שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 176 בתים ,  14:34, 25 בדצמבר 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
[[תמונה:Windenergy.jpg|left|thumb|400px|[[טורבינת רוח]] בשדה בלוקסמבורג. בשנים האחרונות מוקמות טורבינות בלב שדות חקלאיים וכך קטנה בעייה של צורך בשטחים נרחבים הנדרשים לטורבינות רוח, אם כי דבר זה מתאים רק לאיזורים עתירי רוח שבהם יש רוח במישורים.]]
+
[[תמונה:Windenergy.jpg|left|thumb|400px|[[טורבינת רוח]] בשדה בלוקסמבורג. בשנים האחרונות מוקמות טורבינות בלב שדות חקלאיים וכך קטנה בעיה של צורך בשטחים נרחבים הנדרשים לטורבינות רוח, אם כי דבר זה מתאים רק לאיזורים עתירי רוח שבהם יש רוח במישורים.]]
    
'''אנרגיית רוח''' היא אנרגיה הקינטית האצורה ברוח. ניתן להשתמש באנרגיה זו לצורות מועילות לאדם, כמו הפקת חשמל באמצעות '''[[טורבינת רוח|טורבינות רוח]]''', רתימת הרוח לתחבורה, כפי שנהוג באוניות מפרש, או לצרכים אחרים.  
 
'''אנרגיית רוח''' היא אנרגיה הקינטית האצורה ברוח. ניתן להשתמש באנרגיה זו לצורות מועילות לאדם, כמו הפקת חשמל באמצעות '''[[טורבינת רוח|טורבינות רוח]]''', רתימת הרוח לתחבורה, כפי שנהוג באוניות מפרש, או לצרכים אחרים.  
שורה 34: שורה 34:  
בשנת 1981 טורבינת רוח עם להבים של 10 מטר הפיקה 25 קילו-ואט, בשנת 2000 טורבינה בעלת להבים של 75 מטר מפיקה 1,650 קילו-ואט. המחיר לקילו-ואט ירד פי 6. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]
 
בשנת 1981 טורבינת רוח עם להבים של 10 מטר הפיקה 25 קילו-ואט, בשנת 2000 טורבינה בעלת להבים של 75 מטר מפיקה 1,650 קילו-ואט. המחיר לקילו-ואט ירד פי 6. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]
   −
* '''גדול חוות הרוח''' - חוות רוח גדולות יותר הן משתלמות יותר  בשל החסכון בעלויות הקבועות שקשורות בפרוייקט, וכן בשל חסכון בעלויות תחזוקה ותפעול. במהירות רוח של 18 מייל לשעה, חווה של 3 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 5.9 סנט לקוט"ש, ואילו חווה בתפוקה של 51 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 3.6 סנט לקוט"ש - ירידה של כ-40%. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]
+
* '''גדול חוות הרוח''' - חוות רוח גדולות יותר הן משתלמות יותר  בשל החיסכון בעלויות הקבועות שקשורות בפרוייקט, וכן בשל חסכון בעלויות תחזוקה ותפעול. במהירות רוח של 18 מייל לשעה, חווה של 3 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 5.9 סנט לקוט"ש, ואילו חווה בתפוקה של 51 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 3.6 סנט לקוט"ש - ירידה של כ-40%. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]
    
*'''מיסים ותנאים מימון'''. מחקרים מראים כי פרוייקטים שנבנו באופן פרטי או שנהנו מתנאים דומים לאלו של תשתיות  גז יכלו להחזיר את עצמם במהירות רבה בהרבה.[http://www.awea.org/faq/cost.html]
 
*'''מיסים ותנאים מימון'''. מחקרים מראים כי פרוייקטים שנבנו באופן פרטי או שנהנו מתנאים דומים לאלו של תשתיות  גז יכלו להחזיר את עצמם במהירות רבה בהרבה.[http://www.awea.org/faq/cost.html]
שורה 72: שורה 72:  
* '''פגיעה בנוף''' שאלת הפגיעה בנוף היא סובייקטיבית מעיקרה, אבל את ההתנגדות הגדולה ביותר מעוררות חוות רוח הבולטות לעין באזורים גבוהים בהרים, וכן טורבינות בקו החוף. חלק מהגורמים המשפיעים על המראה ניתנים לוויכוח: המרחק מהמתבונן, מספר הטורבינות הנראות בשלמותן או בחלקן, סוג הטורבינות, גודלן וצבען, מספר הלהבים ומהירות סיבובם, תנאי האור וסידור הטורבינות באתר. בחינה אובייקטיבית של גורמים אלו יכולה לסייע להפחית את השפעות חוות הרוח על הנוף. טורבינות ים אינן משפיעות כמעט על הנוף או כלל לא (אם הן מרוחקות), ויש טורבינות עירוניות שהן בעלות עיצוב מעניין ואף אפשר להשתמש בהן לקישוט.  
 
* '''פגיעה בנוף''' שאלת הפגיעה בנוף היא סובייקטיבית מעיקרה, אבל את ההתנגדות הגדולה ביותר מעוררות חוות רוח הבולטות לעין באזורים גבוהים בהרים, וכן טורבינות בקו החוף. חלק מהגורמים המשפיעים על המראה ניתנים לוויכוח: המרחק מהמתבונן, מספר הטורבינות הנראות בשלמותן או בחלקן, סוג הטורבינות, גודלן וצבען, מספר הלהבים ומהירות סיבובם, תנאי האור וסידור הטורבינות באתר. בחינה אובייקטיבית של גורמים אלו יכולה לסייע להפחית את השפעות חוות הרוח על הנוף. טורבינות ים אינן משפיעות כמעט על הנוף או כלל לא (אם הן מרוחקות), ויש טורבינות עירוניות שהן בעלות עיצוב מעניין ואף אפשר להשתמש בהן לקישוט.  
   −
* '''הפרעה אלקטרו מגנטית''' טורבינות רוח גדולות קרובות למקומות יישוב עלולות לגרום ל[[השראה אלקטרו מגנטית]] שמפריעה לציוד אלקטרוני ועלולה להיות מסוכנת לבריאות. רוב ההספק המותקן בטורבינות רוח בא מטורבינות המתוקנות באיזורים חקלאיים או מחוץ לישובים ולכן הפרעה כזו לא תשפיע בצורה משמעותית על רוב בני האדם. תתכן השפעה על עובדים חקלאיים. כמו כן תתכן הפרעה אפשרית ליצורים חיים אחרים.  
+
* '''הפרעה אלקטרו מגנטית''' טורבינות רוח גדולות קרובות למקומות יישוב עלולות לגרום ל[[השראה אלקטרו-מגנטית]] שמפריעה לציוד אלקטרוני ועלולה להיות מסוכנת לבריאות. רוב ההספק המותקן בטורבינות רוח בא מטורבינות המתוקנות באיזורים חקלאיים או מחוץ לישובים ולכן הפרעה כזו לא תשפיע בצורה משמעותית על רוב בני האדם. תתכן השפעה על עובדים חקלאיים. כמו כן תתכן הפרעה אפשרית ליצורים חיים אחרים.  
    
