שינויים

'''תועלתנות''' (Utilitarianism) הוא רעיון ואידאולוגיה לפיהם הערך המוסרי היחיד של פעולה נקבע על ידי התועלת שלה בהספקת עונג או אושר ובהמנעות מכאב וסבל. הדבר יכול להתייחס לאדם בודד כניסיון להסביר את התנהגותו, או כדרך לתיאור הפעילות של חברה שלמה. התורם המרכזי לרעיון התועלתנות היו [[ג'רמי בנת'הם]] ו[[ג'ון סטיוארט מיל]].  

'''תועלתנות''' (באנגלית: '''Utilitarianism''') הוא רעיון ואידאולוגיה לפיהם הערך המוסרי היחיד של פעולה נקבע על ידי התועלת שלה בהספקת עונג או אושר ובהמנעות מכאב וסבל. הדבר יכול להתייחס לאדם בודד כניסיון להסביר את התנהגותו, או כדרך לתיאור הפעילות של חברה שלמה. התורם המרכזי לרעיון התועלתנות היו [[ג'רמי בנת'הם]] ו[[ג'ון סטיוארט מיל]].  

תועלתנות מתוארת לעיתים קרובות בביטוי "הדבר הטוב ביותר למספר הגדול ביותר של האנשים". תועלת, ה"טוב" שלפי התאוריה יש להביא אותו למקסימום, הוגדרה על ידי הוגים שונים כאושר או כעונג (לעומת סבל או כאב), ויש זרמים בתועלתנות המגדירים זאת כסיפוק של העדפות. לפי הגדרה זו שמחה או עונג הם הערך החברתי החשוב ביותר.  

תועלתנות מתוארת לעיתים קרובות בביטוי "הדבר הטוב ביותר למספר הגדול ביותר של האנשים". תועלת, ה"טוב" שלפי התאוריה יש להביא אותו למקסימום, הוגדרה על ידי הוגים שונים כאושר או כעונג (לעומת סבל או כאב), ויש זרמים בתועלתנות המגדירים זאת כסיפוק של העדפות. לפי הגדרה זו שמחה או עונג הם הערך החברתי החשוב ביותר.  

ניתן להסתכל על תועלתנות כאל גישה כמותנית ורדוקציוניסטית לאתיקה. לעיתים קרובות מעמידים אותה בניגוד לאתיקה הדאונטולוגית (שאינה מסתכלת על התוצאות של פעולה כאל משתנה חשוב בחשיבות המוסרית שלו) ולאתיקה של המעלות (virtue ethics שמתמקדת בתכונות היחיד) ולאתיקות נוצריות ומסורתיות של פעולות מוסריות מול -אי מוסריות על פי סולם ערכים כלשהו של החברה.  

ניתן להסתכל על תועלתנות כאל גישה כמותנית ורדוקציוניסטית לאתיקה. לעיתים קרובות מעמידים אותה בניגוד לאתיקה הדאונטולוגית (שאינה מסתכלת על התוצאות של פעולה כאל משתנה חשוב בחשיבות המוסרית שלו) ולאתיקה של המעלות (virtue ethics שמתמקדת בתכונות היחיד) ולאתיקות נוצריות ומסורתיות של פעולות מוסריות מול -אי מוסריות על פי סולם ערכים כלשהו של החברה.  

תועלתנות מהווה אחד הבסיסים ל[[כלכלה נאו קלאסית]] שמגדירה את הסיבות לפעולות האנושיות כמו גם את המצב הרצוי לחברה במונחים של "מיקסום תועלת" (לאדם פרטי) או "מיקסום תוחלת התועלת" (כלומר התועלת הממוצעת לחברה שלמה).  

תועלתנות מהווה אחד הבסיסים ל[[כלכלה נאו-קלאסית]] שמגדירה את הסיבות לפעולות האנושיות כמו גם את המצב הרצוי לחברה במונחים של "מיקסום תועלת" (לאדם פרטי) או "מיקסום תוחלת התועלת" (כלומר התועלת הממוצעת לחברה שלמה).  

בשימוש כללי, המונח תועלתנות מתייחס להסתכלות כלכלית או פרגמטית צרה. עם זאת, התועלתנות הפילוסופית היא הסתכלות רחבה יותר.  

