שינויים

==תשתיות אופניים בתל אביב-יפו==

==תשתיות אופניים בתל אביב-יפו==

[[קובץ:תכנית שבילי אופניים 2014-17 בתל אביב-יפו.png|400px|ממוזער|תוכנית שבילי אופניים בתל אביב-יפו לשנים 2013-2017. ניסיון לספק חיבור של מרכז העיר לדרום העיר ומזרחה, חיבורים לערים אחרות ויצירת רשת שבילים.]]

[[קובץ:תכנית שבילי אופניים 2014-17 בתל אביב-יפו.png|400px|ממוזער|תוכנית שבילי אופניים בתל אביב-יפו לשנים 2013-2017. ניסיון לספק חיבור של מרכז העיר לדרום העיר ומזרחה, חיבורים לערים אחרות ויצירת רשת שבילים. רבים מהשבילים בתכנית בוצעו באיחור או לא בוצעו כלל - במיוחד שבילים שמחברים בין קטעים מנותקים של רשתות אופניים כמו הנתק מעל איילון או הנתק בין יפו לבין מרכז תל אביב]]

באמצע שנות ה-90 קמה בתל אביב קבוצה בשם '''תל אביב בשביל האופניים''' שהחלה במאבק ציבורי למען קידום [[שבילי אופניים]] בעיר. הקבוצה קיימה רכיבות [[מסה קריטית]] וקיימה פגישות עם אנשי מקצוע בעירייה. עם הזמן העירייה השתכנעה והחלה לקדם שבילי אופניים. בתחילה נסללו שבילים בשדרות רוטשילד, שדרות חן ושדרות נוספות, וכן בפארק הירקון.  

באמצע שנות ה-90 קמה בתל אביב קבוצה בשם '''תל אביב בשביל האופניים''' שהחלה במאבק ציבורי למען קידום [[שבילי אופניים]] בעיר. הקבוצה קיימה רכיבות [[מסה קריטית]] וקיימה פגישות עם אנשי מקצוע בעירייה. עם הזמן העירייה השתכנעה והחלה לקדם שבילי אופניים. בתחילה נסללו שבילים בשדרות רוטשילד, שדרות חן ושדרות נוספות, וכן בפארק הירקון.  

נכון ל-2018 יש בתל אביב-יפו אורך [[שבילי האופניים]] בתל אביב, הוא עם מעל 120 ק"מ שבילי אופניים. כך שזו העיר המובילה בישראל בתחום של  תשתיות ל[[תחבורת אופניים בישראל]]. בעיר יש גם מעל 80 [[איזורי מיתון תנועה]] בשכונות רבות - החל מרמת אביב ג' וצהלה בצפון ועד שכונת התקווה, כפר שלם ושכונות ביפו בדרום. איזורים אלה מאפשרים רכיבה על הכביש במקומות שאין בהם שבילים ואף במקומות שקשה לייצר שבילים כאלה כמו באיזור נווה צדק או שכונת התקווה.  

נכון ל-2018 יש בתל אביב-יפו אורך [[שבילי האופניים]] בתל אביב, הוא עם מעל 120 ק"מ שבילי אופניים. כך שזו העיר המובילה בישראל בתחום של  תשתיות ל[[תחבורת אופניים בישראל]]. בעיר יש גם מעל 80 [[איזורי מיתון תנועה]] בשכונות רבות - החל מרמת אביב ג' וצהלה בצפון ועד שכונת התקווה, כפר שלם ושכונות ביפו בדרום. איזורים אלה מאפשרים רכיבה על הכביש במקומות שאין בהם שבילים ואף במקומות שקשה לייצר שבילים כאלה כמו באיזור נווה צדק או שכונת התקווה.  

יחד עם זאת בתל אביב אין רשת שבילי אופניים רציפה, אלא מספר רשתות אופניים מנותקות בינהן. הנתק הבולט ביותר הוא לאורך האיילון - 10 גשרים עוברים מעל האיילון אבל באף גשר כזה אין שביל אופניים - וזאת בניגוד לערים רבות דומות בעולם - כולל ערים כמו ליון [[תחבורת אופניים בצרפת]], נתק זה מוחרף עוד יותר על ידי קיומו של כביש מהיר ומסוכן נוסף מזרחית לאיילון - דרך בגין. נתק נוסף הוא בשבילים הוא בין יפו (שבה יש מעט מאד שבילים) ואיזור דרום תל אביב בקריית שלום, לבין רשת שבילי האופניים באיזור רוטשילד ומרכז העסקים של העיר. נתק נוסף הוא בין איזור הים והטיילת לבין איזור אבן גבירול ועוד אחד הוא באיזור בין איזור רמת אביב ואוניבריסטה לבין הדר יוסף. עיריית תל אביב סוללת שבילים בקצב איטי ואינה מצליחה לסגור את הפערים ברשת למרות סלילת שבילים במשך 20 שנה. לשם השוואה העיר סביליה ב[[תחבורת אופניים בספרד]], הצליחה לסלול רשת רציפה של שבילי אופניים בתוך 5 שנים.  

