שורה 72: |
שורה 72: |
| בישראל יש מידע מועט בלבד על מדדי פיצול נסיעות. המידע הקיים מתבסס על מפקד האוכלוסין של הלמ"ס, שנערך מדי כמה שנים- הסקר האחרון בוצע בשנת 2008. כמו כן מידע זה מתבסס על שאלות למשתמשים ולא כולל מדידות מעודכנות יותר המבוססים על בדיקות מיקום. סקרי נסיעות מתקדמים יותר בוצעו על ידי משרד התחבורה ביחס לירושלים ולכלל ישראל אבל לא פורסמו לציבור. עיריית תל אביב מבצעת סקר פיצול נסיעות כחלק מסקר תחבורת האופניים בעיר מדי שנתיים. | | בישראל יש מידע מועט בלבד על מדדי פיצול נסיעות. המידע הקיים מתבסס על מפקד האוכלוסין של הלמ"ס, שנערך מדי כמה שנים- הסקר האחרון בוצע בשנת 2008. כמו כן מידע זה מתבסס על שאלות למשתמשים ולא כולל מדידות מעודכנות יותר המבוססים על בדיקות מיקום. סקרי נסיעות מתקדמים יותר בוצעו על ידי משרד התחבורה ביחס לירושלים ולכלל ישראל אבל לא פורסמו לציבור. עיריית תל אביב מבצעת סקר פיצול נסיעות כחלק מסקר תחבורת האופניים בעיר מדי שנתיים. |
| | | |
− | באופן כללי כמות השימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ו[[הולכי רגל בישראל|הליכה ברגל]] הוא גבוה יותר בערים גדולות (כמו תל אביב, ירושלים, חיפה) לעומת [[פרבור בישראל|פרברים]], ישובים כפריים וערים קטנות יותר. השימוש ברכבים גבוה יותר בישובים עשירים יותר. צפיפות מגורים נמוכה בדרך כלל הולכת יד ביד עם שימוש גבוה יותר במכוניות (קל יותר למצוא חניה). שימוש גבוה יותר במכוניות לשם פיצול נסיעות קשור בממוצע להחזקת כמות גבוהה יותר של רכבים במשק בית. מגמות אלה דומות למגמות שקיימות בערים ובמדינות אחרות בעולם. עם הזמן יש ירידה בכמות השימוש בתחבורה ציבורית לשם יוממות ועליה בשימוש במכוניות. [[תחבורת אופניים בתל אביב|בתל אביב יש מגמת של הגברת השימוש באופניים]] לשם יוממות ובכלל - מגמה זו דומה למדינות עניות רבות (כמו סין) ועומדת בניגוד לרוב המדינות המפותחות בעולם. | + | |
| + | באופן כללי כמות השימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ו[[הולכי רגל בישראל|הליכה ברגל]] הוא גבוה יותר בערים גדולות (כמו תל אביב, ירושלים, חיפה) לעומת [[פרבור בישראל|פרברים]], ישובים כפריים וערים קטנות יותר. השימוש ברכבים גבוה יותר בישובים עשירים יותר. צפיפות מגורים נמוכה בדרך כלל הולכת יד ביד עם שימוש גבוה יותר במכוניות (קל יותר למצוא חניה). שימוש גבוה יותר במכוניות לשם פיצול נסיעות קשור בממוצע להחזקת כמות גבוהה יותר של רכבים במשק בית. מגמות אלה דומות למגמות שקיימות בערים ובמדינות אחרות בעולם. עם הזמן יש ירידה בכמות השימוש בתחבורה ציבורית לשם יוממות ועליה בשימוש במכוניות. [[תחבורת אופניים בתל אביב|בתל אביב יש מגמת של הגברת השימוש באופניים]] לשם יוממות ובכלל - מגמה זו דומה למדינות עניות רבות (כמו סין) ועומדת בניגוד לרוב המדינות המפותחות בעולם. |
| + | |
| + | ===מרחקי נסיעות לעבודה=== |
| + | להלן מידע על מרחקי הנסיעות לעבודה בהתבסס על מפקד האוכלוסין של 2008. {{הערה|שם=matat|[https://docs.wixstatic.com/ugd/eff2a0_01faeb8e2b3b4589bd7ebb7fb8183583.pdf מרחקי היוממות ופיצול הנסיעות לעבודה בין אמצעי התחבורה ], השוואת ממצאי מפקד האוכלוסין והדיור לשנים 1995-2008, מתת - מרכז תכנון ותחבורה בע"מ. }} |
| + | |
| + | {| class="wikitable sortable" |
| + | ! מרחק נסיעה !! סה"כ מועסקים (אלפים) !! התפלגות ב% מהידוע !! אחוז מצטבר |
| + | |- |
| + | | 0-5 || 972 || 36.9 || 36.9 |
| + | |- |
| + | | 5-10 || 428 || 16.3 || 53.2 |
| + | |- |
| + | | 10-15 || 269 || 10.2 || 63.4 |
| + | |- |
| + | | 15-20 || 226 || 8.6 || 72 |
| + | |- |
| + | | 20-30 || 273 || 10.4 || 82.4 |
| + | |- |
| + | | 30-40 || 162 || 6.2 || 88.6 |
| + | |- |
| + | | 40-50 || 88 || 3.4 || 92 |
| + | |- |
| + | | 50-60 || 59 || 2.2 || 94.2 |
| + | |- |
| + | | 60-70 || 45 || 1.7 || 95.9 |
| + | |- |
| + | | 70-80 || 24 || 0.9 || 96.8 |
| + | |- |
| + | | 80-90 || 22 || 0.8 || 97.6 |
| + | |- |
| + | | 90-100 || 11 || 0.4 || 98 |
| + | |- |
| + | | 100+ || 49 || 1.9 || 100 |
| + | |- |
| + | | לא ידוע || 234 || || |
| + | |- |
| + | | סה"כ || 2886 || 100 || |
| + | |} |
| + | |
| + | מידע זה יכול לתת מידע על אמצעים מועדפים להגעה לעבודה - לדוגמה הליכה ברגל תהיה בדרך כלל למרחק של עד קילומטר מהבית ורכיבה באופניים בדרך כלל עד 5 ק"מ. |
| + | |
| + | נכון לשנת 2008, כמחצית מהמועסקים עובדים ביישוב המגורים שלהם. במשך השנים חלה ירידה קלה בשיעורם מ %50.4 ב 1995 ל %48 ב-2008.{{הערה|שם=matat}} השיעור של המועסקים במקום היישוב מושפע ממגמות ששמהוות היבטים ב[[תכנון מוטה רכב פרטי]] כמו [[פרבור בישראל|פרבור]], הגדלת השימוש במכוניות פרטיות, [[הפרדת שימושי קרקע]] ועוד. וכן מדגים היבטים של [[בטחון תעסוקתי]] - ככל שבטחון זה יורד כך גדל המרחק בין מקום הישוב למקום העבודה. |
| + | |
| + | השיא של כמות העבודים שעובדים בעיר שלהם שייך לירושלים (%89 ב 92% ,2008 ב 1995), ולאחריה חיפה (עלייה |
| + | במהלך התקופה מ %69 ל %74), באר שבע (ירידה מ %78 ל%72), ת"א (ירידה מ %72 ל %66). מאידך רק %15.8 ממועסקי גבעתיים ב 2008 עבדו בעירם, רק %20.2 ממבשרת ציון ורק %22.5 ממועסקי בת ים. הבעיה במדד של "עובדים בישוב המגורים" הוא שישובים שונים הם בעלי אופי ושטח שונים מאד. ירושלים היא עיר שמהווה את רוב המטרופולין שלה. השוואה דומה צריכה להעשות עם חלק גדול מגוש דן (בניגוד לתל אביב). המדד מושפע מהגדרת שטחי מסחר עבור ערים - לדוגמה בבת ים ובגבעתיים עובדים רבים עובדים בתל אביב (ובגבעתיים הם עובדים ברמת גן) - אבל המרחק בין גבעתיים למרכז תל אביב הוא 5 ק"מ - קרוב יותר מהמרחק בין רמת אביב למרכז תל אביב, ומרחק של 1 ק"מ בלבד לאיזור התעשיה המרכזי של רמת גן. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |