30,779
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 2:
שורה 2: − שורה 10:
שורה 9: − תאור של הקורס, ציפיות שלנו מהתלמידים. נא למלא זאת בסוף.+ − אנקדוטה+ שורה 23:
שורה 22: − + − + − + − + שורה 41:
שורה 40: − + שורה 53:
שורה 52: − + שורה 59:
שורה 58: − + − + שורה 72:
שורה 71: − + − + שורה 83:
שורה 82: − + שורה 109:
שורה 108: − + שורה 115:
שורה 114: − + − + − שורה 137:
שורה 135: − + − + שורה 146:
שורה 144: − + שורה 152:
שורה 150: − + שורה 167:
שורה 165: − + − + שורה 186:
שורה 184: − שורה 194:
שורה 191: − + − + שורה 204:
שורה 201: − + שורה 238:
שורה 235: − − − שורה 288:
שורה 282: − + שורה 296:
שורה 290: − שורה 309:
שורה 302: − שורה 325:
שורה 317: − + שורה 344:
שורה 336: − + שורה 361:
שורה 353: − שורה 374:
שורה 365: − + שורה 380:
שורה 371: − + שורה 402:
שורה 393: − + שורה 435:
שורה 426: − − + − + שורה 465:
שורה 455: − +
אין תקציר עריכה
'''אין לערוך יותר את הדף הזה!'''
'''אין לערוך יותר את הדף הזה!'''
לאחר פגישות עם אנשי הוועדה האקדמית של המכללה, הוצע לנו לשנות את תכנית הקורס. התכנית שהצגנו עמוסה מידי. עדיף להציג מספר קטן יותר של נושאים שהתלמידים יקלטו ויפנימו, מאשר לעבור על כמות חומר אדירה אבל רוב התלמידים ינשרו...
לאחר פגישות עם אנשי הוועדה האקדמית של המכללה, הוצע לנו לשנות את תכנית הקורס. התכנית שהצגנו עמוסה מידי. עדיף להציג מספר קטן יותר של נושאים שהתלמידים יקלטו ויפנימו, מאשר לעבור על כמות חומר אדירה אבל רוב התלמידים ינשרו...
==כלכלה - מדע או אידאולוגיה==
==כלכלה - מדע או אידאולוגיה==
===מבוא===
===מבוא===
תיאור של הקורס, ציפיות שלנו מהתלמידים. נא למלא זאת בסוף.
אנקדוטה
===מדע הכלכלה===
===מדע הכלכלה===
דוגמא ממדורי הכלכלה
דוגמא ממדורי הכלכלה
הכלכלה גם אינה 'תורה מסיני'. התיאורייה הכלכלית התפתחה במשך כ-250 שנים וידעה עליות ומורדות ושינויים רבים. התיאורייה הכלכלית המקובלת היום (התאוריה הנאו קלאסית) שונה מהותית מהתאוריה שהיתה מקובלת אך לפני 30 שנים, וזו היתה שונה מהתאוריה שלפני 60 שנים, וכך הלאה. אי לכך סביר בהחלט שבעוד 30 שנים התיאורייה הכלכלית תיבדל מהתאוריה הנאו-קלאסית בהנחות היסוד.
הכלכלה גם אינה 'תורה מסיני'. התאוריה הכלכלית התפתחה במשך כ-250 שנים וידעה עליות ומורדות ושינויים רבים. התאוריה הכלכלית המקובלת היום (התאוריה הנאו-קלאסית) שונה מהותית מהתאוריה שהייתה מקובלת אך לפני 30 שנים, וזו הייתה שונה מהתאוריה שלפני 60 שנים, וכך הלאה. אי לכך סביר בהחלט שבעוד 30 שנים התאוריה הכלכלית תיבדל מהתאוריה הנאו-קלאסית בהנחות היסוד.
אך האם התאוריה הכלכלית הינה מדע בכלל?
אך האם התאוריה הכלכלית הינה מדע בכלל?
קרל פופר נתן הגדרה מעניינת להבחנה בין תאוריה מדעית לאחת שאינה כזו. "תאוריה מדעית", טען פופר, "היא כזו שמסוגלת לספק תחזיות הניתנות להפרכה". זאת אומרת שתאוריה מדעית לא ניבחנת בכך שהיא מספקת תחזיות המתאמתות, אלא בכך שהיא מספקת תחזיות ש(לפחות באופן תאורטי) ניתנות להפרכה. לדוגמא, האמונה באלוהים אינה מדעית, משום שכל ניסוי בו יופרך קיום האל יענה מייד בתשובה שהאל סידר את העולם כך שתוצאות הניסוי יראו כאילו הן מפריכות את קיומו, ובכך הניסוי רק הוכיח את עוצמתו של האל...
קרל פופר נתן הגדרה מעניינת להבחנה בין תאוריה מדעית לאחת שאינה כזו. "תאוריה מדעית", טען פופר, "היא כזו שמסוגלת לספק תחזיות הניתנות להפרכה". זאת אומרת שתאוריה מדעית לא נבחנת בכך שהיא מספקת תחזיות המתאמתות, אלא בכך שהיא מספקת תחזיות ש(לפחות באופן תאורטי) ניתנות להפרכה. לדוגמא, האמונה באלוהים אינה מדעית, משום שכל ניסוי בו יופרך קיום האל יענה מיד בתשובה שהאל סידר את העולם כך שתוצאות הניסוי יראו כאילו הן מפריכות את קיומו, ובכך הניסוי רק הוכיח את עוצמתו של האל...
לעומת זאת, פיזיקה על פי מבחן זה היא כן מדע, היות והתחזית של ניוטון לדוגמא, מספקות תחזיות שבסופו של דבר הן בלתי מדוייקות.
לעומת זאת, פיזיקה על פי מבחן זה היא כן מדע, היות והתחזית של ניוטון לדוגמא, מספקות תחזיות שבסופו של דבר הן בלתי מדויקות.
ובכן, האם הכלכלה הינה מדע?
ובכן, האם הכלכלה הינה מדע?
* מחלוקת קימברידג': לאחר התנצחות ארוכה עם פיירו סראפה ב'מחלוקת קיימברידג' על ההון, נאלץ פול סמואלסון, אחד הכלכלנים הבולטים של המאה העשרים, להודות בפה מלא, שתאוריית ההון ותאוריית פונקציית הייצור הנאו-קלאסיות אינן מהוות אמת מדעית: אך הוא מיהר להוסיף כי מדובר ב'משלים' parables)) שיועדו להדגים את המציאות. כלכלן אחר, פרוגסון, בחר ניסוח שונה: מאחר שהתאוריה הנאו-קלאסית מבוססת "...על 'הדבר' הזה הקרוי הון..." ומאחר שתאוריה זו אינה ניתנת להוכחה, הרי שאימוצה הוא "...עניין של אמונה..." (Ferguson 1969; pp xvii-xviii).
* מחלוקת קימברידג': לאחר התנצחות ארוכה עם פיירו סראפה ב'מחלוקת קיימברידג' על ההון, נאלץ פול סמואלסון, אחד הכלכלנים הבולטים של המאה העשרים, להודות בפה מלא, שתאוריית ההון ותאוריית פונקציית הייצור הנאו-קלאסיות אינן מהוות אמת מדעית: אך הוא מיהר להוסיף כי מדובר ב'משלים' Parables)) שיועדו להדגים את המציאות. כלכלן אחר, פרוגסון, בחר ניסוח שונה: מאחר שהתאוריה הנאו-קלאסית מבוססת "...על 'הדבר' הזה הקרוי הון..." ומאחר שתאוריה זו אינה ניתנת להוכחה, הרי שאימוצה הוא "...עניין של אמונה..." (Ferguson 1969; pp xvii-xviii).
* שכר המינימום: בקרב הכלכלנים ישנה טענה שהעלאת שכר המינימום תגרום לאבטלה. קרב סוער ואלים בנושא זה פרץ אך לאחרונה בשנת 1995, כאשר שני חוקרים מכובדים אלן קרוגר (Alan Krueger) מפרינסטון, ודיויד קארד (David Card) מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, שברו את השורה והכריזו שהראיות סותרות את התזה הזו. מאז, שכר המינימום עלה שתי פעמים, והאבטלה המשיכה לרדת. קארד וקרוגר צדקו – וכן הביקורת היסודית שלהם על התאוריה הבסיסית של שוק העבודה. ועם זאת, לא תוכלו למצוא יותר מהכרה נוטרת טינה לזאת בספרי לימוד לכלכלה, שכולם כמעט ימשיכו ללמד הנחות שגויות לדורות חדשים של סטודנטים. ולא תראו את כלכלני שוק העבודה שמים את משקלם המקצועי מאחורי העלאת שכר המינימום
* שכר המינימום: בקרב הכלכלנים ישנה טענה שהעלאת שכר המינימום תגרום לאבטלה. קרב סוער ואלים בנושא זה פרץ אך לאחרונה בשנת 1995, כאשר שני חוקרים מכובדים אלן קרוגר (Alan Krueger) מפרינסטון, ודיויד קארד (David Card) מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, שברו את השורה והכריזו שהראיות סותרות את התזה הזו. מאז, שכר המינימום עלה שתי פעמים, והאבטלה המשיכה לרדת. קארד וקרוגר צדקו – וכן הביקורת היסודית שלהם על התאוריה הבסיסית של שוק העבודה. ועם זאת, לא תוכלו למצוא יותר מהכרה נוטרת טינה לזאת בספרי לימוד לכלכלה, שכולם כמעט ימשיכו ללמד הנחות שגויות לדורות חדשים של סטודנטים. ולא תראו את כלכלני שוק העבודה שמים את משקלם המקצועי מאחורי העלאת שכר המינימום
ניתוח ביקורתי הוא סוג של בחינה של תיאוריות במדעי החברה. הבחינה הביקורתית מניחה שמהלכים חברתיים לא קורים מאליהם, אלא שיש אנשים בעלי אינטרסים שדאגו שהדברים יקרו כפי שקרו. לכן, כשמוצגת תאוריה חברתית, אין לשאול אך ורק אם הנחות היסוד תקפות ואם אין בתאוריה סתירה פנימית (כפי שבוחנים, למשל, תאוריה פיזיקלית), אלא יש לחפש מי מרוויח מתיאור המציאות כפי שהיא מוצגת בתאוריה, ואילו אינטרסים התאוריה משרתת.
ניתוח ביקורתי הוא סוג של בחינה של תיאוריות במדעי החברה. הבחינה הביקורתית מניחה שמהלכים חברתיים לא קורים מאליהם, אלא שיש אנשים בעלי אינטרסים שדאגו שהדברים יקרו כפי שקרו. לכן, כשמוצגת תאוריה חברתית, אין לשאול אך ורק אם הנחות היסוד תקפות ואם אין בתאוריה סתירה פנימית (כפי שבוחנים, למשל, תאוריה פיזיקלית), אלא יש לחפש מי מרוויח מתיאור המציאות כפי שהיא מוצגת בתאוריה, ואילו אינטרסים התאוריה משרתת.
לעיתים ניתן למצוא ממש כיצד בעלי האינטרסים תפרו תאוריה המתאימה לצרכיהם. לדוגמא אפשר להביא את התאוריה של הלבנים בארצות הברית לפיה השחורים היו קרובים לקופים, ולכן מוסרי להשתמש בהם כעבדים. לפעמים הקשר הוא עקיף, נסיבתי, ואולי כלל לא מודע [דוגמא]. בכל מקרה, חשיפת האינטרסים מאחורי התאוריה מאפשרת את חשיפת מערכי הכוח הנסתרים בחברה, שהם פעמים רבות נצלנים ומדכאים.
לעיתים ניתן למצוא ממש כיצד בעלי האינטרסים תפרו תאוריה המתאימה לצורכיהם. לדוגמא אפשר להביא את התאוריה של הלבנים בארצות הברית לפיה השחורים היו קרובים לקופים, ולכן מוסרי להשתמש בהם כעבדים. לפעמים הקשר הוא עקיף, נסיבתי, ואולי כלל לא מודע [דוגמא]. בכל מקרה, חשיפת האינטרסים מאחורי התאוריה מאפשרת את חשיפת מערכי הכוח הנסתרים בחברה, שהם פעמים רבות נצלנים ומדכאים.
בקורס זה ננסה ללמוד טכניקות של ניתוח ביקורתי, ולהפעיל אותן על מדע(י) הכלכלה. הכלכלה, בהיותה מסדירה את יחסי הקניין והבעלות בחברה שלנו, מהווה את אחד ממנגנוני הפעלת הכוח העיקריים, וכיום אולי העיקרי שבהם. אי לכך, חשיפת האינטרסים וההטעיות בתאוריה הם שלב ראשון בניסיון לבנות מערכת חברתית חליפית, מערכת שתהא מבוססת על אמון, שייכות, קהילתיות, והרמוניה עם עולם הטבע.
בקורס זה ננסה ללמוד טכניקות של ניתוח ביקורתי, ולהפעיל אותן על מדע(י) הכלכלה. הכלכלה, בהיותה מסדירה את יחסי הקניין והבעלות בחברה שלנו, מהווה את אחד ממנגנוני הפעלת הכוח העיקריים, וכיום אולי העיקרי שבהם. אי לכך, חשיפת האינטרסים וההטעיות בתאוריה הם שלב ראשון בניסיון לבנות מערכת חברתית חליפית, מערכת שתהא מבוססת על אמון, שייכות, קהילתיות, והרמוניה עם עולם הטבע.
:החשיבה הכלכלית שרוב תלמידי הכלכלה נחשפים אליה, ורוב המורים מלמדים באדיקות (גם אם כבר פורסמו מאמרים סותרים לחומר הנלמד) הינה כיוון צר בעל גוון פוליטי אחיד (שמתחזה לא- פוליטי), של התאוריה הנאו-קלאסית. תאוריה שיסודותיה נבנו בשנות השבעים של המאה ה-19, ושמה אינו ידוע בציבור או בקרב רוב בוגריה.
:החשיבה הכלכלית שרוב תלמידי הכלכלה נחשפים אליה, ורוב המורים מלמדים באדיקות (גם אם כבר פורסמו מאמרים סותרים לחומר הנלמד) הינה כיוון צר בעל גוון פוליטי אחיד (שמתחזה לא- פוליטי), של התאוריה הנאו-קלאסית. תאוריה שיסודותיה נבנו בשנות השבעים של המאה ה-19, ושמה אינו ידוע בציבור או בקרב רוב בוגריה.
:כדאי להזכיר זרמי ניתוח-כלכלי אחרים: נאו- קיינסיאניים, מרקסיסטים, בית הספר האוסטרי, מוסדיים, כלכלה-היסטורית, וכלכלה-אקולוגית: ויש עוד כמה. אפשר לראות העדר חשיבה ביקורתית, העדר היכרות עם ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית, ועם ההיסטוריה של הכלכלה עצמה - שוב בהתאמה לדת (חשוכה) ולא לגוף שמנסה לקדם דיון על ידע. ואם מדברים על ידע, גם היכרות עם עובדות כלכליות עולמיות ומקומיות אינה שכיחה בלימודי הכלכלה:
:כדאי להזכיר זרמי ניתוח-כלכלי אחרים: נאו-קיינסיאניים, מרקסיסטים, בית הספר האוסטרי, מוסדיים, כלכלה היסטורית, וכלכלה אקולוגית: ויש עוד כמה. אפשר לראות העדר חשיבה ביקורתית, העדר היכרות עם ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית, ועם ההיסטוריה של הכלכלה עצמה - שוב בהתאמה לדת (חשוכה) ולא לגוף שמנסה לקדם דיון על ידע. ואם מדברים על ידע, גם היכרות עם עובדות כלכליות עולמיות ומקומיות אינה שכיחה בלימודי הכלכלה:
"בתי- הספר לכלכלה מעניקים תארים לדור של אידיוטים משכילים,
"בתי- הספר לכלכלה מעניקים תארים לדור של אידיוטים משכילים,
ואסילי ליאוניטייב, זוכה פרס נובל בכלכלה.
ואסילי ליאוניטייב, זוכה פרס נובל בכלכלה.