* '''בעיות מחזור וחומרים רעילים''' להבי הטורבינה בנויים מחומרים מורכבים ולעיתים קרובות מכילים דבק אפוקסי רעיל. לאחר כ-20 שנות פעילות יש צורך לפרק את הטורבינה בגלל בעיות של סדקים מבניים ובעיות בטיחות. נכון להיום (2012), ניתן למחזר רק את המתכות שבתורן הטורבינות ובראש הפיקוד שלה. את הבטון בתורן הטורבינה ואת החומרים המורכבים בלהבים לא ניתן למחזר. עם זאת, לשם השוואה, בטון קיים גם בארובות של תחנות כוח שפועלות על פחם. החומרים הרעילים והמסוכנים בתחנות גרעיניות - שאריות הנובעות מכריית [[אורניום]], ציוד של הכור שהפך למסוכן בגלל חשיפה לקרינה ושאריות האורניום עצמו, בעייתיים בהרבה. הם בעלי השפעות נרחבות יותר וממושכות יותר יחסית לחומרים כמו דבק אפוקסי וקשה יותר או בלתי אפשרי לפרק אותם לתוצרים בטוחים. גם עפר פחם שנשאר לאחר פעילות של [[תחנות כוח פחמיות]] הוא זיהום בעייתי שכיום (בישראל) הוא נזרק לים. אפר הפחם מכיל יסודות רדיואקטיביים בעלות קרינה נמוכה והטמנה שלו או עירבוב שלו במלט טומנים מצדים סיכונים אחרים לבריאות ולסביבה, ולכן מוגבלים על ידי רשויות הבריאות.
 
* '''בעיות מחזור וחומרים רעילים''' להבי הטורבינה בנויים מחומרים מורכבים ולעיתים קרובות מכילים דבק אפוקסי רעיל. לאחר כ-20 שנות פעילות יש צורך לפרק את הטורבינה בגלל בעיות של סדקים מבניים ובעיות בטיחות. נכון להיום (2012), ניתן למחזר רק את המתכות שבתורן הטורבינות ובראש הפיקוד שלה. את הבטון בתורן הטורבינה ואת החומרים המורכבים בלהבים לא ניתן למחזר. עם זאת, לשם השוואה, בטון קיים גם בארובות של תחנות כוח שפועלות על פחם. החומרים הרעילים והמסוכנים בתחנות גרעיניות - שאריות הנובעות מכריית [[אורניום]], ציוד של הכור שהפך למסוכן בגלל חשיפה לקרינה ושאריות האורניום עצמו, בעייתיים בהרבה. הם בעלי השפעות נרחבות יותר וממושכות יותר יחסית לחומרים כמו דבק אפוקסי וקשה יותר או בלתי אפשרי לפרק אותם לתוצרים בטוחים. גם עפר פחם שנשאר לאחר פעילות של [[תחנות כוח פחמיות]] הוא זיהום בעייתי שכיום (בישראל) הוא נזרק לים. אפר הפחם מכיל יסודות רדיואקטיביים בעלות קרינה נמוכה והטמנה שלו או עירבוב שלו במלט טומנים מצדים סיכונים אחרים לבריאות ולסביבה, ולכן מוגבלים על ידי רשויות הבריאות.
שורה 95: שורה 95:     
==תפוקה עולמית==
 
==תפוקה עולמית==
נכון לסוף שנת 2006 התפוקה העולמית של אנרגיית רוח עמדה על 74,233 מגה-וואט, או כאחוז אחד מייצור החשמל העולמי. יש מדינות בהן אנרגיית הרוח אחראית לחלק משמעותי מהפקת החשמל שלהן, כמו דנמרק (20%), ספרד (9%) או גרמניה (7%). בין השנים 2000 ו-,2006 תפוקת החשמל העולמית גדלה פי 4.
+
נכון לסוף שנת 2006 התפוקה העולמית של אנרגיית רוח עמדה על 74,233 מגה-וואט, או כאחוז אחד מייצור החשמל העולמי. יש מדינות בהן אנרגיית הרוח אחראית לחלק משמעותי מהפקת החשמל שלהן, כמו דנמרק (20%), ספרד (9%) או גרמניה (7%). בין השנים 2000 ו-2006 תפוקת החשמל העולמית גדלה פי 4.
    
ייצור החשמל באנרגיית רוח הוא כלכלי בעיקר באזורים מסויימים בעולם.  
 
