שינויים

המקרה הידוע והמדובר ביותר של עודף הוא כלים חד פעמיים ובייחוד [[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]].

המקרה הידוע והמדובר ביותר של עודף הוא כלים חד פעמיים ובייחוד [[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]].

== סיבות להיווצרות מחסור ועודף והקשר בינהם==

== סיבות להיווצרות מחסור ועודף והקשר ביניהם==

יש לציין שגם המחסור וגם העודף אינם טובים לבריאות וגורמים לבעיות רבות. מצד שני במקרים רבים שני התופעות נוצרו בגלל דיכוי קבוצה אחת על ידי קבוצה שנייה. לכן מעניין להבין מה בעצם גרם להיווצרות התופעה, כלומר מה גרם לקבוצה המדכאת לדכא כדי ליצור מערכת בה יש עוני ועודף, למרות שהדבר גורם נזק גם למי שחי במחסור וגם למי שחי בעודף. התשובה לשאלה זו יכולה להיות מורכבת למדי, אבל ייתכן וחלק מהסיבות הם גורמים שתרמו משמעותית להיווצרות מלחמות סכסוכים ודיכוי אפילו בלי שהאנשים התכוונו לכך וגרמו לתחרות ומלחמה על המשאבים מה שעיצב את האידאולוגיה "קח לפי יכולתך" גם עם זה יכול לפגוע משמעותית באיכות ובתוחלת החיים ואפילו לסכן את כדור הארץ בגלל השפעות סביבתיות שונות.  

יש לציין שגם המחסור וגם העודף אינם טובים לבריאות וגורמים לבעיות רבות. מצד שני במקרים רבים שני התופעות נוצרו בגלל דיכוי קבוצה אחת על ידי קבוצה שנייה. לכן מעניין להבין מה בעצם גרם להיווצרות התופעה, כלומר מה גרם לקבוצה המדכאת לדכא כדי ליצור מערכת בה יש עוני ועודף, למרות שהדבר גורם נזק גם למי שחי במחסור וגם למי שחי בעודף. התשובה לשאלה זו יכולה להיות מורכבת למדי, אבל ייתכן וחלק מהסיבות הם גורמים שתרמו משמעותית להיווצרות מלחמות סכסוכים ודיכוי אפילו בלי שהאנשים התכוונו לכך וגרמו לתחרות ומלחמה על המשאבים מה שעיצב את האידאולוגיה "קח לפי יכולתך" גם עם זה יכול לפגוע משמעותית באיכות ובתוחלת החיים ואפילו לסכן את כדור הארץ בגלל השפעות סביבתיות שונות.  

כך, לדוגמה, כאשר האנשים היו [[ציידים-לקטים]] בעיית העודף כמעט ולא היתה קיימת כלל כי האנשים לא יכלו ליצור עודף ושאפו לקחת כמה שיותר כדי שלא יהיה מחסור. אבל המשך באותה השיטה כאשר האדם עבר לחקלאות יצר עודף. ייתכן והיה קשה לאדם להבין שהתנאים השתנו ועם היכולות שלו, עכשיו, כבר לא צריך לקחת את כל מה שאפשר לקחת. כדי לייצר עודף האנשים היו צריכים לנצל את עמלם של אחרים ולהרוס את הטבע בדרכים שונות כמו כריתת יערות למען חקלאות ורעיית יתר מה שגרם למדבור. הניצול גרם לסכסוכים וגם תופעות כמו מדבור כי התחילו סכסוכים על הקרקע שעוד נותרה פוריה. כאשר התחילו המלחמות הקבועות בקנה מידה גדול, נוצר [[נשק|הנשק]] ויש לו תכונות הגורמות לכך שקבוצה אגרסיבית ומדכאת והשואפת לכמות רכוש מקסימלית "תנצח" במלחמה את הקבוצה השלווה יותר ואשר לא שואפת לכמות רכוש מקסימלית(ראה מידע על הגורמים האלה בדף [[נשק]]). כך השתרשה השיטה הזו בתודעת האנושות עד היום. עד עכשיו לא דברו הרבה על הגורמים האלה ולכן בגלל חוסר ההבנה התגבש אצל האנשים הרושם שהמלחמה היא תמידית ויש תמיד לשאוף לקחת כמה שיותר.

