שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 19: שורה 19:  
הסיבה לדחיית תורת ערך התועלת אינה דווקא כל הנזכר לעיל אלא משום שהיא מסבירה כל דבר ולא מנבאת כלום. כל התנהגות אנושית (כולל הליכה לקניון, חטיפת מטוס או התמכרות לסמים) יכולה להיות מוסברת על ידי הטענה ש"מי שביצע אותה ניסה למקסם תועלת". היות ואין לנו דרך ישירה לצפות בתועלת, והיות ועדותם של בני האדם עצמם לגבי התועלת שלהם עצמם אינה קבילה בקרב רוב הכלכלנים כראיה למשהו, אנו נותרים עם הסברים "אובייקטים" הנוגעים לתורה זו כמו "תועלת נגלית" – אלא שהניסויים לגביהם אינם מאששים את קיומה של התגלות כזאת.   
 
הסיבה לדחיית תורת ערך התועלת אינה דווקא כל הנזכר לעיל אלא משום שהיא מסבירה כל דבר ולא מנבאת כלום. כל התנהגות אנושית (כולל הליכה לקניון, חטיפת מטוס או התמכרות לסמים) יכולה להיות מוסברת על ידי הטענה ש"מי שביצע אותה ניסה למקסם תועלת". היות ואין לנו דרך ישירה לצפות בתועלת, והיות ועדותם של בני האדם עצמם לגבי התועלת שלהם עצמם אינה קבילה בקרב רוב הכלכלנים כראיה למשהו, אנו נותרים עם הסברים "אובייקטים" הנוגעים לתורה זו כמו "תועלת נגלית" – אלא שהניסויים לגביהם אינם מאששים את קיומה של התגלות כזאת.   
   −
נראה לי שנסיון רחב מידי להתמודד עם תורת התועלת הינו עקר ומשעמם. נסו בבקשה להוכיח שהעולם לא נברא על ידי חיפושית ענק ביישנית לפני 5  שניות. כל מה שאנחנו חושבים שהיה קודם פשוט "הושם שם על-ידי החיפושית".   
+
נראה לי שניסיון רחב מידי להתמודד עם תורת התועלת הינו עקר ומשעמם. נסו בבקשה להוכיח שהעולם לא נברא על ידי חיפושית ענק ביישנית לפני 5  שניות. כל מה שאנחנו חושבים שהיה קודם פשוט "הושם שם על-ידי החיפושית".   
   −
האם יש דרך להוכיח או להפריך את תורת ערך התועלת? או שעלינו פשוט להספק באקסיומות שמספקת לנו הכלכלה הנאו קלאסית? מרבית הכלכלה דהיום מקבלת את ההנחות, שמובילות אותה (יחד עם עוד הנחות רבות אחרות) להכריז שהכלכלה אינה פוליטית, וכי שוק משוכלל אידאלי (ללא הפרעות כמו מידע לא סימטרי, עלות עסקה או רציונליות חסומה)  הינו יעיל פארטו – כלומר פתרון שבו לא ניתן לשפר את תועלתו של אחד הפרטים מבלי לפגוע בתועלת של מישהו אחר.
+
האם יש דרך להוכיח או להפריך את תורת ערך התועלת? או שעלינו פשוט להספק באקסיומות שמספקת לנו הכלכלה הנאו-קלאסית? מרבית הכלכלה דהיום מקבלת את ההנחות, שמובילות אותה (יחד עם עוד הנחות רבות אחרות) להכריז שהכלכלה אינה פוליטית, וכי שוק משוכלל אידאלי (ללא הפרעות כמו מידע לא סימטרי, עלות עסקה או רציונליות חסומה)  הינו יעיל פארטו – כלומר פתרון שבו לא ניתן לשפר את תועלתו של אחד הפרטים מבלי לפגוע בתועלת של מישהו אחר.
    
==תחושה נובעת ממצב הכרה, לא רק מזרם חוויתי==
 
==תחושה נובעת ממצב הכרה, לא רק מזרם חוויתי==
שורה 30: שורה 30:  
# מה שגורם לנו להרגיש רע הוא זרם של חווית רעות.  
 
# מה שגורם לנו להרגיש רע הוא זרם של חווית רעות.  
   −
כלכלנים מדברים על "תועלת שולית פוחתת" כלומר, הבננה השישית, גורמת לי פחות הנאה מהבננה השניה. נשאלת השאלה איזו בננה שישית? האם זו בננה השישית שאכלתי בימי חיי? לא! ברור שמדובר בבננה שאכלתי במסגרת זמן מסויימת (בהתאם לסוג המוצר, כשדובר במוצרים "מתכלים") - כך שהכוונה בעצם לגודל של '''זרם'' הבננות, ולא לכמות הבננות. עובדה זו מוסתרת בגלל אופיו הסטטי של הדיון הנאו קלאסי.  
+
כלכלנים מדברים על "תועלת שולית פוחתת" כלומר, הבננה השישית, גורמת לי פחות הנאה מהבננה השניה. נשאלת השאלה איזו בננה שישית? האם זו בננה השישית שאכלתי בימי חיי? לא! ברור שמדובר בבננה שאכלתי במסגרת זמן מסויימת (בהתאם לסוג המוצר, כשדובר במוצרים "מתכלים") - כך שהכוונה בעצם לגודל של '''זרם'' הבננות, ולא לכמות הבננות. עובדה זו מוסתרת בגלל אופיו הסטטי של הדיון הנאו-קלאסי.  
    
דבר שני הוא שברור שמה שגורם לי הנאה, על פי דבר זה הוא החווית שלי. האינטראקציה שלנו, בני האדם עם עצמים מוחשיים אמורה להיות לפי דבר זה אך ורק דרך החווית שלנו. לדוגמה אפשר לראות את "גן העדן הבורגני" - אי טרופי, בו יש חול נעים, עצי דקל (ובחורות שופעות) - באופן פרדוקסלי אותו הדבר בדיוק אותו הקפיטליזם דורס כאשר הוא מדבר על "פיתוח" של "אזורים נחשלים".  
 
דבר שני הוא שברור שמה שגורם לי הנאה, על פי דבר זה הוא החווית שלי. האינטראקציה שלנו, בני האדם עם עצמים מוחשיים אמורה להיות לפי דבר זה אך ורק דרך החווית שלנו. לדוגמה אפשר לראות את "גן העדן הבורגני" - אי טרופי, בו יש חול נעים, עצי דקל (ובחורות שופעות) - באופן פרדוקסלי אותו הדבר בדיוק אותו הקפיטליזם דורס כאשר הוא מדבר על "פיתוח" של "אזורים נחשלים".  
שורה 36: שורה 36:  
הבעיה היא שחוץ מזרם הדברים המוחשיים, שכשלעצמם יכולים להבטיח לנו נוחיות (לדוגמא אוכל יכול להבטיח שלא ארגיש רעב וכו'). ההרגשה הטובה שלנו נובעת גם מהמצב ההכרתי שבו אנו שרויים.  
 
הבעיה היא שחוץ מזרם הדברים המוחשיים, שכשלעצמם יכולים להבטיח לנו נוחיות (לדוגמא אוכל יכול להבטיח שלא ארגיש רעב וכו'). ההרגשה הטובה שלנו נובעת גם מהמצב ההכרתי שבו אנו שרויים.  
   −
נניח לדוגמה שאתם שרויים באותו אי טרופי. לפתע קיבלתם טלפון לפיו רעידת אדמה התרחשה במקום המגורים של קרובי משפחה, או שאחד מיקיריכם חלה. אם אתם "האדם הכלכלי" אין חשש - אתם יכולים להנות מהפרות הטרופיים, מהשמש הנהדרת, משפת הים הנעימה. כל שאר האנשים יחושו תחושות אחרות למדי. סביר שהנאתם מכל הדברים הטובים סביבם תפגם במקצת.  
+
נניח לדוגמה שאתם שרויים באותו אי טרופי. לפתע קיבלתם טלפון לפיו רעידת אדמה התרחשה במקום המגורים של קרובי משפחה, או שאחד מיקיריכם חלה. אם אתם "האדם הכלכלי" אין חשש - אתם יכולים להנות מהפרות הטרופיים, מהשמש הנהדרת, משפת הים הנעימה. כל שאר האנשים יחושו תחושות אחרות למדי. סביר שהנאתם מכל הדברים הטובים סביבם תיפגם במקצת.  
   −
וגם להפך (אם כי לקפיטליסטים יהיה קשה להאמין בכך) - אם יש לכם סיפוק מבחינה "רוחנית", אם אתם שלמים עם מעשכים, ויודעים כי אתם צועדים בדרך הישר, החשיבות של איכות המזון (כל זמן שהוא מזין כמובן), או של איכות אחרות שמשוייכות למוצרים היא משנית, אם לא בטלה לחלוטין או אפילו מתהפכת.  
+
וגם להפך (אם כי לקפיטליסטים יהיה קשה להאמין בכך) - אם יש לכם סיפוק מבחינה "רוחנית", אם אתם שלמים עם מעשיכם, ויודעים כי אתם צועדים בדרך הישר, החשיבות של איכות המזון (כל זמן שהוא מזין כמובן), או של איכות אחרות שמשוייכות למוצרים היא משנית, אם לא בטלה לחלוטין או אפילו מתהפכת.  
   −
מגננה קפיטליסטית יכולה להיות, שגם מוצרים יכולים להשפיע עלינו שלא דרך חוויות. לדוגמה, אכילת בננה מזכירה לי את סבתי, או שהיא גורמת לי לעילוי רוחני עקב האמונה ב"דת הבננה" (שעיקרה "אכילת בננה כל יום מבטיחה את מקומך בגן העדן"). אלא שמגגנה היא בומרנג. אין ספק שאנשים אכן קושרים למוצרים לא רק חווית, אלא גם רגשות וזכרונות שאינם קשורים באופן אובייקטיבי לחפץ, אבל אז השאלה מה מקור אותו הקשר? ואם כן, האם ניתן לייצר רווחה גדולה יותר על ידי כך שחלק יקשרו קשר רוחני לבננות ואחרים יפתחו מצב תודעתי טוב תודות לתפוחים? האם יש מנגנון שבו השפעה שאינה חוויותית, תקשור עצמה דווקא (לדוגמה) לטבעת זהב, ולא (לדוגמה) לענף או אבן? ומדוע שבננה אחת תגרום לי פחות הנאה רוחנית מאשר שתי בננות?  
+
מגננה קפיטליסטית יכולה להיות, שגם מוצרים יכולים להשפיע עלינו שלא דרך חוויות. לדוגמה, אכילת בננה מזכירה לי את סבתי, או שהיא גורמת לי לעילוי רוחני עקב האמונה ב"דת הבננה" (שעיקרה "אכילת בננה כל יום מבטיחה את מקומך בגן העדן"). אלא שמגננה היא בומרנג. אין ספק שאנשים אכן קושרים למוצרים לא רק חווית, אלא גם רגשות וזיכרונות שאינם קשורים באופן אובייקטיבי לחפץ, אבל אז השאלה מה מקור אותו הקשר? ואם כן, האם ניתן לייצר רווחה גדולה יותר על ידי כך שחלק יקשרו קשר רוחני לבננות ואחרים יפתחו מצב תודעתי טוב תודות לתפוחים? האם יש מנגנון שבו השפעה שאינה חווייתית, תקשור עצמה דווקא (לדוגמה) לטבעת זהב, ולא (לדוגמה) לענף או אבן? ומדוע שבננה אחת תגרום לי פחות הנאה רוחנית מאשר שתי בננות?  
    
יותר מכך, אנו יודעים שמצב תודעתי קשור לא רק למוצרים, אלא גם לאינטראקציות עם מידע, תרבות, אנשים וחווית חברתיות - לדוגמא הקשבה לסיפור, שיחה עם חברים, האזנה לשיר, התרגעות, התבוננות במחשבות שלנו או בציפור או בטיפת מים. וכל הדברים האלו לא רק שהם עשויים להיות חינם או כמעט חינם, אלא שהאיכות שלהם תלויה גם היא ביכולת שלנו עצמנו לבצע אותם, וביכולת של הסביבה החברתית והסביבתית שסביבנו לאפשר לנו להנות מאותם דברים. ומובן גם שלכלכלה (וגם לתרבות ולפוליטיקה) יש יד ורגל בהשפעה על שני הדברים הללו.
 
