47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 44:
שורה 44: + + + + + + + + + + + + +
←דוגמאות להשלכות של ניתוח הטרוגני
==דוגמאות להשלכות של ניתוח הטרוגני==
==דוגמאות להשלכות של ניתוח הטרוגני==
קיימות השלכות רבות לניתוח כלכלי הטרוגני לעומת ניתוח כלכלי הומוגני.
קיימות השלכות רבות לניתוח כלכלי הטרוגני לעומת ניתוח כלכלי הומוגני.
===ניתוח התנהגות של פירמות בשוק===
מודלים כלכלים נאו קאלסיים מניחים בדרך כלל הנחות שדוחקות החוצה אילוצים של העולם האמיתי - על ידי ההנחה שמוצרים הם הומוגניים (זהים במראה, בתפקוד), שצרכנים אדישים בין התוצרת של פירמות שונות ומחליטים על הקניות שלהם רק על בסיס המחיר של המוצר (שכן אין הבדלים באיכות), שאין הוצאות תחבורה, וכו'. בעולם כזה, איש לא זקוק ל[[שיווק]] היות ו[[ידע מלא|הצרכנים כבר יודעים הכל]], ורק המחיר(שאותו הצרכנים כבר יודעים) מבדיל בין תפוקה של פירמה אחת לאחרת. דבר זה מוביל כלכלנים נאו קלאסים לניתוח של [[רווח שולי]] שכביכול מכתיב את כמות הייצור והתנהגות הפירמות בשוק תחרותי.
לפי הכלכלן [[פיירו סראפה]] הנחות יסוד אלה הן היוצא מהכלל. ברוב התעשיות, המוצרים הם הטרוגניים, צרכנים לא יודעים הכל, והם מחשיבים היבטים נוספים של המוצר מלבד המחיר. אפילו כאשר המוצרים הם הומוגניים, עלויות תחבורה יכולות לפעול כדי לתת לפירמה אחת [[מונופול|מונופול מקומי]]. כתוצאה מכך, אפילו הקונספט של שוק תחרותי – שבו כל הפירמות רואות את המחיר כנתון הוא לא ברור מאליו. תחת זאת, רוב הפירמות פועלות כמו מונופולים – אשר, על פי התאוריה הכלכלית, ניצבים בפני עקומת ביקוש יורדת.
לכל פירמה יש מוצר שיכול להתאים לאיזושהי קטגוריה רחבה – לדוגמא, מכוניות נוסעים – אבל הינו נבדל מהיריבים שלו בצורה איכותית באופן שחשוב מספיק לתת-קבוצה מסויימת של קונים. הפירמה מנסה לבצע מניפולציות על הביקוש למוצר שלה, אבל ניצבת בפני עלויות המונעות ממנה לחסל את היריבים וכך להשתלט על כל התעשייה.
לא רק שעל הפירמה לשכנע [[נישת שוק]] מסויימת לקנות את המוצר שלה – לדוגמא, לשכנע קונים לקנות מכוניות וולבו – עליה גם לשכנע משקיעים ובנקים שההוצאה של בניית מפעל גדול מספיק בכדי לייצר למען שתי נישות השוק שווה את הסיכון. לפיכך, עם הקושי של שיווק מעבר לנישה של המוצר שלך הולכת גם הבעיה של גיוס כספים. האשראי המוגבל של פירמות רבות, פרושו שפירמה יכולה לגייס כמות מוגבלת של הון ברמה הנוכחית של הריבית. לפי קין המגבלה בגיוס ההון לפירמה כלשהי היא לרוב התוצאה הישירה מכך שידוע שפירמה מסויימת לא מסוגלת להגדיל את מכירותיה מחוץ לשוק המסויים שלה ללא הגדלה משמעותית של הוצאות הפרסום. (סראפה 1926).
ניתן לחשוב שניתן להציל את התאוריה הכלכלית גם על ידי הוספת עלויות השיווק לעלויות הייצור, ועל ידי וכך יצירה של עקומת עלות שולית עולה. סראפה מציין כי יש לפחות 3 פגמים בכך. ראשית, מדובר בעיוות של האמת – שיווק אינו עלות של ייצור, אלא עלות של הפצה. שנית, הדבר אינו עקבי עם הנחת היסוד בכלכלה נאו-קלאסית, שהעלות השולית עולה בגלל תפוקה שולית פוחתת. שלישית, זה לא סביר לעשות כן, בהקשר של התאוריה הכלכלית של הפירמה. אין טעם "לשמור" את הקונספט של עקומת עלות-שולית עולה על ידי הכנסת עלויות שיווק, היות והדבר מצריך הכרה בכך שהמוצר של פירמה אחת שונה ממוצר אחר. אם המוצרים שונים בין פירמה לפירמה, אזי המוצרים כבר אינם הומוגניים, דבר הוא הנחה הכרחית לתאוריה של [[תחרות משוכללת]]. הרבה יותר לגיטימי להתייחס לשיווק כעלות של שיווק, שמטרתה היא לשנות את הביקוש שניצב בפני פירמה בודדת.
לפי [[סטיב קין]], אם סראפה צודק, אזי הדימוי הפופולרי והנפוץ ביותר של התאוריה הכלכלית, עקומת ביקוש יורדת ועקומת היצע עולה המצטלבות יחדיו לקביעת שיווי משקל של מחירים, הוא אשליה. במקום פירמות המייצרות בנקודה בה העלות השולית שווה להכנסה השולית, ההכנסה השולית של היחידה האחרונה שנמכרת תהיה בדרך כלל גבוהה בצורה משמעותית מהעלות השולית של ייצור היחידה, והתפוקה תרוסן, לא על ידי העלות השולית, אלא על ידי העלות והקושי של הרחבת המכירות על חשבון מכירות של מתחרים.
===יוקר המחייה ומדד המחירים לצרכן===
===יוקר המחייה ומדד המחירים לצרכן===