בשימוש כללי, המונח תועלתנות מתייחס להסתכלות כלכלית או פרגמטית צרה. עם זאת, התועלתנות הפילוסופית היא הסתכלות רחבה יותר.  

על פי בנת'ם, כל מעשה נמדד לפי:  כמות העונג או הכאב שהוא יוצר, ומספר האנשים שעליהם הוא פועל את פעולתו. העונג (או הכאב) נמדד בכלים מדויקים ומדעיים על פי קריטריונים כמו:

על פי בנת'ם, כל מעשה נמדד לפי:  כמות העונג או הכאב שהוא יוצר, ומספר האנשים שעליהם הוא פועל את פעולתו. העונג (או הכאב) נמדד בכלים מדויקים ומדעיים על פי קריטריונים כמו:

* עוצמתו העונג

* עוצמת העונג

* משך העונג

* משך העונג

* ודאותו או אי ודאותו

* ודאותו או אי ודאותו

* קרבתו או ריחוקו  

* קרבתו או ריחוקו  

* היותו פורה (הסיכוי שיבואו אחריו תחושות מאותו סוג עצמו)  

* היותו פורה (הסיכוי שיבואו אחריו תחושות מאותו סוג עצמו)  

* והיותו טהור (הסיכוי שלא יבואו לאחריו תחושות מן הסוג השני).

* והיותו טהור (הסיכוי שלא יבואו לאחריו תחושות מן הסוג השני)

מעשה מביא תועלת אם הוא מביא למקסימום הטוב למספר הרב ביותר של אנשים.  

מעשה מביא תועלת אם הוא מביא למקסימום הטוב למספר הרב ביותר של אנשים.  

===מהי תועלת===

===מהי תועלת===

ביקורת אחת שמשתקפת גם בתוך הזרם התועלתני נוגעת לשאלה מהו אותו "טוב" שיש למקסם. האם מדובר בעונג רגעי, או בתחושה סובייקטיבית של אושר (עמדה הקיימת בתוך המחנה של הכלכלה הנאו קלאסית). האם הדבר כולל גם היבטים של נוספים אובייקטיביים יותר כמו אורח חיים, או בריאות? מה עושים כאשר יש התנגשות בין דברים המחוללים עונג לבין דברים הפוגעים בבריאות (כמו סמים, או מזון משמין)? ביקורת דומה לכך כתב מרקס כשכתב שכדי לדעת מה טוב לכלב יש לדעת קודם את טיבו של הכלב.  

ביקורת אחת שמשתקפת גם בתוך הזרם התועלתני נוגעת לשאלה מהו אותו "טוב" שיש למקסם. האם מדובר בעונג רגעי, או בתחושה סובייקטיבית של אושר (עמדה הקיימת בתוך המחנה של הכלכלה הנאו-קלאסית). האם הדבר כולל גם היבטים של נוספים אובייקטיביים יותר כמו אורח חיים, או בריאות? מה עושים כאשר יש התנגשות בין דברים המחוללים עונג לבין דברים הפוגעים בבריאות (כמו סמים, או מזון משמין)? ביקורת דומה לכך כתב מרקס כשכתב שכדי לדעת מה טוב לכלב יש לדעת קודם את טיבו של הכלב.  

הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] כתב בנושא של ההבדל בין עונג לבין נוחות, תוך התמקדות בנושא של גירוי עצבי. לפי סקיטובסקי, דווקא קיום של גירוי שמסב נוחות, גורם לכך שקשה לחוש עונג.  

הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] כתב בנושא של ההבדל בין עונג לבין נוחות, תוך התמקדות בנושא של גירוי עצבי. לפי סקיטובסקי, דווקא קיום של גירוי שמסב נוחות, גורם לכך שקשה לחוש עונג.  

ביקורת דומה באה מהכיון של [[כלכלה בודהיסטית|בודהיזם]]. לפי הבודהיזם דווקא הרדיפה אחר עונג רגעי, ואחרי תשוקות, וההשתוקקות לחוות עוד חוויות של עונג, וכן האחיזה בדברים בניסיון להגיע לעונג כזה, דווקא הן עלולות לייצר אומללות. רעיון זה, אם כי בצורה גסה ושטחית יותר בא לידי ביטוי גם בכתבים של הוגים מערביים, כולל [[ג'ון סטיוארט מיל]], ומוכר בשם "[[פרדוקס ההדוניזם]]" (Paradox of hedonism)

ביקורת דומה באה מהכיון של [[כלכלה בודהיסטית|בודהיזם]]. לפי הבודהיזם דווקא הרדיפה אחר עונג רגעי, ואחרי תשוקות, וההשתוקקות לחוות עוד חוויות של עונג, וכן האחיזה בדברים בניסיון להגיע לעונג כזה, דווקא הן עלולות לייצר אומללות. רעיון זה, אם כי בצורה גסה ושטחית יותר בא לידי ביטוי גם בכתבים של הוגים מערביים, כולל [[ג'ון סטיוארט מיל]], ומוכר בשם "[[פרדוקס ההדוניזם]]" (Paradox of hedonism)

ברוב המודלים של [[כלכלה נאו קלאסית]], התועלת של הפרט נובעת רק מצריכת מוצרים ושירותים, וכן משעות פנאי. באותה תאוריה, התועלת החברתית היחידה נובעת מצריכה של מוצרים ושירותים בשוק החופשי (ללא התחשבות בכמות שעות הפנאי). החל משנות ה-80, יחד עם העליה של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] הנחות אלה מוטלות בספק. פסיכולוגים כמו אלו של [[פסיכולוגיה חיובית]] וחוקרי חברה שונים מנסים למצוא מדדים שונים למדידת אושרם ורווחתם של אנשים והנושא נידון גם ב[[סוציוביולוגיה]], [[כלכלת אושר]], [[רווחה סובייקטיבית]] ומחקר של [[רווחה חברתית]].

ברוב המודלים של [[כלכלה נאו-קלאסית]], התועלת של הפרט נובעת רק מצריכת מוצרים ושירותים, וכן משעות פנאי. באותה תאוריה, התועלת החברתית היחידה נובעת מצריכה של מוצרים ושירותים בשוק החופשי (ללא התחשבות בכמות שעות הפנאי). החל משנות ה-80, יחד עם העליה של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] הנחות אלה מוטלות בספק. פסיכולוגים כמו אלו של [[פסיכולוגיה חיובית]] וחוקרי חברה שונים מנסים למצוא מדדים שונים למדידת אושרם ורווחתם של אנשים והנושא נידון גם ב[[סוציוביולוגיה]], [[כלכלת אושר]], [[רווחה סובייקטיבית]] ומחקר של [[רווחה חברתית]].

===השלכות עתידיות===

===השלכות עתידיות===

יותר מכך, נראה כי יש אירועים שהינם מורכבים מכדי להעריכם בצורה תועלתנית. הפילוסוף דניאל דנט נותן כדוגמה את התקרית המפורסמת באי שלושת המיילים שבה כמעט והותך כור גרעיני. לדעת דנט גם לאחר 28 שנים, לא ניתן לדעת האם הרווח שהתקבל מהאירוע בידע ובמודעות לאסונות גרעיניים רב יותר מהנזק הישיר שנגרם לאנשים ולסביבה.

יותר מכך, נראה כי יש אירועים שהינם מורכבים מכדי להעריכם בצורה תועלתנית. הפילוסוף דניאל דנט נותן כדוגמה את התקרית המפורסמת באי שלושת המיילים שבה כמעט והותך כור גרעיני. לדעת דנט גם לאחר 28 שנים, לא ניתן לדעת האם הרווח שהתקבל מהאירוע בידע ובמודעות לאסונות גרעיניים רב יותר מהנזק הישיר שנגרם לאנשים ולסביבה.

