שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 151: שורה 151:  
{{הפניה לערך מורחב|עליית מפלס פני הים בישראל}}
 
{{הפניה לערך מורחב|עליית מפלס פני הים בישראל}}
 
אחת ההשלכות של [[התחממות עולמית]] היא עלייה במפלס מי הים. עלייה כזו מתרחשת הן בגלל שהאוקיינוסים מתחממים (ולכן נפחם גדל) והן עקב הפשרת קרחונים יבשתיים וקרחוני מדף יבשת שמעלים את כמות המים בים. עליה כזו אינה בהכרח לינארית. עד כה עלה מפלס המים בעולם ב כ-20 סנטימטרים, המשך התחממות עלול להפשיר כמות גדולה בהרבה של קרחונים ולגרום לעליה גדולה יותר.  
 
אחת ההשלכות של [[התחממות עולמית]] היא עלייה במפלס מי הים. עלייה כזו מתרחשת הן בגלל שהאוקיינוסים מתחממים (ולכן נפחם גדל) והן עקב הפשרת קרחונים יבשתיים וקרחוני מדף יבשת שמעלים את כמות המים בים. עליה כזו אינה בהכרח לינארית. עד כה עלה מפלס המים בעולם ב כ-20 סנטימטרים, המשך התחממות עלול להפשיר כמות גדולה בהרבה של קרחונים ולגרום לעליה גדולה יותר.  
==== נתונים על עליית פני הים ותזוזת קו החוף בישראל ====
+
 
 +
'''נתונים על עליית פני הים ותזוזת קו החוף בישראל'''
 +
 
יש נתונים שונים על עליית פני הים בעתיד. לפי ה[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] [[עליית מפלס פני הים|הים בכל העולם צפוי לעלות]] בממוצע עד מטר אחד עד סוף המאה. הנסן הטוען שהנתונים האלה שמרניים מידי, ושעד עכשיו צדק לרוב בתחזיותיו אומר שהעלייה יכולה להיות עד 3 מטר עד 2065{{הערה|ויינט[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4684003,00.html מדען האקלים המוביל בעולם: "גובה פני הים יעלה ב-3 מטרים עד 2065"],ynet 26.07.2015}}. עם זאת ההשפעה על ישראל עשויה להיות שונה במקצת.  
 
יש נתונים שונים על עליית פני הים בעתיד. לפי ה[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] [[עליית מפלס פני הים|הים בכל העולם צפוי לעלות]] בממוצע עד מטר אחד עד סוף המאה. הנסן הטוען שהנתונים האלה שמרניים מידי, ושעד עכשיו צדק לרוב בתחזיותיו אומר שהעלייה יכולה להיות עד 3 מטר עד 2065{{הערה|ויינט[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4684003,00.html מדען האקלים המוביל בעולם: "גובה פני הים יעלה ב-3 מטרים עד 2065"],ynet 26.07.2015}}. עם זאת ההשפעה על ישראל עשויה להיות שונה במקצת.  
   שורה 160: שורה 162:  
רוזן משער שעד 2040 הים עלול לעלות ב 40 סנטימטר ועד סוף המאה ה-21 במטר אחד. רוזן טוען שלנוכח הנתונים האחרונים על המסת הקרחונים, ייתכן שהעליה תהיה גבוה יותר.{{הערה|שם=paz2007|שלומית פז, אורן קידר, [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/aklim%5B1%5D.pdf שינויי אקלים, השלכות חזויות ותופעות נצפות: רקע גלובלי ומבט ישראלי]. קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. אפריל 2007}}
 
רוזן משער שעד 2040 הים עלול לעלות ב 40 סנטימטר ועד סוף המאה ה-21 במטר אחד. רוזן טוען שלנוכח הנתונים האחרונים על המסת הקרחונים, ייתכן שהעליה תהיה גבוה יותר.{{הערה|שם=paz2007|שלומית פז, אורן קידר, [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/aklim%5B1%5D.pdf שינויי אקלים, השלכות חזויות ותופעות נצפות: רקע גלובלי ומבט ישראלי]. קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. אפריל 2007}}
   −
====נסיגה בקו החוף ופגיעה בחופים ובמבנים בקרבת החוף====
+
'''נסיגה בקו החוף ופגיעה בחופים ובמבנים בקרבת החוף'''
 +
 
 
עליית גובה פני הים גורמת לנסיגת קו החוף מזרחה, הצרת החופים ועלייה בזמן משכי ההצפה של אזורי חוף רדודים וכן לחדירה של מי ים אל מוצא הנחלים ול[[המלחת מי תהום|המלחה]] [[אקוויפר החוף]]. הקטנת שיפוע הזרימה של מוצא נחלים ימיים עקב עליית המפלס תגרום להגברת השקיעה של סדימנטים בפתחי נחלים{{הערה|שם=paz2007}}.
 
