אופניים]] ונסיעות התרגעות.  

לכל הפעילוית האלה יש [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|השלכות בריאותיות משמעותיות]]. לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] הרביעי בחשיבותו ביחס לאוכלוסיית העולם, וגורם ל[[רפואה מונעת|מוות מוקדם]] של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|[http://www.who.int/topics/physical_activity/en פעילות גופנית] באתר ארגון הבריאות העולמי}} מחסור בפעילות גופנית ו[[אורח חיים יושבני]] הוא גורם חשוב לתחלואה ולעלויות גבוהות של טיפול רפואי. היבט זה הוא מהותי יותר במדינות מערביות ועשירות שבהן השפעות של מחלות מדבקות ו[[זיהום תעשייתי]] הם גורמי תחלואה ומוות פחות מהותיים לעומת מדינות לא מערביות. פעילות גופנית סדירה מפחיתה באופן ניכר את הסיכון ל[[התקפי לב]], [[סרטן]], [[סוכרת]], יתר לחץ דם, [[השמנה]], אוסטאופורוזיס ומחלות אחרות. פעילות גופנית גם משפרת את הרווחה הנפשית, מקטינה [[מתח נפשי]] ו[[דיכאון]], מגדילה את פריון העבודה, משפרת תפקוד נפשי ומיני ומאיטה את תהליך ההזדקנות.[http://www.cancer.org.il/download/1415peilut_gufanit.pdf]. תחבורה פעילה שכוללת רכיבה על אופניים או הליכה ברגל, קשורה באופן כללי לשיפור הכושר, הבריאות והרווחה הגופנית. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], [[אורח חיים יושבני|פעילות גופנית מועטה]] מידי היא גורם מרכזי ל[[השמנה]], והיא מהווה סיכון בריאותי מרכזי במדינות מערביות, שרק ה[[עישון]] מזיק ממנו לבריאות.<ref name="WHO2002">[http://www.euro.who.int/document/e75662.pdf A PHYSICALLY ACTIVE LIFE THROUGH EVERYDAY TRANSPORT] 2002 ארגון הבריאות העולמי</ref> דבר זה מוביל להוצאה של עשרות מיליארדי דולרים על הוצאות בריאותיות.<ref>[http://www.cdc.gov/nccdphp/dnpa/obesity/economic_consequences.htm Overweight and Obesity: Economic Consequences] Centers for Disease Control and Prevention (cdc.gov)</ref>  

לכל הפעילויות האלה יש [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|השלכות בריאותיות משמעותיות]]. לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] הרביעי בחשיבותו ביחס לאוכלוסיית העולם, וגורם ל[[רפואה מונעת|מוות מוקדם]] של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|[http://www.who.int/topics/physical_activity/en פעילות גופנית] באתר ארגון הבריאות העולמי}} מחסור בפעילות גופנית ו[[אורח חיים יושבני]] הוא גורם חשוב לתחלואה ולעלויות גבוהות של טיפול רפואי. היבט זה הוא מהותי יותר במדינות מערביות ועשירות שבהן השפעות של מחלות מדבקות ו[[זיהום תעשייתי]] הם גורמי תחלואה ומוות פחות מהותיים לעומת מדינות לא מערביות. פעילות גופנית סדירה מפחיתה באופן ניכר את הסיכון ל[[התקפי לב]], [[סרטן]], [[סוכרת]], יתר לחץ דם, [[השמנה]], אוסטאופורוזיס ומחלות אחרות. פעילות גופנית גם משפרת את הרווחה הנפשית, מקטינה [[מתח נפשי]] ו[[דיכאון]], מגדילה את פריון העבודה, משפרת תפקוד נפשי ומיני ומאיטה את תהליך ההזדקנות.[http://www.cancer.org.il/download/1415peilut_gufanit.pdf]. תחבורה פעילה שכוללת רכיבה על אופניים או הליכה ברגל, קשורה באופן כללי לשיפור הכושר, הבריאות והרווחה הגופנית. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], [[אורח חיים יושבני|פעילות גופנית מועטה]] מידי היא גורם מרכזי ל[[השמנה]], והיא מהווה סיכון בריאותי מרכזי במדינות מערביות, שרק ה[[עישון]] מזיק ממנו לבריאות.<ref name="WHO2002">[http://www.euro.who.int/document/e75662.pdf A PHYSICALLY ACTIVE LIFE THROUGH EVERYDAY TRANSPORT] 2002 ארגון הבריאות העולמי</ref> דבר זה מוביל להוצאה של עשרות מיליארדי דולרים על הוצאות בריאותיות.<ref>[http://www.cdc.gov/nccdphp/dnpa/obesity/economic_consequences.htm Overweight and Obesity: Economic Consequences] Centers for Disease Control and Prevention (cdc.gov)</ref>  