ייצור החשמל באנרגיית רוח הוא כלכלי בעיקר באזורים מסויימים בעולם.  
שורה 118: שורה 118:  
החל משנת 1993 מפעילה החברה חוות הרוח "בשנית 1" שממוקמת בתל עסניה (בשנית בערבית) ברמת הגולן. החווה היא בעלת כושר ייצור של 6 מגה וואט שעה. החווה כוללת 10 טורבינות רוח בעלות ציר אופקי, בקוטר להבים של 36 מטרים מתוצרת אוסטריה, ויש לה, לטענת החברה, ניצולת גבוה מבחינת שמישות - (כלומר משך הזמן בו התחנה עובדת ולא בתיקונים) - מעל 95% שהוא נתון גבוה יחסית לטורבינות בארצות הברית ולמתקני חשמל קונבנציונליים של חברת החשמל. בעקבות הכנסת "פרמיה עבור אנרגיה נקיה" של משרד התשתיות ועליית מחירי הדלק בכוונת החברה להגדיל את תפוקת החווה ל-12 מגווה וואט על ידי הגבהת תרנים ומעבר לטורבינות מדגם מתקדם יותר. [http://mg-wind.starwebz.com][http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3740]
 
החל משנת 1993 מפעילה החברה חוות הרוח "בשנית 1" שממוקמת בתל עסניה (בשנית בערבית) ברמת הגולן. החווה היא בעלת כושר ייצור של 6 מגה וואט שעה. החווה כוללת 10 טורבינות רוח בעלות ציר אופקי, בקוטר להבים של 36 מטרים מתוצרת אוסטריה, ויש לה, לטענת החברה, ניצולת גבוה מבחינת שמישות - (כלומר משך הזמן בו התחנה עובדת ולא בתיקונים) - מעל 95% שהוא נתון גבוה יחסית לטורבינות בארצות הברית ולמתקני חשמל קונבנציונליים של חברת החשמל. בעקבות הכנסת "פרמיה עבור אנרגיה נקיה" של משרד התשתיות ועליית מחירי הדלק בכוונת החברה להגדיל את תפוקת החווה ל-12 מגווה וואט על ידי הגבהת תרנים ומעבר לטורבינות מדגם מתקדם יותר. [http://mg-wind.starwebz.com][http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3740]
   −
מתוכננת בניה של חוות טורבינות ברמת סירין בגליל. וכן נשקל פרוייקט של 400 מגה-ואט ברמת הגולן על ידי חברת הטורבינות AES האמריקאית וחברת מי גולן, בהשקעה של 600 מיליון דולר. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20070808_891119]
+
חוות טורבינות הוקמה ברמת סירין בגליל והחלה לפעול בשנת 2016. וכן נשקל פרוייקט של 400 מגה-ואט ברמת הגולן על ידי חברת הטורבינות AES האמריקאית וחברת מי גולן, בהשקעה של 600 מיליון דולר. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20070808_891119]
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 130: שורה 130:  
* [http://www.berr.gov.uk/files/file17821.pdf חישובי יעילות ותפוקה של טורבינות רוח] מסמך של הממשלה הבריטית
 
* [http://www.berr.gov.uk/files/file17821.pdf חישובי יעילות ותפוקה של טורבינות רוח] מסמך של הממשלה הבריטית
 
* [http://www.wind-watch.org משמר הרוח] אתר ביקורתי נגד טורבינות רוח  
 
* [http://www.wind-watch.org משמר הרוח] אתר ביקורתי נגד טורבינות רוח  
* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/724/760.html איל הנפט הודיע: אני עובר לטורבינות רוח] המיליארדר תומס בון פיקנס עובר לאנרגיית רוח, אלכס דורון, מעריב, 22/4/2008
+
* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/724/760.html איל הנפט הודיע: אני עובר לטורבינות רוח] המיליארדר תומס בון פיקנס עובר לאנרגיית רוח, אלכס דורון, מעריב, 22.4.2008
 
+
* [[חנן עינב-לוי, [https://galgalyarok.org/archives/1215 על ציפורים וטורבינות רוח], בבלוג חנן נסע ירוק, 31.3.2011
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט