שינויים

'''יערות בישראל''' משתרעים על פני שטח של כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של [[מדינת ישראל]].{{הערה|שם=matam}}

'''היערות בישראל''' משתרעים על פני שטח של כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של [[מדינת ישראל]].{{הערה|שם=matam}}

[[יערות]] הן אחת [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] החשובות בכל העולם, וכך המצב גם בישראל. חלק גדול מהיערות בישראל ניטעו על ידי [[קרן קיימת לישראל]], שנטעה עצים החל מהמאה -19 וביתר שאת מאז קום המדינה למעלה מ – 200 מיליון עצים על פני למעלה מ - 900 אלף דונם.  

[[יערות]] הן אחת [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] החשובות בכל העולם, וכך המצב גם בישראל. חלק גדול מהיערות בישראל ניטעו על ידי [[קרן קיימת לישראל]], שנטעה עצים החל מהמאה -19 וביתר שאת מאז קום המדינה למעלה מ-200 מיליון עצים על פני למעלה מ-900 אלף דונם.  

==סוגי היערות בישראל==

==סוגי היערות בישראל==

בישראל היערות תופסים חלק גדול מ[[הסביבה הטבעית|שטחי הטבע]] במדינה. היערות בישראל הם מסוג [[יערות נשירים|היערות הנשירים]], כלומר יערות בהם רוב העצים הם עצים עם עלים, אשר נושרים בסתיו, ולא עם מחטים. היערות האלה נקראים גם "היערות הממוזגים" כי הם גדלים באקלים ממוזג, כלומר אקלים לא חם ולא קר. היערות הממוזגים מתחלקים להרבה קטגוריות, היערות בישראל שייכים לקטגוריית '''היערות הסוב-טרופיים.'''. גם הקטגוריה הזאת מתחלקת להרבה תת-קטגוריות, היערות בישראל שייכים לתת קטגוריה שנקראת: '''חורש ים תיכוני'''.   

בישראל היערות תופסים חלק גדול מ[[הסביבה הטבעית|שטחי הטבע]] במדינה. היערות בישראל הם מסוג [[יערות נשירים|היערות הנשירים]], כלומר יערות בהם רוב העצים הם עצים עם עלים, אשר נושרים בסתיו, ולא עם מחטים. היערות האלה נקראים גם "היערות הממוזגים" כי הם גדלים באקלים ממוזג, כלומר אקלים לא חם ולא קר. היערות הממוזגים מתחלקים להרבה קטגוריות, היערות בישראל שייכים לקטגוריית '''היערות הסוב-טרופיים.'''. גם הקטגוריה הזאת מתחלקת להרבה תת-קטגוריות, היערות בישראל שייכים לתת קטגוריה שנקראת: '''חורש ים תיכוני'''.   

במאה ה 19 ו ה 20 נטעה הקרן הקיימת בישראל הרבה עצי אורן שהם עצי מחט שמתאימים יותר לאיזורים צפוניים יותר -[[יערות הצפון]]. יש טענה שזה קרה מפני שהגיעו הרבה עולים מארצות אירופה שהתגעגעו ליערות האלה אשר גדלים בחלק הצפוני של אירופה. בתחילת המאה ה 21 החלה הקרן הקיימת לישראל לשתול יותר יערות המתאימים לאקלים המקומי ול[[משק המים בישראל]]. האזור המתאים באופן טבעי לגדילת יערות בישראל הוא, באופן גס, כל האזור ההררי צפונית לחברון. דרומית לקו הזה שטח מתאים יותר לערבה או מדבר וצפונית לקו זה במישור השטחים מתאימים יותר לביצות.  

במאה ה-19 וה-20 נטעה הקרן הקיימת בישראל הרבה עצי אורן שהם עצי מחט שמתאימים יותר לאיזורים צפוניים יותר -[[יערות הצפון]]. יש טענה שזה קרה מפני שהגיעו הרבה עולים מארצות אירופה שהתגעגעו ליערות האלה אשר גדלים בחלק הצפוני של אירופה. בתחילת המאה ה 21 החלה הקרן הקיימת לישראל לשתול יותר יערות המתאימים לאקלים המקומי ול[[משק המים בישראל]]. האזור המתאים באופן טבעי לגדילת יערות בישראל הוא, באופן גס, כל האזור ההררי צפונית לחברון. דרומית לקו הזה שטח מתאים יותר לערבה או מדבר וצפונית לקו זה במישור השטחים מתאימים יותר לביצות.  