נקודה זו היא אחת ממקורות למתח בין [[הכלכלה הנאו קלאסית]] לבין תפיסות של [[קיימות]]. בכלכלה הנאו קלאסית, בגלל קיום של הנחות של [[ידע מלא]] של השחקנים ו[[רציונליות]] מלאה שלהם, אין בעיה של השלכות עתידיות לא רצויות ובלתי צפויות בגלל שאלו ידועות כבר לשחקנים הכלכליים. בניגוד לכך, ב[[כלכלה אקולוגית]] ובמחקר ה[[אקולוגיה|אקולוגי]] והגאופיזי אנו מכירים מקרים רבים של פעולות שקשה לנבא את תוצאתן. בנוסף, [[כלכלה התנהגותית]] ופסיכולוגיה שוללות את הרעיון לפיו בני האדם מתנהגים תמיד בצורה רציונלית.  

נקודה זו היא אחת ממקורות למתח בין [[הכלכלה הנאו-קלאסית]] לבין תפיסות של [[קיימות]]. בכלכלה הנאו-קלאסית, בגלל קיום של הנחות של [[ידע מלא]] של השחקנים ו[[רציונליות]] מלאה שלהם, אין בעיה של השלכות עתידיות לא רצויות ובלתי צפויות בגלל שאלו ידועות כבר לשחקנים הכלכליים. בניגוד לכך, ב[[כלכלה אקולוגית]] ובמחקר ה[[אקולוגיה|אקולוגי]] והגאופיזי אנו מכירים מקרים רבים של פעולות שקשה לנבא את תוצאתן. בנוסף, [[כלכלה התנהגותית]] ופסיכולוגיה שוללות את הרעיון לפיו בני האדם מתנהגים תמיד בצורה רציונלית.  

===זהות הקבוצה בה ממוקסמת התועלת===

===זהות הקבוצה בה ממוקסמת התועלת===

בעיה דומה נוגעת לבעלי חיים נוספים. פיטר סינגר ופעילי זכויות בעלי החיים טוענים, כי בקביעת תועלתן של פעולות יש להתחשב לא רק בבני אדם, אלא בכל בעלי החיים המסוגלים להרגיש כאב או עונג. גרסה שונה מעט של טיעון זה טוענת כי גרימת סבל לחיות סופה לגרום סבל לבני אדם, ולכן גם אם אין מייחסים ערך לתחושות החיה עצמה, הרי שיש לקחת את סבלה בחשבון.

בעיה דומה נוגעת לבעלי חיים נוספים. פיטר סינגר ופעילי זכויות בעלי החיים טוענים, כי בקביעת תועלתן של פעולות יש להתחשב לא רק בבני אדם, אלא בכל בעלי החיים המסוגלים להרגיש כאב או עונג. גרסה שונה מעט של טיעון זה טוענת כי גרימת סבל לחיות סופה לגרום סבל לבני אדם, ולכן גם אם אין מייחסים ערך לתחושות החיה עצמה, הרי שיש לקחת את סבלה בחשבון.

הקושי המתעורר מכך ליישומים מעשיים של תועלתנות, נוגע לייצוג הקבוצות האלה ב[[שוק]]. תועלתנים רבים תומכים באידאולוגיה של [[שוק חופשי]] בגלל שבתנאים מסויימים של [[שוק משוכלל]], [[התאוריה הנאו קלאסית]] טוענת כי כך תמוקסם התועלת החברתית. אלא שנציגים של שתי הקבוצות הללו - דורות העתיד ובעלי חיים, אינם שחקנים פעילים בשוק.  

הקושי המתעורר מכך ליישומים מעשיים של תועלתנות, נוגע לייצוג הקבוצות האלה ב[[שוק]]. תועלתנים רבים תומכים באידאולוגיה של [[שוק חופשי]] בגלל שבתנאים מסויימים של [[שוק משוכלל]], [[התאוריה הנאו-קלאסית]] טוענת כי כך תמוקסם התועלת החברתית. אלא שנציגים של שתי הקבוצות הללו - דורות העתיד ובעלי חיים, אינם שחקנים פעילים בשוק.  

