שינויים

בישראל היערות תופסים חלק גדול מ[[הסביבה הטבעית|שטחי הטבע]] במדינה. הקרן הקיימת לישראל נטעה המון יערות מאז תחילת המאה ה 20. היערות בישראל הם מסוג [[יערות נשירים|היערות הנשירים]], כלומר יערות בהם רוב העצים הם עצים עם עלים, אשר נושרים בסתיו, ולא עם מחטים. היערות האלה נקראים גם "היערות הממוזגים" כי הם גדלים באקלים ממוזג, כלומר אקלים לא חם ולא קר. היערות הממוזגים מתחלקים להרבה קטגוריות, היערות בישראל שייכים לקטגוריית '''היערות הסוב-טרופיים.'''. גם הקטגוריה הזאת מתחלקת להרבה תת קטגוריות, היערות בישראל שייכים לתת קטגוריה שנקראת: '''חורש ים תיכוני'''.  במאה ה 19 ו ה 20 נטעה הקרן הקיימת בישראל הרבה עצי אורן שהם עצי מחט מה שמתאים יותר ל[[יערות הצפון]]. יש טענה שזה קרה מפני שהגיעו הרבה עולים מארצות אירופה שהתגעגעו ליערות האלה אשר גדלים בחלק הצפוני של אירופה. בתחילת המאה ה 21 החלה הקרן הקיימת לישראל לשתול יותר יערות המתאימים לתוואי המקומי. האזור המתאים באופן טבעי לגדילת יערות בישראל הוא, בגדול, כל האזור ההררי צפונית לחברון. דרומית לקו הזה שטח מתאים יותר לערבה או מדבר וצפונית לקו זה במישור השטחים מתאימים יותר לביצות.

 

 

בישראל היערות תופסים חלק גדול מ[[הסביבה הטבעית|שטחי הטבע]] במדינה. היערות בישראל הם מסוג [[יערות נשירים|היערות הנשירים]], כלומר יערות בהם רוב העצים הם עצים עם עלים, אשר נושרים בסתיו, ולא עם מחטים. היערות האלה נקראים גם "היערות הממוזגים" כי הם גדלים באקלים ממוזג, כלומר אקלים לא חם ולא קר. היערות הממוזגים מתחלקים להרבה קטגוריות, היערות בישראל שייכים לקטגוריית '''היערות הסוב-טרופיים.'''. גם הקטגוריה הזאת מתחלקת להרבה תת-קטגוריות, היערות בישראל שייכים לתת קטגוריה שנקראת: '''חורש ים תיכוני'''.   

 

במאה ה 19 ו ה 20 נטעה הקרן הקיימת בישראל הרבה עצי אורן שהם עצי מחט שמתאימים יותר לאיזורים צפוניים יותר -[[יערות הצפון]]. יש טענה שזה קרה מפני שהגיעו הרבה עולים מארצות אירופה שהתגעגעו ליערות האלה אשר גדלים בחלק הצפוני של אירופה. בתחילת המאה ה 21 החלה הקרן הקיימת לישראל לשתול יותר יערות המתאימים לאקלים המקומי ול[[משק המים בישראל]]. האזור המתאים באופן טבעי לגדילת יערות בישראל הוא, באופן גס, כל האזור ההררי צפונית לחברון. דרומית לקו הזה שטח מתאים יותר לערבה או מדבר וצפונית לקו זה במישור השטחים מתאימים יותר לביצות.  

 

 

[[תמונה:Haifa P9260005.JPG|left|thumb|400px|יער בישראל, בחיפה, מסוג היערות הממוזגים. בחיפה היערות נכנסים לעתים קרובות לתוך העיר]]

[[תמונה:Haifa P9260005.JPG|left|thumb|400px|יער בישראל, בחיפה, מסוג היערות הממוזגים. בחיפה היערות נכנסים לעתים קרובות לתוך העיר]]

כשישה אחוזים משטח ישראל מכוסה ביערות. חלק גדול מהיערות בישראל ניטעו על ידי קרן קיימת לישראל, שנטעה מאז קום המדינה למעלה מ – 200 מיליון עצים על פני למעלה מ - 900 אלף דונם.

השופט דב לוין כתב:{{הערה|1=בג"ץ 704/85 עטון נ' משרד האוצר}} "אפשר אפילו לומר, שלא היה הדבר סביר אם לצד שטח בנוי כה נרחב לא היה הגוף המיישב מייעד גם שטח 'ירוק' דהיינו: גנים או פארק או חורשות או יער, העומדים לשמושו של הציבור". השופט אליעזר ריבלין ציין בהחלטתו שהצורך הציבורי בנטיעת יער גובר על זכות הקניין על פי [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/07/790/075/w04/07075790.w04.htm בג"ץ  7579/07], סעיפים 15-16}}. בהתייחס להפקעה שנעשתה עבור התיישבות ופיתוח כתב השופט יצחק דנציגר: "ייעוד של [[ייעור]] עולה בקנה אחד עם צרכים של התיישבות ופיתוח, וזאת כאשר לוקחים בחשבון כי קיומם של שטחים ירוקים תורם לרווחת הכלל ומהוה חלק מפיתוח האזור בכללותו". השופט אליקים רובינשטיין אף הוסיף והרחיב על כך ש"נושא הייעור במקום ששמם או היה עזוב לפני כן, תפס מקום מרכזי באתוס שבכנפיו קמה מדינת ישראל"{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/07/670/040/w08/07040670.w08.htm ע"א  4067/07]}}.

מטרות הנטיעה השתנו ומשתנות בהתאם לתקופה. בעבר, נטיעת היערות באה לענות על צרכים מיידיים כמו הגנה על שטחי קרקע נרחבים ושימור הקרקע. כיום, ליערות תפקידים מגוונים נוספים כמו שיפור איכות הסביבה ("ריאות ירוקות"), סיפוק צורכי נופש ובילוי, הספקת עצה והשבחת מרעה.

עם זאת היחס ליער הוא פחות כאל [[מערכת אקולוגית]] שיש לה זכות קיום בזכות עצמה, או כזו המספקת [[שירותי המערכת האקולוגית]] לאדם ומספקת לתרבות האנושית תכונות של [[קיימות]] ו[[חוסן]] ומקום מחייה ל[[זכויות בעלי חיים|מינים אחרים]]  אלא מתוך תפיסה של היער כמקום נופש ויער כ[[מיתוס]] חיובי שצריך לטפח - כלומר חלק מתוך תפיסה אנטרופוצנטית שגם אינה רואה ביער ובבני האדם חלק ממכלול שלם.  

חשיבות היער בפיתוח הארץ במקביל לבנייה הוכרה על ידי בית המשפט העליון כמצדיקה, ואף מחייבת, שימוש בחלק מקרקע, שהופקעה לצורך בנייה ציבורית, לצורך שטח ירוק ובין השאר יער. השופט דב לוין כתב: "אפשר אפילו לומר, שלא היה הדבר סביר אם לצד שטח בנוי כה נרחב לא היה הגוף המיישב מייעד גם שטח 'ירוק' דהיינו: גנים או פארק או חורשות או יער, העומדים לשמושו של הציבור". השופט אליעזר ריבלין ציין בהחלטתו שהצורך הציבורי בנטיעת יער גובר על זכות הקניין על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בהתייחס להפקעה שנעשתה עבור התיישבות ופיתוח כתב השופט יצחק דנציגר: "ייעוד של ייעור עולה בקנה אחד עם צרכים של התיישבות ופיתוח, וזאת כאשר לוקחים בחשבון כי קיומם של שטחים ירוקים תורם לרווחת הכלל ומהוה חלק מפיתוח האזור בכללותו". השופט אליקים רובינשטיין אף הוסיף והרחיב על כך ש"נושא הייעור במקום ששמם או היה עזוב לפני כן, תפס מקום מרכזי באתוס שבכנפיו קמה מדינת ישראל".

[[תמונה:Aloni Beit Keshet Nature reserve south west (5).JPG|left|thumb|400px|במקום זה, במורדות המזרחיים של הרי נצרת, ממערב מצפון ומדרום לקיבוץ בית קשת, מנסים להקים שמורת טבע של עצי אלון התבור המשתרעת על פני שטח של 5,054 דונם, כדי להגן על הטבע בכלל, ועל היערות בפרט.]]

היערות בישראל מגדרים ומוגנים על ידי תמ"א 22, תוכנית מתאר ארצית ליער ויעור, שהתקבלה בשנת 1995{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A8 יער]}}.

[[שריפות יער בישראל]], הן בעיה גדלה והולכת. שריפות יער יכולות לגרום לנזקים גדולים - למערכות האקולוגיות, [[חקלאות בישראל|לחקלאות]], לתיירות ונופש, ועוד. כמו כן, שריפות אלה יכולות להגיע לישובים ובתים ולגרום נזק גדול ברכוש ואף בחיי אדם. בישראל יש בממוצע כ-1000 שריפות יער בשנה או כ-3 שריפות יער בממוצע ביום. רוב השריפות הן שריפות קטנות שנכבות מהר. אבל חלק מהשריפות הן גדולות מאד. השטח השנתי הממוצע של כלל שריפות יער בשנה הוא 37 אלף דונם.  לצורך השוואה, זהו שטח גדול משטח השיפוט של העיר נתניה). שטחי היער בישראל משתרעים על פני כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של מדינת-ישראל.{{הערה|שם=matam|נצ"מ ד"ר בשורה רגב, שי עמרם, אביגיל עמית, [http://mops.gov.il/safetyandemergency/nationalfireservices/fireforecastsystem/pages/canbepredictable.aspx מערכת חיזוי שריפות - מת"ש], כתב העת 'בטחון פנים' של המשרד לביטחון הפנים, גיליון מס' 1 - יוני 2012}} כך שבממוצע בכל שנה נשרפים כ-2% משטחי היערות.  

 

הסיבות העיקריות לפרוץ שריפות יער הן- הצתות בזדון, פעילות כלכלית (שריפת אשפה ופסולת) ופעילות צבאית, המתגברות במהלך סוף השבוע, וכן חוסר זהירותם של מטיילים, הפוקדים את היערות ואת הגנים בסופי השבוע.{{הערה|שם=matam}}

 

הבעיה הגדלה של שריפות יער בישראל קשורה לא רק להתגברות תופעה של הצתות אלא גם לתופעה כלל עולמית - [[התחממות עולמית ושריפות יער|החמרה של שריפות יער עקב התחממות עולמית]]. דבר זה נוגע להיבטים כמו מה הסיכוי ששריפה קטנה תהפוך לשריפת יער ענקית שמתפשטת ללא שליטה. היבטים של עוצמת השריפה כוללים את חום הלהבות בשריפה, מספר מוקדי השריפה, היכולת של האש לדלג מעל מחסומים, קצב התקדמות השריפה, משך השריפה, והשטח הכולל שנשרף בסופו של דבר. בדומה למדינות רבות אחרות יש בשנים האחרונות החמרה בכמות ובהיקף של שריפות יער.

 

גורמים המשפיעים על גודל השריפה כוללים את ניהול היערות בישראל (כולל משטר הנטיעות של עצים, היבטים של רעייה), יכולת גילוי מוקדם, [[התחממות עולמית]]. לבסוף ישנן שאלות לגבי היכולות של צוותי איתור וכיבוי של שריפות, הכוללות מאמצים של מכבי האש בישראל ושל כוחות אחרים להשתלט על שריפות גדולות.

 

* [[יער]]

* [[חקלאות בישראל]]

 

מידע מפורט על יערות בישראל ניתן  למצוא באתר [http://www.greenwin.kkl.org.il/features/forest/forests_in_israel/ יערות בישראל] באתר הקרן הקיימת לישראל.

* {{קתדרה|[[גדעון ביגר]] ו[[נילי ליפשיץ]]|הניסיונות לאיקלום עצים אקזוטיים בארץ ישראל בתקופת השלטון הבריטי|85.3|85, אוקטובר 1997, עמ' 164-123}}

* {{וואלה!||יום היער הבינלאומי: מה מצב היערות בישראל?|2945245|21 במרץ 2016}}

* [http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeurm/ מידע על ייעור], אתר [[קק"ל]]

 

 

{{הערות שוליים}}

מידע מפורט על יערות בישראל אתם יכולים למצוא באתר [http://www.greenwin.kkl.org.il/features/forest/forests_in_israel/ יערות בישראל] באתר הקרן הקיימת לישראל.

[[קטגוריה:ישראל]]

[[קטגוריה:יערות]]