עליית גובה פני הים גורמת לנסיגת קו החוף מזרחה, הצרת החופים ועלייה בזמן משכי ההצפה של אזורי חוף רדודים וכן לחדירה של מי ים אל מוצא הנחלים ול[[המלחת מי תהום|המלחה]] [[אקוויפר החוף]]. הקטנת שיפוע הזרימה של מוצא נחלים ימיים עקב עליית המפלס תגרום להגברת השקיעה של סדימנטים בפתחי נחלים{{הערה|שם=paz2007}}.
   שורה 174: שורה 177:     
בסה"כ לפי הנתונים המצויים, בהתחשב בכך שעליית פני הים מתרחשת כבר מהמאה ה 19, ניתן לשער כי עליית פני הים לקחה חלק ניכר מחופי הים של ישראל, מה שכנראה השפיע בצורה משמעותית על בעיית הצפיפות בחופים. אם העלייה תימשך לפי תסריט [[הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]], ישראל עלולה לאבד את רוב החופים שלה עד סוף המאה ה 21. עם העלייה תימשך לפי התרחיש של הנסן מדינת ישראל עלולה להישאר ללא חופים תוך 10-20 שנה.
 
בסה"כ לפי הנתונים המצויים, בהתחשב בכך שעליית פני הים מתרחשת כבר מהמאה ה 19, ניתן לשער כי עליית פני הים לקחה חלק ניכר מחופי הים של ישראל, מה שכנראה השפיע בצורה משמעותית על בעיית הצפיפות בחופים. אם העלייה תימשך לפי תסריט [[הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]], ישראל עלולה לאבד את רוב החופים שלה עד סוף המאה ה 21. עם העלייה תימשך לפי התרחיש של הנסן מדינת ישראל עלולה להישאר ללא חופים תוך 10-20 שנה.
==== המלחת מי תהום כתוצאה מעליית פני הים ====
+
 
 +
'''המלחת מי תהום כתוצאה מעליית פני הים'''
 +
 
 
המלחת אקוויפר החוף פרושה הקטנת כמות המים שעומת לרשות משק המים בישראל. היות וזו האקוויפר הגדול ביותר בישראל פרוש הדבר הורדה של כמות המים השנתית שישראל מסוגלת לאגור בין שנה גשומה אחת לאחרת - כלומר מה גודל ה[[חוסן]] שיש לישראל ביחס ל[[בצורת בישראל]]. השלכה נוספת עלולה להיות משבר הומניטרי וערעור היציבות המדינית של רצועת עזה שכבר היום נמצאת במצוקת מים עקב [[המלחת מי תהום]], שאיבת יתר ו[[זיהום מי תהום]]. בנוסף, שאיבת מי תהום יכולה לגרום לשקיעת קרקע (כי המים תופסים נפח בתוך הקרקע) וזה יכול להגביר משמעותית את עליית פני הים מה שיגרום לעוד המלחה של אקוויפר החוף{{הערה|Svetlana Jevrejevaa,1, Luke P. Jacksona,b, Riccardo E. M. Rivac,d, Aslak Grinstede, and John C. Mooref,g,1
 
המלחת אקוויפר החוף פרושה הקטנת כמות המים שעומת לרשות משק המים בישראל. היות וזו האקוויפר הגדול ביותר בישראל פרוש הדבר הורדה של כמות המים השנתית שישראל מסוגלת לאגור בין שנה גשומה אחת לאחרת - כלומר מה גודל ה[[חוסן]] שיש לישראל ביחס ל[[בצורת בישראל]]. השלכה נוספת עלולה להיות משבר הומניטרי וערעור היציבות המדינית של רצועת עזה שכבר היום נמצאת במצוקת מים עקב [[המלחת מי תהום]], שאיבת יתר ו[[זיהום מי תהום]]. בנוסף, שאיבת מי תהום יכולה לגרום לשקיעת קרקע (כי המים תופסים נפח בתוך הקרקע) וזה יכול להגביר משמעותית את עליית פני הים מה שיגרום לעוד המלחה של אקוויפר החוף{{הערה|Svetlana Jevrejevaa,1, Luke P. Jacksona,b, Riccardo E. M. Rivac,d, Aslak Grinstede, and John C. Mooref,g,1
 