:יש רשימה ארוכה של כלכלנים חשובים ששמותיהם "נשכחו" או שרעיונות חשובים שלהם "נעלמו" או עוותו: אדם סמית - חשיבות של בעלות מקומית, ואי-הפרדה בין בעלות וניהול לעקרון היד הנעלמה (בניגוד לתאגיד רב-לאומי); דיויד ריקרדו- תורת הערך של העבודה, יתרון יחסי במסחר קיים כל עוד אי אפשר לנייד הון; תורסטין ויבלן – צריכה כסיגנל חברתי (התעלמות במשך 100 שנה, "סוציולוג" שהוצע לו נשיאות ה-AEA) ; פיירו סרפאה - תשואה להון אינה קשורה לריבית, ניגוח של תפוקה שולית פוחתת. ג'וזף שטיגליץ – ביקורת על מדיניות הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית. קנת גלבריית – כלכלת כדור הארץ בספינת חלל. ג'יימס טובין – מס טובין. וזו רשימה חלקית מאוד.
:יש רשימה ארוכה של כלכלנים חשובים ששמותיהם "נשכחו" או שרעיונות חשובים שלהם "נעלמו" או עוותו: אדם סמית - חשיבות של בעלות מקומית, ואי-הפרדה בין בעלות וניהול לעקרון היד הנעלמה (בניגוד לתאגיד רב-לאומי); דיויד ריקרדו- תורת הערך של העבודה, יתרון יחסי במסחר קיים כל עוד אי אפשר לנייד הון; תורסטין ויבלן – צריכה כסיגנל חברתי (התעלמות במשך 100 שנה, "סוציולוג" שהוצע לו נשיאות ה-AEA); פיירו סרפאה - תשואה להון אינה קשורה לריבית, ניגוח של תפוקה שולית פוחתת. ג'וזף שטיגליץ – ביקורת על מדיניות הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית. קנת גלבריית – כלכלת כדור הארץ בספינת חלל. ג'יימס טובין – מס טובין. וזו רשימה חלקית מאוד.
"צעד אחד מאחורי הזרם הכלכלי המרכזי, שוכן משלוש ברמודה אינטלקטואלי שבו נעלמים ללא זכר נוסעי מחשבה שונים." [[פרנק אקרמן]], כלכלן אקולוגי.
"צעד אחד מאחורי הזרם הכלכלי המרכזי, שוכן משלוש ברמודה אינטלקטואלי שבו נעלמים ללא זכר נוסעי מחשבה שונים." [[פרנק אקרמן]], כלכלן אקולוגי.
:קיינס ומרקס מהווים דוגמאות מאלפות: קיינס פרסם את ספרו בשנת 1936, ב-1937 היקס הציע את מודל IS-LM כדרך לשלב את קיינס לתוך התאוריה הנאו- קלאסית. ראשית הדבר גרם לכך שחלק גדול מהנסיון של קיינס לשנות את המתודיקה של המחקר הכלכלי עלה בתוהו. שנית, האכזבה מקיינס היא במידה רבה דחיית IS-LM ולאו דווקא דחיית קיינס עצמו.
:קיינס ומרקס מהווים דוגמאות מאלפות: קיינס פרסם את ספרו בשנת 1936, ב-1937 היקס הציע את מודל IS-LM כדרך לשלב את קיינס לתוך התאוריה הנאו-קלאסית. ראשית הדבר גרם לכך שחלק גדול מהניסיון של קיינס לשנות את המתודיקה של המחקר הכלכלי עלה בתוהו. שנית, האכזבה מקיינס היא במידה רבה דחיית IS-LM ולאו דווקא דחיית קיינס עצמו.
:מרקס מעניין עוד יותר, במשך 40 שנה הכלכלנים התעלמו ממנו. למעשה אפשר לחשוד שחלק נכבד מהנכונות לאימוץ התאוריה הנאו-קלאסית, היה ניסיון לברוח ממענה למרקס במסגרת הדיון של הכלכלה הקלאסית ותורת הערך של העבודה.
:מרקס מעניין עוד יותר, במשך 40 שנה הכלכלנים התעלמו ממנו. למעשה אפשר לחשוד שחלק נכבד מהנכונות לאימוץ התאוריה הנאו-קלאסית, היה ניסיון לברוח ממענה למרקס במסגרת הדיון של הכלכלה הקלאסית ותורת הערך של העבודה.
:מי טוען שהכלכלה התנתקה מהמציאות? – הכלכלנים עצמם. בסקר שערך שלמה מיטל בשנת 1982, בין פרופסורים לכלכלה ב-50 האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית, נשאלו המרצים "האם קיימת תחושה שהכלכלה מנותקת מהמציאות?" שני שלישים ענו בחיוב. מיטל:" ראיות העומדות בסתירה לחשיבה הכלכלית הקונבנציונלית ממשיכות להצטבר".
:מי טוען שהכלכלה התנתקה מהמציאות? – הכלכלנים עצמם. בסקר שערך שלמה מיטל בשנת 1982, בין פרופסורים לכלכלה ב-50 האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית, נשאלו המרצים "האם קיימת תחושה שהכלכלה מנותקת מהמציאות?" שני שלישים ענו בחיוב. מיטל:" ראיות העומדות בסתירה לחשיבה הכלכלית הקונבנציונלית ממשיכות להצטבר".
:כלכלנים נוקטים ב'''גישה דואלית''' כאשר הם נדרשים לסוגיה עד כמה הכלכלה (או התאוריה הנאו קלאסית) היא מדע ומה הקשר שלה למציאות. כאשר הם נמצאים במתקפה, כמו קידום מדיניות כלכלית מסויימת, נוח להציג את הכלכלה כמדע מדוייק, כאין הפיזיקה של המחקר החברתי. כאשר התאוריה הנאו- קלאסית נמצאת תחת מתקפה, הכלכלנים מודיעים שבסך הכל מדובר באוסף של מודלים "מנותקים מהמציאות".
:כלכלנים נוקטים ב'''גישה דואלית''' כאשר הם נדרשים לסוגיה עד כמה הכלכלה (או התאוריה הנאו-קלאסית) היא מדע ומה הקשר שלה למציאות. כאשר הם נמצאים במתקפה, כמו קידום מדיניות כלכלית מסויימת, נוח להציג את הכלכלה כמדע מדוייק, כאין הפיזיקה של המחקר החברתי. כאשר התאוריה הנאו-קלאסית נמצאת תחת מתקפה, הכלכלנים מודיעים שבסך הכל מדובר באוסף של מודלים "מנותקים מהמציאות".
:לאחר התנצחות ארוכה עם פיירו סראפה ב'מחלוקת קיימברידג' על ההון, נאלץ פול סמואלסון, אחד הכלכלנים הבולטים של המאה העשרים, להודות בפה מלא, שתיאוריית ההון ותיאוריית פונקציית הייצור הנאו-קלאסיות אינן מהוות אמת מדעית: אך הוא מיהר להוסיף כי מדובר ב'משלים' parables)) שיועדו להדגים את המציאות. כלכלן אחר, פרוגסון, בחר ניסוח שונה: מאחר שהתאוריה הנאו-קלאסית מבוססת "...על 'הדבר' הזה הקרוי הון..." ומאחר שתאוריה זו אינה ניתנת להוכחה, הרי שאימוצה הוא "...עניין של אמונה..." (Ferguson 1969; pp xvii-xviii).
:לאחר התנצחות ארוכה עם פיירו סראפה ב'מחלוקת קיימברידג' על ההון, נאלץ פול סמואלסון, אחד הכלכלנים הבולטים של המאה העשרים, להודות בפה מלא, שתיאוריית ההון ותיאוריית פונקציית הייצור הנאו-קלאסיות אינן מהוות אמת מדעית: אך הוא מיהר להוסיף כי מדובר ב'משלים' Parables)) שיועדו להדגים את המציאות. כלכלן אחר, פרוגסון, בחר ניסוח שונה: מאחר שהתאוריה הנאו-קלאסית מבוססת "...על 'הדבר' הזה הקרוי הון..." ומאחר שתאוריה זו אינה ניתנת להוכחה, הרי שאימוצה הוא "...עניין של אמונה..." (Ferguson 1969; pp xvii-xviii).
* מתמטיקה קדושה: הניתוק הזה מלווה במידול מתמטי מסובך, שלכאורה מנסה לקדם את הדיוק של הדיון הכלכלי. אולם שלא כמו בפיזיקה לדוגמא, הכלכלנים מתקשים לייצר ולו קבוע מתמטי יחיד. מה הטעם לקבוע את הפונקציה המדוייקת בין א' לב' אם בכל פעם אני מקבל קבוע אחר? מה הטעם במידול מתמטי אם בכל פעם אפשר להתחיל ממודל אחר (ע"פ מה שרוצים להוכיח)?
* מתמטיקה קדושה: הניתוק הזה מלווה במידול מתמטי מסובך, שלכאורה מנסה לקדם את הדיוק של הדיון הכלכלי. אולם שלא כמו בפיזיקה לדוגמא, הכלכלנים מתקשים לייצר ולו קבוע מתמטי יחיד. מה הטעם לקבוע את הפונקציה המדוייקת בין א' לב' אם בכל פעם אני מקבל קבוע אחר? מה הטעם במידול מתמטי אם בכל פעם אפשר להתחיל ממודל אחר (ע"פ מה שרוצים להוכיח)?
:אין טעם בניתוח מתמטי כל עוד מושגי היסוד הם מעורפלים כל-כך. נסו לדמיין לדוגמא, כמה עלוב היה מדע הבוטניקה, אם לפני שלב המיון והסיווג בין עצים לעשבים, ולפני הבנת מנגנונים חשובים כמו פוטוסינתזה או מחזור החנקן, בוטנאים "נאו-קלאסיים" היו פונים למדידות מדוייקות של פרמטרים נצפים. סיווג קודם לניתוח.
:אין טעם בניתוח מתמטי כל עוד מושגי היסוד הם מעורפלים כל-כך. נסו לדמיין לדוגמא, כמה עלוב היה מדע הבוטניקה, אם לפני שלב המיון והסיווג בין עצים לעשבים, ולפני הבנת מנגנונים חשובים כמו פוטוסינתזה או מחזור החנקן, בוטנאים "נאו-קלאסיים" היו פונים למדידות מדוייקות של פרמטרים נצפים. סיווג קודם לניתוח.
:מתמטיקה היא שפה כמו כל שפה אחרת. אפשר לשקר או לטעות בה כפי שאפשר לעשות כן באנגלית או עברית. היסוד לשקר\ טעות מוצלח הינו אמת חלקית. "כל עצם נוטה להישאר במקום". "מצבו של צרכן משתפר ככל שהוא צורך יותר", או "צמיחה כלכלית טובה לכולם". הבעיה היא לרוב לא במבנה הלוגי (המתמטי או המילולי) אלא במושגי היסוד ובהנחות היסוד.
:מתמטיקה היא שפה כמו כל שפה אחרת. אפשר לשקר או לטעות בה כפי שאפשר לעשות כן באנגלית או עברית. היסוד לשקר/טעות מוצלח הינו אמת חלקית. "כל עצם נוטה להישאר במקום". "מצבו של צרכן משתפר ככל שהוא צורך יותר", או "צמיחה כלכלית טובה לכולם". הבעיה היא לרוב לא במבנה הלוגי (המתמטי או המילולי) אלא במושגי היסוד ובהנחות היסוד.
:וכך, למרות שהכלכלנים מצהירים שהם בעד פוזיטיביות (לחקור מה שיש), יש להם נטיה נורמטיבית (מה צריך להיות) בולטת – להעדיף עולם ש"צריך להתנהג" בצורה נוחה לניתוח דיפרנציאלי. הדבר הפך מזמן למטרה מקודשת, בלי שיש דין וחשבון בכלל אם הדבר מסייע או מקשה על הבנת העולם הכלכלי.
:וכך, למרות שהכלכלנים מצהירים שהם בעד פוזיטיביות (לחקור מה שיש), יש להם נטיה נורמטיבית (מה צריך להיות) בולטת – להעדיף עולם ש"צריך להתנהג" בצורה נוחה לניתוח דיפרנציאלי. הדבר הפך מזמן למטרה מקודשת, בלי שיש דין וחשבון בכלל אם הדבר מסייע או מקשה על הבנת העולם הכלכלי.
===מהו ליברליזם===
===מהו ליברליזם===
הליברליזם הוא מונח מתחום מדעי החברה. מקורו מהמילה הלטינית 'ליבר' שמשמעה 'חפשי'. הליברליזם התפתח בין הרנסנס למהפכה התעשייתית ובמסגרתו הועלתה האפשרות ליסוד חברה מסודרת המבוססת על האדם החופשי בלבד. בכך היתה התנועה הליברלית בסיס פוליטי מהפכני כנגד הכוחות השמרניים: הכנסייה ובעלי האדמות.
הליברליזם הוא מונח מתחום מדעי החברה. מקורו מהמילה הלטינית 'ליבר' שמשמעה 'חפשי'. הליברליזם התפתח בין הרנסנס למהפכה התעשייתית ובמסגרתו הועלתה האפשרות ליסוד חברה מסודרת המבוססת על האדם החופשי בלבד. בכך הייתה התנועה הליברלית בסיס פוליטי מהפכני כנגד הכוחות השמרניים: הכנסייה ובעלי האדמות.
כשהתפתחה הכלכלה הקלאסית היא חברה לכוחות המהפכניים הליברליים ששאפו להעביר את מרכז הכוח מהכנסייה והפאודלים בעלי האדמות אל היזם, הייצרן, הדוגל בטכנולוגיה מתקדמת, בעל ההון. עם תיאור 'היד הנעלמה' ורעיון 'השוק החופשי' נצמד החופש הליברלי לחופש הכלכלי וכיום ניראה שאי אפשר לדבר על ליברליזם בלי קונוטציות לכלכלה של שוק חופשי.
כשהתפתחה הכלכלה הקלאסית היא חברה לכוחות המהפכניים הליברליים ששאפו להעביר את מרכז הכוח מהכנסייה והפאודלים בעלי האדמות אל היזם, הייצרן, הדוגל בטכנולוגיה מתקדמת, בעל ההון. עם תיאור 'היד הנעלמה' ורעיון 'השוק החופשי' נצמד החופש הליברלי לחופש הכלכלי וכיום ניראה שאי אפשר לדבר על ליברליזם בלי קונוטציות לכלכלה של שוק חופשי.
====באיזה חופש מדובר?====
====באיזה חופש מדובר?====
ובאמת, מי לא רוצה להיות חופשי? כשבוש פולש לעיראק הוא מצדיק זאת בכך שהוא מתכוון 'לשחרר' את העם העיראקי. אך בדיקה מעמיקה קצת יותר מגלה שעבור שכבות מסויימות באוכלוסייה, החופש של הליברליזם הכלכלי הוא החופש לישון מתחת לגשר. החוקה שעברה בעיראק לאחר לחץ אמריקאי ובין לאומי נותנת את החופש לחברות בין לאומיות לפעול בעיראק תוך הפרטת התעשייה והשרותים, אך לא ברור אם לאזרח העיראקי יש כעת יותר חופש מאשר היה בימי סדאם.
ובאמת, מי לא רוצה להיות חופשי? כשבוש פולש לעיראק הוא מצדיק זאת בכך שהוא מתכוון 'לשחרר' את העם העיראקי. אך בדיקה מעמיקה קצת יותר מגלה שעבור שכבות מסויימות באוכלוסייה, החופש של הליברליזם הכלכלי הוא החופש לישון מתחת לגשר. החוקה שעברה בעיראק לאחר לחץ אמריקאי ובין לאומי נותנת את החופש לחברות בין לאומיות לפעול בעיראק תוך הפרטת התעשייה והשירותים, אך לא ברור אם לאזרח העיראקי יש כעת יותר חופש מאשר היה בימי סדאם חוסיין.
===מהו נאו ליברליזם===
===מהו נאו-ליברליזם===
ממהפכנות ביקורתית לשמרנות.
ממהפכנות ביקורתית לשמרנות.
===פתרונות===
===פתרונות===
אלו הן כמה דעות אשר נפוצות בתוך הזרם הנאו-ליברלי, בקרב כלכלנים, עיתונאים, פוליטיקאים וכו'. לימוד של ההיסטוריה של הכלכלה יכול לתת פרופורציה על אמירות אלו, וניתן יהיה לבחון עד כמה הן נכונות (זה לא אומר שאין כלכלנים היסטוריים שמאמצים אמירות אלו).
אלו הן כמה דעות אשר נפוצות בתוך הזרם הנאו-ליברלי, בקרב כלכלנים, עיתונאים, פוליטיקאים וכו'. לימוד של ההיסטוריה של הכלכלה יכול לתת פרופורציה על אמירות אלו, וניתן יהיה לבחון עד כמה הן נכונות (זה לא אומר שאין כלכלנים היסטוריים שמאמצים אמירות אלו).
ההיסטוריה של הכלכלה מתארת הן את מה שהתרחש בפועל בחיי היומיום ובמדיניות של ראשי המדינות - בעיקר באירופה ובארצות הברית, והן את ההתפתחות של החשיבה הכלכלית. במובנים רבים, ה"תאוריה" הכלכלית, הינה כלי לתירוץ המציאות הקיימת ולהסבר "מדוע היא טובה". כלומר "מעמדות" או "קבוצות" שונות בתוך האוכלוסיה קידמו מהלכים שונים, ולאחר מכן (או בד בבד) פיתחו תאוריות מדוע הפעולות שהם מבצעים הינן טובות.
ההיסטוריה של הכלכלה מתארת הן את מה שהתרחש בפועל בחיי היומיום ובמדיניות של ראשי המדינות - בעיקר באירופה ובארצות הברית, והן את ההתפתחות של החשיבה הכלכלית. במובנים רבים, ה"תאוריה" הכלכלית, הינה כלי לתירוץ המציאות הקיימת ולהסבר "מדוע היא טובה". כלומר "מעמדות" או "קבוצות" שונות בתוך האוכלוסייה קידמו מהלכים שונים, ולאחר מכן (או בד בבד) פיתחו תאוריות מדוע הפעולות שהם מבצעים הינן טובות.
בעקרון התאוריה הקפיטליסטית לאו דווקא ניצחה בקרב בין תאוריות (אם כי גם זה אפשרי), אלא יותר על ידי כך שהיא שרתה אינטרסים של קבוצות חזקות יותר, שהיה בכוחן לגרום לסיפור הקנוני "הנכון" להשמע, ולהסתיר ולגרש את הסיפורים האחרים. העובדה היא שבבית הספר לכלכלה לא לומדים תאוריות מתחרות, אפילו לא למטרת פסילה.
בעקרון התאוריה הקפיטליסטית לאו דווקא ניצחה בקרב בין תאוריות (אם כי גם זה אפשרי), אלא יותר על ידי כך שהיא שרתה אינטרסים של קבוצות חזקות יותר, שהיה בכוחן לגרום לסיפור הקנוני "הנכון" להישמע, ולהסתיר ולגרש את הסיפורים האחרים. העובדה היא שבבית הספר לכלכלה לא לומדים תאוריות מתחרות, אפילו לא למטרת פסילה.
===ממרקנטליזם לשוק חופשי===
===ממרקנטליזם לשוק חופשי===
אחת התשובות היא שבאירופה:
אחת התשובות היא שבאירופה:
# היתה תחרות עזה בין המדינות השונות. דבר זה עומד בניגוד לסין, או האימפריה העותומנית, שבהן לא היו סיבות חזקות מידי לשינוי.
# הייתה תחרות עזה בין המדינות השונות. דבר זה עומד בניגוד לסין, או האימפריה העותומנית, שבהן לא היו סיבות חזקות מידי לשינוי.
# ההסדרים החברתיים באירופה, במיוחד בבריטניה היו כאלו, שהשליט לא היה כל יכול, וכתוצאה מכך לא כל ההון והכוח רוכז אצל המלך, והקשה על גיוס חובה. דברים אלו הובילו לעליית האצולה, ואחר כך לעליית המעמד הקפיטליסטי, כאשר המלך מתקשה, ולאחר מכן האצולה (יחסית למדינות אחרות), לעצור תהליכים אלו.
# ההסדרים החברתיים באירופה, במיוחד בבריטניה היו כאלו, שהשליט לא היה כל יכול, וכתוצאה מכך לא כל ההון והכוח רוכז אצל המלך, והקשה על גיוס חובה. דברים אלו הובילו לעליית האצולה, ואחר כך לעליית המעמד הקפיטליסטי, כאשר המלך מתקשה, ולאחר מכן האצולה (יחסית למדינות אחרות), לעצור תהליכים אלו.
#ההתפתחויות הטכנולוגיות גרמו לכך שבניגוד לעבר נוצר קשר חשוב בין כמות הכסף, וכמות האנשים של מדינה לבין עוצמתה הצבאיח - בניגוד לדוגמא לצבאות הפאודליים שהיו קטנים ודרשו אימון רב. זה מביא אותנו לנקודה חשובה ראשונה - ההתפשטות של הקפיטליזם, בניגוד למנטרה הקפיטליסטית, לא בוצע רק על ידי מסחר ותועלת הדדית, אלא גם על ידי סחר בעבדים, שוד, הרס של קהילות, התנחלויות, שיעבוד של עמים שלמים- או במלים אחרות קולוניאליזם. שורשי הקולוניאליזם עתיקים יותר מהקפיטליזם עצמו, אבל הוא בהחלט דרבן, במשך תקופה ארוכה, את המגמה הזאת.
#ההתפתחויות הטכנולוגיות גרמו לכך שבניגוד לעבר נוצר קשר חשוב בין כמות הכסף, וכמות האנשים של מדינה לבין עוצמתה הצבאיח - בניגוד לדוגמא לצבאות הפאודליים שהיו קטנים ודרשו אימון רב. זה מביא אותנו לנקודה חשובה ראשונה - ההתפשטות של הקפיטליזם, בניגוד למנטרה הקפיטליסטית, לא בוצע רק על ידי מסחר ותועלת הדדית, אלא גם על ידי סחר בעבדים, שוד, הרס של קהילות, התנחלויות, שיעבוד של עמים שלמים- או במלים אחרות קולוניאליזם. שורשי הקולוניאליזם עתיקים יותר מהקפיטליזם עצמו, אבל הוא בהחלט דרבן, במשך תקופה ארוכה, את המגמה הזאת.
===המצב לפני עליית הכלכלה הקלאסית===
===המצב לפני עליית הכלכלה הקלאסית===
כמו בארצות נוספות, הקפיטליזם התפשט על רגע כלכלה פאודלית, ו/או כלכלה מרקנטליסטית. (במדינות לא אירופאיות רבות, הכלכלה היתה כלכלה קהילתית.)
כמו בארצות נוספות, הקפיטליזם התפשט על רגע כלכלה פאודלית, ו/או כלכלה מרקנטליסטית. (במדינות לא אירופאיות רבות, הכלכלה הייתה כלכלה קהילתית).
כלכלה פאודלית - אריסים מעבדים אדמות. כוח כלכלי וצבאי רב נתון בידי האצולה המקומית. חוקים עתיקים (של הדת, של המדינה) קובעים מה שייך למי, ואיך מתנהלת הכלכלה. הכלכלה יציבה במובן שאין גלי אבטלה וצמיחה, אבל הכלכלה לא יציבה בגלל מלחמות ופשיטות של כנופיות שונות (לוחמים שלא הצליחו למסד עצמם באצולה, אצילים בודדים, ואצילים מאוגדים). אין לאצולה אינטרס חזק לפתח טכנולוגיה שתקל על חיי הפועלים, או שתגביר את התפוקה הכלכלית, וגם לפועלים אין הרבה אינטרס, או יכולת לבצע דבר כזה.
כלכלה פאודלית - אריסים מעבדים אדמות. כוח כלכלי וצבאי רב נתון בידי האצולה המקומית. חוקים עתיקים (של הדת, של המדינה) קובעים מה שייך למי, ואיך מתנהלת הכלכלה. הכלכלה יציבה במובן שאין גלי אבטלה וצמיחה, אבל הכלכלה לא יציבה בגלל מלחמות ופשיטות של כנופיות שונות (לוחמים שלא הצליחו למסד עצמם באצולה, אצילים בודדים, ואצילים מאוגדים). אין לאצולה אינטרס חזק לפתח טכנולוגיה שתקל על חיי הפועלים, או שתגביר את התפוקה הכלכלית, וגם לפועלים אין הרבה אינטרס, או יכולת לבצע דבר כזה.
