שינויים

עם עליית מחירי הדלק, יש התחלה של חזרה לרתימת אנרגיית רוח לסיוע להנעת של אוניות מסע. חברת SkySalies הגרמנית, לדוגמה מוכרת מפרס דמוי מצנח שתלוי לפני האוניה. [http://www.skysails.info] פרוייקט אחד בנושא הוא WINTECC project שמקבל חלק מהמימון שלו מתוכנית Life לחסכון באנרגיה של האיחוד האירופי.  

עם עליית מחירי הדלק, יש התחלה של חזרה לרתימת אנרגיית רוח לסיוע להנעת של אוניות מסע. חברת SkySalies הגרמנית, לדוגמה מוכרת מפרס דמוי מצנח שתלוי לפני האוניה. [http://www.skysails.info] פרוייקט אחד בנושא הוא WINTECC project שמקבל חלק מהמימון שלו מתוכנית Life לחסכון באנרגיה של האיחוד האירופי.  

הוצאות דלק בתחום הספנות יכולות להגיע ל-25% מהוצאות ההפלגה. אוניה בינונית, בעלת מעמס של 20-30 אלף טונות  צורכת כ-25 טונות דלק ביום הפלגה. עבור מחיר של 450 דולר לטונת דלק מדובר בהוצאה של כ-11,250 דולר ליום הפלגה. על פי היצרנים, בתלות בכיוון הרוחות ועוצמתן וכן בגודל האוניה (אוניות קטנות יותר מקבלות תרומה גבוהה יותר ממפרשים), המפרש יכול לחסוך כ-10-35% מהוצאות הדלק תוך הספקת כוח גרירה של 8-32 טונות.

הוצאות דלק בתחום הספנות יכולות להגיע ל-25% מהוצאות ההפלגה. אוניה בינונית, בעלת מעמס של 20-30 אלף טונות  צורכת כ-25 טונות דלק ביום הפלגה. עבור מחיר של 450 דולר לטונת דלק מדובר בהוצאה של כ-11,250 דולר ליום הפלגה. על פי היצרנים, בתלות בכיוון הרוחות ועוצמתן וכן בגודל האוניה (אוניות קטנות יותר מקבלות תרומה גבוהה יותר ממפרשים), המפרש יכול לחסוך כ-10%-35% מהוצאות הדלק תוך הספקת כוח גרירה של 8-32 טונות.

==עלות כלכלית==

==עלות כלכלית==

העלות והתפוקה מתחלקים לרכיבים הבאים:

העלות והתפוקה מתחלקים לרכיבים הבאים:

* '''עלות ההתקנה''' - עלויות התקנה של מתקני רוח נחשבת גבוה למדי יחסית לטכנולוגיות כמו פחם או נפט, היא גדלה בטורבינות גדולות אך מאידך יש פיצוי בכך שהטורבינה מפיקה חשמל רב יותר.  

* '''עלות ההתקנה''' - עלויות התקנה של מתקני רוח נחשבת גבוהה למדי יחסית לטכנולוגיות כמו פחם או נפט, היא גדלה בטורבינות גדולות אך מאידך יש פיצוי בכך שהטורבינה מפיקה חשמל רב יותר.  

* '''עלות התחזוקה והתפעול''' - תלויות בגורמים רבים, כגון האם הטורבינה בים או ביבשה, האם היא מותקנת בהרים או במישור וכו'. עלות זו נמוכה יחסית לטכנולוגיות כמו פחם או נפט ויקרה יחסית לאנרגיה סולארית, בעיקר זו של לוחות פוטו-וולטאריים.  

* '''עלות התחזוקה והתפעול''' - תלויות בגורמים רבים, כגון האם הטורבינה בים או ביבשה, האם היא מותקנת בהרים או במישור וכו'. עלות זו נמוכה יחסית לטכנולוגיות כמו פחם או נפט ויקרה יחסית לאנרגיה סולארית, בעיקר זו של לוחות פוטו-וולטאיים.  

התעשייה משקיעה מאמצים בניסיונות מחקר ופיתוח, הקשורים גם לתעשיית החלל והתעופה כדי להתייעל ולהוריד עלויות.  

התעשייה משקיעה מאמצים בניסיונות מחקר ופיתוח, הקשורים גם לתעשיית החלל והתעופה כדי להתייעל ולהוריד עלויות.  