Author Affiliations [http://www.pnas.org/content/113/47/13342.full Coastal sea level rise with warming above 2 °C] 03.10.2016 Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America}}
 
Author Affiliations [http://www.pnas.org/content/113/47/13342.full Coastal sea level rise with warming above 2 °C] 03.10.2016 Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America}}
==== השפעה עקיפה של עליית פני הים על שטפונות ====
+
 
 +
'''השפעה עקיפה של עליית פני הים על שטפונות'''
 +
 
 
לפי דב רוזן עליית פני הים עלולה לגרום בעת סערה חזקה עם רוח מערבים חזקה, להיווצרות שיטפונות דומות לאלו שנגרמו על ידי הוריקן "הרווי" גם ללא הוריקן בגלל ההשפעה המשולבת של עליית פני הים, הזרמים, הגלים, הרוחות, הגשמים וכיסוי שטחים נרחבים באספלט. לטענתו, אפשר למנוע את השיטפונות באמצעות שוברי גלים, ניקוי והעמקת אפיקי נחלים, ויצירת מאגרי מים שאליהם יוזרמו המים בעת שיטפון{{הערה|סרג'יו דב רוזן [http://www.mako.co.il/hix-nature/environment/Article-bcb3e84641c5e51006.htm איך אומרים "הארווי" בעברית?] 08.09.2017, מאקו (שותף מ"זווית")}}. יש לציין, שגם שוברי גלים יכולים לפגוע ברצועת החוף כך שצריך להתייחס בזהירות לאמצעי הזה.
 
לפי דב רוזן עליית פני הים עלולה לגרום בעת סערה חזקה עם רוח מערבים חזקה, להיווצרות שיטפונות דומות לאלו שנגרמו על ידי הוריקן "הרווי" גם ללא הוריקן בגלל ההשפעה המשולבת של עליית פני הים, הזרמים, הגלים, הרוחות, הגשמים וכיסוי שטחים נרחבים באספלט. לטענתו, אפשר למנוע את השיטפונות באמצעות שוברי גלים, ניקוי והעמקת אפיקי נחלים, ויצירת מאגרי מים שאליהם יוזרמו המים בעת שיטפון{{הערה|סרג'יו דב רוזן [http://www.mako.co.il/hix-nature/environment/Article-bcb3e84641c5e51006.htm איך אומרים "הארווי" בעברית?] 08.09.2017, מאקו (שותף מ"זווית")}}. יש לציין, שגם שוברי גלים יכולים לפגוע ברצועת החוף כך שצריך להתייחס בזהירות לאמצעי הזה.
    
עוד השפעה של עליית פני הים היא עלייה בעוצמת ובתדירות השיטפונות הקשורים בגאות, סערות ואירועי גשם חזקים. כאשר הים עולה רוח חזקה מהים אל החוף, גשם חזק, ובמיוחד צרוף 2 הגורמים יחד, יכולים להביא לשיטפון במקום שללא העלייה היה נישאר הרחק מחוץ לאזור המוצף. על פי פרופסור דניאל פלזנשטיין אשר פיתח מערכת אינטראקטיבית לחיזוי תוצאות עליית פני הים בישראל "בפעול, במקומות רבים כמו בעכו, חיפה והקריות או תל-אביב, תספיק עלייה של מטר בשילוב של מצב של גאות גבוהה או סערה, כדי להציף חלקים נרחבים ולגרום לנפגעים"{{הערה|בילי פרנקל [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4405839,00.html עליית מפלס הים: האם הבית שלכם בסכנת הצפה?] ויינט 21.7.2013}}{{הערה|סרג'יו דב רוזן [http://www.mako.co.il/hix-nature/environment/Article-bcb3e84641c5e51006.htm איך אומרים "הארווי" בעברית?] 08.09.2017, מאקו (שותף מ"זווית")}}. לכניסה למערכת לחצו [http://ccg.huji.ac.il/dynamicmap/index.html כאן]
 