ארגון הבריאות העולמי, כמו גם גופי בריאות נוספים רואים ב[[פעילות גופנית]] של לפחות 30 דקות ביום, אמצעי חשוב לשיפור בריאות הציבור, ורכיבה על אופניים נחשבת על ידם "פעילות מתאימה מאוד" למטרה זו.<ref name="WHO2002"/> גם מספר רצפי פעילות בני 10-15 דקות ביום שמצטברים לחצי שעה לפחות ביום יכולים לספק יתרון בריאותי משמעותי.<ref name="WHO2002"/>[[הולכי רגל|הליכה רגלית]] ו[[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים]] כחלק מפעילות יומיומית צריכה להפוך, לפי ארגון הבריאות העולמי ל"עמוד מרכזי" באסטרטגיה להגברת הפעילות הגופנית כדי להקטין את הסיכון לתחלואה ב[[מחלות לב-ריאה]], [[סוכרת]], [[יתר לחץ דם]], [[השמנה]] וכמה סוגים של סרטן. הגדלה של תנועה שאינה ממונעת תקטין גם את [[רעש]] ואת [[זיהום האוויר]] ובכך תשפר את [[אקולוגיה עירונית|איכות החיים בעיר]]. <ref name="WHO2002"/>

ארגון הבריאות העולמי, כמו גם גופי בריאות נוספים רואים ב[[פעילות גופנית]] של לפחות 30 דקות ביום, אמצעי חשוב לשיפור בריאות הציבור, ורכיבה על אופניים נחשבת על ידם "פעילות מתאימה מאוד" למטרה זו.<ref name="WHO2002"/> גם מספר רצפי פעילות בני 10-15 דקות ביום שמצטברים לחצי שעה לפחות ביום יכולים לספק יתרון בריאותי משמעותי.<ref name="WHO2002"/>[[הולכי רגל|הליכה רגלית]] ו[[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים]] כחלק מפעילות יומיומית צריכה להפוך, לפי ארגון הבריאות העולמי ל"עמוד מרכזי" באסטרטגיה להגברת הפעילות הגופנית כדי להקטין את הסיכון לתחלואה ב[[מחלות לב-ריאה]], [[סוכרת]], [[יתר לחץ דם]], [[השמנה]] וכמה סוגים של סרטן. הגדלה של תנועה שאינה ממונעת תקטין גם את [[רעש]] ואת [[זיהום האוויר]] ובכך תשפר את [[אקולוגיה עירונית|איכות החיים בעיר]]. <ref name="WHO2002"/>

====השפעת עצים על הרווחה הנפשית והפחתת מתחים====

====השפעת עצים על הרווחה הנפשית והפחתת מתחים====

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[מתח נפשי]], [[אמבט יער]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[מתח נפשי]], [[אמבט יער]]}}

עצים משפרים את הרווחה הנפשית ואת הבריאות - מלבד טיהור האוויר עצים משפרים את הבריאות של אנשים שצופים בהם על ידי [[מתח נפשי|הפחתת מתחים]] ורגשות שליליים אחרים. בשנת 1984 ערך [[פסיכלוגיה סביבתית|הפסיכולוג הסביבתי]] [[רוג'ר אולריך]] (Roger Ulrich) ועמיתיו מחקר על חולים שהחלימו מניתוח של כיס המרה בבית חולים בפנסילבניה. תוך שליטה על כל שאר המשתנים, החוקרים השוו את מצבם של חולים שאושפזו בחדרים שחלונותיהם פנו לקיר לבנים, למצבם של חולים ששהו בחדרים בצידו השני של בית החולים, שפנו לשורה של עצים. לפי המחקר שפורסם ב"סיינס", החולים עם הנוף לעצים קיבלו פחות הערכות שליליות, הזדקקו למשמעותית פחות טיפול תרופתי, סבלו מהרבה פחות סיבוכים של אחרי הניתוח, והשתחררו הביתה בממוצע יום מוקדם יותר. מחקר משנת 1993 של אולריך על 160 חולים שהחלימו מניתוח לב בבית החולים של אוניברסיטת אופלסה בשוויץ  השווה בין קבוצות חולים לפי סוג התמונות שהיו בחדרם (נחל עם עצים, יער אפל, אומנות מופשטת, לוח לבן וקיר בלי תמונה) חולים עם תמונת הנחל עם העצים היו פחות מתוחים ונדרשו לפחות משככי כאבים לעומת שאר הקבוצות.<ref name="Deborah"> Deborah Franklin [http://www.scientificamerican.com/article/nature-that-nurtures/ How Hospital Gardens Help Patients Heal] scientific american, March 1, 2012</ref>  

עצים משפרים את הרווחה הנפשית ואת הבריאות - מלבד טיהור האוויר, עצים משפרים את הבריאות של אנשים שצופים בהם על ידי [[מתח נפשי|הפחתת מתחים]] ורגשות שליליים אחרים. בשנת 1984 ערך [[פסיכולוגיה סביבתית|הפסיכולוג הסביבתי]] [[רוג'ר אולריך]] (Roger Ulrich) ועמיתיו מחקר על חולים שהחלימו מניתוח של כיס המרה בבית חולים בפנסילבניה. תוך שליטה על כל שאר המשתנים, החוקרים השוו את מצבם של חולים שאושפזו בחדרים שחלונותיהם פנו לקיר לבנים, למצבם של חולים ששהו בחדרים בצידו השני של בית החולים, שפנו לשורה של עצים. לפי המחקר שפורסם ב"סיינס", החולים עם הנוף לעצים קיבלו פחות הערכות שליליות, הזדקקו למשמעותית פחות טיפול תרופתי, סבלו מהרבה פחות סיבוכים של אחרי הניתוח, והשתחררו הביתה בממוצע יום מוקדם יותר. מחקר משנת 1993 של אולריך על 160 חולים שהחלימו מניתוח לב בבית החולים של אוניברסיטת אופלסה בשווייץ השווה בין קבוצות חולים לפי סוג התמונות שהיו בחדרם (נחל עם עצים, יער אפל, אומנות מופשטת, לוח לבן וקיר בלי תמונה) חולים עם תמונת הנחל עם העצים היו פחות מתוחים ונדרשו לפחות משככי כאבים לעומת שאר הקבוצות.<ref name="Deborah"> Deborah Franklin [http://www.scientificamerican.com/article/nature-that-nurtures/ How Hospital Gardens Help Patients Heal] scientific american, March 1, 2012</ref>  

מספר מחקרים מאוחרים יותר באנשים בריאים מצביעים על כך שצפייה במשך 3-5 דקות בנוף שרובו מורכב מעצים, פרחים או מים יכולים להוריד [[מתח נפשי]] וכעס ויכולים לעודד תחושת רוגע וזאת בהתבסס על מחקרים שמדדו שינויים בלחץ הדם, מתח שרירים, פעילות של הלב ופעילות מוחית. <ref name="Deborah"/>

מספר מחקרים מאוחרים יותר באנשים בריאים מצביעים על כך שצפייה במשך 3-5 דקות בנוף שרובו מורכב מעצים, פרחים או מים יכולים להוריד [[מתח נפשי]] וכעס ויכולים לעודד תחושת רוגע וזאת בהתבסס על מחקרים שמדדו שינויים בלחץ הדם, מתח שרירים, פעילות של הלב ופעילות מוחית. <ref name="Deborah"/>

===השפעות כלכליות של עצים בעיר===

===השפעות כלכליות של עצים בעיר===

בשנת 2006 רצתה עיריית פיטסבורג לברר מה הערך הכלכלי של עצים בתחום העירוני. היא פנה לארגון ללא מטרות רווח בשם Tree Pittsburgh, ארגון זה השתמש בתוכנית הדמייה בשם i-Tree שפותחה בשנת 2006 על ידי שיעורת היערנות של ארצות הברית יחד עם חברת Davey Tree. התכנה החופשית מאפשרת לערים ולאנשים פרטיים לתאר את היתרונות של עצים במונחים כלכליים. עיריית פיטסבורג גילתה כי העצים במרחב הציבורי של העיר סיפקו שווי סביבתי ואסטטתי בשווי 2.4 מיליון דולר בכל שנה (מחקר משנת 2011 שבדק את התרומה של כל העצים בעיר וכלל סקירת יותר מ-200 חלקות, מצא ערך של 10-13 מיליון דולר בשנה בהתבסס על יתרונות של אסטטיקה, שימושי אנרגיה ואיכות האוויר. התרומות הנלקחות בחשבון הן חסכון באנרגיה של בתים עקב צל, השפעה על האוויר והמים של העיר, ושיפור הערך של בתים בשכונה ). בהנתן שהעיריה השקיעה בשנים אלה 850 אלף דולר בנטיעה וטיפול בעצים, הגיעה הארגון למסקנה כי העיר מקבלת 3 דולר החזר של [[ניתוח עלות-תועלת]]. דבר זה סייע לשכנע את העיר כי השקעה בעצים משתלמת. בשנת 2013 החליטה העיריה תכנית-אב מפורטת לשמירה ונטיעה של עצים למשך שני העשורים הקרובים. {{הערה| NATE SELTENRICH, [https://nextcity.org/daily/entry/that-tree-on-the-corner-may-be-worth-more-than-your-house Tree on the Corner May Be Worth More Than Your House] Next City, FEBRUARY 18, 2013}}

בשנת 2006 רצתה עיריית פיטסבורג לברר מה הערך הכלכלי של עצים בתחום העירוני. היא פנתה לארגון ללא מטרות רווח בשם Tree Pittsburgh, ארגון זה השתמש בתוכנית הדמייה בשם i-Tree שפותחה בשנת 2006 על ידי שיעורת היערנות של ארצות הברית יחד עם חברת Davey Tree. התוכנה החופשית מאפשרת לערים ולאנשים פרטיים לתאר את היתרונות של עצים במונחים כלכליים. עיריית פיטסבורג גילתה כי העצים במרחב הציבורי של העיר סיפקו שווי סביבתי ואסתטי בשווי 2.4 מיליון דולר בכל שנה (מחקר משנת 2011 שבדק את התרומה של כל העצים בעיר וכלל סקירת יותר מ-200 חלקות, מצא ערך של 10-13 מיליון דולר בשנה בהתבסס על יתרונות של אסתטיקה, שימושי אנרגיה ואיכות האוויר. התרומות הנלקחות בחשבון הן חסכון באנרגיה של בתים עקב צל, השפעה על האוויר והמים של העיר, ושיפור הערך של בתים בשכונה ). בהינתן שהעירייה השקיעה בשנים אלה 850 אלף דולר בנטיעה וטיפול בעצים, הגיעה הארגון למסקנה כי העיר מקבלת 3 דולר החזר של [[ניתוח עלות-תועלת]]. דבר זה סייע לשכנע את העיר כי השקעה בעצים משתלמת. בשנת 2013 החליטה העיריה תכנית-אב מפורטת לשמירה ונטיעה של עצים למשך שני העשורים הקרובים. {{הערה| NATE SELTENRICH, [https://nextcity.org/daily/entry/that-tree-on-the-corner-may-be-worth-more-than-your-house Tree on the Corner May Be Worth More Than Your House] Next City, FEBRUARY 18, 2013}}