* '''פגיעה בנוף''' שאלת הפגיעה בנוף היא סובייקטיבית מעיקרה, אבל את ההתנגדות הגדולה ביותר מעוררות חוות רוח הבולטות לעין באזורים גבוהים בהרים, וכן טורבינות בקו החוף. חלק מהגורמים המשפיעים על המראה ניתנים לוויכוח: המרחק מהמתבונן, מספר הטורבינות הנראות בשלמותן או בחלקן, סוג הטורבינות, גודלן וצבען, מספר הלהבים ומהירות סיבובם, תנאי האור וסידור הטורבינות באתר. בחינה אובייקטיבית של גורמים אלו יכולה לסייע להפחית את השפעות חוות הרוח על הנוף. טורבינות ים אינן משפיעות כמעט על הנוף או כלל לא (אם הן מרוחקות), ויש טורבינות עירוניות שהן בעלות עיצוב מעניין ואף אפשר להשתמש בהן לקישוט.  

* '''פגיעה בנוף''' שאלת הפגיעה בנוף היא סובייקטיבית מעיקרה, אבל את ההתנגדות הגדולה ביותר מעוררות חוות רוח הבולטות לעין באזורים גבוהים בהרים, וכן טורבינות בקו החוף. חלק מהגורמים המשפיעים על המראה ניתנים לוויכוח: המרחק מהמתבונן, מספר הטורבינות הנראות בשלמותן או בחלקן, סוג הטורבינות, גודלן וצבען, מספר הלהבים ומהירות סיבובם, תנאי האור וסידור הטורבינות באתר. בחינה אובייקטיבית של גורמים אלו יכולה לסייע להפחית את השפעות חוות הרוח על הנוף. טורבינות ים אינן משפיעות כמעט על הנוף או כלל לא (אם הן מרוחקות), ויש טורבינות עירוניות שהן בעלות עיצוב מעניין ואף אפשר להשתמש בהן לקישוט.  

* '''הפרעה אלקטרו מגנטית''' טורבינות רוח גדולות קרובות למקומות יישוב עלולות לגרום ל[[השראה אלקטרו-מגנטית]] שמפריעה לציוד אלקטרוני ועלולה להיות מסוכנת לבריאות. רוב ההספק המותקן בטורבינות רוח בא מטורבינות המתוקנות באיזורים חקלאיים או מחוץ לישובים ולכן הפרעה כזו לא תשפיע בצורה משמעותית על רוב בני האדם. תתכן השפעה על עובדים חקלאיים. כמו כן תתכן הפרעה אפשרית ליצורים חיים אחרים.  

* '''הפרעה אלקטרו-מגנטית''' טורבינות רוח גדולות קרובות למקומות יישוב עלולות לגרום ל[[השראה אלקטרו-מגנטית]] שמפריעה לציוד אלקטרוני ועלולה להיות מסוכנת לבריאות. רוב ההספק המותקן בטורבינות רוח בא מטורבינות המתוקנות באיזורים חקלאיים או מחוץ לישובים ולכן הפרעה כזו לא תשפיע בצורה משמעותית על רוב בני האדם. תתכן השפעה על עובדים חקלאיים. כמו כן תתכן הפרעה אפשרית ליצורים חיים אחרים.  

* '''בעיות מחזור וחומרים רעילים''' להבי הטורבינה בנויים מחומרים מורכבים ולעיתים קרובות מכילים דבק אפוקסי רעיל. לאחר כ-20 שנות פעילות יש צורך לפרק את הטורבינה בגלל בעיות של סדקים מבניים ובעיות בטיחות. נכון להיום (2012), ניתן למחזר רק את המתכות שבתורן הטורבינות ובראש הפיקוד שלה. את הבטון בתורן הטורבינה ואת החומרים המורכבים בלהבים לא ניתן למחזר. עם זאת, לשם השוואה, בטון קיים גם בארובות של תחנות כוח שפועלות על פחם. החומרים הרעילים והמסוכנים בתחנות גרעיניות - שאריות הנובעות מכריית [[אורניום]], ציוד של הכור שהפך למסוכן בגלל חשיפה לקרינה ושאריות האורניום עצמו, בעייתיים בהרבה. הם בעלי השפעות נרחבות יותר וממושכות יותר יחסית לחומרים כמו דבק אפוקסי וקשה יותר או בלתי אפשרי לפרק אותם לתוצרים בטוחים. גם עפר פחם שנשאר לאחר פעילות של [[תחנות כוח פחמיות]] הוא זיהום בעייתי שכיום (בישראל) הוא נזרק לים. אפר הפחם מכיל יסודות רדיואקטיביים בעלות קרינה נמוכה והטמנה שלו או עירבוב שלו במלט טומנים מצדים סיכונים אחרים לבריאות ולסביבה, ולכן מוגבלים על ידי רשויות הבריאות.