היערות בישראל השתנו על פני שנים ארוכות - יש תעוד של היערות עוד מזמן התנ"ך אבל ככל הנראה האקלים וסוגי העצים השתנו בחלקם.

היערות בישראל השתנו על פני שנים ארוכות - יש תיעוד של היערות עוד מזמן התנ"ך אך ככל הנראה האקלים וסוגי העצים השתנו בחלקם.

==היחס ליערות לאורך השנים==

==היחס ליערות לאורך השנים==

[[תמונה:Haifa P9260005.JPG|left|thumb|400px|יער בישראל, בחיפה, מסוג היערות הממוזגים. בחיפה היערות נכנסים לעתים קרובות לתוך העיר]]

[[תמונה:Haifa P9260005.JPG|left|thumb|400px|יער בישראל, בחיפה, מסוג היערות הממוזגים. בחיפה היערות נכנסים לעתים קרובות לתוך העיר]]

בזמן הטורקים בוצעה כריתה גדולה של יערות בישראל לצרכי הסקה ושימוש בעץ. בזמן העליות הראשונות של יהודים לארץ בוצעו נטיעות רבות של עצים, בין היתר כדי לייבש ביצות ומתוך מטרה להלחם ביתושים נושאי מלאריה.  

בזמן הטורקים בוצעה כריתה גדולה של יערות בישראל לצורכי הסקה ושימוש בעץ. בזמן העליות הראשונות של יהודים לארץ בוצעו נטיעות רבות של עצים, בין היתר כדי לייבש ביצות ומתוך מטרה להלחם ביתושים נושאי מלאריה.  

מטרות הנטיעה והיערות השתנו ומשתנות בהתאם לתקופה. חלק מנטיעת היערות נובע מתפיסה אירופאית של הציונות שהגיע לארץ מאירופה והתרגלה לנופים שהיו שם. בחלק מהיערות בעבר, נטיעת היערות באה לענות על צרכים מיידיים כמו הגנה על שטחי קרקע נרחבים ושימור הקרקע. כיום, ליערות תפקידים מגוונים נוספים כמו שיפורהסביבה ("ריאות ירוקות"), סיפוק צורכי נופש ובילוי, הספקת עצה והשבחת מרעה. יש טענות על ידי ערבים וארגוני זכויות אדם כי חלק מהיערות, בעיקר באיזור הגליל משמשים לשם הגבלת הבנייה של ערים וכפרים ערביים.  

מטרות הנטיעה והיערות השתנו ומשתנות בהתאם לתקופה. חלק מנטיעת היערות נובע מתפיסה אירופאית של הציונות שהגיע לארץ מאירופה והתרגלה לנופים שהיו שם. בחלק מהיערות בעבר, נטיעת היערות באה לענות על צרכים מיידיים כמו הגנה על שטחי קרקע נרחבים ושימור הקרקע. כיום, ליערות תפקידים מגוונים נוספים כמו שיפור הסביבה ("ריאות ירוקות"), סיפוק צורכי נופש ובילוי, הספקת עצה והשבחת מרעה. יש טענות על ידי ערבים וארגוני זכויות אדם כי חלק מהיערות, בעיקר באיזור הגליל משמשים לשם הגבלת הבנייה של ערים וכפרים ערביים.  

גם היום היחס ליערות הוא דו-ערכי - מצד אחד אנשים רבים רוצים לטייל ביערות, ומצד שני [[גידול אוכלוסיית ישראל]] ותהליכי [[פרבור בישראל]] והגדלת הבנייה בכלל פרושם איומים ופגיעות שונות ביערות. אהבת היערות בעיקר מסתמכת על יסודות רומנטיים או אידולוגיים (יעור הארץ כמטרה בפני עצמה) ופחות מתוך התחשבות ביערות - בעצים בצמחים , בבעלי החיים ובפטריות וכן פחות מתוך התחשבות בכלל [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] בישראל - לדוגמה מפני איומים של שריפות, [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] ועוד.   

גם היום היחס ליערות הוא דו-ערכי - מצד אחד אנשים רבים רוצים לטייל ביערות, ומצד שני [[גידול אוכלוסיית ישראל]] ותהליכי [[פרבור בישראל]] והגדלת הבנייה בכלל פירושם איומים ופגיעות שונות ביערות. אהבת היערות בעיקר מסתמכת על יסודות רומנטיים או אידאולוגיים (יעור הארץ כמטרה בפני עצמה) ופחות מתוך התחשבות ביערות - בעצים בצמחים, בבעלי החיים ובפטריות וכן פחות מתוך התחשבות בכלל [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] בישראל - לדוגמה מפני איומים של שריפות, [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] ועוד.   