* '''עצים מסייעים לכלכלה המקומית''' - מחקרים מצאו כי רחובות שיש בהם הם עצים הם [[אזור ידידותי להולכי רגל|נעימים יותר להולכי רגל]] ולכן צרכנים מוכנים לשלם יותר כסף לחנויות ברחובות שבהם יש עצים. לפי מחקר שבוצע בארצות הברית בשנת 2005, ברחובות בערים קטנות צרכנים מוכנים לשלם 9% יותר ובערים גדולות צרכנים מוכנים לשלם 12% יותר. <ref>Kathleen L. Wolf, “[http://www.milliontreesnyc.org/downloads/pdf/journal_of_forestry_2005.pdf Business District Streetscapes, Trees, and Consumer Response]”, Journal of Forestry 103, no. 8 (2005): 396-400.</ref>

* '''עצים מסייעים לכלכלה המקומית''' - מחקרים מצאו כי רחובות שיש בהם הם עצים הם [[אזור ידידותי להולכי רגל|נעימים יותר להולכי רגל]] ולכן צרכנים מוכנים לשלם יותר כסף לחנויות ברחובות שבהם יש עצים. לפי מחקר שבוצע בארצות הברית בשנת 2005, ברחובות בערים קטנות צרכנים מוכנים לשלם 9% יותר ובערים גדולות צרכנים מוכנים לשלם 12% יותר. <ref>Kathleen L. Wolf, “[http://www.milliontreesnyc.org/downloads/pdf/journal_of_forestry_2005.pdf Business District Streetscapes, Trees, and Consumer Response]”, Journal of Forestry 103, no. 8 (2005): 396-400.</ref>

פעילים להגנה על עצים ואגרונמים טוענים כי קיימת בעיה של גיזום מוגזם של עצים במרחב העירוני. שמואל זילבר, הוא גוזם עצים מקצועי ומי שמשמש מדריך מומחה מטעם משרד החקלאות. זיבלר שעבד בעבר כקבלן גיזום של עיריית תל אביב טוען כי במסגרת פרקטיקת הגיזום של העיירה גוזמים 50% עד 100% מנוף העץ. לטענתנו גיזום בריא הוא לכל היותר 25% מנוף העץ.  

פעילים להגנה על עצים ואגרונמים טוענים כי קיימת בעיה של גיזום מוגזם של עצים במרחב העירוני. שמואל זילבר, הוא גוזם עצים מקצועי ומי שמשמש מדריך מומחה מטעם משרד החקלאות. זיבלר שעבד בעבר כקבלן גיזום של עיריית תל אביב טוען כי במסגרת פרקטיקת הגיזום של העיירה גוזמים 50% עד 100% מנוף העץ. לטענתנו גיזום בריא הוא לכל היותר 25% מנוף העץ.  

האגרונומית דידי שמש וכן דילבר טוענים כי גיזום מוגזם שנעשה כביכול לטובת הבטיחות עלול להוביל לתוצאה הפוכה - הגברת הסיכון של נפילת ענפים ורקבון בעצים. כאשר יש גיזום מוגזם, העץ נכנס למצוקה שכן העלים משמשים לפוטוסינתזה, ובלעדים לעץ אין מספיק [[אנרגיה]]. כדי להתמודד עם מצב זה העץ מפנה את כל המאמצים שלו להצמיח במהירות ענפים ארוכים על גבי רקמה פצועה, כדי שענפים אלה יספרו לו אנרגיה. לטענת שמש, ענפים אלה הם דקים יותר ושבירים יותר. לפי זילבר הענפים החדשים שצומחים מאיזורי הגיזום, מתחרים ביניהם על נקודות אחיזה ולכן האחיזה שלהם בבסיסה חלשה ורופפת יותר יחסית לענפים המקוריים. בנוסף לפי זילבר, כאשר העץ מפנה את כל עתודות האנרגיה לצמיחה מהירה הוא נותר חשוף לפגיעת מזיקי עצים שעלולים ליצור רקבון באיזורי הגיזום. הענפים החלשים יחד עם הרקבון בבסיס האחיזה עלולים ליצור נטייה חזקה יותר לניתוק של הענפים בזמן סערה. {{הערה| גלעד מורג, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4220613,00.html לגזום בלי להגזים: לספר עצים ולא להרוג אותם], ynet, 26.04.12}}

