שינויים

קיימות השלכות רבות לניתוח כלכלי הטרוגני לעומת ניתוח כלכלי הומוגני.  

קיימות השלכות רבות לניתוח כלכלי הטרוגני לעומת ניתוח כלכלי הומוגני.  

בניתוח כלכלי רגיל מניחים כי סל המוצרים הוא זהה לצרכנים עשירים ועניים. מכאן מגיעים למושגים כמו [[מדד המחירים לצרכן]]. אבל ניתוח של הוצאות צרכנים עניים ועשירים ביחס לסוגי תצרוכת שונים מצביע על הבדלים - צרכן עני יותר מוציא אחוז גבוה יותר על צריכת מזון ודיור ביחס לצרכן עשיר. יש מוצרים שמחירם כלל אינו מופיע בסל המוצרים של הצרכן העני, כמו קוויאר, יכטות, בתי מלון של 5 כוכבים, מגורי במגדלי יוקרה, מכוניות יוקרה ולכן התייקרות של מוצרים אלה לא תשפיע עליו. לעומת זאת בספר [[עולם מלא, צלחות ריקות (ספר)|עולם מלא, צלחות ריקות]] טוען [[לסטר בראון]] כי התייקרות המזון משפיעה באופן שונה על בני אדם במדינות שונות (וניתוח כזה חל גם  על עניים ועשירים בתוך אותה מדינה). מתוך כלל הכסף שתושבי ארצות הברית מוציאים על מזון, רק 14% מגיעים לחקלאים, שאר הכסף הולך למימון של הובלת המזון, עיבוד המזון ושיווק המזון. כך שאם מחירי גרעיני התבואה כמו [[חיטה]], [[תירס]] או [[אורז]] גדלו פי 2 מאז שנת 2000 (ראו [[בטחון תזונתי]], הצרכנים מערביים רואים רק התייקרות קטנה יחסית במחירי המזון. לעומת זאת תושבים עניים בהודו לדוגמה, שקונים גרעיני חיטה גולמיים כדי לטחון אותם בבית, רואים התייקרות של פי 2 בעלויות המזון שלהם.  

בניתוח כלכלי רגיל מניחים כי סל המוצרים הוא זהה לצרכנים עשירים ועניים. מכאן מגיעים למושגים כמו [[מדד המחירים לצרכן]]. אבל ניתוח של הוצאות צרכנים עניים ועשירים ביחס לסוגי תצרוכת שונים מצביע על הבדלים - צרכן עני יותר מוציא אחוז גבוה יותר על צריכת מזון ודיור ביחס לצרכן עשיר. יש מוצרים שמחירם כלל אינו מופיע בסל המוצרים של הצרכן העני, כמו קוויאר, יאכטות, בתי מלון של 5 כוכבים, מגורי במגדלי יוקרה, מכוניות יוקרה ועוד ולכן התייקרות של מוצרים אלה לא תשפיע עליו. בספר [[עולם מלא, צלחות ריקות (ספר)|עולם מלא, צלחות ריקות]] טוען [[לסטר בראון]] כי התייקרות המזון משפיעה באופן שונה על בני אדם במדינות שונות (וניתוח כזה חל גם  על עניים ועשירים בתוך אותה מדינה). מתוך כלל הכסף שתושבי ארצות הברית מוציאים על מזון, רק 14% מגיעים לחקלאים, שאר הכסף הולך למימון של הובלת המזון, עיבוד המזון ושיווק המזון. כך שאם מחירי גרעיני התבואה כמו [[חיטה]], [[תירס]] או [[אורז]] גדלו פי 2 מאז שנת 2000 (ראו [[בטחון תזונתי]], הצרכנים מערביים רואים רק התייקרות קטנה יחסית במחירי המזון. לעומת זאת תושבים עניים בהודו לדוגמה, שקונים גרעיני חיטה גולמיים כדי לטחון אותם בבית, רואים התייקרות של פי 2 בעלויות המזון שלהם.  

הניתוח של [[ג'יין ג'ייקובס]] ביחס לדינמיקה של כלכלה עירונית (כחלק מ[[עירוניות מתחדשת]]) מדגיש את ההשלכות הרבות של הטרוגניות של תושבי העיר לאיכות החיים בעיר. לדוגמה גילאים שונים של אנשים, אנשים מתרבויות שונות ואנשים עם רמות הכנסה שונות שנמצאים באותה שכונה. כמו כן היא מדגישה חשיבות של ערבוב של עסקים עם דירות מגורים ([[עירוב שימושי קרקע]]) וחשיבות של ערבוב דירות חדשות ומטופחות יחד עם דירות ישנות ומוזנחות יותר.  

הניתוח של [[ג'יין ג'ייקובס]] ביחס לדינמיקה של [[כלכלה עירונית]] (כחלק מ[[עירוניות מתחדשת]]) מדגיש את ההשלכות הרבות של הטרוגניות של תושבי העיר לאיכות החיים בעיר. לדוגמה גילאים שונים של אנשים, אנשים מתרבויות שונות ואנשים עם רמות הכנסה שונות שנמצאים באותה שכונה. כמו כן היא מדגישה חשיבות של ערבוב של עסקים עם דירות מגורים ([[עירוב שימושי קרקע]]) וחשיבות של ערבוב דירות חדשות ומטופחות יחד עם דירות ישנות ומוזנחות יותר.  

באופן מסורתי מקובל להניח בכלכלה כי אין קשר בין [[אי שוויון]] לבין [[עוני]]. הטרוגניות של מוצרים והכנסות יכולה להסביר חלק מהקשר בין שני הדברים. לדוגמה צרכן עני שגר בשכונה עניה רגיל ללכת ברגל לחנויות באיזור מגוריו. כניסה של צרכנים עשירים יותר לשכונה מעלה את הביקוש ולכן מעל מעודדת עליה של המחירים בחנויות. בנוסף מוכרים כעת רואים ביקושים למוצרי יקרים ואיכותיים יותר נוצרים ביקושים לחנויות חדשות שמספקות מוצרים בעיקר לצרכנים עשירים יותר. לדוגמה יותר חנויות שוקולד, חנויות תכשיטים, ביגוד והנעלה יקרים ועוד. דבר זה הוא חלק ממנגנון של [[ג'נטריפיקציה]] שדוחק עניים החוצה מתוך השכונה ועד אז מייקר את ההוצאות של התושבים העניים של השכונה בגלל צורך למצוא חנויות זולות ומרוחקות יותר.  

באופן מסורתי מקובל להניח בכלכלה כי אין קשר בין [[אי שוויון]] לבין [[עוני]]. הטרוגניות של מוצרים והכנסות יכולה להסביר חלק מהקשר בין שני הדברים. לדוגמה צרכן עני שגר בשכונה עניה רגיל ללכת ברגל לחנויות באיזור מגוריו. כניסה של צרכנים עשירים יותר לשכונה מעלה את הביקוש ולכן מעל מעודדת עליה של המחירים בחנויות. בנוסף מוכרים כעת רואים ביקושים למוצרי יקרים ואיכותיים יותר נוצרים ביקושים לחנויות חדשות שמספקות מוצרים בעיקר לצרכנים עשירים יותר. לדוגמה יותר חנויות שוקולד, חנויות תכשיטים, ביגוד והנעלה יקרים ועוד. דבר זה הוא חלק ממנגנון של [[ג'נטריפיקציה]] שדוחק עניים החוצה מתוך השכונה ועד אז מייקר את ההוצאות של התושבים העניים של השכונה בגלל צורך למצוא חנויות זולות ומרוחקות יותר.  

הטרוגניות ביחס לבעלות על דיור מצביעה על אינטרסים שונים ביחס למחירי הדיור בין שכבות שונות באוכלוסיה. תושבים עשירים, מבוגרים ובעלי מספר קטן של ילדים שברשותם דירות רבות הם בעלי אינטרס לשמור על מחירי גבוהים של דירות. וזאת לעומת תושבים עניים, צעירים ובעלי משפחות גדולות.  

הטרוגניות ביחס לבעלות על דיור מצביעה על אינטרסים שונים ביחס למחירי הדיור בין שכבות שונות באוכלוסיה. תושבים עשירים, מבוגרים ובעלי מספר קטן של ילדים שברשותם דירות רבות הם בעלי אינטרס לשמור על מחירי גבוהים של דירות. וזאת לעומת תושבים עניים, צעירים ובעלי משפחות גדולות.  

[[אי שוויון כלכלי]] גדל יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]], [[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה יותר על אי שוויון פוליטי בארצות הברית.  

היבטים אלה מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

[[אי שוויון כלכלי]] גדל יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]], [[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה יותר על [[אי שוויון פוליטי]] בארצות הברית. היבטים אלה מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

העיתונאי גיא רולניק מציין את ההבדלים הניכרים בין גישה ל[[הון]], הלוואות ובטחונות בין כלל תושבי ישראל לבין כמה משפחות הון גדולות שמקבלים אשראי ללא בטחונות מספיקים מהבנקים.  

העיתונאי [[גיא רולניק]] מציין את ההבדלים הניכרים בין גישה ל[[הון]], הלוואות ובטחונות בין כלל תושבי ישראל לבין כמה משפחות הון גדולות שמקבלים אשראי ללא בטחונות מספקים מהבנקים. ([[סיכון מוסרי]]).  

חלק ממנגנון של [[אי שוויון בריאותי]] נובע מבעיות של [[תזונה בריאה]] והרגלי בריאות נוספים בין ענים לעשירים. לדוגמה במדינות מערביות [[עישון]] רווח יותר בין עניים ונפוצה יותר צריכה של [[משקאות ממותקים]] ומוצרים נוספים המכילים [[סוכר]] דבר הגורם ל[[השפעות בריאותיות של סוכר|בעיות בריאותיות הנגרמות מסוכר]] כמו [[סוכרת]] או [[מחלות לב]]. פרוש הדבר מבחינת הניתוח הכלכלי הוא שבחינת ההוצאות על מזון לדוגמה לא לוקחת בחשבון מנגנון של "אנטי-חסכון" או כלכלת אוברדרפט  שקיימת בקרב עניים בדמות צריכת מזון לא בריא.

חלק ממנגנון של [[אי שוויון בריאותי]] נובע מבעיות של [[תזונה בריאה]] והרגלי בריאות נוספים בין ענים לעשירים. לדוגמה במדינות מערביות [[עישוון ועוני|רווח יותר בין עניים]] ובין לא משכילים. ונפוצה יותר צריכה של [[משקאות ממותקים]] ומוצרים נוספים המכילים [[סוכר]] דבר הגורם ל[[השפעות בריאותיות של סוכר|בעיות בריאותיות הנגרמות מסוכר]] כמו [[סוכרת]] או [[מחלות לב]]. פרוש הדבר מבחינת הניתוח הכלכלי הוא שבחינת ההוצאות על מזון לדוגמה לא לוקחת בחשבון מנגנון של "אנטי-חסכון" או כלכלת אוברדרפט  שקיימת בקרב עניים בדמות צריכת מזון לא בריא והוצאות על עישון.

בספר [[התמוטטות]] מצביע הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] על קושי של התמודדות עם [[קיימות|אתגרי קיימות]] של חברות בשל [[אי שוויון]] חברתי-כלכלי-פוליטי. כאשר מגיע משבר הוא משפיע קודם כל על העניים. לדוגמה [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד|התושבים הנורווגים בגרינלנד]] הגיעו למשבר חקלאי בגלל שילוב של [[שינויי אקלים]], [[בירוא יערות]] וקשיי מסחר. הראשונים שחשו בכך הם התושבים העניים של המושבה ואילו התושבים העשירים יותר היו עסוקים עדיין במשחקי כוחות פוליטיים זה מול זה, במשך תקופה עד שהמשבר הגיע גם אליהם. באופן דומה המעמד השליט של [[בני המאיה]] היה עסוק במלחמות פנימיות מכדי לשים לב לסימנים מוקדמים של הרס סביבתי.

בספר [[התמוטטות]] מצביע הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] על קושי של התמודדות עם [[קיימות|אתגרי קיימות]] של חברות בשל [[אי שוויון]] חברתי-כלכלי-פוליטי. כאשר מגיע משבר הוא משפיע קודם כל על העניים. לדוגמה [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד|התושבים הנורווגים בגרינלנד]] הגיעו למשבר חקלאי בגלל שילוב של [[שינויי אקלים]], [[בירוא יערות]] וקשיי מסחר. הראשונים שחשו בכך הם התושבים העניים של המושבה ואילו התושבים העשירים יותר היו עסוקים עדיין במשחקי כוחות פוליטיים זה מול זה, במשך תקופה עד שהמשבר הגיע גם אליהם. באופן דומה המעמד השליט של [[בני המאיה]] היה עסוק במלחמות פנימיות מכדי לשים לב לסימנים מוקדמים של הרס סביבתי.