שינויים

'''כלכלת מחיר אמת''' (true cost economics) הוא שמו של תת אתר בארגון [[אדבסטרס]] המוקדש לכלכלנים ורעיונות קרובים ל[[כלכלה אקולוגית]], ל'''מחיר מלא''' של מוצרים (לא רק למחיר השוק שלהם). האתר הושק בסמוך לפריצתה של תנועת הסטודנטים שהתנגדה ל[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]], [[התנועה לכלכלה פוסט אוטיסטית]].  

'''כלכלת מחיר אמת''' (באנגלית: '''True cost economics''') הוא שמו של תת אתר בארגון [[אדבסטרס]] המוקדש לכלכלנים ורעיונות קרובים ל[[כלכלה אקולוגית]], ל'''מחיר מלא''' של מוצרים (לא רק למחיר השוק שלהם). האתר הושק בסמוך לפריצתה של תנועת הסטודנטים שהתנגדה ל[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]], [[התנועה לכלכלה פוסט אוטיסטית]].  

'''מחיר אמת''' או '''מחיר מלא''' של מוצר או שירות מסויים הוא המחיר האמיתי שכלל החברה משלמת עבור [[מוצר]] או [[שירות]] מסויים. מחיר זה מורכב מ[[שוק חופשי|מחיר השוק]] - המחיר ב[[כסף]] שהצרכן משלם עבור המוצר, ומ[[השפעה חיצונית|ההשפעות החיצוניות]] שיש למוצר - [[עלויות חיצוניות]] שמוסיפת למחיר המוצר, ו[[יתרונות חיצוניים]], שמורידות את המחיר המלא.  

'''מחיר אמת''' או '''מחיר מלא''' של מוצר או שירות מסויים הוא המחיר האמיתי שכלל החברה משלמת עבור [[מוצר]] או [[שירות]] מסויים. מחיר זה מורכב מ[[שוק חופשי|מחיר השוק]] - המחיר ב[[כסף]] שהצרכן משלם עבור המוצר, ומ[[השפעה חיצונית|ההשפעות החיצוניות]] שיש למוצר - [[עלויות חיצוניות]] שמוסיפת למחיר המוצר, ו[[יתרונות חיצוניים]], שמורידות את המחיר המלא.  

לדוגמה - הצרכן יכול לשלם 20,000 ש"ח בשנה עבור החזקת רכב (ביטוחים, רשויות, טיפולים, דלק) - זהו מחיר השוק של השימוש במכונית. לעלויות אלא יש להוסיף [[השפעות חיצוניות של מכוניות|עלויות חיצונית שנגרמו עקב השימוש במכונית]], ואנשים אחרים שילמו עליהם - עלויות של [[עומסי תנועה]], [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], [[פרבור]], [[זיהום מים]], [[רעש]] ועוד. יתכנו גם השפעות חיצוניות חיוביות של הרכב - כמו הגדלת הניידות של אנשים בחברה (כל עוד מספר המכוניות קטן, ואין [[תחבורה ציבורית]]). מחיר השוק + עלויות חיצוניות - יתרונות חיצוניים = מחיר מלא.  

לדוגמה - הצרכן יכול לשלם 20,000 ש"ח בשנה עבור החזקת רכב (ביטוחים, רשויות, טיפולים, דלק) - זהו מחיר השוק של השימוש במכונית. לעלויות אלא יש להוסיף [[השפעות חיצוניות של מכוניות|עלויות חיצונית שנגרמו עקב השימוש במכונית]], ואנשים אחרים שילמו עליהם - עלויות של [[עומסי תנועה]], [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], [[פרבור]], [[זיהום מים]], [[רעש]] ועוד. יתכנו גם השפעות חיצוניות חיוביות של הרכב - כמו הגדלת הניידות של אנשים בחברה (כל עוד מספר המכוניות קטן, ואין [[תחבורה ציבורית]]). מחיר השוק + עלויות חיצוניות - יתרונות חיצוניים = מחיר מלא.  

לפעמים מתייחסים לעלויות החיצוניות בתור "מחיר חברתי" או "מחיר סביבתי", בגלל שיש מימדים של נזק שלא ניתן לאמוד אותם בכלים כלכליים (לדומא מוות, או הכחדה), ועם זאת, למרות הקושי למדוד את ההשפעות, קיומן בכל זאת קיים, כך שהמחיר המלא - גם אם איננו יודעים מהו בדיוק, הוא אמיתי לא פחות מאשר מחיר השוק, ולמעשה הוא המחיר האמיתי של מוצרים - המחיר שהחברה משלמת על קיומם.  

לפעמים מתייחסים לעלויות החיצוניות בתור "מחיר חברתי" או "מחיר סביבתי", בגלל שיש מימדים של נזק שלא ניתן לאמוד אותם בכלים כלכליים (לדוגמא מוות, או הכחדה), ועם זאת, למרות הקושי למדוד את ההשפעות, קיומן בכל זאת קיים, כך שהמחיר המלא - גם אם איננו יודעים מהו בדיוק, הוא אמיתי לא פחות מאשר מחיר השוק, ולמעשה הוא המחיר האמיתי של מוצרים - המחיר שהחברה משלמת על קיומם.  

==הפירמידה ההפוכה==

==הפירמידה ההפוכה==

היבט אחד הוא שלא ניתן לדעת את התרומה של משהו ל[[רווחה חברתית|רווחה]] רק על סמך מחיר השוק שלו. המחיר הוא תכונה מקומית שמשתנה כאשר יש שינוי בהיצע או בביקוש שמשתנים באופן תמידי. לדוגמה אם יש [[רעב]] עקב ייקור תוצרי החקלאות יכולה להגיע בקלות לדוגמה ל-60% מהתמ"ג שכן אנשים יצמצמו את ההוצאות על כל הדברים האחרים. החישוב של ערך על פי מחיר השוק לא מתחשב בכך שלמוצרים שונים יש [[גמישות ביקוש]] שונה. גמישות הביקוש היא השאלה בכמה משתנה הביקוש למוצר כאשר מחירו עולה (או יורד) ב-1%. כאשר עולה המחיר של מוצרי [[קוסמטיקה]] לדוגמה, הצרכנים יצמצמו את הקניות שלהם של מוצרים אלה ב-3%, אבל אם מחיר הלחם ושאר מוצרי המזון הבסיסי כמו [[אורז]] וכו' יעלו ב-1%, הצרכנים יצמצמו את הקניות רק ב-0.5% או יקנו את אותה כמות ויצמצמו הוצאות בתחומים אחרים, משום כך מזון או [[אנרגיה]] נחשבים מוצרים "קשיחים", ואילו קוסמטיקה, ארוחות במסעדות או טיולים לחו"ל נחשבים מוצרים "גמישים".  

היבט אחד הוא שלא ניתן לדעת את התרומה של משהו ל[[רווחה חברתית|רווחה]] רק על סמך מחיר השוק שלו. המחיר הוא תכונה מקומית שמשתנה כאשר יש שינוי בהיצע או בביקוש שמשתנים באופן תמידי. לדוגמה אם יש [[רעב]] עקב ייקור תוצרי החקלאות יכולה להגיע בקלות לדוגמה ל-60% מהתמ"ג שכן אנשים יצמצמו את ההוצאות על כל הדברים האחרים. החישוב של ערך על פי מחיר השוק לא מתחשב בכך שלמוצרים שונים יש [[גמישות ביקוש]] שונה. גמישות הביקוש היא השאלה בכמה משתנה הביקוש למוצר כאשר מחירו עולה (או יורד) ב-1%. כאשר עולה המחיר של מוצרי [[קוסמטיקה]] לדוגמה, הצרכנים יצמצמו את הקניות שלהם של מוצרים אלה ב-3%, אבל אם מחיר הלחם ושאר מוצרי המזון הבסיסי כמו [[אורז]] וכו' יעלו ב-1%, הצרכנים יצמצמו את הקניות רק ב-0.5% או יקנו את אותה כמות ויצמצמו הוצאות בתחומים אחרים, משום כך מזון או [[אנרגיה]] נחשבים מוצרים "קשיחים", ואילו קוסמטיקה, ארוחות במסעדות או טיולים לחו"ל נחשבים מוצרים "גמישים".  

