שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 9,575 בתים ,  16:47, 2 בדצמבר 2018
יצירת דף עם התוכן "ממוזער|שטח חבל הארץ חגאז' מסומן בקו אדום. המונח '''היווצרות האסלאם''' מתאר..."
[[קובץ:Hejaz-English.jpg|ממוזער|שטח חבל הארץ חגאז' מסומן בקו אדום.]]

המונח '''היווצרות האסלאם''' מתאר את השלבים המרכזיים בהיווצרות הקהילה החברתית-דתית של דת האסלאם (בתרגום לעברית; "השלמה" - עם דבר [[אללה]] שהוא הדמות האלוהית של דת האסלאם).

דת האסלאם נוצרה בין שנת 570 לערך (לידת מוחמד) ושנת 632 לערך (מות מוחמד) לשנת 750 לערך אז כבר התבססו זרמי הדת הבסיסיים בצורתם הבסיסית והדת החלה את תהליכי ההתפתחות המשניים שלה; התפתחות מערכת השיפוט, ההלכה - שריעה ותמורות בפוליטיקה של ישויות מדיניות מוסלמיות.

דת האסלאם התפתחה בעיקר בחצי האי ערב בחבל הארץ חג'אז הנמתח מחוצות צפון [[תימן]] של ימינו ועד חוצות דרום [[ירדן]] של ימינו (והוסיפה להתפתח באופן בסיסי בשטחי עיראק, ירדן וארץ ישראל של ימינו). אזור החג'אז כולל עד ימינו ארבעה ערים מרכזיות שגם הפכו קדושות באסלאם, בהן [[מכה]] (הדרומית ביותר מערים מרכזיות אלו), [[טעיף]], יתר'ב (נקראה מאוחר יותר [[אל-מדינה]]), ו[[טאבוק]] (הצפונית ביותר מערים מרכזיות אלו).

דת האסלאם מתאפיינת באופן כללי בהקפדה על [[סונת מוחמד]] (משנתו של מוחמד) כפי שהיא מתועדת בספרות הסירה (סירת ראסול-אללה), ספרות החדית' המבארת את ספרות הסירה, מילוי מצוות הדת הכתובות בספר הקוראן כפי שהן מובנות על פי סונת מוחמד והקפדה על השריעה (ההלכה המוסלמית).

בדת האסלאם שלוש חטיבות זרמים עיקריות; הסונה (הנחשבת לאורתודוקסית), השיעה (סיעת עלי), והחוארג' (החורגים), לצד כמה זרמים עצמאיים (כגון האחמדים).

==רקע תרבותי וחברתי==
דת האסלאם התפתחה בעיקר תחת הנהגתו של מוחמד בן עבדאללה, בן המעמד האריסטוקרטי של העיר מכה, בנם של אמינה ועבדאללה. אמו מתה בינקותו. למשפחתו היה רקע ענף של עיסוק במסחר ופיקוח על שיירות מסחר של סחורות שהובאו לנמלי ערי ערב מסין, הודו ו[[קרן אפריקה]] ושיווקן צפונה אל סוחרי ארץ ישראל וסוריה (ארץ שראל וסוריה היו מרכזי סחר חשובים שחיברו בין המזרח הרחוק וחצי האי ערב לבין שאר הציווליזציות דאז).

מוחמד תואר בספרות החדית' על ידי מגוון מאמינים כאדם בעל יופי חיצוני מדהים וכריזמה רבה. עד תהליך הקמת הדת התפרנס מוחמד בעיקר כמפקח שיירות מסחר (סביר להניח בעקבות רקע משפחתו ולמידתו על התחום לצד היותו אדם בעל יכולות רטוריות וכריזמה רבה וה[[רצון]] לעסוק בכך). במסגרת פרנסתו נסע בין הערים השונות של חצי האי ערב, ארץ ישראל וסוריה.

במסגרת מסעותיו בתוך חצי האי ערב וכן גם לארץ ישראל וסוריה, פגש אוכלוסיות רבות; סוחרים מדתות שונות, אנשי דת מדתות שונות ומנהיגי קהילות מדתות שונות ולמד מהם על דתם תוך שהוא רואה אותן כעליונות על הדת הערבית (הדת הפגאנית של חצי האי ערב הטרום-אסלאמי) ומתחיל לפתח סלידה מאספקטים שונים של הדת הערבית; עם זאת נשאר נאמן לפחות לחלק ממצוותיה ומנהגיה של דת זו עד ה"התגלות" שחווה במסגרת אחד ממועדי הדת הערבית.

==ההתגלות במסגרת מועד התחנות'==
[[קובץ:Jabal Nur.JPG|ממוזער|הר-האור (בערבית, ג'בל אל-נור), בו על פי המסורת המוסלמית, התבודד מוחמד במערת חירא בעת שעשה תחנות' ערב חזיונו את המלאך ג'יבריל.]]

