שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:For the common good.jpg|ממוזער|250px|עטיפת הספר 'לטובת הכלל' באנגלית]] | | [[קובץ:For the common good.jpg|ממוזער|250px|עטיפת הספר 'לטובת הכלל' באנגלית]] |
| {{לטובת הכלל}} | | {{לטובת הכלל}} |
− | '''לטובת הכלל : ניתוב מחדש של הכלכלה לכיוון קהילה, הסביבה, ועתיד בן קיימא''' (For the Common Good) הוא ספר עיון מאת [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] והתאולוג והפילוסוף [[ג'ון קוב ג'וניור]]. הספר נחשב לאחת מאבני הדרך של ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]] ויצא לאור בשנת 1989. | + | '''לטובת הכלל: ניתוב מחדש של הכלכלה לכיוון קהילה, הסביבה, ועתיד בן קיימא''' (באנגלית: '''For the Common Good''') הוא ספר עיון מאת [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] והתאולוג והפילוסוף [[ג'ון קוב ג'וניור]]. הספר נחשב לאחת מאבני הדרך של ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]] ויצא לאור בשנת 1989. |
| | | |
− | הספר מחולק לארבע חטיבות: החטיבה הראשונה בוחנת באופן ביקורתי והיסטורי כמה מושגים מרכזיים בניתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו-קלאסי]] כמו [[שוק חופשי]] או [[משאבי טבע]]. החטיבה השנייה מספקת הצעות וקווים מנחים לניתוח חלופי לפי גישת המחברים. החטיבה השלישית של הספר מתייחסת לסוגיות מדיניות כלכליות בנות ימינו: מסחר, [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסין]], [[שימושי קרקע]], [[חקלאות]], [[תעשייה]], [[עבודה]], [[מיסוי]], עבודה ובטחון לאומי. | + | הספר מחולק לארבע חטיבות: החטיבה הראשונה בוחנת באופן ביקורתי והיסטורי כמה מושגים מרכזיים בניתוח ה[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסי]] כמו [[שוק חופשי]] או [[משאבי טבע]]. החטיבה השנייה מספקת הצעות וקווים מנחים לניתוח חלופי לפי גישת המחברים. החטיבה השלישית של הספר מתייחסת לסוגיות מדיניות כלכליות בנות ימינו: מסחר, [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסין]], [[שימושי קרקע]], [[חקלאות]], [[תעשייה]], [[עבודה]], [[מיסוי]], עבודה ובטחון לאומי. |
| | | |
| הספר זכה ב[[פרס גרוומייר]] (Grawemeyer Award) על רעיונות לשיפור מצב העולם. בישראל ניתן להשיג אותו בספריית ההשאלה של [[מרכז השל]]. | | הספר זכה ב[[פרס גרוומייר]] (Grawemeyer Award) על רעיונות לשיפור מצב העולם. בישראל ניתן להשיג אותו בספריית ההשאלה של [[מרכז השל]]. |
| | | |
| ==היחס לטבע== | | ==היחס לטבע== |
− | בפרק 5, דיילי קוב עוקבים אחר היחס של [[בני אדם|האדם]] ל[[הסביבה הטבעית|טבע]], לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, וכיצד נוצר ניתוק גדל והולך בין האדם לטבע. בספרות הכלכלית, המונח המציין טבע הוא בדרך כלל "אדמה" ולכן התחום הכלכלי בתוך [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] שעוסק בטבע נקרא בדרך כלל "[[כלכלת אדמה]]". | + | בפרק 5, דיילי קוב עוקבים אחר היחס של [[בני אדם|האדם]] ל[[הסביבה הטבעית|טבע]], לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, וכיצד נוצר ניתוק גדל והולך בין האדם לטבע. בספרות הכלכלית, המונח המציין טבע הוא בדרך כלל "אדמה" ולכן התחום הכלכלי בתוך [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] שעוסק בטבע נקרא בדרך כלל "[[כלכלת אדמה]]". |
| | | |
| בקרב [[ציידים לקטים]], בתרבויות שבטיות היחס לטבע היה של שייכות האדם למערכת טבעית חובקת כל גדולה ממנו.<ref>ראו גם [[קיצור תולדות האנושות]]</ref> כחלק מדתות [[אנימיזם|אנימסטיות]] האדם היה חלק ממארג שלם של יצורים חיים, רוחות, סלעים, מקומות כוחות שארוגים יחד במכלול [[הוליזם|הוליסטי]]. | | בקרב [[ציידים לקטים]], בתרבויות שבטיות היחס לטבע היה של שייכות האדם למערכת טבעית חובקת כל גדולה ממנו.<ref>ראו גם [[קיצור תולדות האנושות]]</ref> כחלק מדתות [[אנימיזם|אנימסטיות]] האדם היה חלק ממארג שלם של יצורים חיים, רוחות, סלעים, מקומות כוחות שארוגים יחד במכלול [[הוליזם|הוליסטי]]. |
שורה 40: |
שורה 40: |
| * {{מסמך|C_good5.doc|פרק 5 - בטחון בלתי מבוסס: אדמה}} | | * {{מסמך|C_good5.doc|פרק 5 - בטחון בלתי מבוסס: אדמה}} |
| * {{מסמך|C_good10.doc|פרק 10 - מחומר ורנטה לאנרגיה וביוספרה}} | | * {{מסמך|C_good10.doc|פרק 10 - מחומר ורנטה לאנרגיה וביוספרה}} |
− |
| |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |