47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 9:
שורה 9: − + + + + + + + + + + + + +
←שתי מערכות חשיבה
הספר מתאר שתי מערכות חשיבה המאפיינות חשיבה של בני אדם- שהכתובים מתארים כ"המערכת הרפליקטיבית" וה"מערכת האוטומטית" שתי מערכות אלה מתוארות ביתר הרחבה בספרו של [[דניאל כהנמן]], "[[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)|לחשוב מהר, לחשוב לאט]].
הספר מתאר שתי מערכות חשיבה המאפיינות חשיבה של בני אדם- שהכתובים מתארים כ"המערכת הרפליקטיבית" וה"מערכת האוטומטית" שתי מערכות אלה מתוארות ביתר הרחבה בספרו של [[דניאל כהנמן]], "[[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)|לחשוב מהר, לחשוב לאט]].
המערכת האוטומטית היא מהירה והשימוש בה נראה אינסיקטיבי ואנו לא חושבים על השימוש בה בהכרח כחשיבה. דוגמאות לשימוש במערכת זו היא חיוך למראה כלבלב, להתחמק מכדור שזורקים עלינו, לדאוג מנפילה של כיס אוויר או למצוא את הקש הקצר ביותר בחבילה של קשים. המערכת הרפלקטיבית היא בעלת מודעות עצמית ומכוונת. משתמשים בה כדי להחליט לאיזה קולג' ללכת, האם להתחתן או לא, לאיזה טיול ללכת או כדי לפתור תרגילים בחשבון. בגלל ההבדלים בין המערכות אלה, אנשים נוטים לעשות טעויות בשיקולי הדעת.
המערכת האוטומטית היא מהירה והשימוש בה נראה אינסיקטיבי ואנו לא חושבים על השימוש בה בהכרח כחשיבה. דוגמאות לשימוש במערכת זו היא חיוך למראה כלבלב, להתחמק מכדור שזורקים עלינו, לדאוג מנפילה של כיס אוויר או למצוא את הקש הקצר ביותר בחבילה של קשים. המערכת הרפלקטיבית היא בעלת מודעות עצמית ומכוונת. משתמשים בה כדי להחליט לאיזה קולג' ללכת, האם להתחתן או לא, לאיזה טיול ללכת או כדי לפתור תרגילים בחשבון. בגלל ההבדלים בין המערכות אלה, אנשים נוטים לעשות טעויות בשיקולי הדעת.
==טעויות והטעיות==
בגלל שיש בלבול וערבוב בין המערכות החשיבה השונות, אנשים נוטים לעשות טעויות שנובעות מסיבות שונות. סיבות אלה כוללות:
'''אפקט העיגון''' - (Anchoring) - הטיה קוגניטיבית שבה נשנעים חזק מידי על תכונה אחת או על פיסת מידע מסויימת. דוגמה אחת לדבר זה היא תושב של שיקאגו שמתבקש לנחש את גודל האוכלוסיה של מילווקי. היות והוא יודע שמדובר בעיר גדולה, אבל לא גדולה כמו שיקאגו, הוא לוקח כבסיס את אוכלוסיית שיקאגו (3 מיליון) ומחלק אותה, נניח לשלוש - ומגיע לגודל של מיליון תושבים. תושב של עיירה קטנה כמו גרין בי, שבה כ-100 אלף תושבים, ידעו שמדובר בעיר גדולה יותר ולכן מכפילים את הגודל פי 3 ומנחשים 300 אלף. ההבדל בין הניחושים של אנשים בהתחשב במקום המגורים שלהם הוא דוגמה לאפקט העיגון. דוגמה אחרת לכך היא כלכלנים שנשאלו מה לדעתם יהיה גובה הריבית. קבוצה אחת נשאלה אם הריבית תהיה פחות מ 8 ומיד אחר כך שאלו אותם מה יהיה גובה הריבית, קבוצה אחרת נשאלה באופן דומה אבל עם רקע של 14% בשאלה הראשונה. קבוצה זו נתנה תשובות גבוהות יותר מאשר אנשי הקבוצה הראשונה. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94]
'''Availability heuristic''' - מתרחשת כאשר אנשים מנבאים תדירות של אירוע בהתבסס על השאלה כמה קל לחשוב על דוגמה אליו. הכותבים מסבירים שדבר זה יכול להסביר מדוע אנשים סבורים שרצח הוא תופעה נפוצה יותר מהתאבדות - שכן הם שומעים על רציחות הרבה יותר מאשר על התאבדויות. להיוריסטיה של זמינות יכולות להיות השפעות לרעה בעסקים ובפוליטיקה כאשר אנשים מדגישים יותר מידי סיכונים, דבר שגורר רכישה גבוה מידי של ביטוח או ממשלות שמשקיעות יותר מידי במטעות חברתיות מסויימות על חשבון אפיקים חשובים יותר.
'''Representativeness heuristic''' - הטיה קוגניטיבית שמתרחשת כאשר אנשים שופטים את ההסתברות או התדירות של השערה, על ידי בחינה כמה ההיפותזה דומה לנתונים זמינים. דוגמה לכך היא תפיסה של דפוסים בעלי משמעות בתוך מידע שהוא למעשה אקראי. טעויות אלה כוללות דיווחים מוטעים על "מקבצי סרטן".
'''הטיית סטטוס-קוו''' - הטיייה שמתרחשת כאשר סביר שאנשים ימשיכו את מהלך העיניינים שהיה באופן התחלתי או מסורתי, למרות שנתיב זה אינו בהכרח האינטרס הטוב ביותר שלהם. דוגמה להטיית סטטוס קוו היא כאשר חברות עיתונים מציעות מבצעים של "עיתון חינם" לתקופה של כמה חודשים אבל כאשר המבצע נגמר הן ממשיכות לשלוח מגזינים ולגבות עליהם כסף, עד שהצרכן מפסיק את זה בצורה אקטיבית. דבר זה מוביל לכך שאנשים רבים מקבלים ומשלמים על מגזינים שהם לא קוראים.
'''מנטליות עדר''' - אנשים מושפעים מאד מהתנהגות של אנשים אחרים. המחברים מצטטים מחקר מפורסם מאת Solomon Asch שבו אנשים, בלחץ של קבוצת אנשים דומים להם (peer pressure) עונים על שאלות מסויימות בדרך שהיא בברור שקר. לדוגמה להגיד ששני קווים הם באותו אורך כאשר אחד מהם בברור יותר ארוך.
==ארכיטקטורה של בחירה==
==ארכיטקטורה של בחירה==