שינויים

'''אַרְסֶן''' (Arsenic), הידוע גם בשם '''זַרְניך''', הוא [[יסוד כימי|יסוד]] [[רעל|רעיל]] ביותר ממשפחת ה[[מתכות למחצה]] ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] As ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 33. ארסן מצוי במינרלים רבים, בדרך כלל ביחד עם [[גופרית]] ועם מתכות וכן הוא מצוי כקריסטלים של היסוד בצורתו הטהורה. הוא לראשונה תועד על ידי Albertus Magnus בשנת 1250. בצורתו הטהורה, ארסן הוא חומר אפרפר דמוי מתכת.<ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר, [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012], [[אדם טבע ודין]], 2012</ref>  

'''אַרְסֶן''' (באנגלית: '''Arsenic'''), הידוע גם בשם '''זַרְניך''', הוא [[יסוד כימי|יסוד]] [[רעל|רעיל]] ביותר ממשפחת ה[[מתכות למחצה]] ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] As ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 33. ארסן מצוי במינרלים רבים, בדרך כלל ביחד עם [[גופרית]] ועם מתכות וכן הוא מצוי כקריסטלים של היסוד בצורתו הטהורה. הוא לראשונה תועד על ידי Albertus Magnus בשנת 1250. בצורתו הטהורה, ארסן הוא חומר אפרפר דמוי מתכת.<ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר, [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012], [[אדם טבע ודין]], 2012</ref>  

ארסן הוא חומר רעיל מאד ומסרטן וודאי בבני אדם ועלול גם לגרום ל[[טרטוגן|פגיעה בעוברים]]. חשיפה לארסן עלולה להתרחש דרך [[עישון]], חשיפה אליו כ[[זיהום אוויר]], כ[[זיהום מים]] או דרך [[זיהום במזון]]. בישראל התרחשו במהלך השנים מספר פרשיות הקשורות לארסן במזון במינונים נמוכים שעלול לפגוע בבריאות הציבור.  

ארסן הוא חומר רעיל מאד ומסרטן וודאי בבני אדם ועלול גם לגרום ל[[טרטוגן|פגיעה בעוברים]]. חשיפה לארסן עלולה להתרחש דרך [[עישון]], חשיפה אליו כ[[זיהום אוויר]], כ[[זיהום מים]] או דרך [[זיהום במזון]]. בישראל התרחשו במהלך השנים מספר פרשיות הקשורות לארסן במזון במינונים נמוכים שעלול לפגוע בבריאות הציבור.  

ארסן מופיע בשתי צורות - ארסן אורגני - מופיע כאשר ארסן מתרכב עם פחמן או מימן, וארסן אנ-אורגני כאשר ארסן מתרכב עם יסודות כמו חמצן, כלור או גופרית. ארסן אורגני הוא פחות רעיל לעומת ארסן אנ-אורגני, רוב החשיפה של בני אדם לארסן דרך מזון ומים הוא של ארסן אורגני. [https://www.verywell.com/how-arsenic-in-cigarette-smoke-can-hurt-you-2824727]

ארסן מופיע בשתי צורות - ארסן אורגני - מופיע כאשר ארסן מתרכב עם פחמן או מימן, וארסן אנ-אורגני כאשר ארסן מתרכב עם יסודות כמו חמצן, כלור או גופרית. ארסן אורגני הוא פחות רעיל לעומת ארסן אנ-אורגני, רוב החשיפה של בני אדם לארסן דרך מזון ומים הוא של ארסן אורגני. [https://www.verywell.com/how-arsenic-in-cigarette-smoke-can-hurt-you-2824727]

השימוש העיקרי בארסן הוא לשם חיזוק סגסוגות של [[נחושת]] ובמיוחד כאלו המערבות גם [[עופרת]] (לדוגמה במצברי רכב). ארסן משמש גם במעגלים של מוליכים למחצה שיש בציוד אלקטרוני, ובציוד אלקטרו-אופטי התרכובת גליום-איירונסייד היא אחת התרכובות הנפוצות ביותר. ארסן ותרכובות שלו, במיוחד trioxide, משמשים לשם הכנת [[חומרי הדברה]], טיפול כחומר שימור עץ [[במוצרי עץ]]. ארסן משמש גם כ[[חומר הדברה]] בחקלאות, בחומרים קוטלי חרקים, [[קוטלי עשבים]], ו[[קוטלי פטריות]]. שימושים נוספים שלו הם בתעשיות, קרמיקה, מתכת ורפואה. <ref name="adamteva"/>