כך, לדוגמה, כאשר האנשים היו [[ציידים-לקטים]] בעיית העודף כמעט ולא הייתה קיימת כלל כי האנשים לא יכלו ליצור עודף ושאפו לקחת כמה שיותר כדי שלא יהיה מחסור. אבל המשך באותה השיטה כאשר האדם עבר לחקלאות יצר עודף. ייתכן והיה קשה לאדם להבין שהתנאים השתנו ועם היכולות שלו, עכשיו, כבר לא צריך לקחת את כל מה שאפשר לקחת. כדי לייצר עודף האנשים היו צריכים לנצל את עמלם של אחרים ולהרוס את הטבע בדרכים שונות כמו כריתת יערות למען חקלאות ורעיית יתר מה שגרם למדבור. הניצול גרם לסכסוכים וגם תופעות כמו מדבור כי התחילו סכסוכים על הקרקע שעוד נותרה פוריה. כאשר התחילו המלחמות הקבועות בקנה מידה גדול, נוצר [[נשק|הנשק]] ויש לו תכונות הגורמות לכך שקבוצה אגרסיבית ומדכאת והשואפת לכמות רכוש מקסימלית "תנצח" במלחמה את הקבוצה השלווה יותר ואשר לא שואפת לכמות רכוש מקסימלית(ראה מידע על הגורמים האלה בדף [[נשק]]). כך השתרשה השיטה הזו בתודעת האנושות עד היום. עד עכשיו לא דברו הרבה על הגורמים האלה ולכן בגלל חוסר ההבנה התגבש אצל האנשים הרושם שהמלחמה היא תמידית ויש תמיד לשאוף לקחת כמה שיותר.

עם התקדמות [[המהפכה החקלאית]], שתי התופעות קשורות אחת בשנייה. ובאמת העוני בתקופה הטרום תעשייתית נוצר בעיקר משום שפאודלים ובעלי עבדים שונים לקחו מהאיכרים את רוב המוצרים שהם יצרו. הם לא לקחו את הכל כדי שהחקלאים ימשיכו לעבוד בעבורם אבל השאירו רק את הנחוץ ביותר. שיטה כזאת לא אפשרה לחקלאים לעשות עתודות מזון ולכן כאשר באה שנת בצורת או שיטפון התחיל רעב. ובאמת מחקרים מודרניים מראים כי החקלאות בימי הביניים באירופה יכלה לספק את צרכי האוכלוסיה במלואם לולא מלחמות וחלוקת מזון לא צודקת{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture Middle Ages and Early Modern Europe ]}}. יש לכך הוכחות נוספות: לדוגמה האנשים שחיים בקהילות אקולוגיות שונות בהם יש חלוקת מוצרים שוויונית יחסית, מצליחים להימנע ממחסור למרות שמשתמשים ביחסית מעט טכנולוגיה{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/Ecovillage Ecovillage]}}{{הערה|ארי ליבסקאר [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3584023,00.html פה ושם בארץ ישראל האחרת] 04.10.2012, כלכליסט}}. בנג'מין פראנקלין כתב במכתב לג'ושוע בבקוק ב 13 בינואר 1772 שבהשוואה לאיכרים בסקוטלנד ואירלנד הנשדדים על ידי ב עלי האחוזות כל אינדיאני הוא ג'נטלמן{{הערה|Benjamin Franklin [https://founders.archives.gov/documents/Franklin/01-19-02-0004 From Benjamin Franklin to Joshua Babcock, 13 January 1772] Founders Online, the American Philosophical Society and Yale University}}. פאודלים ובעלי העבדים סבלו מעודף - לא היו אז סלולריים אבל הייתה השמנה והיה אורח חיים יושבני. כבר במצרים העתיקה ויון העתיקה הבעיות האלה היו ידועות{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}. בדרך כלל הם היו פחות מסוגלים לעבוד פיזית עד כדי כך שמבנה גוף שרירי וחסון אפילו נחשב למביש בזמנים מסוימים באצולת אירופה כי התאים יותר למעמד האיכרים.