* '''בעיות מחזור וחומרים רעילים''' להבי הטורבינה בנויים מחומרים מורכבים ולעיתים קרובות מכילים דבק אפוקסי רעיל. לאחר כ-20 שנות פעילות יש צורך לפרק את הטורבינה בגלל בעיות של סדקים מבניים ובעיות בטיחות. נכון להיום (2012), ניתן למחזר רק את המתכות שבתורן הטורבינות ובראש הפיקוד שלה. את הבטון בתורן הטורבינה ואת החומרים המורכבים בלהבים לא ניתן למחזר. עם זאת, לשם השוואה, בטון קיים גם בארובות של תחנות כוח שפועלות על פחם. החומרים הרעילים והמסוכנים בתחנות גרעיניות - שאריות הנובעות מכריית [[אורניום]], ציוד של הכור שהפך למסוכן בגלל חשיפה לקרינה ושאריות האורניום עצמו, בעייתיים בהרבה. הם בעלי השפעות נרחבות יותר וממושכות יותר יחסית לחומרים כמו דבק אפוקסי וקשה יותר או בלתי אפשרי לפרק אותם לתוצרים בטוחים. גם עפר פחם שנשאר לאחר פעילות של [[תחנות כוח פחמיות]] הוא זיהום בעייתי שכיום (בישראל) הוא נזרק לים. אפר הפחם מכיל יסודות רדיואקטיביים בעלות קרינה נמוכה והטמנה שלו או עירבוב שלו במלט טומנים מצדים סיכונים אחרים לבריאות ולסביבה, ולכן מוגבלים על ידי רשויות הבריאות.

הקמת טורבינת רוח עירונית אישיות היא דבר חדש יחסית, ובשל גודלה הקטן יחסית ומגבלות נוספות של רעש, ויברציות הגודל שלה מוגבל מה שאומר שיעילותה פחותה יותר יחסית לטורבינות הגדולות יותר.  

הקמת טורבינת רוח עירונית אישיות היא דבר חדש יחסית, ובשל גודלה הקטן יחסית ומגבלות נוספות של רעש, ויברציות הגודל שלה מוגבל מה שאומר שיעילותה פחותה יותר יחסית לטורבינות הגדולות יותר.  

לעומת זאת, [[קואופרטיב|קואופרטיבים]] להפקת אנרגיית רוח מאפשרים לכמה אנשים להתאגד, וליזום הקמת טורבינות רוח גם אם אין להם בעלות על שטח מסויים. כמו כן הדבר מאפשר לבנות טורבינות גדולות יותר, שיעילותן גבוה יותר ולכן החזר ההשקעה שלהן מהיר יותר.  

לעומת זאת, [[קואופרטיב|קואופרטיבים]] להפקת אנרגיית רוח מאפשרים לכמה אנשים להתאגד, וליזום הקמת טורבינות רוח גם אם אין להם בעלות על שטח מסויים. כמו כן הדבר מאפשר לבנות טורבינות גדולות יותר, שיעילותן גבוהה יותר ולכן החזר ההשקעה שלהן מהיר יותר.  

בנוסף, כאשר אנשים הם הבעלים של טורבינת רוח או חברים בקואופרטיב רוח, יש להם מודעות גדולה יותר לנושא, דבר שגורם לחסכון בחשמל מצד אחד, ולהתנגדות פחותה יותר לטורבינות רוח מצד שני. במדינות כמו דנמרק, גרמניה וקנדה יש כמה קואופרטיבים שזכו להצלחה רבה בנושא זה[http://www.climaton.co.il/Article_Details.asp?Article_Id=728]

בנוסף, כאשר אנשים הם הבעלים של טורבינת רוח או חברים בקואופרטיב רוח, יש להם מודעות גדולה יותר לנושא, דבר שגורם לחסכון בחשמל מצד אחד, ולהתנגדות פחותה יותר לטורבינות רוח מצד שני. במדינות כמו דנמרק, גרמניה וקנדה יש כמה קואופרטיבים שזכו להצלחה רבה בנושא זה[http://www.climaton.co.il/Article_Details.asp?Article_Id=728]

בספטמבר 2006 הודיעה חברת איווה ווינדס (Iowa Winds) האמריקאית על הקמת פרויקט טורבינות רוח בעלות 200 מיליון דולר במדינת איווה, עם תפוקה של עד 300 מגה וואט חשמל.  

בספטמבר 2006 הודיעה חברת איווה ווינדס (Iowa Winds) האמריקאית על הקמת פרויקט טורבינות רוח בעלות 200 מיליון דולר במדינת איווה, עם תפוקה של עד 300 מגה וואט חשמל.  

בדצמבר 2006 אישרה הממשלה הבריטית את הקמתו של פרויקט טורבינות רוח ימיות בהשקעה של בהשקעה של 2 מיליארד ליש"ט (3.9 מיליארד דולר), שהוא הפרויקט הגדול בעולם לתקופתו. תפוקת החשמל של הפרוייקט צפויה להגיע ל-1.3 ג'יגה-ואט, שיסופקו על ידי 341 טורבינות מול חופיה הדרומיים של אנגליה, וכ-100 טורבינות יבשתיות. בשנת 2007 החליטה הממשלה הבריטית להגיע ליעד של 100% אנרגיה מטורבינות רוח, שיופקו מכ-7000 טורבינות.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/933857.html]  

בדצמבר 2006 אישרה הממשלה הבריטית את הקמתו של פרויקט טורבינות רוח ימיות בהשקעה של בהשקעה של 2 מיליארד ליש"ט (3.9 מיליארד דולר), שהוא הפרויקט הגדול בעולם לתקופתו. תפוקת החשמל של הפרוייקט צפויה להגיע ל-1.3 ג'יגה-ואט, שיסופקו על ידי 341 טורבינות מול חופיה הדרומיים של אנגליה, וכ-100 טורבינות יבשתיות. בשנת 2007 החליטה הממשלה הבריטית להגיע ליעד של 100% אנרגיה מטורבינות רוח, שיופקו מכ-7,000 טורבינות.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/933857.html]  

אירופה היא היבשת המובילה בעולם בתחום ניצול אנרגיית הרוח, המספק חשמל לכ-40 מיליון צרכנים ברחבי היבשת. לפי הערכת איגוד אנרגיית הרוח האירופי (EWEA), עד שנת 2020 נתון זה אמור לגדול ליותר מ-195 מיליון בני אדם - כמחצית מאוכלוסיית מערב אירופה.

אירופה היא היבשת המובילה בעולם בתחום ניצול אנרגיית הרוח, המספק חשמל לכ-40 מיליון צרכנים ברחבי היבשת. לפי הערכת איגוד אנרגיית הרוח האירופי (EWEA), עד שנת 2020 נתון זה אמור לגדול ליותר מ-195 מיליון בני אדם - כמחצית מאוכלוסיית מערב אירופה.

החל מסוף 1986 ועד  1993 קיימה חברת "מי גולן אנרגיית רוח" יחד עם משרד האנרגיה,מחקר בנושא ניצול תנאי  

החל מסוף 1986 ועד  1993 קיימה חברת "מי גולן אנרגיית רוח" יחד עם משרד האנרגיה,מחקר בנושא ניצול תנאי  

החל משנת 1993 מפעילה החברה חוות הרוח "בשנית 1" שממוקמת בתל עסניה (בשנית בערבית) ברמת הגולן. החווה היא בעלת כושר ייצור של 6 מגה וואט שעה. החווה כוללת 10 טורבינות רוח בעלות ציר אופקי, בקוטר להבים של 36 מטרים מתוצרת אוסטריה, ויש לה, לטענת החברה, ניצולת גבוה מבחינת שמישות - (כלומר משך הזמן בו התחנה עובדת ולא בתיקונים) - מעל 95% שהוא נתון גבוה יחסית לטורבינות בארצות הברית ולמתקני חשמל קונבנציונליים של חברת החשמל. בעקבות הכנסת "פרמיה עבור אנרגיה נקיה" של משרד התשתיות ועליית מחירי הדלק בכוונת החברה להגדיל את תפוקת החווה ל-12 מגווה וואט על ידי הגבהת תרנים ומעבר לטורבינות מדגם מתקדם יותר. [http://mg-wind.starwebz.com][http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3740]

החל משנת 1993 מפעילה החברה חוות הרוח "בשנית 1" שממוקמת בתל עסניה (בשנית בערבית) ברמת הגולן. החווה היא בעלת כושר ייצור של 6 מגה וואט שעה. החווה כוללת 10 טורבינות רוח בעלות ציר אופקי, בקוטר להבים של 36 מטרים מתוצרת אוסטריה, ויש לה, לטענת החברה, ניצולת גבוהה מבחינת שמישות - (כלומר משך הזמן בו התחנה עובדת ולא בתיקונים) - מעל 95% שהוא נתון גבוה יחסית לטורבינות בארצות הברית ולמתקני חשמל קונבנציונליים של חברת החשמל. בעקבות הכנסת "פרמיה עבור אנרגיה נקיה" של משרד התשתיות ועליית מחירי הדלק בכוונת החברה להגדיל את תפוקת החווה ל-12 מגווה וואט על ידי הגבהת תרנים ומעבר לטורבינות מדגם מתקדם יותר. [http://mg-wind.starwebz.com][http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3740]

חוות טורבינות הוקמה ברמת סירין בגליל והחלה לפעול בשנת 2016. וכן נשקל פרוייקט של 400 מגה-ואט ברמת הגולן על ידי חברת הטורבינות AES האמריקאית וחברת מי גולן, בהשקעה של 600 מיליון דולר. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20070808_891119]

חוות טורבינות הוקמה ברמת סירין בגליל והחלה לפעול בשנת 2016. וכן נשקל פרוייקט של 400 מגה-ואט ברמת הגולן על ידי חברת הטורבינות AES האמריקאית וחברת מי גולן, בהשקעה של 600 מיליון דולר. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20070808_891119]