עוד השפעה של עליית פני הים היא עלייה בעוצמת ובתדירות השיטפונות הקשורים בגאות, סערות ואירועי גשם חזקים. כאשר הים עולה רוח חזקה מהים אל החוף, גשם חזק, ובמיוחד צרוף 2 הגורמים יחד, יכולים להביא לשיטפון במקום שללא העלייה היה נישאר הרחק מחוץ לאזור המוצף. על פי פרופסור דניאל פלזנשטיין אשר פיתח מערכת אינטראקטיבית לחיזוי תוצאות עליית פני הים בישראל "בפעול, במקומות רבים כמו בעכו, חיפה והקריות או תל-אביב, תספיק עלייה של מטר בשילוב של מצב של גאות גבוהה או סערה, כדי להציף חלקים נרחבים ולגרום לנפגעים"{{הערה|בילי פרנקל [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4405839,00.html עליית מפלס הים: האם הבית שלכם בסכנת הצפה?] ויינט 21.7.2013}}{{הערה|סרג'יו דב רוזן [http://www.mako.co.il/hix-nature/environment/Article-bcb3e84641c5e51006.htm איך אומרים "הארווי" בעברית?] 08.09.2017, מאקו (שותף מ"זווית")}}. לכניסה למערכת לחצו [http://ccg.huji.ac.il/dynamicmap/index.html כאן]
 +
 
=== שטפונות ===
 
=== שטפונות ===
 
שינויי האקלים מגבירים את השיטפונות בישראל במספר דרכים. בין הגורמים העיקריים נמצאים התחזקות הגשמים בגלל העלייה בטמפרטורות(כאשר חם יותר יש יותר אידוי מהאוקיינוסים והאטמוספרה יכולה להכיל יותר לחות){{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}, [[עליית מפלס פני הים בישראל]] , ריכוז המשקעים בכמה אירועי גשם חזקים שנמשכים כמה ימים במקום ההתפרסות שלהם על פני טווח זמן ארוך יותר באקלים נורמלי, התופעה של התייבשות הקרקע אחרי בצורת, מה שמונע חלחול ויוצר שיטפון כאשר הגשם מגיע. בשנים האחרונות התרבו אירועי הבצורת בישראל מה שיוצר יותר שיטפונות. {{הערה|עירית גולן-אנגלקו וישעיהו בראור [http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/40967771-7737-44DF-92A2-A102DF9ADE82/108419/Aklim.pdf היערכות ישראל לשינויי אקלים גלובליים, פרק א - השלכות שינויי האקלים על ישראל והמלצות ביניים.] מדינת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, לשכת המדען הראשי, יולי 2008}} הנזקים וההרס מהשיטפונות יכולים להיות גדולים מאוד{{הערה|1=אילנית אדלר [http://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2016/Article-950d76898c4f851004.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=2100566639 גשם, הצפות ופקקים - והשיא לפנינו] חדשות ערוץ 2 13.12.2016}}
 
שינויי האקלים מגבירים את השיטפונות בישראל במספר דרכים. בין הגורמים העיקריים נמצאים התחזקות הגשמים בגלל העלייה בטמפרטורות(כאשר חם יותר יש יותר אידוי מהאוקיינוסים והאטמוספרה יכולה להכיל יותר לחות){{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}, [[עליית מפלס פני הים בישראל]] , ריכוז המשקעים בכמה אירועי גשם חזקים שנמשכים כמה ימים במקום ההתפרסות שלהם על פני טווח זמן ארוך יותר באקלים נורמלי, התופעה של התייבשות הקרקע אחרי בצורת, מה שמונע חלחול ויוצר שיטפון כאשר הגשם מגיע. בשנים האחרונות התרבו אירועי הבצורת בישראל מה שיוצר יותר שיטפונות. {{הערה|עירית גולן-אנגלקו וישעיהו בראור [http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/40967771-7737-44DF-92A2-A102DF9ADE82/108419/Aklim.pdf היערכות ישראל לשינויי אקלים גלובליים, פרק א - השלכות שינויי האקלים על ישראל והמלצות ביניים.] מדינת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, לשכת המדען הראשי, יולי 2008}} הנזקים וההרס מהשיטפונות יכולים להיות גדולים מאוד{{הערה|1=אילנית אדלר [http://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2016/Article-950d76898c4f851004.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=2100566639 גשם, הצפות ופקקים - והשיא לפנינו] חדשות ערוץ 2 13.12.2016}}
4,291

עריכות

תפריט ניווט