המהפכה התעשייתית שינתה את מאזן הכוחות החברתי, מעבר מהכפרים והאחוזות לעיר (למה?)
המהפכה התעשייתית שינתה את מאזן הכוחות החברתי, מעבר מהכפרים והאחוזות לעיר (למה?)
אדם סמית' וריקרדו
אדם סמית וריקרדו
רעיון היד הנעלמה (אצל סמית' מדובר ממש ביד אלוהית היות והוא היה דתי, מה אצל ריקרדו?)
רעיון היד הנעלמה (אצל סמית מדובר ממש ביד אלוהית היות והוא היה דתי, מה אצל ריקרדו?)
===הביקורת של מארקס===
===הביקורת של מארקס===
המשבר של שנות ה-20/30
המשבר של שנות ה-20/30
=== פתרונות ===
=== פתרונות ===
==ההיסטוריה של הכלכלה 2==
==ההיסטוריה של הכלכלה 2==
ראו הצעה בדף השיחה לבטל שעור זה, ולפזר תכניו בין שעורים אחרים:
ראו הצעה בדף השיחה לבטל שעור זה, ולפזר תכניו בין שעורים אחרים:
* מדינת רווחה - בעקבות השפל הגדול. קיינסיאניזם (בא מאוחר יותר). הסכמי ברטון וודס. שקיעת הקיינסיאנים ועליית רייגן-תאצ'ר והשמרנים. (10 דקות).
* מדינת רווחה - בעקבות השפל הגדול. קיינסיאניזם (בא מאוחר יותר). הסכמי ברטון וודס. שקיעת הקיינסיאנים ועליית [[דונלד רייגן]]-[[מרגרט תאצ'ר]] והשמרנים. (10 דקות).
* אפשר לתת הסבר על קיינסיאנים ונאו קיינסיאנים בשעור הקודם (הצעתי להקדיש 15 דקות לסקירת הזרמים השונים).
* אפשר לתת הסבר על קיינסיאנים ונאו-קיינסיאנים בשיעור הקודם (הצעתי להקדיש 15 דקות לסקירת הזרמים השונים).
* היסטוריה של מעמד העובדים - הפיכת החקלאים לפועלים (גידור), המאה ה-19 וההתנגשויות. המהפכה ברוסיה. מדינת רווחה ואיגודי עובדים. מאבק רייגן ותאצ'ר בארגוני עובדים. תוצאות - עליית אי השיוויון. - 10-20 דקות בתוך נושא שעור קשור).
* היסטוריה של מעמד העובדים - הפיכת החקלאים לפועלים (גידור), המאה ה-19 וההתנגשויות. המהפכה ברוסיה. מדינת רווחה ואיגודי עובדים. מאבק רייגן ותאצ'ר בארגוני עובדים. תוצאות - עליית אי השיוויון. - 10-20 דקות בתוך נושא שעור קשור).
* דולר וזהב והסכמי ברטון - רק אם מדברים על כסף. אחרת די חסר משמעות ויגזול 10 דקות (וגם לא כזה קל להסביר).
* דולר וזהב והסכמי ברטון - רק אם מדברים על כסף. אחרת די חסר משמעות ויגזול 10 דקות (וגם לא כזה קל להסביר).
אך בעת המשבר הגדול בשנות ה-30 היה תהליך ספירלי בו היתה אבטלה, השכר ירד, ולמרות זאת האבטלה לא קטנה.
אך בעת המשבר הגדול בשנות ה-30 היה תהליך ספירלי בו היתה אבטלה, השכר ירד, ולמרות זאת האבטלה לא קטנה.
קינס טען שהבעייה היא ההסתכלות הצרה: אם מסתכלים על המשק בכללותו (מה שנקרא לאחר מכן 'מאקרו כלכלה'), נבין שכשמורידים את שכר העבודה, יש בידי העובדים כוח קניה קטן יותר, לכן הם צורכים פחות, היצרנים מוכרים פחות, כך שהם צריכים פחות עובדים, והאבטלה גדלה.
קינס טען שהבעיה היא ההסתכלות הצרה: אם מסתכלים על המשק בכללותו (מה שנקרא לאחר מכן 'מאקרו כלכלה'), נבין שכשמורידים את שכר העבודה, יש בידי העובדים כוח קניה קטן יותר, לכן הם צורכים פחות, היצרנים מוכרים פחות, כך שהם צריכים פחות עובדים, והאבטלה גדלה.
פתרון המשבר, אם כך, הוא בעבודות יזומות. על הממשלה 'לייצר ביקוש' לעבודה ('''כלכלת צד הביקוש'''), אפילו מלאכותי, כדי להניע את גלגלי הכלכלה. כמובן שרצוי מאד שההשקעה תהיה בתשתיות שיתמכו בצמיחה (תחבורה, אנרגיה, וכד'). זוהי '''ממשלה גדולה''', ז"א ממשלה המתערבת בשוק ומזרימה ביקושים לעבודה (מגזר ציבורי גדול) כשהמשק במיתון.
פתרון המשבר, אם כך, הוא בעבודות יזומות. על הממשלה 'לייצר ביקוש' לעבודה ('''כלכלת צד הביקוש'''), אפילו מלאכותי, כדי להניע את גלגלי הכלכלה. כמובן שרצוי מאד שההשקעה תהיה בתשתיות שיתמכו בצמיחה (תחבורה, אנרגיה, וכד'). זוהי '''ממשלה גדולה''', ז"א ממשלה המתערבת בשוק ומזרימה ביקושים לעבודה (מגזר ציבורי גדול) כשהמשק במיתון.
גלובליזציה של ההון
גלובליזציה של ההון
* קישורים:
* קישורים:
http://www.e-mago.co.il/e-magazine/reagan.html
http://www.e-mago.co.il/e-magazine/reagan.html
==שוק חופשי, יסודות ובעיות==
==שוק חופשי, יסודות ובעיות==
===השוק ותאגידים מול הדמוקרטיה===
===השוק ותאגידים מול הדמוקרטיה===
בשוק לכל דולר יש קול שווה. בדמוקרטיה לכל אדם יש קול שווה. אם (כמו ברוב המודלים הנאו קלאסיים) ההנחה היא שהאנשים הם בעלי הכנסה שווה, אזי זה מייצר מצג שווא, שבו כלל הצרכנים קובעים מה יעשה השוק. למעשה, אם יש אי שוויון, אז העניים קובעים מעט מאוד, והעשירים הרבה יותר.
בשוק לכל דולר יש קול שווה. בדמוקרטיה לכל אדם יש קול שווה. אם (כמו ברוב המודלים הנאו-קלאסיים) ההנחה היא שהאנשים הם בעלי הכנסה שווה, אזי זה מייצר מצג שווא, שבו כלל הצרכנים קובעים מה יעשה השוק. למעשה, אם יש אי שוויון, אז העניים קובעים מעט מאוד, והעשירים הרבה יותר.
פערי הכנסה של 1: 10 לטובת העשירון העליון מעשירון העשירי. אבל העשירון התחתון בעיקר קונה מוצרי ייסוד, וכוח ההשפעה שלו על השוק היא אפסית - הרבה פחות מעשירית ביחס לכוחו של העשירון העליון.
פערי הכנסה של 1: 10 לטובת העשירון העליון מעשירון העשירי. אבל העשירון התחתון בעיקר קונה מוצרי ייסוד, וכוח ההשפעה שלו על השוק היא אפסית - הרבה פחות מעשירית ביחס לכוחו של העשירון העליון.
* שוק מול דמוקרטיה: לבעלי ההון כאנשים פרטיים וכמגזר יש כוח פוליטי רב שעוקף את מנגנוני השלטון והבקרה הדמוקרטיים. הסכמי סחר נדונים בין שר המסחר לנציגי הסוחרים ללא פיקוח פרלמנטרי, חוק ההסדרים
* שוק מול דמוקרטיה: לבעלי ההון כאנשים פרטיים וכמגזר יש כוח פוליטי רב שעוקף את מנגנוני השלטון והבקרה הדמוקרטיים. הסכמי סחר נדונים בין שר המסחר לנציגי הסוחרים ללא פיקוח פרלמנטרי, חוק ההסדרים
* תאגידים: לתאגידים זכויות קניין אך אין להם חובות מוסריות. לתאגידים יש אינטרסים שונים מאשר לבני האדם (עשירים או עניים). לדוגמא תאגידים אינם נפגעים מזיהום ומתים. בני אדם כן.
