שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''התיישבות בחלל''' (Space colonization) או '''מושבות בחלל''' היא הרעיון של התיישבות אנושית קבועה מחוץ ל[[כדור הארץ]] - אם בחלל עצמו, בצורה של תחנת חלל, או בירח או כוכב לכת אחר. הרעיון למושבות חלל קיים כבר עשרות שנים במדע הבדיוני, וחוקרים רבים בחנו רעיונות בנושא, אך היום לא קיימת מושבת חלל (אם כי קיימת תחנת החלל הבינלאומית). | + | [[קובץ:Mooncolony.jpg|ממוזער|תיאור אמנותי של מושבה בירח]] |
| + | '''התיישבות בחלל''' (באנגלית: '''Space colonization''') או '''מושבות בחלל''' היא הרעיון של התיישבות אנושית קבועה מחוץ ל[[כדור הארץ]] - אם בחלל עצמו, בצורה של תחנת חלל, או בירח או כוכב לכת אחר. הרעיון למושבות חלל קיים כבר עשרות שנים במדע הבדיוני, וחוקרים רבים בחנו רעיונות בנושא, אך היום לא קיימת מושבת חלל (אם כי קיימת תחנת החלל הבינלאומית). |
| | | |
− | [[קובץ:Mooncolony.jpg|ממוזער|תאור אמנותי של מושבה בירח]]
| + | במהלך השנים הושמעו טענות בעד ונגד הרעיון של יישוב החלל באנשים. הטיעונים המרכזיים לטובת התיישבות בחלל היא [[קיימות|הישרדות]] של המין האנושי ושל [[הביוספרה]] במקרה של [[אסון פלנטרי]] (אנושי או טבעי), וכן קיומם של [[משאבים מתכלים]] שקיימים בכוכבים אחרים וניתן לנצל אותם לטובת החברה האנושית, טיעון נפוץ נוסף הוא שמושבה בחלל תאפשר להגדיל את מרחב המחייה של המין האנושי כאמצעי להתמודד עם [[גידול אוכלוסין]] אבל מומחים שונים בתחומי הדמוגרפיה והקיימות מפקפקים בהיתכנות של דבר זה בעתיד הקרוב. ההתנגדות הנפוצה ביותר ליישוב החלל. ההתנגדויות הנפוצות ליישוב החלל הוא חשש כי הדבר ידרוש השקעות עצומות שעדיף להשקיע אותן בתיקון בעיות בכדור הארץ עצמו כמו שיפור ה[[קיימות]], [[צדק חברתי]], הקטנת ה[[עוני]] שיפור הרפואה ועוד. חשש נוסף הוא כי בעתיד הדבר יהפוך את כדור הארץ ל"פח זבל" מזוהם שבו תקועים העניים בעוד העשירים נמצאים במושבות משודרגות. עוד חשש הוא כי הפיכת המסע לייקום לסחורה יחזק את האינטרסים של גופים חזקים, כמו [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] וכי הדבר עלול לחזק תהליכים פוגעניים כמו [[מלחמות]], [[אי שוויון כלכלי]] ו[[הרס הסביבה]]. מבחינת [[קיימות]] ניתן לטעון כי כדי לקיים מושבות חלל שיחזיקו מעמד [[תהליך ארוך טווח|לטווח ארוך]] עלינו לגלות כיצד לבצע זאת גם בכדור הארץ - כלומר איך להגיע ל[[כלכלה בת קיימא]] ולהימנע מבעיות חברתיות שמאיימות על קיום החברה. |
− | | |