יותר מכך, אנו יודעים שמצב תודעתי קשור לא רק למוצרים, אלא גם לאינטראקציות עם מידע, תרבות, אנשים וחווית חברתיות - לדוגמא הקשבה לסיפור, שיחה עם חברים, האזנה לשיר, התרגעות, התבוננות במחשבות שלנו או בציפור או בטיפת מים. וכל הדברים האלו לא רק שהם עשויים להיות חינם או כמעט חינם, אלא שהאיכות שלהם תלויה גם היא ביכולת שלנו עצמנו לבצע אותם, וביכולת של הסביבה החברתית והסביבתית שסביבנו לאפשר לנו להנות מאותם דברים. ומובן גם שלכלכלה (וגם לתרבות ולפוליטיקה) יש יד ורגל בהשפעה על שני הדברים הללו.
שורה 46: שורה 46:  
==תורת הערך המשולבת- מבוא==
 
==תורת הערך המשולבת- מבוא==
   −
תופעות טבעיות רבות אינן מוסברות על ידי גורם יחיד או מנגנון יחיד. סרטן לדוגמא, הינו סמפטום (כמו שיעול), הנגרם על ידי 200 מחלות. לחלק מהמחלות יש אולי גורמים סביבתיים דומים ( מחלות לב וסרטן ראות יכולים להיגרם מעישון לדוגמא), אבל באופן כללי, אי אפשר לדבר על מנגנון אחד ויחיד ומעל לזה סיבה אחת ויחידה לסרטן. בהעדר הצלחה של תורת ערך אחת, נראה לי נכון לבחון שילוב בין תורות ערך שונות.  
+
תופעות טבעיות רבות אינן מוסברות על ידי גורם יחיד או מנגנון יחיד. סרטן לדוגמא, הינו סימפטום (כמו שיעול), הנגרם על ידי 200 מחלות. לחלק מהמחלות יש אולי גורמים סביבתיים דומים ( מחלות לב וסרטן ראות יכולים להיגרם מעישון לדוגמא), אבל באופן כללי, אי אפשר לדבר על מנגנון אחד ויחיד ומעל לזה סיבה אחת ויחידה לסרטן. בהעדר הצלחה של תורת ערך אחת, נראה לי נכון לבחון שילוב בין תורות ערך שונות.  
    
===תורות ערך===
 
===תורות ערך===
שורה 57: שורה 57:  
# תורת הערך האנטרופית - דומה לתורת הערך של העבודה ולפיה אנטרופיה נמוכה תגרום לערך גבוה.  
 
# תורת הערך האנטרופית - דומה לתורת הערך של העבודה ולפיה אנטרופיה נמוכה תגרום לערך גבוה.  
   −
תורת הערך של המערכות, או תורת הערך המשולבת תנסה לתת מבט כוללני יותר של ערך, היא תנסה להראות כיצד המבטים השונים על ערך הינם מקרי-קצה או מבטים חלקיים מתוכה היא. על רגל אחת, הטענה היא שמה שנותן ערך לסחורות ושרותים בשוק הוא האמונה לגבי היכולת שלהם לספק תפקודים למערכות, כמו גם התפקוד הנוכחי של מערכות אלו.
+
תורת הערך של המערכות, או תורת הערך המשולבת תנסה לתת מבט כוללני יותר של ערך, היא תנסה להראות כיצד המבטים השונים על ערך הינם מקרי-קצה או מבטים חלקיים מתוכה היא. על רגל אחת, הטענה היא שמה שנותן ערך לסחורות ושירותים בשוק הוא האמונה לגבי היכולת שלהם לספק תפקודים למערכות, כמו גם התפקוד הנוכחי של מערכות אלו.
    
=== שילוב מדעי===
 
=== שילוב מדעי===
שורה 63: שורה 63:  
נראה לי נכון לחזור להנחות היסוד של מדעי החברה ולבחון אותן לאור ממצאים מתחומי מדעי הטבע שלרוב הינם פחות פוליטיים. בסך הכל, הבסיס לרוב מדעי החברה הושם על רעיונות פילוסופיים שקרמו עוד וגידים כאשר הידע שלנו לגבי פיזיקה, כימיה או ביולוגיה היה שונה לחלוטין.  
 
נראה לי נכון לחזור להנחות היסוד של מדעי החברה ולבחון אותן לאור ממצאים מתחומי מדעי הטבע שלרוב הינם פחות פוליטיים. בסך הכל, הבסיס לרוב מדעי החברה הושם על רעיונות פילוסופיים שקרמו עוד וגידים כאשר הידע שלנו לגבי פיזיקה, כימיה או ביולוגיה היה שונה לחלוטין.  
   −
הרעיון הוא להתקדם מן המדעים הבסיסיים יותר, במובן האידאלי שבסיס הביולוגיה הינם מיליוני תגובות כימיות, ובבסיס הכימיה עומדים חוקים פיזיקליים, ולראות את השפעתם על רעיונות בכלכלה. מובן שברמת הפשטה מסויימת הפיזיקה הינה בלתי שימושית לתאור מערכות כימיות – בשל כך כימיה מבוססת על פיזיקה אבל לא מבוטלת על-ידה. וכך גם הביולוגיה – למרות שניתן בתאוריה לתאר את פעילות כל התאים ברמה הכימית, הדבר הוא שימושי רק בביו- כימיה ואילו ברמות גבוהות יותר של מורכבות ביולוגית המבנים הביולוגיים והחוקיות הפנימית של מקצוע זה עוזרים יותר להבנת התהליכים מאשר הרמה המדוייקת יותר של הכימיה.  
+
הרעיון הוא להתקדם מן המדעים הבסיסיים יותר, במובן האידאלי שבסיס הביולוגיה הינם מיליוני תגובות כימיות, ובבסיס הכימיה עומדים חוקים פיזיקליים, ולראות את השפעתם על רעיונות בכלכלה. מובן שברמת הפשטה מסויימת הפיזיקה הינה בלתי שימושית לתיאור מערכות כימיות – בשל כך כימיה מבוססת על פיזיקה אבל לא מבוטלת על-ידה. וכך גם הביולוגיה – למרות שניתן בתאוריה לתאר את פעילות כל התאים ברמה הכימית, הדבר הוא שימושי רק בביו-כימיה ואילו ברמות גבוהות יותר של מורכבות ביולוגית המבנים הביולוגיים והחוקיות הפנימית של מקצוע זה עוזרים יותר להבנת התהליכים מאשר הרמה המדוייקת יותר של הכימיה.  
    
בצורה דומה, הפסיכולוגיה נשענת על הביולוגיה והאקולוגיה, ומהווה בעצמה בסיס להבנת תופעות חברתיות ומבנים חברתיים מורכבים יותר.  
 
בצורה דומה, הפסיכולוגיה נשענת על הביולוגיה והאקולוגיה, ומהווה בעצמה בסיס להבנת תופעות חברתיות ומבנים חברתיים מורכבים יותר.  
שורה 75: שורה 75:     
===השפעות ישירות ועקיפות===
 
===השפעות ישירות ועקיפות===
ביולוגיה כפופה לא רק לאילוצי הכימיה (לדוגמא מבנה ותפקוד הדי.אנ.אי. מבוסס על התכונות הכימיות של המולקולות המרכיבות אותו), אלא גם לאילוצים פיזיים. לדוגמא, אחת הסיבות מדוע לא מוצאים חרקים בגודל אדם היא ששלד החיצוני שיש להם יהיה פשוט כבד מידי בגדלים כאלה. שלד פנימי הוא פתרון הרבה יותר יעיל ליצורים מעל גודל מסויים. בצורה דומה, אילוצים תרמודינמיים  לא מאפשרים ליצורים בעלי דם חם להיות קטנים מידי. איבוד החום נגזר מהיחס בין שטח הפנים לנפח, ויחס זה גדל ככל שיורדים בנפחו של היצור החי.   
+
ביולוגיה כפופה לא רק לאילוצי הכימיה (לדוגמא מבנה ותפקוד הדי.אנ.איי. מבוסס על התכונות הכימיות של המולקולות המרכיבות אותו), אלא גם לאילוצים פיזיים. לדוגמא, אחת הסיבות מדוע לא מוצאים חרקים בגודל אדם היא ששלד החיצוני שיש להם יהיה פשוט כבד מידי בגדלים כאלה. שלד פנימי הוא פתרון הרבה יותר יעיל ליצורים מעל גודל מסויים. בצורה דומה, אילוצים תרמודינמיים  לא מאפשרים ליצורים בעלי דם חם להיות קטנים מידי. איבוד החום נגזר מהיחס בין שטח הפנים לנפח, ויחס זה גדל ככל שיורדים בנפחו של היצור החי.   
    
לפיזיקה יש אם כן השפעות ישירות – מהפיזיקה על הביולוגיה. אבל יש לה גם השפעות עקיפות – אילוצים פיזיקליים מעצבים את הכימיה וזאת בתורה מציבה אילוצים על הביולוגיה. לדבר הזה תהיה משמעות חזקה בהמשך. נראה שלביולוגיה יש השפעה ישירה חזקה על הכלכלה, אבל חלק חשוב מההשפעות של אילוצים ביולוגיים או פיזיקליים על הכלכלה יהיה לא באופן ישיר אלא באופן עקיף – לדוגמא  השפעות של הביולוגיה על הפסיכולוגיה תגרור אילוץ פסיכולוגי שיניב התנהגות כלכלית.  
 
לפיזיקה יש אם כן השפעות ישירות – מהפיזיקה על הביולוגיה. אבל יש לה גם השפעות עקיפות – אילוצים פיזיקליים מעצבים את הכימיה וזאת בתורה מציבה אילוצים על הביולוגיה. לדבר הזה תהיה משמעות חזקה בהמשך. נראה שלביולוגיה יש השפעה ישירה חזקה על הכלכלה, אבל חלק חשוב מההשפעות של אילוצים ביולוגיים או פיזיקליים על הכלכלה יהיה לא באופן ישיר אלא באופן עקיף – לדוגמא  השפעות של הביולוגיה על הפסיכולוגיה תגרור אילוץ פסיכולוגי שיניב התנהגות כלכלית.  
שורה 86: שורה 86:     
כל יצור חי באשר הוא מאופיין על ידי 2 הדברים הבאים.
 
כל יצור חי באשר הוא מאופיין על ידי 2 הדברים הבאים.
# עליו לאסוף מזון \ או צורות אחרות של אנרגיה ו\ או משאבים כדי לא למות. היות ויש טורפים, עליו גם להתגונן מפני אלו כדי לא למות.  
+
# עליו לאסוף מזון או צורות אחרות של אנרגיה ו/או משאבים כדי לא למות. היות ויש טורפים, עליו גם להתגונן מפני אלו כדי לא למות.  
# כל יצור חי ימות בסופו של דבר, ומשום כך עליו להתרבות. ביצורים בעלי רביה מינית (כמו האדם ורוב בעלי החיים המורכבים), יש צורך למצוא בן\בת זוג.  
+
# כל יצור חי ימות בסופו של דבר, ומשום כך עליו להתרבות. ביצורים בעלי רבייה מינית (כמו האדם ורוב בעלי החיים המורכבים), יש צורך למצוא בן\בת זוג.  
   −
אפיון מספר אחד נגרם עקב חוקי הפיזיקה. חוק תרמודינמיקה מספר 2 אומר שללא השקעת אנרגיה אי הסדר (או האנטרופיה) ילך ויגבר. תא חי בתוך תמיסה מייצג סדר, לדוגמא על ידי ריכוז חומרים שונה בתוך התא ביחס לתנאים מחוץ לתא. לכן הנטיה ה"טבעית" של תא תהיה להתפרק ולמות. כדי להימנע מזה עליו לקחת אנרגיה מהסביבה, ולהשתמש באנרגיה הזאת כדי לבנות הגנות מפני הסביבה. כאשר תא מפסיק לעשות זאת, הוא מת ולרוב מתפרק.
+
אפיון מספר אחד נגרם עקב חוקי הפיזיקה. חוק תרמודינמיקה מספר 2 אומר שללא השקעת אנרגיה אי הסדר (או האנטרופיה) ילך ויגבר. תא חי בתוך תמיסה מייצג סדר, לדוגמא על ידי ריכוז חומרים שונה בתוך התא ביחס לתנאים מחוץ לתא. לכן הנטייה ה"טבעית" של תא תהיה להתפרק ולמות. כדי להימנע מזה עליו לקחת אנרגיה מהסביבה, ולהשתמש באנרגיה הזאת כדי לבנות הגנות מפני הסביבה. כאשר תא מפסיק לעשות זאת, הוא מת ולרוב מתפרק.
    
גם אפיון 2 נגרם עקב חוק תרמודינמיקה מספר 2. אי הסדר וההפרעות בתוך התא החי הולכים וגדלים עם הזמן. זאת למרות אינספור מנגנונים שתפקידם היחיד הוא להשתמש באנרגיה כדי לשמור על איזון וסדר בתא, היות ובסופו של דבר גם מנגנונים אלו צריכים מנגנון שיבקר את תפקודם התקין, וכך הלאה, הרי שההפרעה הזמנית בהגדלת האנטרופיה היא זמנית – ועל כל יצור חי למות.  
 
גם אפיון 2 נגרם עקב חוק תרמודינמיקה מספר 2. אי הסדר וההפרעות בתוך התא החי הולכים וגדלים עם הזמן. זאת למרות אינספור מנגנונים שתפקידם היחיד הוא להשתמש באנרגיה כדי לשמור על איזון וסדר בתא, היות ובסופו של דבר גם מנגנונים אלו צריכים מנגנון שיבקר את תפקודם התקין, וכך הלאה, הרי שההפרעה הזמנית בהגדלת האנטרופיה היא זמנית – ועל כל יצור חי למות.  
שורה 95: שורה 95:  
כל זה נכון, כמובן, לא רק לגבי תא בודד, כמו תא שהוא חיידק, אלא גם לגבי יצורים מורכבים (המורכבים מתאים רבים ומרקמות שונות) כמו שפיריות או בני אדם. אצל יצורים אלו נפוצה הרביה המינית.
 
כל זה נכון, כמובן, לא רק לגבי תא בודד, כמו תא שהוא חיידק, אלא גם לגבי יצורים מורכבים (המורכבים מתאים רבים ומרקמות שונות) כמו שפיריות או בני אדם. אצל יצורים אלו נפוצה הרביה המינית.
   −
הרביה המינית היא כביכול יעילה הרבה פחות מהרביה העל מינית. במקום להוליד צאצאים, יש צורך למצוא בן זוג, ולהתרבות איתו. אם לדוגמא היתה רביה על מינית בבני אדם, הגברים היו לכאורה מיותרים, מבחינה ביולוגית לפחות. כך אפשר היה להעמיד את אותו מספר צאצאים, עם חצי מהאוכלוסייה! חסכון ניכר במשאבים.  
+
הרביה המינית היא כביכול יעילה הרבה פחות מהרביה האל מינית. במקום להוליד צאצאים, יש צורך למצוא בן זוג, ולהתרבות איתו. אם לדוגמא הייתה רבייה אל מינית בבני אדם, הגברים היו לכאורה מיותרים, מבחינה ביולוגית לפחות. כך אפשר היה להעמיד את אותו מספר צאצאים, עם חצי מהאוכלוסייה! חסכון ניכר במשאבים.  
   −
אבל מרגע שיצורים אחרים החלו לבצע רביה מינית, היכולת שלהם להשתנות ולהגיב ללחצים סביבתיים משתנים, גבוהה בהרבה מזו של היצורים בעלי הרביה העל- מינית (בהנחה שאין העברת גנים אופקית כמו שיש בחיידקים ובווירוסים).  דבר זה, מהווה ככל הנראה יתרון מספיק כדי להצדיק את "אי היעילות" הכרוכה ברבייה מינית.  
+
אבל מרגע שיצורים אחרים החלו לבצע רבייה מינית, היכולת שלהם להשתנות ולהגיב ללחצים סביבתיים משתנים, גבוהה בהרבה מזו של היצורים בעלי הרביה העל- מינית (בהנחה שאין העברת גנים אופקית כמו שיש בחיידקים ובווירוסים).  דבר זה, מהווה ככל הנראה יתרון מספיק כדי להצדיק את "אי היעילות" הכרוכה ברבייה מינית.  
    