* תאגידים: לתאגידים זכויות קניין אך אין להם חובות מוסריות. לתאגידים יש אינטרסים שונים מאשר לבני האדם (עשירים או עניים). לדוגמא תאגידים אינם נפגעים מזיהום ומתים. בני אדם כן.
ניתן להציג גם טיעון פוזיטיבי: ההיסטוריה רצופה במאמץ לדמוקרטיזציה של התחום הפוליטי, כאשר בכלכלה השארנו את חוק הג'ונגל- העיקרון אדם אחד קול אחד שנקלט בהוויה הדמוקרטית ברובד הפוליטי מחוויר אל מול האקוויוולנט הכלכלי שלנו- דולר אחד קול אחד. שאיפה לדמוקרטיזציה של הכלכלה מחייבת גישה שונה לקבלת החלטות בכלכלה, ואולי אף הגדרה מחדש של הקניין.
ניתן להציג גם טיעון פוזיטיבי: ההיסטוריה רצופה במאמץ לדמוקרטיזציה של התחום הפוליטי, כאשר בכלכלה השארנו את חוק הג'ונגל- העיקרון אדם אחד קול אחד שנקלט בהוויה הדמוקרטית ברובד הפוליטי מחוויר אל מול האקוויוולנט הכלכלי שלנו- דולר אחד קול אחד. שאיפה לדמוקרטיזציה של הכלכלה מחייבת גישה שונה לקבלת החלטות בכלכלה, ואולי אף הגדרה מחדש של הקניין.
* מונופול על הדפסת כסף
* מונופול על הדפסת כסף
* השוק החופשי יכול להתקיים רק בצל מנגנוני כוח ששומרים על זכויות הקניין הפרטי
* השוק החופשי יכול להתקיים רק בצל מנגנוני כוח ששומרים על זכויות הקניין הפרטי
===האם השוק החופשי יעיל?===
===האם השוק החופשי יעיל?===
- לא בטוח שכדאי להשאיר נושא זה. ההמשך יותר חשוב.
- לא בטוח שכדאי להשאיר נושא זה. ההמשך יותר חשוב.
בראיה הנאו קלאסית כל הבעיה הסביבתית מצטמצמת ל"השפעה חיצונית" כלומר השפעה של אדם אחד על אדם אחר שלא דרך מנגנון השוק.
בראיה הנאו-קלאסית כל הבעיה הסביבתית מצטמצמת ל"השפעה חיצונית" כלומר השפעה של אדם אחד על אדם אחר שלא דרך מנגנון השוק.
אדם א' מייצר מוצר (ולכן תורם לרווחה), אבל פוגע ברווחה של אדם אחר בגלל שהוא מייצר זיהום. הפתרון לכך הוא לקבוע מחיר לכל יחידת זיהום (לפי מידת הפגיע), ולגרום לא' לשלם לב'. זה יגרום לכמה דברים:
אדם א' מייצר מוצר (ולכן תורם לרווחה), אבל פוגע ברווחה של אדם אחר בגלל שהוא מייצר זיהום. הפתרון לכך הוא לקבוע מחיר לכל יחידת זיהום (לפי מידת הפגיע), ולגרום לא' לשלם לב'. זה יגרום לכמה דברים:
ההתחממות היא גם דוגמא לכך שאנו נמצאים בעולם של מערכות מורכבות שמשפיעות זו על זו, ולא בעולם הכלכלי, בו פעולה של סוכן א' משפיעה באופן ברור ולוקאלי ולינארי.
ההתחממות היא גם דוגמא לכך שאנו נמצאים בעולם של מערכות מורכבות שמשפיעות זו על זו, ולא בעולם הכלכלי, בו פעולה של סוכן א' משפיעה באופן ברור ולוקאלי ולינארי.
המשבר הסביבתי הוא איום קיומי על המין האנושי - על הציביליזציה כפי שאנו מכירים אותה ב-200 השנים האחרונות או אפילו על הציביליזציה מימי החקלאות. זאת היות וכל התפקוד של החברה כפי שאנו מכירים אותה מניח מראש למעשה שהסביבה תמשיך ותתפקד, תמשיך ותספק לנו שרותים כמו טיהור אוויר, טיהור מים, אקלים נוח, הגנה מקרינה, וכו'. ללא השרותים הללו, שהם בינתיים חינם, הכלכלה והחברה יפגעו בצורה אנושה.
המשבר הסביבתי הוא איום קיומי על המין האנושי - על הציביליזציה כפי שאנו מכירים אותה ב-200 השנים האחרונות או אפילו על הציביליזציה מימי החקלאות. זאת היות וכל התפקוד של החברה כפי שאנו מכירים אותה מניח מראש למעשה שהסביבה תמשיך ותתפקד, תמשיך ותספק לנו שרותים כמו טיהור אוויר, טיהור מים, אקלים נוח, הגנה מקרינה, וכו'. ללא השירותים הללו, שהם בינתיים חינם, הכלכלה והחברה יפגעו בצורה אנושה.
במיוחד שמשברים סביבתיים עלולים להיות מאוד פתאומיים (קטרינה, הלבנת 70 אחוזים מהשוניות בשנה אחת), מאוד לא סלחניים ומחקים לפתרונות שהחברה או השוק יספקו להם. לים לא אכפת אם הוא מטביע סירה קטנה או עיר שלמה. מי שלא מוכן להתמודדות עם המערכת הסביבתית ישלם את המחיר, ולא משנה כמה כסף יש לו, או כמה כוח חברתי יש לו, או אפילו כמה טכנולוגיה (שאינה קשורה לעניין) הוא מחזיק או מה היכולת שלו לפתח פתרון בעתיד.
במיוחד שמשברים סביבתיים עלולים להיות מאוד פתאומיים (קטרינה, הלבנת 70 אחוזים מהשוניות בשנה אחת), מאוד לא סלחניים ומחקים לפתרונות שהחברה או השוק יספקו להם. לים לא אכפת אם הוא מטביע סירה קטנה או עיר שלמה. מי שלא מוכן להתמודדות עם המערכת הסביבתית ישלם את המחיר, ולא משנה כמה כסף יש לו, או כמה כוח חברתי יש לו, או אפילו כמה טכנולוגיה (שאינה קשורה לעניין) הוא מחזיק או מה היכולת שלו לפתח פתרון בעתיד.
תרבות הצריכה, קפיטליזם כתרבות
תרבות הצריכה, קפיטליזם כתרבות
==צמיחה==
==צמיחה==
* צמיחה מודדת הוצאות שנולדו מהצורך להתמודד עם דברים רעים כדבר טוב - לדוגמה פשע, גרושין גורמים לעליה בצמיחה עקב הוצאות גדלות.
* צמיחה מודדת הוצאות שנולדו מהצורך להתמודד עם דברים רעים כדבר טוב - לדוגמה פשע, גרושין גורמים לעליה בצמיחה עקב הוצאות גדלות.
* צמיחה לא מכירה בכך שהגדלת הכנסה לאדם עני משפיעה עליו יותר מאשר על אדם עשיר. יותר מכך, לפי אמרטיה סן (וכלכלת מערכות שנלמד בהמשך?) עוני הוא תוצאה בעיקר עקב פערים בחברה. לכן צמיחה עלולה להגביר עוני.
* צמיחה לא מכירה בכך שהגדלת הכנסה לאדם עני משפיעה עליו יותר מאשר על אדם עשיר. יותר מכך, לפי אמרטיה סן (וכלכלת מערכות שנלמד בהמשך?) עוני הוא תוצאה בעיקר עקב פערים בחברה. לכן צמיחה עלולה להגביר עוני.
* צמיחה מסתכלת אל שרותי החינם שאנו מקבלים מהסביבה (כמו טיהור מים) או מהחברה (השגחה של שכנים על הילדים) כדבר שלא שווה כלום. כשזה נפגע ואנו מתחילים לשלם כסף על שרותים אלו (מים מינרלים או תשלום למשטרה או למעונות יום), אומרים לנו שהכלכלה צמחה.