− | במהלך השנים הושמעו טענות בעד ונגד הרעיון של יישוב החלל באנשים. הטיעונים המרכזיים לטובת התיישבות בחלל היא [[קיימות|השרדות]] של המין האנושי ושל [[הביוספרה]] במקרה של [[אסון פלנטרי]] (אנושי או טבעי), וכן קיומם של [[משאבים מתכלים]] שקיימים בכוכבים אחרים וניתן לנצל אותם לטובת החברה האנושית, טיעון נפוץ נוסף הוא שמושבה בחלל תאפשר להגדיל את מרחב המחייה של המין האנושי כאמצעי להתמודד עם [[גידול אוכלוסין]] אבל מומחים שונים בתחומי הדמוגרפיה והקיימות מפקפקים בייתכנות של דבר זה בעתיד הקרוב. ההתנגדות הנפוצה ביותר ליישוב החלל. ההתנגדויות הנפוצות ליישוב החלל הוא חשש כי הדבר ידרוש השקעות עצומות שעדיף להשקיע אותן בתיקון בעיות בכדור הארץ עצמו כמו שיפור ה[[קיימות]], [[צדק חברתי]], הקטנת ה[[עוני]] שיפור הרפואה ועוד. חשש נוסף הוא כי בעתיד הדבר יהפוך את כדור הארץ ל"פח זבל" מזוהם שבו תקועים העניים בעוד העשירים נמצאים במושבות משודרגות. עוד חשש הוא כי הפיכת המסע לייקום לסחורה יחזק את האינטרסים של גופים חזקים, כמו [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] וכי הדבר עלול לחזק תהליכים פוגעניים כמו [[מלחמות]], [[אי שוויון כלכלי]] ו[[הרס הסביבה]]. מבחינת [[קיימות]] ניתן לטעון כי כדי לקיים מושבות חלל שיחזיקו מעמד [[תהליך ארוך טווח|לטווח ארוך]] עלינו לגלות כיצד לבצע זאת גם בכדור הארץ - כלומר איך להגיע ל[[כלכלה בת קיימא]] ולהמנע מבעיות חברתיות שמאיימות על קיום החברה. | |
| | | |
| עד היום (2018) לא נבנו מושבות בחלל. תחנת החלל הבינלאומית מכילה מספר קטן מאד של מדענים שאינם יכולים להתקיים לאורך זמן באופן עצמאי והם נדרשים להספקה מתמדת מכדור הארץ. | | עד היום (2018) לא נבנו מושבות בחלל. תחנת החלל הבינלאומית מכילה מספר קטן מאד של מדענים שאינם יכולים להתקיים לאורך זמן באופן עצמאי והם נדרשים להספקה מתמדת מכדור הארץ. |
| נכון להיום גם שום גוף גדול - ממשלתי או פרטי לא מתכנן תוכניות לבנייה של מושבות חלל. עם זאת במשך השנים הוצעו הצעות, ספקולציות ועיצובים למושבות חלל וקיימות קבוצות ותומכים רבים ברעיון. מדענים מפרוסמים רבים כמו פרימן דייסון, או סטיבן הוקינג הביעו עמדה בעד מושבות בחלל. מבחינה טכנולוגית קיימת התפתחות הדרגתית שמאפשרת גישה זולה יותר ליציאה לחלל ולחיים בו, כולל לדוגמה טכנולוגיות רב פעמיות לשילוח (תחרות ספייס-אקס), טכנולוגיות בנייה ורובוטיקה. | | נכון להיום גם שום גוף גדול - ממשלתי או פרטי לא מתכנן תוכניות לבנייה של מושבות חלל. עם זאת במשך השנים הוצעו הצעות, ספקולציות ועיצובים למושבות חלל וקיימות קבוצות ותומכים רבים ברעיון. מדענים מפרוסמים רבים כמו פרימן דייסון, או סטיבן הוקינג הביעו עמדה בעד מושבות בחלל. מבחינה טכנולוגית קיימת התפתחות הדרגתית שמאפשרת גישה זולה יותר ליציאה לחלל ולחיים בו, כולל לדוגמה טכנולוגיות רב פעמיות לשילוח (תחרות ספייס-אקס), טכנולוגיות בנייה ורובוטיקה. |
| | | |
− | נכון להיום בנייה של מושבת חלל מייצגת אתגרים גדולים בתחומים של [[כלכלה]], טכנולוגיה, סביבה וחברה. מושבות חלל יצטרכו לספק את כל (או כמעט את כל) החומרים הנדרשים לקיום של מאות או אלפי בני אדם, בתוך סביבה בחלל או על כדור לכת אחר שהיא עויינת מאד לחיים אנושיים, וכן קיום של [[מחזור אקולוגי]] סגור לגבי כלל היסודות בטבע. הדבר ידרוש טכנולוגית כמו מערכות-תמיכה ובקרה ב[[מערכת אקולוגית]] שצריכות עדיין להיות מפותחות במידה ניכרת. דוגמה בזעיר ענפין לאתגר של מושבה כזו התקיים על כדור הארץ במסגרת הניסוי של [[ביוספרה 2]] שבו שמונה אנשים היו סגורים ב"מערכת אקולוגית" שהיתה מבודדת מיתר כדור הארץ ונדרשה לשמור על יציבות במשך תקופה של כמה חודשים. | + | נכון להיום בנייה של מושבת חלל מייצגת אתגרים גדולים בתחומים של [[כלכלה]], טכנולוגיה, סביבה וחברה. מושבות חלל יצטרכו לספק את כל (או כמעט את כל) החומרים הנדרשים לקיום של מאות או אלפי בני אדם, בתוך סביבה בחלל או על כדור לכת אחר שהיא עויינת מאד לחיים אנושיים, וכן קיום של [[מחזור אקולוגי]] סגור לגבי כלל היסודות בטבע. הדבר ידרוש טכנולוגית כמו מערכות-תמיכה ובקרה ב[[מערכת אקולוגית]] שצריכות עדיין להיות מפותחות במידה ניכרת. דוגמה בזעיר אנפין לאתגר של מושבה כזו התקיים על כדור הארץ במסגרת הניסוי של [[ביוספרה 2]] שבו שמונה אנשים היו סגורים ב"מערכת אקולוגית" שהיתה מבודדת מיתר כדור הארץ ונדרשה לשמור על יציבות במשך תקופה של כמה חודשים. |
| | | |
− | במושבה בחלל יש צורך להתמודד עם נושאים של איך אנשים יתנהגו מבחינה אישית וחברתית בסביבה עויינת כזו - שבה תאונה או פשיעה (כמו ירי ב[[נשק חם]], תקלה או חבלה במערכות בקרה) עלולות להוביל להכחדת המושבה כולה. בגלל העלות הגבוה של משלוח כל סוג חומר החוצה משטחו של כדור הארץ (כ-2500 דולר לפאונד, דבר שאמור לרדת עם השנים), מושבת חלל היא דבר שנחשב כיום פרוייקט יקר וקשה מאד לביצוע. | + | במושבה בחלל יש צורך להתמודד עם נושאים של איך אנשים יתנהגו מבחינה אישית וחברתית בסביבה עויינת כזו - שבה תאונה או פשיעה (כמו ירי ב[[נשק חם]], תקלה או חבלה במערכות בקרה) עלולות להוביל להכחדת המושבה כולה. בגלל העלות הגבוהה של משלוח כל סוג חומר החוצה משטחו של כדור הארץ (כ-2,500 דולר לפאונד, דבר שאמור לרדת עם השנים), מושבת חלל היא דבר שנחשב כיום פרוייקט יקר וקשה מאד לביצוע. |
| | | |
| סקוט קלי, האסטרונאוט האמריקאי ששהה 340 יום בחלל, יותר מכל אמריקאי אחר, אמר לאחר שחזר לכדור הארץ: "אם אנחנו רוצים לשרוד על כדור הארץ אנחנו צריכים לטפל בבעיות שלו. יותר קל לטפל בבעיות של כדור הארץ מאשר לבנות חיים על כוכב אחר". {{הערה|1=נאווה מארקו, [https://www.mako.co.il/hix-nature/space/Article-49ab39ddb5c1461006.htm?partner=obarticle "חשבתי לעצמי שזה הדבר הכי טיפשי שעשיתי"], מאקו, 20/06/18}} | | סקוט קלי, האסטרונאוט האמריקאי ששהה 340 יום בחלל, יותר מכל אמריקאי אחר, אמר לאחר שחזר לכדור הארץ: "אם אנחנו רוצים לשרוד על כדור הארץ אנחנו צריכים לטפל בבעיות שלו. יותר קל לטפל בבעיות של כדור הארץ מאשר לבנות חיים על כוכב אחר". {{הערה|1=נאווה מארקו, [https://www.mako.co.il/hix-nature/space/Article-49ab39ddb5c1461006.htm?partner=obarticle "חשבתי לעצמי שזה הדבר הכי טיפשי שעשיתי"], מאקו, 20/06/18}} |