עם התקדמות [[המהפכה החקלאית]], שתי התופעות קשורות אחת בשנייה. ובאמת העוני בתקופה הטרום תעשייתית נוצר בעיקר משום שפאודלים ובעלי עבדים שונים לקחו מהאיכרים את רוב המוצרים שהם יצרו. הם לא לקחו את הכל כדי שהחקלאים ימשיכו לעבוד בעבורם אבל השאירו רק את הנחוץ ביותר. שיטה כזאת לא אפשרה לחקלאים לעשות עתודות מזון ולכן כאשר באה שנת בצורת או שיטפון התחיל רעב. ובאמת מחקרים מודרניים מראים כי החקלאות בימי הביניים באירופה יכלה לספק את צורכי האוכלוסייה במלואם לולא מלחמות וחלוקת מזון לא צודקת{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture Middle Ages and Early Modern Europe ]}}. יש לכך הוכחות נוספות: לדוגמה האנשים שחיים בקהילות אקולוגיות שונות בהם יש חלוקת מוצרים שוויונית יחסית, מצליחים להימנע ממחסור למרות שמשתמשים ביחסית מעט טכנולוגיה{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/Ecovillage Ecovillage]}}{{הערה|ארי ליבסקאר [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3584023,00.html פה ושם בארץ ישראל האחרת] 04.10.2012, כלכליסט}}. בנג'מין פראנקלין כתב במכתב לג'ושוע בבקוק ב-13 בינואר 1772 שבהשוואה לאיכרים בסקוטלנד ואירלנד הנשדדים על ידי ב עלי האחוזות כל אינדיאני הוא ג'נטלמן{{הערה|Benjamin Franklin [https://founders.archives.gov/documents/Franklin/01-19-02-0004 From Benjamin Franklin to Joshua Babcock, 13 January 1772] Founders Online, the American Philosophical Society and Yale University}}. פאודלים ובעלי העבדים סבלו מעודף - לא היו אז סלולריים אבל הייתה השמנה והיה אורח חיים יושבני. כבר במצרים העתיקה ויון העתיקה הבעיות האלה היו ידועות{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}. בדרך כלל הם היו פחות מסוגלים לעבוד פיזית עד כדי כך שמבנה גוף שרירי וחסון אפילו נחשב למביש בזמנים מסוימים באצולת אירופה כי התאים יותר למעמד האיכרים.

גם אחרי [[המהפכה התעשייתית]], שתי התופעות נותרו קשורות זו לזו. בתחילת המאה 21 האנושות מייצרת משמעותית יותר משהיא צורכת ו[[שוק המזון העולמי|שליש מהמזון]] נזרק. חלקים גדולים מהאנושות סובלים מ[[השמנה]] בגלל יותר מידי מזון ובאותו הזמן כמות הרעבים גדלה נכון לתחילת 2018 בגלל אי שוויון בחלוקת המזון וגם בגלל תופעות כמו [[התחממות עולמית]]. כדי לייצר את העודף פולטים לאוויר גזי חממה, שגורמים ל[[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]] אשר מהווים את אחת הסיבות ל[[עוני]]. ביולי 2017, בכינוס של האגף למזון ולחקלאות של ארגון האומות המאוחדות, הודיע ראש האגף שהמגמה החיובית לצמצום מספר הרעבים בעולם בשנים האחרונות שעוד הייתה ב-2015 התהפכה בשנתיים האחרונות. מספר הרעבים בעולם החל שוב לגדול. 2 הסיבות העיקריות לדעתו הן שינויי אקלים ומלחמות. האגף מנה 19 מדינות עם בעיית רעב כבד. בכולם יש מלחמות ורבים נתונים תחת השפעה כבדה של שינויי אקלים. מדובר במדינות כמו ניגריה, סודן סומלי, תימן ועוד. לטענתו 60% מהאנשים הרעבים בעולם חיים במקומות בהם יש סכסוך והשפעות חזקות של שינויי אקלים. מספר האנשים שנהפכו לפליטים גדל פי 2 מ-2007 עד 2015 והגיע ל-60 מיליון{{הערה|Food and Agrficulture organization of the United Nations [http://www.fao.org/about/who-we-are/director-gen/faodg-statements/detail/en/c/902584/ A statement by FAO Director-General José Graziano da Silva] 03.07.2017}} {{הערה| Tharanga Yakupitiyage [http://www.ipsnews.net/2017/07/progress-world-hunger-reversed/ Progress on World Hunger Has Reversed] 03.07.2017  