* צמיחה מסתכלת אל שרותי החינם שאנו מקבלים מהסביבה (כמו טיהור מים) או מהחברה (השגחה של שכנים על הילדים) כדבר שלא שווה כלום. כשזה נפגע ואנו מתחילים לשלם כסף על שירותים אלו (מים מינרלים או תשלום למשטרה או למעונות יום), אומרים לנו שהכלכלה צמחה.
* העתיד נחשב חסר ערך. התדלדלות משאבים נחשבת כמענק במקום הלוואה. חיסול מאגרים של נפט או של דגים נחשב לדבר טוב היות ודבר "חסר ערך" הפך לדבר בעל ערך.
* העתיד נחשב חסר ערך. התדלדלות משאבים נחשבת כמענק במקום הלוואה. חיסול מאגרים של נפט או של דגים נחשב לדבר טוב היות ודבר "חסר ערך" הפך לדבר בעל ערך.
* הבדל בין תמ"ג לתל"ג: הראשון מודד את כל מה שמיוצר באזור מדינת ישראל, השני מה נשאר במדינה. היות וכיום עסקים רבים נמצאים בבעלות זרה, חלק גדול מהרווחים מיוצא למדינות אחרות ולכן ה'רווחה' שהוא יכול לייצר עוד יותר נמוכה ממה שניראה
* הבדל בין תמ"ג לתל"ג: הראשון מודד את כל מה שמיוצר באזור מדינת ישראל, השני מה נשאר במדינה. היות וכיום עסקים רבים נמצאים בבעלות זרה, חלק גדול מהרווחים מיוצא למדינות אחרות ולכן ה'רווחה' שהוא יכול לייצר עוד יותר נמוכה ממה שניראה
===למה היא טובה===
===למה היא טובה===
מסבירים שצמיחה צריך כדי לפתור בעיות שונות:
מסבירים שצמיחה צריך כדי לפתור בעיות שונות:
* כדי להקטין אבטלה: במדינה כמו ישראל, בה האוכלוסייה גדלה בכ-2% בשנה, אם לא יווצרו לפחות 2% של מקומות עבודה כל שנה, האבטלה תגדל. כמובן, אם רוצים להקטין את האבטלה, יש לייצר עוד יותר מוקמות עבודה. היות וההנחה היא שמדובר במשרות מלאות, הרי יש צורך להגדיל את הייצור הסחורות והשרותים.
* כדי להקטין אבטלה: במדינה כמו ישראל, בה האוכלוסייה גדלה בכ-2% בשנה, אם לא יווצרו לפחות 2% של מקומות עבודה כל שנה, האבטלה תגדל. כמובן, אם רוצים להקטין את האבטלה, יש לייצר עוד יותר מוקמות עבודה. היות וההנחה היא שמדובר במשרות מלאות, הרי יש צורך להגדיל את הייצור הסחורות והשירותים.
* הריבית במשק: האוצר יכול לגייס כסף מהציבור ולהציע לו ריבית רק בגלל ההנחה שבעתיד תהיה למדינה הכנסה יותר גדולה - צמיחה.
* הריבית במשק: האוצר יכול לגייס כסף מהציבור ולהציע לו ריבית רק בגלל ההנחה שבעתיד תהיה למדינה הכנסה יותר גדולה - צמיחה.
* כדי לפתור בעיות סביבה.
* כדי לפתור בעיות סביבה.
כעת: למרות אי הוודאות באשר למאגרי הנפט, אך מחקרים רבים מתכנסים לתקופה שבין 2004 ל-2010 כנקודת השיא. כלומר ייתכן בהחלט שעברנו את שיא התפוקה ולא ידענו זאת. הערכות האופטימיות ביותר מדברות על 2025 בערך.
כעת: למרות אי הוודאות באשר למאגרי הנפט, אך מחקרים רבים מתכנסים לתקופה שבין 2004 ל-2010 כנקודת השיא. כלומר ייתכן בהחלט שעברנו את שיא התפוקה ולא ידענו זאת. הערכות האופטימיות ביותר מדברות על 2025 בערך.
מדוע דווקא השיא? כמות האנשים ממשיכה לגדול, וגם כמות האנרגיה הנצרכת לנפש גדלה. אם ימשכו מגמות אלו, אזי, אם נניח ששיא התפוקה הוא בשנת 2000, אזי בשנת 2020 כמות הנפט שתהיה ברשותנו (בהתפלגות סימטרית) תהיה זהה לזו של שנת 1980. אבל כמות האנשים וצריכת האנרגיה לנפש, תהיה גבוה הרבה יותר - מה שאומר שמחירי הנפט, והאנרגיה בכלל יהיו גבוהים מאוד.
מדוע דווקא השיא? כמות האנשים ממשיכה לגדול, וגם כמות האנרגיה הנצרכת לנפש גדלה. אם ימשכו מגמות אלו, אזי, אם נניח ששיא התפוקה הוא בשנת 2000, אזי בשנת 2020 כמות הנפט שתהיה ברשותנו (בהתפלגות סימטרית) תהיה זהה לזו של שנת 1980. אבל כמות האנשים וצריכת האנרגיה לנפש, תהיה גבוהה הרבה יותר - מה שאומר שמחירי הנפט, והאנרגיה בכלל יהיו גבוהים מאוד.
===סימנים מעידים לשיא תפוקת הנפט קרוב:===
===סימנים מעידים לשיא תפוקת הנפט קרוב:===
* פרמקלצ'ר
* פרמקלצ'ר
* הפחתה במקור
* הפחתה במקור
===ראו גם ===
===ראו גם ===
*[[שיא תפוקת הנפט]]
* [[שיא תפוקת הנפט]]
==גלובליזציה==
==גלובליזציה==
===ליברליזציה, למי זה טוב?===
===ליברליזציה, למי זה טוב?===
===נאו קולוניאליזם===
===נאו-קולוניאליזם===
לאחר סיום התקופה הקולוניאליסטית נוצר מצב ניצול חדש, מצב שלא דורש צבאות כובשים ושיעבוד לאומי. הניצול המודרני מבוסס על בעלות זרה של חברות מערביות על משאבי הטבע וכוח האדם של העולם השלישי. כך הרווחים ממשאבים אלו לא מנוצלים לטובת האזרחים בעולם השלישי, אלא מועברים לעולם המערבי להגדלת עושרו.
לאחר סיום התקופה הקולוניאליסטית נוצר מצב ניצול חדש, מצב שלא דורש צבאות כובשים ושיעבוד לאומי. הניצול המודרני מבוסס על בעלות זרה של חברות מערביות על משאבי הטבע וכוח האדם של העולם השלישי. כך הרווחים ממשאבים אלו לא מנוצלים לטובת האזרחים בעולם השלישי, אלא מועברים לעולם המערבי להגדלת עושרו.
* הניסוי של אריאל רובינשטיין: סיפור על חברה מרוויחה שרוצה לפטר כדי להרוויח יותר. פילוסופים שנשאלו אמרו 'למה לפטר', כלכלנים אמרו 'לפטר כדי להביא את הרווח למקסימום'. כשהוצגה השאלה כגרף, כולם הצביעו על נקודת המקסימום.
* הניסוי של אריאל רובינשטיין: סיפור על חברה מרוויחה שרוצה לפטר כדי להרוויח יותר. פילוסופים שנשאלו אמרו 'למה לפטר', כלכלנים אמרו 'לפטר כדי להביא את הרווח למקסימום'. כשהוצגה השאלה כגרף, כולם הצביעו על נקודת המקסימום.
* הכתבה על התייחסותו של פרופ' אביה ספיבק על לימוד הכלכלה: הלימוד מונוליטי, לא השתנה כבר 50 שנה. לא מציגים לסטודנטים אלטרנטיבות מחשבתיות. א-היסטוריות וא-פוליטיות של הכלכלה.
* הכתבה על התייחסותו של פרופ' [[אביה ספיבק]] על לימוד הכלכלה: הלימוד מונוליטי, לא השתנה כבר 50 שנה. לא מציגים לסטודנטים אלטרנטיבות מחשבתיות. א-היסטוריות וא-פוליטיות של הכלכלה.
* כסף: לא מספיק חשוב
* כסף: לא מספיק חשוב