יחד עם זאת בתל אביב אין רשת שבילי אופניים רציפה, אלא מספר רשתות אופניים מנותקות בינהן. הנתק הבולט ביותר הוא לאורך האיילון - 10 גשרים עוברים מעל האיילון אבל באף גשר כזה אין שביל אופניים - וזאת בניגוד לערים רבות דומות בעולם - כולל ערים כמו ליון [[תחבורת אופניים בצרפת|בצרפת]],{{הערה|1=ראו מפה עם גשרים הכוללים שבילי אופניים בליון ב[https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=45.75307898285164%2C4.830769386718771&z=13 מפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם]}} נתק זה מוחרף עוד יותר על ידי קיומו של כביש מהיר ומסוכן נוסף מזרחית לאיילון - דרך בגין. נתק נוסף הוא בשבילים הוא בין יפו (שבה יש מעט מאד שבילים) ואיזור דרום תל אביב בקריית שלום, לבין רשת שבילי האופניים באיזור רוטשילד ומרכז העסקים של העיר. נתק נוסף הוא בין איזור הים והטיילת לבין איזור אבן גבירול ועוד אחד הוא באיזור בין איזור רמת אביב ואוניבריסטה לבין הדר יוסף. עיריית תל אביב סוללת שבילים בקצב איטי ואינה מצליחה לסגור את הפערים ברשת למרות סלילת שבילים במשך 20 שנה. לשם השוואה העיר סביליה ב[[תחבורת אופניים בספרד]], הצליחה לסלול רשת רציפה של שבילי אופניים בתוך 5 שנים. {{הערה|1=ראו פרטים על [https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=37.37580411250631%2C-6.041747245361307&z=13 סביליה במפת עירוניות מתחדשת ברחבת העולם]}} דוגמה מפורסמת לכך היא הקמת גשר יהודית שהיה מתוכנן לשנת 2012.  

חלק גדול מהשבילים בתל אביב הם באיכות בינונית בסטנדרטים המקובלים בעולם, וסובלים מבעיות הפרדה בין רוכבים ל[[הולכי רגל]]. חלקם הם שבילים לא תקניים לפי הנחיות משרד התחבורה לשבילי אופניים בערים משנת 2009. דוגמה בולטת לבעיה זו היא השביל באבן גבירול שנמצא במפלס המדרכה כך שהולכי רגל פולשים לשביל ורוכבי אופניים פולשים למדרכה. דוגמאות נוספות לשבילים בעייתיים כאלה הם שביל בשאול המלך, שביל בקרבת גן וולבסקי, ועוד. רוב השבילים הם לא רציפים ונקטעים בצמתים, בשל תחנות אוטובוס, או קטע דרך צר יותר - קטיעות אלה כוללות קטיעה של השביל באבן גבירול מצפון לרחוב ז'בוטינסקי, או הקטיעה של השביל בין שדרות רוטשילד לשדרות ח"ן. קטיעות אלה משמשות מקום מארב פופלארי לפקחים ושוטרים שקונסים רוכבי אופניים שרוכבים במדרכה. כמעט כל השבילים נגמרים לפני הצמתים. דבר זה נובע בחלקו מסיבות בטיחות שכן רוכב שמגיע לצומת בשביל עלול להמשיך בה במהירות ולהיפגע מרכב שמגיע מהצד ואינו מבחין בו. דבר זה קשור לבעיה כלל ארצית והיא שמשרד התחבורה לא כלל בהנחיות שלו לשבילי אופניים הנחיות לטובת  [[צומת ידידותי לאופניים]] כך שהרוכבים חשופים לפגיעות מסוכנות מצד מכוניות.  