ביקורת יסודית יותר של דיילי על רעיון הערך הכלכלי ומושג הייצור והצריכה בתאור של הכלכלה הנאו קלאסית מתייחסת לרעיון שמבוטא לדוגמה על ידי [[אלפרד מרשל]] לפיו בני האדם אינם מכלים דבר במהלך הצריכה. אותה כמות של חומר/אנרגיה שנכנסת אל התהליך הכלכלי היא אותה כמות של חומר שיוצא מתהליך זה, ולכן כלכלנים אינם מתייחסים לחומר שנכנס ויוצא ממערכת זו. דיילי מבקר את הטענה הזאת על ידי שימוש ב[[חוק השני של התרמודינמיקה]] - שכן החומר שאותו משנים בני האדם במהלך תהליך הייצור הוא לא באותה איכות ([[אנטרופיה]]) כמו החומר שיוצא לאחר שהצרכנים גמרו את הצריכה - [[המערכת האקולוגית]] והמערכת הביופיזית של כדור הארץ הטביעו בחומר ערך ב[[תהליך|תהליכים טבעיים]] במסגרת [[שירותי המערכת האקולוגית]]. בני האדם מוסיפים אליו ערך על ידי [[עבודה]] ו[[הון]] - אבל הערך שנטבע על ידי הטבע לא נכלל במסגרת החישובים הכלכליים, ולאחר גמר הצריכה יש קושי לשחזר ערך זה (לפעמים הדבר אפשרי על ידי השקעת עבודה נוספת, ולפעמים הדבר הוא יקר מאד או בלתי אפשרי).  

ביקורת יסודית יותר של דיילי על רעיון הערך הכלכלי ומושג הייצור והצריכה בתיאור של הכלכלה הנאו-קלאסית מתייחסת לרעיון שמבוטא לדוגמה על ידי [[אלפרד מרשל]] לפיו בני האדם אינם מכלים דבר במהלך הצריכה. אותה כמות של חומר/אנרגיה שנכנסת אל התהליך הכלכלי היא אותה כמות של חומר שיוצא מתהליך זה, ולכן כלכלנים אינם מתייחסים לחומר שנכנס ויוצא ממערכת זו. דיילי מבקר את הטענה הזאת על ידי שימוש ב[[חוק השני של התרמודינמיקה]] - שכן החומר שאותו משנים בני האדם במהלך תהליך הייצור הוא לא באותה איכות ([[אנטרופיה]]) כמו החומר שיוצא לאחר שהצרכנים גמרו את הצריכה - [[המערכת האקולוגית]] והמערכת הביופיזית של כדור הארץ הטביעו בחומר ערך ב[[תהליך|תהליכים טבעיים]] במסגרת [[שירותי המערכת האקולוגית]]. בני האדם מוסיפים אליו ערך על ידי [[עבודה]] ו[[הון]] - אבל הערך שנטבע על ידי הטבע לא נכלל במסגרת החישובים הכלכליים, ולאחר גמר הצריכה יש קושי לשחזר ערך זה (לפעמים הדבר אפשרי על ידי השקעת עבודה נוספת, ולפעמים הדבר הוא יקר מאד או בלתי אפשרי).  

דיילי מסתכל על המשאבים הטבעיים כעל ה"שפיץ" של הפירמידה ההפוכה. 3% שהם מחיר השוק של החקלאות, ו-5% של מחיר הפקת [[משאבים מתכלים|מתכות ומחצבים]] אחרים, הם לכאורה פחות מ-10% מהתוצר הכלכלי, אבל ללא 10% אלה לא תתכן שום פעילות כלכלית - כל הפירמידה תקרוס. היבט זה מובא קודם לכן גם על ידי [[ארנסט שומכר]] שקובל על כך שכלכלנים לא מתייחסים לאופי ההיררכי של חלקים מהכלכלה - היות וניתן לדבר בכלכלה על לחם במנותק מ[[חיטה]] לדוגמה. דיילי הולך מעבר לכך, בכך שהוא מציין שגם ה-5% של הפקת המחצבים לדוגמה, אינם באמת הערך של המחצבים עצמם - עיקר ערך זה בא מתשומות של עבודה ושל הון שנדרשים כדי [[כרייה|להפיק את המחצבים]] - אבל דבר זה לא מביע את הערך שבא לאנושות מקיום המחצבים עצמם או מריכוז מחצבים אלה בעורקים מוגדרים ועשירים בעלי ריכוז גבוה. ערך זה ערך זה לא בא לידי ביטוי בשוק. שכן השוק מכיר רק בערך המוסף שנוסף על ידי בני האדם למשאבים טבעיים אלה, ולא מתחשב בערך הפנימי הכלול במשאבים הטבעיים.

דיילי מסתכל על המשאבים הטבעיים כעל ה"שפיץ" של הפירמידה ההפוכה. 3% שהם מחיר השוק של החקלאות, ו-5% של מחיר הפקת [[משאבים מתכלים|מתכות ומחצבים]] אחרים, הם לכאורה פחות מ-10% מהתוצר הכלכלי, אבל ללא 10% אלה לא תתכן שום פעילות כלכלית - כל הפירמידה תקרוס. היבט זה מובא קודם לכן גם על ידי [[ארנסט שומכר]] שקובל על כך שכלכלנים לא מתייחסים לאופי ההיררכי של חלקים מהכלכלה - היות וניתן לדבר בכלכלה על לחם במנותק מ[[חיטה]] לדוגמה. דיילי הולך מעבר לכך, בכך שהוא מציין שגם ה-5% של הפקת המחצבים לדוגמה, אינם באמת הערך של המחצבים עצמם - עיקר ערך זה בא מתשומות של עבודה ושל הון שנדרשים כדי [[כרייה|להפיק את המחצבים]] - אבל דבר זה לא מביע את הערך שבא לאנושות מקיום המחצבים עצמם או מריכוז מחצבים אלה בעורקים מוגדרים ועשירים בעלי ריכוז גבוה. ערך זה ערך זה לא בא לידי ביטוי בשוק. שכן השוק מכיר רק בערך המוסף שנוסף על ידי בני האדם למשאבים טבעיים אלה, ולא מתחשב בערך הפנימי הכלול במשאבים הטבעיים.

==ראו גם==

==ראו גם==

*[[עלויות חיצוניות]]

* [[עלויות חיצוניות]]

*[[מוצר ציבורי]]

* [[מוצר ציבורי]]

*[[השפעות סביבתיות]]

* [[השפעות סביבתיות]]

*[[ארנסט שומכר]]

* [[ארנסט שומכר]]

*[[קנת' בולדינג]]

* [[קנת' בולדינג]]

*[[האווארד ת. אודום]]

* [[האווארד ת. אודום]]

*[[הרמן דיילי]]

* [[הרמן דיילי]]

*[[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]]

* [[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]]

*[[רוברט קוסטנזה]]

* [[רוברט קוסטנזה]]

*[[וויליאם ריס]]

* [[וויליאם ריס]]

*[[מרלין וורינג]]

* [[מרלין וורינג]]

*[[פול הוקן]]

* [[פול הוקן]]

*[[אמורי לובינס]]

* [[אמורי לובינס]]

*[[לסטר בראון]]

* [[לסטר בראון]]

*[[קליפורד קוב]]

* [[קליפורד קוב]]

* [[מנפרד מקס-ניף]]

* [[מנפרד מקס-ניף]]