שורה 16: |
שורה 15: |
| ==טיעונים בעד התיישבות בחלל== | | ==טיעונים בעד התיישבות בחלל== |
| ===קיום ארוך טווח של המין האנושי=== | | ===קיום ארוך טווח של המין האנושי=== |
− | הטיעון המרכזי בעד התיישבות בחלל הוא [[קיימות|הקיום ארוך הטווח]] של הציבליזציה האנושית. הקמת חלופה לכדור הארץ, יכולה לאפשר המשך קיום לבני אדם וכן למינים של יצורים אחרים, במקרה של [[אסון פלנטרי]] כמו פגיעת שביט, מגיפה, מלחמה גרעינית וכו'. | + | הטיעון המרכזי בעד התיישבות בחלל הוא [[קיימות|הקיום ארוך הטווח]] של הציביליזציה האנושית. הקמת חלופה לכדור הארץ, יכולה לאפשר המשך קיום לבני אדם וכן למינים של יצורים אחרים, במקרה של [[אסון פלנטרי]] כמו פגיעת שביט, מגיפה, מלחמה גרעינית וכו'. |
| | | |
− | הרעיון כי בני האדם על פני כדור הארץ יכחדו, או יסבלו גורל איום, ויוותרו רק או בעיקר המושבות שבחלל מופיע בספרי מדע בדיוני רבים. בספר "ששת" לדוגמה של רוברט היינליין כדור הארץ הופך להיות תחת שליטה של דיקטטורים וממשלים צבאיים אכזריים ותושבים נמלטים לכוכבים חדשים לשם מקלט. הפיזיקאי סטפן הוקינג, טען כי התיישבות בחלל היא חיונית לשם שמירת האנושות בחיים. בשנת 2001, הוקינג טען כי המין האנושי יכחד ב-1000 השנים הקרובות אם לא יוקמו מושבות בחלל. בשנת 2006 הוא טען כי לאנושות קיימות שתי אפשרויות - או שנבצע קולוניזציה של החלל ב-200 השנים הקרובות ונבנה יחידות מגורים בפלנטות אחרות או שנכחד. בשנת 2005 אמר מנהל נאסא מייקל גריפין (Michael Griffin) כי התיישבות בחלל היא המטרה האולטימטבית של של תוכניות החלל הנוכחית. | + | הרעיון כי בני האדם על פני כדור הארץ יכחדו, או יסבלו גורל איום, ויוותרו רק או בעיקר המושבות שבחלל מופיע בספרי מדע בדיוני רבים. בספר "ששת" לדוגמה של רוברט היינליין כדור הארץ הופך להיות תחת שליטה של דיקטטורים וממשלים צבאיים אכזריים ותושבים נמלטים לכוכבים חדשים לשם מקלט. הפיזיקאי סטפן הוקינג, טען כי התיישבות בחלל היא חיונית לשם שמירת האנושות בחיים. בשנת 2001, הוקינג טען כי המין האנושי יכחד ב-1000 השנים הקרובות אם לא יוקמו מושבות בחלל. בשנת 2006 הוא טען כי לאנושות קיימות שתי אפשרויות - או שנבצע קולוניזציה של החלל ב-200 השנים הקרובות ונבנה יחידות מגורים בפלנטות אחרות או שנכחד. בשנת 2005 אמר מנהל נאסא מייקל גריפין (Michael Griffin) כי התיישבות בחלל היא המטרה האולטימטיבית של של תוכניות החלל הנוכחית. |
| ===משאבים בחלל=== | | ===משאבים בחלל=== |