השימוש העיקרי בארסן הוא לשם חיזוק סגסוגות של [[נחושת]] ובמיוחד כאלו המערבות גם [[עופרת]] (לדוגמה במצברי רכב). ארסן משמש גם במעגלים של מוליכים למחצה שיש בציוד אלקטרוני, ובציוד אלקטרו-אופטי התרכובת גליום-איירונסייד היא אחת התרכובות הנפוצות ביותר. ארסן ותרכובות שלו, במיוחד Trioxide, משמשים לשם הכנת [[חומרי הדברה]], טיפול כחומר שימור עץ [[במוצרי עץ]]. ארסן משמש גם כ[[חומר הדברה]] בחקלאות, בחומרים קוטלי חרקים, [[קוטלי עשבים]], ו[[קוטלי פטריות]]. שימושים נוספים שלו הם בתעשיות, קרמיקה, מתכת ורפואה. <ref name="adamteva"/>

ברחבי העולם, מקורות הפליטה האנושיים העיקריים לארסן הם [[תעשייה כימית]], תעשיית התכת מתכות, שריפת פסולת, שימוש ב[[חומרי הדברה]], בוצות ושריפת [[פחם]] בתחנות כוח.<ref name="svivamilon"/> כמו כן משתמשים בחלק מהמקומות בעולם בארסן כזרז גדילה של עופות. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3292503,00.html]

ברחבי העולם, מקורות הפליטה האנושיים העיקריים לארסן הם [[תעשייה כימית]], תעשיית התכת מתכות, שריפת פסולת, שימוש ב[[חומרי הדברה]], בוצות ושריפת [[פחם]] בתחנות כוח.<ref name="svivamilon"/> כמו כן משתמשים בחלק מהמקומות בעולם בארסן כזרז גדילה של עופות. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3292503,00.html]

הארסן שנפלט מגיע לאוויר, למים ולקרקע. שם הוא עשוי להיות מעורב בתהליכים כימיים שונים. עיקר הארסן באוויר הוא כחומר ספוח על גבי [[חומר חלקיקי]], בעיקר חלקיקים בעלי קוטר הקטן מ-2.5 מיקרון. הארסן המגיע במי השתייה יכול להיבלע ישירות על ידי בני אדם. ארסן המצוי בקרקע ובמקווי מים עלול [[הצטברות ביולוגית|להצטבר בשרשרת המזון]], בעיקר שרשרת המזון הימית, ואז החשיפה לארסן בבני אדם היא גם דרך [[זיהום במזון]]. <ref name="svivamilon"/> בעלי חיים כמו עופות שהואכלו בארסן, עלולים להכיל ארסן, שנמצא בכמות גדולה יותר בכבד. כמו כן ארסן שניתן לעופות עלול להופיע בלשלשת ומשם להגיע לאוויר על חלקיקי אבק וכן למי התהום. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3337439,00.html]

הארסן שנפלט מגיע לאוויר, למים ולקרקע. שם הוא עשוי להיות מעורב בתהליכים כימיים שונים. עיקר הארסן באוויר הוא כחומר ספוח על גבי [[חומר חלקיקי]], בעיקר חלקיקים בעלי קוטר הקטן מ-2.5 מיקרון. הארסן המגיע במי השתייה יכול להיבלע ישירות על ידי בני אדם. ארסן המצוי בקרקע ובמקווי מים עלול [[הצטברות ביולוגית|להצטבר בשרשרת המזון]], בעיקר שרשרת המזון הימית, ואז החשיפה לארסן בבני אדם היא גם דרך [[זיהום במזון]]. <ref name="svivamilon"/> בעלי חיים כמו עופות שהואכלו בארסן, עלולים להכיל ארסן, שנמצא בכמות גדולה יותר בכבד. כמו כן ארסן שניתן לעופות עלול להופיע בלשלשת ומשם להגיע לאוויר על חלקיקי אבק וכן למי התהום. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3337439,00.html]

מקור נוסף לחשיפה לארסן בבני אדם הוא דרך [[עישון טבק]] - ארסן לא אורגני (מסוכן יותר) נמצא ב[[חומרי הדברה]] המשמשים בגידול הטבק ונשאר בטבק המעובד לצרכי סיגריות [[נרגילות]] וכן הוא נמצא גם בעשן הסיגריות וכך יכול להגיע גם ללא מעשנים דרך [[עישון כפוי]]. [https://www.verywell.com/how-arsenic-in-cigarette-smoke-can-hurt-you-2824727]

מקור נוסף לחשיפה לארסן בבני אדם הוא דרך [[עישון טבק]] - ארסן לא אורגני (מסוכן יותר) נמצא ב[[חומרי הדברה]] המשמשים בגידול ה[[טבק]] ונשאר בטבק המעובד לצUרכי סיגריות [[נרגילות]] וכן הוא נמצא גם בעשן הסיגריות וכך יכול להגיע גם ללא מעשנים דרך [[עישון כפוי]]. [https://www.verywell.com/how-arsenic-in-cigarette-smoke-can-hurt-you-2824727]

==השפעות בריאותיות של ארסן==

==השפעות בריאותיות של ארסן==

נמצא כלל ארסן. בבדיקות שבהן התגלה חומר זה הריכוזים שלו היו נמוכים מהתקנים.<ref name="svivamilon"/>

נמצא כלל ארסן. בבדיקות שבהן התגלה חומר זה הריכוזים שלו היו נמוכים מהתקנים.<ref name="svivamilon"/>

להלן מקורות פליטה של ארסן ממפעלים וממתקני טיפול בשפכים בשנים 2012-2014 כפי שדווחו למפל"ס - רישום הפליטות של המשרד להגנת הסביבה. הנתונים הם בק"ג לשנה, כאשר 0 מציין כמות מתחת לסף הדיווח. ניתן להתרשם כי יש שונות גבוהה בין הפליטות של מקורות שונים בין השנים השונות וגם כמות הפליטה הכוללת נעה בין ק"ג אחד לבין 1400 ק"ג בתוך שנה אחת.  

להלן מקורות פליטה של ארסן ממפעלים וממתקני טיפול בשפכים בשנים 2012-2014 כפי שדווחו למפל"ס - רישום הפליטות של המשרד להגנת הסביבה. הנתונים הם בק"ג לשנה, כאשר 0 מציין כמות מתחת לסף הדיווח. ניתן להתרשם כי יש שונות גבוהה בין הפליטות של מקורות שונים בין השנים השונות וגם כמות הפליטה הכוללת נעה בין ק"ג אחד לבין 1,400 ק"ג בתוך שנה אחת.  

{| {{table}}

{| {{table}}

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''שם המפעל'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''שם המפעל'''

|

|

|}

|}

;ארסן במזון בישראל:

;ארסן במזון בישראל:

בארצות הברית השתמשו בתוספי תזונה לעופות המכילים ארסן. התוספים מאיצים את צמיחת העוף ומקטינים את התחלואה בקרב העופות. משנות ה-60 יש תקנה מטעם משרד הבריאות בישראל האוסרת על מתן תוספי תזונה המכילים ארסן. למרות תקנה זו אישר משרד החקלאות בשנת 2004 מתן זרזי גדילה לעופות בישראל, ככל הנראה עקב לחץ כלכלי מצד מגדלים. מצב זה נמשך עד שנת 2008, אז נתגלה הדבר על ידי מבקר המדינה והופסק. נציגי משרד החקלאות טענו כי לא ידעו על קיום התקנה אך גם לאחר שנודעה התקנה הנושא מוסמס במשך מספר חודשים. לפי מבקר המדינה ארסן שנמצא בלשלשת העופות עלול להפוך מארסן אורגני ולארסן לא-אורגני (מסוכן יותר) וכן להגיע למי התהום. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3292503,00.html]  

בארצות הברית השתמשו בתוספי תזונה לעופות המכילים ארסן. התוספים מאיצים את צמיחת העוף ומקטינים את התחלואה בקרב העופות. משנות ה-60 של המאה ה-20 יש תקנה מטעם משרד הבריאות בישראל האוסרת על מתן תוספי תזונה המכילים ארסן. למרות תקנה זו אישר משרד החקלאות בשנת 2004 מתן זרזי גדילה לעופות בישראל, ככל הנראה עקב לחץ כלכלי מצד מגדלים. מצב זה נמשך עד שנת 2008, אז נתגלה הדבר על ידי מבקר המדינה והופסק. נציגי משרד החקלאות טענו כי לא ידעו על קיום התקנה אך גם לאחר שנודעה התקנה הנושא מוסמס במשך מספר חודשים. לפי מבקר המדינה ארסן שנמצא בלשלשת העופות עלול להפוך מארסן אורגני ולארסן לא-אורגני (מסוכן יותר) וכן להגיע למי התהום. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3292503,00.html]  

יש חשד כי בישראל הזיהום בדגי הים התיכון גבוה יותר מאשר הזיהום באירופה שכן בישראל שופכים חלק מבוצת הביוב ואת הביוב ממכוני הטיהור אל הים ובוצות אלה מכילות כמות גבוהה של מתכות כבדות כמו כספית, עופרת וארסן. נכון לשנת 2000 כעשירית מצריכת הדגים השנתית בישראל (ששת אלפים טון) באה מדיג בים התיכון. ב-25 באוגוסט 2000 הופיעה במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר רחבת היקף על הדיג שמתבצע ליד פתח צינור השפד"ן, שמזרים לים ליד קיבוץ פלמחים את הבוצה שנשארת לאחר טיהור מי הביוב. הדגים נמשכים למוצא הצינור בגלל החומר האורגני שהם יכולים לאכול. הבוצה רעילה ומסוכנת ומכילה [[כספית]], [[עופרת]] וחומרים מסוכנים אחרים. דייג ששמו לא נמסר סיפר: "הדגים מעולפים לגמרי, הם בקושי מחזיקים מעמד באזור המורעל הזה". לפי צוות העיתון יש דיג בהיקף רב באיזור הצינור. <ref name="free">יריב גלבוע, [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267 דגים - המזון המזוהם ביותר] בביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל, "טבע-און ובריאות", בחוברות 121-124. 2003, באתר [[אנונימוס]].</ref> בבדיקת מעבדה מדגמית בדגים שנידוגו ליד השפד"ן, בשנת 2000 התגלו כמויות חריגות של [[מתכות כבדות]]: ב-8 דגים מתוך 16 נמצא ארסן ובאחד מהדגים הגיע שיעור הארסן ל-530 אחוז מעל התקן. בדג אחד נמצאה [[כספית]] פי שניים וחצי מהתקן ובדג נוסף נמצא [[קדמיום]] בשיעור של עשרים אחוז מעל התקן.<ref name="free"/>

יש חשד כי בישראל הזיהום בדגי הים התיכון גבוה יותר מאשר הזיהום באירופה שכן בישראל שופכים חלק מבוצת הביוב ואת הביוב ממכוני הטיהור אל הים ובוצות אלה מכילות כמות גבוהה של מתכות כבדות כמו כספית, עופרת וארסן. נכון לשנת 2000 כעשירית מצריכת הדגים השנתית בישראל (ששת אלפים טון) באה מדיג בים התיכון. ב-25 באוגוסט 2000 הופיעה במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר רחבת היקף על הדיג שמתבצע ליד פתח צינור השפד"ן, שמזרים לים ליד קיבוץ פלמחים את הבוצה שנשארת לאחר טיהור מי הביוב. הדגים נמשכים למוצא הצינור בגלל החומר האורגני שהם יכולים לאכול. הבוצה רעילה ומסוכנת ומכילה [[כספית]], [[עופרת]] וחומרים מסוכנים אחרים. דייג ששמו לא נמסר סיפר: "הדגים מעולפים לגמרי, הם בקושי מחזיקים מעמד באזור המורעל הזה". לפי צוות העיתון יש דיג בהיקף רב באיזור הצינור. <ref name="free">יריב גלבוע, [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267 דגים - המזון המזוהם ביותר] בביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל, "טבע-און ובריאות", בחוברות 121-124. 2003, באתר [[אנונימוס]].</ref> בבדיקת מעבדה מדגמית בדגים שנידוגו ליד השפד"ן, בשנת 2000 התגלו כמויות חריגות של [[מתכות כבדות]]: ב-8 דגים מתוך 16 נמצא ארסן ובאחד מהדגים הגיע שיעור הארסן ל-530 אחוז מעל התקן. בדג אחד נמצאה [[כספית]] פי שניים וחצי מהתקן ובדג נוסף נמצא [[קדמיום]] בשיעור של עשרים אחוז מעל התקן.<ref name="free"/>

* [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_Arsenic.pdf ארסן] באתר משרד הבריאות

* [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_Arsenic.pdf ארסן] באתר משרד הבריאות

* [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=61&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text פליטות ארסן בישראל] נכון לשנת 2012, במרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה

* [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=61&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text פליטות ארסן בישראל] נכון לשנת 2012, במרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה

* ד"ר אריה ונגר [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח [[אדם טבע ודין]] לנתוני המפל"ס 2012] - מיפוי הזיהום התעשייתי של ששה חומרים רעילים במיוחד: ארסן, [[כספית]], [[פורמלדהיד]], [[פחמימנים]], [[בנזן]] ו[[טריכלורואתילן]].

* ד"ר אריה ונגר [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח [[אדם טבע ודין]] לנתוני המפל"ס 2012] - מיפוי הזיהום התעשייתי של ששה חומרים רעילים במיוחד: ארסן, [[כספית]], [[פורמלדהיד]], [[פחמימנים]], [[בנזן]] ו[[טריכלורואתילן]]

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/heavy_metals.aspx מתכות כבדות במזון] שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/heavy_metals.aspx מתכות כבדות במזון] שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/Regulations/Reg_01022007.pdf עדכון קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון], שירות המזון הארצי, משרד הבריאות, 13.1.2009

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/Regulations/Reg_01022007.pdf עדכון קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון], שירות המזון הארצי, משרד הבריאות, 13.1.2009