'''תחנות'''' (מ[[ערבית]], تحنّث) הוא [[מנהג]] קדום שנהגו לקיים כמה אוכלוסיות ב[[קדם-אסלאם|חצי האי ערב הטרום אסלאמי]], ובפרט [[שבט קורייש]].{{הערה|[[מאיר יעקב קיסטר|M.J. Kister]], "[http://www.kister.huji.ac.il/sites/default/files/Tahannuth.pdf Al-Taḥannuth’: An Inquiry into the Meaning of a Term]," ''Bulletin of the School of Oriental and African Studies, University of London'', 31,2 (1968), 223-236.}} מנהג זה התאפיין בהתבודדות, לפרק זמן מה (למשל, [[חודש]] ימים), במקום רחוק ממקום המגורים ובמיוחד בסביבה טבעית המאפשרת חשבון נפש באין מפריע. בדרך כלל היה חוזר המתבודד לביתו בסיום כל יום. המנהג התאפיין גם בכמה פולחנים נוספים.

למנהג התחנות' חשיבות במחקר ההיסטורי, וההיסטוריוגרפי של דת ה[[אסלאם]] (כמו גם במחקר היסטורי-[[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]]), שכן על פי המסורת המוסלמית, בעת שביצעוֹ מוחמד נגלה אליו לראשונה מלאך האל ג'יבריל (המזוהה עם [[המלאך גבריאל]] מן המסורת היהודית).

===מאפייני מועד התחנות'===
* התבודדות במקום מרוחק (הכוללת שיבה הביתה, למשל, אחת ליום או כמה ימים).
* חשבון נפש על מעשים לא מוסריים.
* פולחן הכולל מתן צדקה לעניים ([[זכאה]]).
* הקפת הכעבה במכה, לרוב 7 פעמים, בסיום התחנות'.

===ההתגלות===
לפי המסורת המוסלמית, באחת הפעמים שעשה תחנות', הגיע מוחמד אל [[הר האור]] (הר אל-נור, جبل النور) והתבודד שם. בעת תקופה זו, בעודו מתבודד במערת חירא (غار حراء) בהר זה, נגלה אליו לראשונה המלאך גבריאל, ב[[לילה]] (לילה המכונה "ליל הגורל" - "לילת אל-קדר"). מבחינה פסיכולוגית-סקפטיציסטית, ניתן לתאר את ה"חיזיון" שחווה כמקרה פרטי של [[אפקט גנצפלד]], אשר בו כאשר אדם מסתגר באזור חשוך לחלוטין (כמו מערה) למשך כמה ימים, המוח שלו מתחיל לייצר הזיות בשביל למנוע ניוון (ניורונקרוזיס) של תאי מוח; מדובר במעין מנגנון הישרדותי חלופי של המוח שמטרתו לשמר את עצמו ולהבטיח הישרדות ותפקוד לאחר אותו אירוע, אם כי ייתכן שהחווייה הזו תוביל אדם להאמין שמקורה אלוהי וכן טמון ההבדל הדק והאולי אפשרי בין חוויית חיזיון כמו-רוחני לבין התגלות רוחנית אמיתית.

ככלל אם מוח מייצר הזיות (המופיעות באזור הנפש - mind כ[[קוולייה]]) הרי שאלו נוצרות על פי זיכרון קיים, על פי דברים שהאדם כבר למד והכיר (כמו הסיפורים ואולי גם האמנות להם נחשף מוחמד במפגשיו השונים במסגרת עבודתו ועל סמך אלה נוצרה אותה חוויית התגלות).

==סיום התחנות', השיבה למכה והקמת הקבוצה החברתית-דתית החדשה בתוך הקבוצה הקיימת==

==ההיבדלות - היג'רה לית'רב (אל מדינה)==

==ההשתלטות על ית'רב והפיכתה ל"אל-מדינה" (העיר; עיר המוסלמים)==

==ביזה, כיבוש והגלייה של שבטים פגאניים, יהודיים ונוצריים==

==כיבוש מכה==

==השיבה לאל-מדינה==

==הפצת הדת והמשך פיתוחה על ידי הראשידון==

==ההמשך משם ואילך==

== ביבליוגרפיה ==
<div class="mw-content-ltr">
* [[מאיר יעקב קיסטר|M.J. Kister]], "[http://www.kister.huji.ac.il/sites/default/files/Tahannuth.pdf Al-Taḥannuth’: An Inquiry into the Meaning of a Term]," ''Bulletin of the School of Oriental and African Studies, University of London'', 31,2 (1968), 223-236.
</div>
* האסלאם, מבוא להיסטוריה של הדת, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, מהדורה שנייה, שנת 2000, פרק 1.

==לקריאה נוספת==
* [http://en.wikishia.net/view/Tahannuth הערך על תחנות' באתר Wikishia.]

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.3dmekanlar.com/en/mount-hira.html מצג תלת-ממדי של מערת חירה בה על פי המסורת המוסלמית חווה מוחמד את התגלותו הראשונה]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}




שנת 638
6,899

עריכות

תפריט ניווט