האגרונומית דידי שמש וכן דילבר טוענים כי גיזום מוגזם שנעשה כביכול לטובת הבטיחות עלול להוביל לתוצאה הפוכה - הגברת הסיכון של נפילת ענפים ורקבון בעצים. כאשר יש גיזום מוגזם, העץ נכנס למצוקה שכן העלים משמשים לפוטוסינתזה, ובלעדים לעץ אין מספיק [[אנרגיה]]. כדי להתמודד עם מצב זה העץ מפנה את כל המאמצים שלו להצמיח במהירות ענפים ארוכים על גבי רקמה פצועה, כדי שענפים אלה יספרו לו אנרגיה. לטענת שמש, ענפים אלה הם דקים יותר ושבירים יותר. לפי זילבר הענפים החדשים שצומחים מאיזורי הגיזום, מתחרים ביניהם על נקודות אחיזה ולכן האחיזה שלהם בבסיסה חלשה ורופפת יותר יחסית לענפים המקוריים. בנוסף לפי זילבר, כאשר העץ מפנה את כל עתודות האנרגיה לצמיחה מהירה הוא נותר חשוף לפגיעת מזיקי עצים שעלולים ליצור רקבון באיזורי הגיזום. הענפים החלשים יחד עם הריקבון בבסיס האחיזה עלולים ליצור נטייה חזקה יותר לניתוק של הענפים בזמן סערה. {{הערה| גלעד מורג, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4220613,00.html לגזום בלי להגזים: לספר עצים ולא להרוג אותם], ynet, 26.04.12}}

===מאבקים נגד כריתת עצים בעיר===

===מאבקים נגד כריתת עצים בעיר===

דוגמאות למאבקים בכריתת עצים במרחב העירוני בישראל :

דוגמאות למאבקים בכריתת עצים במרחב העירוני בישראל :

* מאבק נגד כריתת עצי שקמה עתיקים בתל אביב בשנות ה-50. המאבק הצליח. עם בנייתם של היכל התרבות ותיאטרון הבימה הועתקו העצים אל גן יעקב, בתכנונו של אדריכל הנוף אברהם קרוון. {{הערה|שם=shemer|הילה שמר, [https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4978477,00.html מקרה מבחן במאבקי תושבים: נוה צדק עותרת לבג''ץ נגד עיריית ת''א], xnet, 21.06.17}}

* מאבק נגד כריתת עצי שקמה עתיקים בתל אביב בשנות ה-50. המאבק הצליח. עם בנייתם של היכל התרבות ותאטרון הבימה הועתקו העצים אל גן יעקב, בתכנונו של אדריכל הנוף אברהם קרוון. {{הערה|שם=shemer|הילה שמר, [https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4978477,00.html מקרה מבחן במאבקי תושבים: נוה צדק עותרת לבג''ץ נגד עיריית ת''א], xnet, 21.06.17}}

* מאבק נגד כריתת עץ השקמה העתיק ברחוב מזא"ה. {{הערה|שם=shemer}}

* מאבק נגד כריתת עץ השקמה העתיק ברחוב מזא"ה. {{הערה|שם=shemer}}

* מאבק נגד כריתת עצים בכיכר דינזינגוף בתל אביב בינואר 2017 - המאבק נכשל [https://www.green.org.il/11-%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%AA%D7%95-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8-%D7%93%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A3-ynet/]

* מאבק נגד כריתת עצים בכיכר דיזנגוף בתל אביב בינואר 2017 - המאבק נכשל [https://www.green.org.il/11-%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%AA%D7%95-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8-%D7%93%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A3-ynet/]

* עצי וושינגטוניה ואשל שנכרתו באזור גן הכובשים בת"א,

* עצי וושינגטוניה ואשל שנכרתו באזור גן הכובשים בת"א,

* המאבק על עצי הפיקוס הוותיקים בשדרות ירושלים ביפו,  

* המאבק על עצי הפיקוס הוותיקים בשדרות ירושלים ביפו,  

* מאבק נגד כריתת עצים ביער אוסישקין בכפר סבא

* מאבק נגד כריתת עצים ביער אוסישקין בכפר סבא

המחאה על כריתת עצים היא בשל סיבות מגוונות - רצון לשמור על הנוף העירוני, ערך נוסטלגי, אובדן הצל והחמרה של [[אי חום עירוני]], הפרעה ל[[תחבורה פעילה]], ועוד.  

