47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 13:
שורה 13: + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
סקוט קלי, האסטרונאוט האמריקאי ששהה 340 יום בחלל, יותר מכל אמריקאי אחר, אמר לאחר שחזר לכדור הארץ: "אם אנחנו רוצים לשרוד על כדור הארץ אנחנו צריכים לטפל בבעיות שלו. יותר קל לטפל בבעיות של כדור הארץ מאשר לבנות חיים על כוכב אחר". {{הערה|1=נאווה מארקו, [https://www.mako.co.il/hix-nature/space/Article-49ab39ddb5c1461006.htm?partner=obarticle "חשבתי לעצמי שזה הדבר הכי טיפשי שעשיתי"], מאקו, 20/06/18}}
סקוט קלי, האסטרונאוט האמריקאי ששהה 340 יום בחלל, יותר מכל אמריקאי אחר, אמר לאחר שחזר לכדור הארץ: "אם אנחנו רוצים לשרוד על כדור הארץ אנחנו צריכים לטפל בבעיות שלו. יותר קל לטפל בבעיות של כדור הארץ מאשר לבנות חיים על כוכב אחר". {{הערה|1=נאווה מארקו, [https://www.mako.co.il/hix-nature/space/Article-49ab39ddb5c1461006.htm?partner=obarticle "חשבתי לעצמי שזה הדבר הכי טיפשי שעשיתי"], מאקו, 20/06/18}}
==טיעונים בעד התיישבות בחלל==
===קיום ארוך טווח של המין האנושי===
הטיעון המרכזי בעד התיישבות בחלל הוא [[קיימות|הקיום ארוך הטווח]] של הציבליזציה האנושית. הקמת חלופה לכדור הארץ, יכולה לאפשר המשך קיום לבני אדם וכן למינים של יצורים אחרים, במקרה של [[אסון פלנטרי]] כמו פגיעת שביט, מגיפה, מלחמה גרעינית וכו'.
הרעיון כי בני האדם על פני כדור הארץ יכחדו, או יסבלו גורל איום, ויוותרו רק או בעיקר המושבות שבחלל מופיע בספרי מדע בדיוני רבים. בספר "ששת" לדוגמה של רוברט היינליין כדור הארץ הופך להיות תחת שליטה של דיקטטורים וממשלים צבאיים אכזריים ותושבים נמלטים לכוכבים חדשים לשם מקלט. הפיזיקאי סטפן הוקינג, טען כי התיישבות בחלל היא חיונית לשם שמירת האנושות בחיים. בשנת 2001, הוקינג טען כי המין האנושי יכחד ב-1000 השנים הקרובות אם לא יוקמו מושבות בחלל. בשנת 2006 הוא טען כי לאנושות קיימות שתי אפשרויות - או שנבצע קולוניזציה של החלל ב-200 השנים הקרובות ונבנה יחידות מגורים בפלנטות אחרות או שנכחד. בשנת 2005 אמר מנהל נאסא מייקל גריפין (Michael Griffin) כי התיישבות בחלל היא המטרה האולטימטבית של של תוכניות החלל הנוכחית.
===משאבים בחלל===
משאבים בחלל, הן מבחינת אנרגיה והן מבחינת חומרים הם אדירים. במערכת השמש לבדה יש כמות משאבים מתכלים כאלה בכמויות גדולה בסדר גודל של אלפי עד מיליארדי פעמים יחסית לצרכי האנושות הנוכחיים. כרייה באסטורידים צפויה להיות היבט חשוב להתיישבות בחלל. ניתן למצוא בקלות מים וחומרים אחרים עבור מבנים והגנה באסטרואידים. נאסא משתמשת בכינוי כרייה אופטית (Optical mining) כדי לתאר הפקת חומרים מאסטרואידים.
[[כרייה בחלל]], אם תנוצל בהיקף גבוה מספיק עשויה לספק חומרי גלם יקרים לכדור הארץ. לדבר זה יכולה להיות חשיבות אקולוגית גבוה שכן מיזמים רבים של [[כרייה]] בכדור הארץ כרוכים ב[[זיהום]] משמעותי לקרקע ולמים ולנזקים בלתי הפיכים.
===פתרון לגידול אוכלוסין===
טיעון נפוץ בעד התיישבות בחלל היא כמענה ל[[גידול אוכלוסין]]. עם זאת דבר זה הוא כנראה משמעותי לטווח ארוך ולא לטווח הקצר. בטווח הקצר של כ-100 השנים הקרובות לא יהיה ניתן להוציא מכדור הארץ מספיק אנשים בקצב מהיר מספיק כדי שהדבר יפחית את האכולוסיה בכדור הארץ באופן משמעותי. התיישבות בכוכבים או מושבות גדולות בכמות גדולה מאד של אנשים (מיליונים) צפויה אם בכלל בעתיד הרחוק - עד אז האוכלוסיה בכדור הארץ צפויה להתייצב עקב תהליכים אחרים לגמרי של [[מעבר דמוגרפי]] או תהליכים אחרים שיובילו ל[[ייצוב אוכלוסין]],ללא התייצבות כזו, לו האוכלוסיה היתה גדלה בקצב קבוע - [[גידול מעריכי]] אזי גם שימוש במבנים גדולים מאד כמו [[כדור דייסון]] לא היו נותנים מענה אמיתי לצרכי האוכלוסיה. כך לדגומה אם נדמיין שהאוכלוסיה מכפילה עצמה כל כ 50 שנה, אז אם נצליח להעביר את חצי מאוכלוסיית כדור הארץ למאדים וליישב את המקום בתנאים נוחים, אזי תוך מחזור הכפלה נוסף נצטרף למצוא עוד שתי פלנטות נוספות בגודל דומה, ועוד מחזור הכפלה - ארבע פלנטות כאלה.
מאידך נראה שהקשר בין גידול אוכלוסין לבין התיישבות בחלל הוא הפוך- מושבות בחלל שירצו להגדיל את האוכלוסיה יצטרכו לספק לכל תושב חדש את כלל החומרים ו[[שירותי המערכת האקולוגית|שירותי המערכת האקולוגית]] הנדרשים לשם כך , וכן לשמר את כל המשאבים והמערכות האלה למשך כל ימי חייו. פרוש הדבר שהולדת אדם נוסף כזה מחייבת תשלום על כלל השירותים האלה כאשר בכדור הארץ הם בדרך כלל ניתנים חינם - לדוגמה יהיה צורך לשלם (מכיסו הפרטי או ממקור אחר) על טיהור אוויר, מחזור מים, הספקת מזון, הספקת מערכות תומכות לצמחים שיגדלו את המזון וכו'. משיקולים אלה ככל הנראה שמושבות יצטרכו להגדיל את האוכלוסיה בצורה איטית למדי.
==ראו גם==
==ראו גם==