==היערות בראייה משפטית ותכנונית==

==היערות בראייה משפטית ותכנונית==

==שריפות יער בישראל==

==שריפות יער בישראל==

{{הפניה לערך מורחב|שריפות יער בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|שריפות יער בישראל}}

[[שריפות יער בישראל]], הן בעיה גדלה והולכת. שריפות יער יכולות לגרום לנזקים גדולים - למערכות האקולוגיות, [[חקלאות בישראל|לחקלאות]], לתיירות ונופש, ועוד. כמו כן, שריפות אלה יכולות להגיע לישובים ובתים ולגרום נזק גדול ברכוש ואף בחיי אדם. בישראל יש בממוצע כ-1000 שריפות יער בשנה או כ-3 שריפות יער בממוצע ביום. רוב השריפות הן שריפות קטנות שנכבות מהר. אבל חלק מהשריפות הן גדולות מאד. השטח השנתי הממוצע של כלל שריפות יער בשנה הוא 37 אלף דונם.  לצורך השוואה, זהו שטח גדול משטח השיפוט של העיר נתניה). שטחי היער בישראל משתרעים על פני כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של מדינת-ישראל.{{הערה|שם=matam|נצ"מ ד"ר בשורה רגב, שי עמרם, אביגיל עמית, [http://mops.gov.il/safetyandemergency/nationalfireservices/fireforecastsystem/pages/canbepredictable.aspx מערכת חיזוי שריפות - מת"ש], כתב העת 'בטחון פנים' של המשרד לביטחון הפנים,  גיליון מס' 1 - יוני 2012}} כך שבממוצע בכל שנה נשרפים כ-2% משטחי היערות.  

[[שריפות יער בישראל]], הן בעיה גדלה והולכת. שריפות יער יכולות לגרום לנזקים גדולים - למערכות האקולוגיות, [[חקלאות בישראל|לחקלאות]], לתיירות ונופש, ועוד. כמו כן, שריפות אלה יכולות להגיע לישובים ובתים ולגרום נזק גדול ברכוש ואף בחיי אדם. בישראל יש בממוצע כ-1,000 שריפות יער בשנה או כ-3 שריפות יער בממוצע ביום. רוב השריפות הן שריפות קטנות שנכבות מהר. אבל חלק מהשריפות הן גדולות מאד. השטח השנתי הממוצע של כלל שריפות יער בשנה הוא 37 אלף דונם.  לצורך השוואה, זהו שטח גדול משטח השיפוט של העיר נתניה). שטחי היער בישראל משתרעים על פני כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של מדינת-ישראל.{{הערה|שם=matam|נצ"מ ד"ר בשורה רגב, שי עמרם, אביגיל עמית, [http://mops.gov.il/safetyandemergency/nationalfireservices/fireforecastsystem/pages/canbepredictable.aspx מערכת חיזוי שריפות - מת"ש], כתב העת 'בטחון פנים' של המשרד לביטחון הפנים,  גיליון מס' 1 - יוני 2012}} כך שבממוצע בכל שנה נשרפים כ-2% משטחי היערות.  

הסיבות העיקריות לפרוץ שריפות יער הן- הצתות בזדון, פעילות כלכלית (שריפת אשפה ופסולת) ופעילות צבאית, המתגברות במהלך סוף השבוע, וכן חוסר זהירותם של מטיילים, הפוקדים את היערות ואת הגנים בסופי השבוע.{{הערה|שם=matam}}

הסיבות העיקריות לפרוץ שריפות יער הן- הצתות בזדון, פעילות כלכלית (שריפת אשפה ופסולת) ופעילות צבאית, המתגברות במהלך סוף השבוע, וכן חוסר זהירותם של מטיילים, הפוקדים את היערות ואת הגנים בסופי השבוע.{{הערה|שם=matam}}

* [http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeurm/ מידע על ייעור], אתר [[קק"ל]]

* [http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeurm/ מידע על ייעור], אתר [[קק"ל]]

* {{כלכליסט|קרן צוריאל הררי|העצים מחבקים את עצמם|3702420|24 בנובמבר 2016}}

* {{כלכליסט|קרן צוריאל הררי|העצים מחבקים את עצמם|3702420|24 בנובמבר 2016}}

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==