− | משאבים בחלל, הן מבחינת אנרגיה והן מבחינת חומרים הם אדירים. במערכת השמש לבדה יש כמות משאבים מתכלים כאלה בכמויות גדולה בסדר גודל של אלפי עד מיליארדי פעמים יחסית לצרכי האנושות הנוכחיים. כרייה באסטורידים צפויה להיות היבט חשוב להתיישבות בחלל. ניתן למצוא בקלות מים וחומרים אחרים עבור מבנים והגנה באסטרואידים. נאסא משתמשת בכינוי כרייה אופטית (Optical mining) כדי לתאר הפקת חומרים מאסטרואידים. | + | משאבים בחלל, הן מבחינת אנרגיה והן מבחינת חומרים הם אדירים. במערכת השמש לבדה יש כמות משאבים מתכלים כאלה בכמויות גדולה בסדר גודל של אלפי עד מיליארדי פעמים יחסית לצורכי האנושות הנוכחיים. כרייה באסטרואידים צפויה להיות היבט חשוב להתיישבות בחלל. ניתן למצוא בקלות מים וחומרים אחרים עבור מבנים והגנה באסטרואידים. נאסא משתמשת בכינוי כרייה אופטית (Optical mining) כדי לתאר הפקת חומרים מאסטרואידים. |
| | | |
− | [[כרייה בחלל]], אם תנוצל בהיקף גבוה מספיק עשויה לספק חומרי גלם יקרים לכדור הארץ. לדבר זה יכולה להיות חשיבות אקולוגית גבוה שכן מיזמים רבים של [[כרייה]] בכדור הארץ כרוכים ב[[זיהום]] משמעותי לקרקע ולמים ולנזקים בלתי הפיכים. | + | [[כרייה בחלל]], אם תנוצל בהיקף גבוה מספיק עשויה לספק חומרי גלם יקרים לכדור הארץ. לדבר זה יכולה להיות חשיבות אקולוגית גבוהה שכן מיזמים רבים של [[כרייה]] בכדור הארץ כרוכים ב[[זיהום]] משמעותי לקרקע ולמים ולנזקים בלתי הפיכים. |
| | | |
| ===פתרון לגידול אוכלוסין=== | | ===פתרון לגידול אוכלוסין=== |
− | טיעון נפוץ בעד התיישבות בחלל היא כמענה ל[[גידול אוכלוסין]]. עם זאת דבר זה הוא כנראה משמעותי לטווח ארוך ולא לטווח הקצר. בטווח הקצר של כ-100 השנים הקרובות לא יהיה ניתן להוציא מכדור הארץ מספיק אנשים בקצב מהיר מספיק כדי שהדבר יפחית את האכולוסיה בכדור הארץ באופן משמעותי. התיישבות בכוכבים או מושבות גדולות בכמות גדולה מאד של אנשים (מיליונים) צפויה אם בכלל בעתיד הרחוק - עד אז האוכלוסיה בכדור הארץ צפויה להתייצב עקב תהליכים אחרים לגמרי של [[מעבר דמוגרפי]] או תהליכים אחרים שיובילו ל[[ייצוב אוכלוסין]],ללא התייצבות כזו, לו האוכלוסיה היתה גדלה בקצב קבוע - [[גידול מעריכי]] אזי גם שימוש במבנים גדולים מאד כמו [[כדור דייסון]] לא היו נותנים מענה אמיתי לצרכי האוכלוסיה. כך לדגומה אם נדמיין שהאוכלוסיה מכפילה עצמה כל כ 50 שנה, אז אם נצליח להעביר את חצי מאוכלוסיית כדור הארץ למאדים וליישב את המקום בתנאים נוחים, אזי תוך מחזור הכפלה נוסף נצטרף למצוא עוד שתי פלנטות נוספות בגודל דומה, ועוד מחזור הכפלה - ארבע פלנטות כאלה. | + | טיעון נפוץ בעד התיישבות בחלל היא כמענה ל[[גידול אוכלוסין]]. עם זאת דבר זה הוא כנראה משמעותי לטווח ארוך ולא לטווח הקצר. בטווח הקצר של כ-100 השנים הקרובות לא יהיה ניתן להוציא מכדור הארץ מספיק אנשים בקצב מהיר מספיק כדי שהדבר יפחית את האוכלוסייה בכדור הארץ באופן משמעותי. התיישבות בכוכבים או מושבות גדולות בכמות גדולה מאד של אנשים (מיליונים) צפויה אם בכלל בעתיד הרחוק - עד אז האוכלוסייה בכדור הארץ צפויה להתייצב עקב תהליכים אחרים לגמרי של [[מעבר דמוגרפי]] או תהליכים אחרים שיובילו ל[[ייצוב אוכלוסין]],ללא התייצבות כזו, לו האוכלוסייה הייתה גדלה