===אילוצי אי תמותה, כוח וכלכלה פוליטית===
 
===אילוצי אי תמותה, כוח וכלכלה פוליטית===
שורה 105: שורה 105:  
מילטון פרידמן, בספרו "קפיטליזם וחירות" מרבה להדגיש את הקשר בין חירות כלכלית לבין חירות פוליטית. אני בעד מתן חופש מקסימלי לפרטים, כולל חופש כלכלי מקסימלי, אבל מכאן ועד 'אי התערבות בשוק' המרחק גדול. ההנחה של פרידמן היא כי בעסקה כלכלית נהנים שני הצדדים, "ובלבד שהעסקה נעשתה מרצונם החופשי של שני הצדדים ולצדדים יש מידע אמין אליה".   
 
מילטון פרידמן, בספרו "קפיטליזם וחירות" מרבה להדגיש את הקשר בין חירות כלכלית לבין חירות פוליטית. אני בעד מתן חופש מקסימלי לפרטים, כולל חופש כלכלי מקסימלי, אבל מכאן ועד 'אי התערבות בשוק' המרחק גדול. ההנחה של פרידמן היא כי בעסקה כלכלית נהנים שני הצדדים, "ובלבד שהעסקה נעשתה מרצונם החופשי של שני הצדדים ולצדדים יש מידע אמין אליה".   
   −
מה שפרידמן וכלכלנים רבים מפספסים הוא שיש סף ערך תחתון של שרותים ואנרגיה (אך לא מוצרים), שמתחתיו הסיכון להתדרדר למחלה\ פציעה או מוות עקב תת תזונה, חשיפה לקור, או חשיפה למחלות או זיהומים.  
+
מה שפרידמן וכלכלנים רבים מפספסים הוא שיש סף ערך תחתון של שירותים ואנרגיה (אך לא מוצרים), שמתחתיו הסיכון להתדרדר למחלה\ פציעה או מוות עקב תת תזונה, חשיפה לקור, או חשיפה למחלות או זיהומים.  
   −
באופן מכוון דיברתי על שרותים ולא מוצרים- שכן אותו שרות (כמו בידוד מפני טמפרטורה קרה או חמה מידי) יכול להעשות על ידי מוצרים רבים – אם על ידי מעיל, בית מבודד היטב, תנור, מזגן וכו'. קשה להגיד מה המוצר המינימלי שאותו צריך, אבל קל להגדיר מהו השרות לו נזקק הצרכן – סביבה שבה הגוף שלו יכול לשמור על טמפרטורת גוף תקינה לאורך זמן. ללא שרות כזה, התוצאה היא התייבשות, מכת חום או מכת קור.  
+
באופן מכוון דיברתי על שירותים ולא מוצרים- שכן אותו שרות (כמו בידוד מפני טמפרטורה קרה או חמה מידי) יכול להיעשות על ידי מוצרים רבים – אם על ידי מעיל, בית מבודד היטב, תנור, מזגן וכו'. קשה להגיד מה המוצר המינימלי שאותו צריך, אבל קל להגדיר מהו השרות לו נזקק הצרכן – סביבה שבה הגוף שלו יכול לשמור על טמפרטורת גוף תקינה לאורך זמן. ללא שרות כזה, התוצאה היא התייבשות, מכת חום או מכת קור.  
    
כמו כן, יש טעם לדבר על תחום שבו הסיכוי לפגיעה מתחיל לגדול, ולא על נקודה מדוייקת. ברור לנו שאדם החי במכונית יהיה בעל סיכוי טוב יותר לחלות בדלקת ראות, מאשר שכנו הגר בבית אבן עם תנור. אבל מגורים במכונית רק מגבירים את ההסתברות לסיבוכים מאין אלו, ולא גורמים להם באופן וודאי.  
 
כמו כן, יש טעם לדבר על תחום שבו הסיכוי לפגיעה מתחיל לגדול, ולא על נקודה מדוייקת. ברור לנו שאדם החי במכונית יהיה בעל סיכוי טוב יותר לחלות בדלקת ראות, מאשר שכנו הגר בבית אבן עם תנור. אבל מגורים במכונית רק מגבירים את ההסתברות לסיבוכים מאין אלו, ולא גורמים להם באופן וודאי.  

תפריט ניווט