חלק גדול מהשבילים בתל אביב הם באיכות בינונית, וסובלים מבעיות הפרדה בין רוכבים ל[[הולכי רגל]]. חלקם הם שבילים לא תקניים לפי הנחיות משרד התחבורה לשבילי אופניים בערים משנת 2009. דוגמה בולטת לבעיה זו היא השביל באבן גבירול שנמצא במפלס המדרכה כך שהולכי רגל פולשים לשביל ורוכבי אופניים פולשים למדרכה. דוגמאות נוספות לשבילים בעייתיים כאלה הם שביל בשאול המלך, שביל בקרבת גן וולבסקי, ועוד. רוב השבילים הם לא רציפים ונקטעים בצמתים, בשל תחנות אוטובוס, או קטע דרך צר יותר - קטיעות אלה כוללות קטיעה של השביל באבן גבירול מצפון לרחוב ז'בוטינסקי, או הקטיעה של השביל בין שדרות רוטשילד לשדרות ח"ן על ידי כיכר הבימה. קטיעות אלה מהוות מוקדי סיכון להולכי רגל והן משמשות מקום מארב פופלארי לפקחים ושוטרים שקונסים רוכבי אופניים שרוכבים במדרכה. כמעט כל השבילים נגמרים לפני הצמתים. דבר זה נובע בחלקו מסיבות בטיחות שכן רוכב שמגיע לצומת בשביל עלול להמשיך בה במהירות ולהיפגע מרכב שמגיע מהצד ואינו מבחין בו. דבר זה קשור לבעיה כלל ארצית והיא שמשרד התחבורה לא כלל בהנחיות שלו לשבילי אופניים הנחיות לטובת  [[צומת ידידותי לאופניים]] כך שהרוכבים חשופים לפגיעות מסוכנות מצד מכוניות.  

החל משנת 2010 חל שינוי מסויים לטובה באיכות שבילי האופניים - העירייה התחייבה לתכנית חומש מסודרת של קידום שבילים. נעשה מאמץ גדול יותר למנוע בשבילים חיכוך בין הולכי רגל או מכוניות לבין הרוכבים ונסללו שבילים במרכז העיר שמאפשרים פעמים רבות לבצע נסיעה רציפה על שבילי אופניים בצורה נוחה. בהתאם לכך ויחד עם השקת תכנית [[תל-אופן]] להשכרת אופניים מספר הרוכבים בעיר גדל באופן דרמטי. בשנת 2012 הודיעה העירייה על תוכנית חומש חדשה שבמסגרתה יתווספו עוד שבילים רבים נוספים, ויחוברו איזורים כמו דרום העיר ומזרח העיר אל מרכז העיר, כמו כן רשת "צירים ירוקים" תאפשר גישה לערים שכנות נוספות. עם זאת נכון לשנת 2018 עדיין אין רשת אופניים טובה והניתוק בין חלקי העיר נמשך.  

היבט נוסף שפוגע בתחבורת האופניים בעיר הוא העדר חיבוריות בין שבילי האופניים לבין תחנות הרכבת ואי קידום [[שילוב אופניים ברכבת]], והעדר של [[חניות אופניים]] בטוחת לטווח ארוך סמוך לרכבת. דבר זה מקשה על מי שרוצה להגיע ברכבת אל תל אביב או להגיע בנסיעה בין עירונית מתל אביב לעיר אחרת.  

[[אמנת בריסל לאופניים]], Charter of Brussels, היא אמנה שחתומים עליה ראשי ערים שמצהירים כי עירם מחוייבת לקידום תחבורת אופניים, כך שעד שנת 2020 15% מהנסיעות בעיר יתבצעו באופניים [http://www.velo-city2009.com/charter-brussels.html]. בשנת 2012 חתם ראש העיר חולדאי על אמנת בריסל.[http://www.sustainability.org.il/home/bike-news/ron-huldai-signs-charter-of-brussels-for-tel-aviv-city-1012-eng]

[[אמנת בריסל לאופניים]], Charter of Brussels, היא אמנה שחתומים עליה ראשי ערים שמצהירים כי עירם מחוייבת לקידום תחבורת אופניים, כך שעד שנת 2020 15% מהנסיעות בעיר יתבצעו באופניים [http://www.velo-city2009.com/charter-brussels.html]. בשנת 2012 חתם ראש העיר חולדאי על אמנת בריסל.[http://www.sustainability.org.il/home/bike-news/ron-huldai-signs-charter-of-brussels-for-tel-aviv-city-1012-eng]