בקצב קבוע - [[גידול מעריכי]] אזי גם שימוש במבנים גדולים מאד כמו [[כדור דייסון]] לא היו נותנים מענה אמיתי לצורכי האוכלוסייה. כך לדגומה אם נדמיין שהאוכלוסייה מכפילה עצמה כל כ-50 שנה, אז אם נצליח להעביר את חצי מאוכלוסיית כדור הארץ למאדים וליישב את המקום בתנאים נוחים, אזי תוך מחזור הכפלה נוסף נצטרף למצוא עוד שתי פלנטות נוספות בגודל דומה, ועוד מחזור הכפלה - ארבע פלנטות כאלה. |
− | | |
− | מאידך נראה שהקשר בין גידול אוכלוסין לבין התיישבות בחלל הוא הפוך- מושבות בחלל שירצו להגדיל את האוכלוסיה יצטרכו לספק לכל תושב חדש את כלל החומרים ו[[שירותי המערכת האקולוגית|שירותי המערכת האקולוגית]] הנדרשים לשם כך , וכן לשמר את כל המשאבים והמערכות האלה למשך כל ימי חייו. פרוש הדבר שהולדת אדם נוסף כזה מחייבת תשלום על כלל השירותים האלה כאשר בכדור הארץ הם בדרך כלל ניתנים חינם - לדוגמה יהיה צורך לשלם (מכיסו הפרטי או ממקור אחר) על טיהור אוויר, מחזור מים, הספקת מזון, הספקת מערכות תומכות לצמחים שיגדלו את המזון וכו'. משיקולים אלה ככל הנראה שמושבות יצטרכו להגדיל את האוכלוסיה בצורה איטית למדי.
| |
− | | |
| | | |
| + | מאידך נראה שהקשר בין גידול אוכלוסין לבין התיישבות בחלל הוא הפוך- מושבות בחלל שירצו להגדיל את האוכלוסייה יצטרכו לספק לכל תושב חדש את כלל החומרים ו[[שירותי המערכת האקולוגית|שירותי המערכת האקולוגית]] הנדרשים לשם כך, וכן לשמר את כל המשאבים והמערכות האלה למשך כל ימי חייו. פרוש הדבר שהולדת אדם נוסף כזה מחייבת תשלום על כלל השירותים האלה כאשר בכדור הארץ הם בדרך כלל ניתנים חינם - לדוגמה יהיה צורך לשלם (מכיסו הפרטי או ממקור אחר) על טיהור אוויר, מחזור מים, הספקת מזון, הספקת מערכות תומכות לצמחים שיגדלו את המזון וכו'. משיקולים אלה ככל הנראה שמושבות יצטרכו להגדיל את האוכלוסייה בצורה איטית למדי. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
שורה 37: |
שורה 34: |
| * [[רעיון הקידמה]] | | * [[רעיון הקידמה]] |
| | | |
− | ==הערות שוליים==
| |
− | {{הערות שוליים}}
| |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| * [https://en.wikipedia.org/wiki/Space_colonization התיישבות בחלל] בויקיפדיה האנגלית | | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Space_colonization התיישבות בחלל] בויקיפדיה האנגלית |
− | * [https://www.hayadan.org.il/topic/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%9C תגית התיישבות בחלל] באתר "הידען". | + | * [https://www.hayadan.org.il/topic/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%9C תגית התיישבות בחלל] באתר "הידען" |
| | | |
| + | ==הערות שוליים== |
| + | {{הערות שוליים}} |
| [[קטגוריה:חלל]] | | [[קטגוריה:חלל]] |
| [[קטגוריה:קיימות]] | | [[קטגוריה:קיימות]] |
| [[קטגוריה:טכנולוגיה]] | | [[קטגוריה:טכנולוגיה]] |