המחאה על כריתת עצים היא בשל סיבות מגוונות - רצון לשמור על הנוף העירוני, ערך נוסטלגי, אובדן הצל והחמרה של [[אי חום עירוני]], הפרעה ל[[תחבורה פעילה]], ועוד.  

ההגנה הניתנת לעצים קשורה להגדרתם כ"עצים בוגרים", בתיקון 89 לחוק התכנון והבנייה משנת 2008, נקבע שהגדרה של עץ בוגר קשורה לגודל. הוא חייב להיות בגובה מעל 1.30 מטרים ושקוטר הגזע הוא מעל 10 ס"מ. כל עץ שעונה על הגדרה של עץ בוגר הוא עץ בעקרון עץ מוגן. כדי לכרות עת כזה נדרש רישיון כריתה שאותו מנפיק פקיד היערות. הנחת המוצא היא שהעץ מוגן ושומר השער נגד כריתה שלו פקיד היערות. פקיד היערות יכול להיות גורם עירוני, או עובד של [[קרן קיימת לישראל]], חלקם אגרונומים וחלקם לא. {{הערה|שם=nerdy1|1=גיא נרדי, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001250508 מה עושים העצים? נכרתים כדי לפנות מקום במרחב העירוני], גלובס, 27/08/2018}}

ההגנה הניתנת לעצים קשורה להגדרתם כ"עצים בוגרים", בתיקון 89 לחוק התכנון והבנייה משנת 2008, נקבע שהגדרה של עץ בוגר קשורה לגודל. הוא חייב להיות בגובה מעל 1.30 מטרים ושקוטר הגזע הוא מעל 10 ס"מ. כל עץ שעונה על הגדרה של עץ בוגר הוא עץ בעקרון עץ מוגן. כדי לכרות עת כזה נדרש רישיון כריתה שאותו מנפיק פקיד היערות. הנחת המוצא היא שהעץ מוגן ושומר השער נגד כריתה שלו פקיד היערות. פקיד היערות יכול להיות גורם עירוני, או עובד של [[קרן קיימת לישראל]], חלקם אגרונומים וחלקם לא. {{הערה|שם=nerdy1|1=גיא נרדי, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001250508 מה עושים העצים? נכרתים כדי לפנות מקום במרחב העירוני], גלובס, 27.08.2018}}

פעילים להגנת עצים טוענים כי ידם של חלק מהפקידים "קלה על ההדק" וכי הם נותנים אישור בקלות רבה. יפעת הולצמן-גזית היא פרופסור למשפטים מהמכללה למנהל, והיא מומחית בתחום ההגנה על עצים. לפי הולצמן-גזית הבעיה הקשה היא שפקידי היערות לא מתפקדים תמיד כשומרים. יש להם נטייה להקל במתן רישיונות, וכי "נותנים לחתול לשמור על השמנת". {{הערה|שם=nerdy1}}

פעילים להגנת עצים טוענים כי ידם של חלק מהפקידים "קלה על ההדק" וכי הם נותנים אישור בקלות רבה. יפעת הולצמן-גזית היא פרופסור למשפטים מהמכללה למנהל, והיא מומחית בתחום ההגנה על עצים. לפי הולצמן-גזית הבעיה הקשה היא שפקידי היערות לא מתפקדים תמיד כשומרים. יש להם נטייה להקל במתן רישיונות, וכי "נותנים לחתול לשמור על השמנת". {{הערה|שם=nerdy1}}

בשנת 2018 הוחלט במשרד החקלאות להקל על הקריטוריונים לכריתת עצים. זאת במסגרת החלטה ממשלתית להפחית נטל של [[רגולציה]]. לפי הולצמן-גזית פקיד היערות הממשלתית טען שהוא לא מרגיש נוח עם הקריטריונים של סעיף 15 (שכללו "ייחוד העץ" ו"תרומה סביבתית", ג.נ.) ולכן הוא רוצה לקבוע קריטריונים אובייקטיביים. הוא קבע ארבעה קריטריונים: בריאות, מין העץ, היקף חופת העץ ומיקומו. אין שום התייחסות לערך נופי ואקולוגי וגם לא לערך תרבותי. הטענה היתה שהעניינים האלה הם סובייקטיביים. {{הערה|שם=nerdy1}}

בשנת 2018 הוחלט במשרד החקלאות להקל על הקריטריונים לכריתת עצים. זאת במסגרת החלטה ממשלתית להפחית נטל של [[רגולציה]]. לפי הולצמן-גזית פקיד היערות הממשלתית טען שהוא לא מרגיש נוח עם הקריטריונים של סעיף 15 (שכללו "ייחוד העץ" ו"תרומה סביבתית", ג.נ.) ולכן הוא רוצה לקבוע קריטריונים אובייקטיביים. הוא קבע ארבעה קריטריונים: בריאות, מין העץ, היקף חופת העץ ומיקומו. אין שום התייחסות לערך נופי ואקולוגי וגם לא לערך תרבותי. הטענה היתה שהעניינים האלה הם סובייקטיביים. {{הערה|שם=nerdy1}}

המחוקק קבע שכאשר נותנים רישיון כריתה לעץ בוגר צריך לקבוע ערך חליפי, שפרושו כיום הוא [[כסף|פיצוי כספי]]. הכסף הזה אמור לשמש לשתילת עצים חדשים. הקביעה של ערך חליפי, היא לפי העץ שהלך. עץ שיש לו ערך גבוה מחייב פיצוי יקר יותר. לפי הולצמן-גזית תפיסה זו בעייתי היות וערך העץ עצמו הוא סכום קטן יחסית, ונדרש סכום גדול יותר כדי לייצר תנאים לצמיחת עץ משמעותי. התפיסה צריכה להיות כמה יעלה לייצר בית גידול שאפשר לטעת בו עצים משמעותיים. בחלק מהמקרים עושים גומה באזור שהוא מלא בטון, זה לא מאפשר צמיחה של עץ משמעותי שכן ללא שורשים משמעותיים העץ לא יכול להתפתח.{{הערה|שם=nerdy1}}

המחוקק קבע שכאשר נותנים רישיון כריתה לעץ בוגר צריך לקבוע ערך חליפי, שפירושו כיום הוא [[כסף|פיצוי כספי]]. הכסף הזה אמור לשמש לשתילת עצים חדשים. הקביעה של ערך חליפי, היא לפי העץ שהלך. עץ שיש לו ערך גבוה מחייב פיצוי יקר יותר. לפי הולצמן-גזית תפיסה זו בעייתי היות וערך העץ עצמו הוא סכום קטן יחסית, ונדרש סכום גדול יותר כדי לייצר תנאים לצמיחת עץ משמעותי. התפיסה צריכה להיות כמה יעלה לייצר בית גידול שאפשר לטעת בו עצים משמעותיים. בחלק מהמקרים עושים גומה באזור שהוא מלא בטון, זה לא מאפשר צמיחה של עץ משמעותי שכן ללא שורשים משמעותיים העץ לא יכול להתפתח.{{הערה|שם=nerdy1}}

לפי הולצמן-גזית צריך לשנות את החשיבה. צריך שיהיה 'היטל יער עירוני'. כל יזם שבונה בעיר ומעוניין לכרות עצים וקיבל את אישור פקיד היערות, יידרש לשלם עבור יצירת בתי הגידול שיאפשרו לעצים החדשים להתפתח. לדבריה יש היום בעולם טכניקות שמאפשרות נטיעה של עצים באזורים צפופים. {{הערה|שם=nerdy1}}

לפי הולצמן-גזית צריך לשנות את החשיבה. צריך שיהיה 'היטל יער עירוני'. כל יזם שבונה בעיר ומעוניין לכרות עצים וקיבל את אישור פקיד היערות, יידרש לשלם עבור יצירת בתי הגידול שיאפשרו לעצים החדשים להתפתח. לדבריה יש היום בעולם טכניקות שמאפשרות נטיעה של עצים באזורים צפופים. {{הערה|שם=nerdy1}}