גם אחרי [[המהפכה התעשייתית]], שתי התופעות נותרו קשורות זו לזו. בתחילת המאה 21 האנושות מייצרת משמעותית יותר משהיא צורכת ו[[שוק המזון העולמי|שליש מהמזון]] נזרק. חלקים גדולים מהאנושות סובלים מ[[השמנה]] בגלל יותר מידי מזון ובאותו הזמן כמות הרעבים גדלה נכון לתחילת 2018 בגלל אי שוויון בחלוקת המזון וגם בגלל תופעות כמו [[התחממות עולמית]]. כדי לייצר את העודף פולטים לאוויר גזי חממה, שגורמים ל[[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]] אשר מהווים את אחת הסיבות ל[[עוני]]. ביולי 2017, בכינוס של האגף למזון ולחקלאות של ארגון האומות המאוחדות, הודיע ראש האגף שהמגמה החיובית לצמצום מספר הרעבים בעולם בשנים האחרונות שעוד הייתה ב-2015 התהפכה בשנתיים האחרונות. מספר הרעבים בעולם החל שוב לגדול. 2 הסיבות העיקריות לדעתו הן שינויי אקלים ומלחמות. האגף מנה 19 מדינות עם בעיית רעב כבד. בכולם יש מלחמות ורבים נתונים תחת השפעה כבדה של שינויי אקלים. מדובר במדינות כמו ניגריה, סודן סומלי, תימן ועוד. לטענתו 60% מהאנשים הרעבים בעולם חיים במקומות בהם יש סכסוך והשפעות חזקות של שינויי אקלים. מספר האנשים שנהפכו לפליטים גדל פי 2 מ-2007 עד 2015 והגיע ל-60 מיליון{{הערה|Food and Agrficulture organization of the United Nations [http://www.fao.org/about/who-we-are/director-gen/faodg-statements/detail/en/c/902584/ A statement by FAO Director-General José Graziano da Silva] 03.07.2017}} {{הערה| Tharanga Yakupitiyage [http://www.ipsnews.net/2017/07/progress-world-hunger-reversed/ Progress on World Hunger Has Reversed] 03.07.2017  

Inter Press Service News Agency.}}.

Inter Press Service News Agency.}}.

הכלכלה הקפיטליסטית נוטה להגביר את המחסור, למרות הגידול בכמות המוצרים. לדוגמה בשנת 2017 התמ"ג העולמי גדל ב 2.4% ובו זמנית כמות הרעבים גדלה ב 38 מיליון{{הערה|Alex Chapman, Van Pham Dang Tri [https://theconversation.com/climate-change-is-triggering-a-migrant-crisis-in-vietnam-88791 Climate change is triggering a migrant crisis in Vietnam] 09.01.2018, The Conversation}}.

הכלכלה הקפיטליסטית נוטה להגביר את המחסור, למרות הגידול בכמות המוצרים. לדוגמה בשנת 2017 התמ"ג העולמי גדל ב-2.4% ובו זמנית כמות הרעבים גדלה ב-38 מיליון נפשות.{{הערה|Alex Chapman, Van Pham Dang Tri [https://theconversation.com/climate-change-is-triggering-a-migrant-crisis-in-vietnam-88791 Climate change is triggering a migrant crisis in Vietnam] 09.01.2018, The Conversation}}

בעיה נוספת היא שבגלל עוני יש תמותת ילדים גבוהה וזה לפי תאוריית ה[[מעבר דמוגרפי]] גורם ליותר ילדים במשפחה. הדבר תורם ל[[פיצוץ אוכלוסין]] מה שמגביר את ה[[עוני]].

בעיה נוספת היא שבגלל עוני יש תמותת ילדים גבוהה וזה לפי תאוריית ה[[מעבר דמוגרפי]] גורם ליותר ילדים במשפחה. הדבר תורם ל[[פיצוץ אוכלוסין]] מה שמגביר את ה[[עוני]].