ביקורת חברתית (בעיקר על רקע של דרישות ל"שוק חופשי") טוענת כי העניים עלולים לסבול מקיפוח הזכויות שלהם בגלל שיש [[עלויות עסקה]], [[שחיתות]], [[השפעות חיצוניות]] והיבטים נוספים המאפשרים לארגונים גדולים, כולל [[תאגידים גדולים]] לפגוע בזכויות אדם, בצרכנים, בעובדים, שכנים וכו' בלי שהללו מודעים לכך או בלי שיש להם יכולת לפעול בשוק או מחוצה לו (לדוגמה דרך תביעות בבתי משפט) בצורה אפקטיבית כדי להפסיק את הפגיעה. לפי גישה זו ולפי גישות ב[[כלכלה מוסדית]] הממשלה היא לא הגוף היחיד שעלול לפגוע בציבור ולהגביל את חירותו, ושוק לא מתפקד בצורה ניטרלית ושוויונית כפי שהוא מוצג לפעמים בתאוריות הכלכליות. לדוגמה הפרה של חוזים של עובדים עניים, זיהום הגורם לפגיעה בעובדים או שכנים של מפעל - בלי שיש לנפגעים די כוח כדי למנוע את הפגיעה בגלל בעיות של מחסור בהוכחות, מחסור במשאבים, אפליה ועוד.

ביקורת חברתית (בעיקר על רקע של דרישות ל"שוק חופשי") טוענת כי העניים עלולים לסבול מקיפוח הזכויות שלהם בגלל שיש [[עלויות עסקה]], [[שחיתות]], [[השפעות חיצוניות]] והיבטים נוספים המאפשרים לארגונים גדולים, כולל [[תאגידים גדולים]] לפגוע בזכויות אדם, בצרכנים, בעובדים, שכנים וכו' בלי שהללו מודעים לכך או בלי שיש להם יכולת לפעול בשוק או מחוצה לו (לדוגמה דרך תביעות בבתי משפט) בצורה אפקטיבית כדי להפסיק את הפגיעה. לפי גישה זו ולפי גישות ב[[כלכלה מוסדית]] הממשלה היא לא הגוף היחיד שעלול לפגוע בציבור ולהגביל את חירותו, ושוק לא מתפקד בצורה ניטרלית ושוויונית כפי שהוא מוצג לפעמים בתאוריות הכלכליות. לדוגמה הפרה של חוזים של עובדים עניים, זיהום הגורם לפגיעה בעובדים או שכנים של מפעל - בלי שיש לנפגעים די כוח כדי למנוע את הפגיעה בגלל בעיות של מחסור בהוכחות, מחסור במשאבים, אפליה ועוד.

===אוכלוסין===

===אוכלוסין===

בעיה אחרת נוגעת לשאלה של [[פיצוץ אוכלוסין]]. האם יש להעדיף תועלת נמוכה ל-10 מיליארד אנשים, על פני תועלת גבוה למיליארד אנשים?  

בעיה אחרת נוגעת לשאלה של [[פיצוץ אוכלוסין]]. האם יש להעדיף תועלת נמוכה ל-10 מיליארד אנשים, על פני תועלת גבוהה למיליארד אנשים?  

רוב ההוגים שעסקו בנושא של תועלת, לא התייחסו לקשר בין גודל האוכלוסייה, [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] התומכות בה וכמות האושר של האוכלוסייה. [[ג'ון סטיוארט מיל]] כתב על הנושא כבר במאה ה-19 (עוד לפני הפיתוח של הרעיון של מערכת אקולוגית): "אם כדור הארץ חייב להפסיד חלק גדול זה של הנעימות שלו, שהוא חייב לדברים שהגידול הבלתי מוגבל של עושר ואוכלוסייה יעקרו ממנו, אך ורק לשם המטרה לאפשר לו לתמוך באוכלוסייה גדולה יותר, אבל לא טובה או מאושרת יותר, אני מאוד מקווה, למען הדורות הבאים, כי הם יהיו שבאי רצון להיות במצב יציב, הרבה לפני שהצורך בכך יאלץ אותם להגיע לכך."  

רוב ההוגים שעסקו בנושא של תועלת, לא התייחסו לקשר בין גודל האוכלוסייה, [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] התומכות בה וכמות האושר של האוכלוסייה. [[ג'ון סטיוארט מיל]] כתב על הנושא כבר במאה ה-19 (עוד לפני הפיתוח של הרעיון של מערכת אקולוגית): "אם כדור הארץ חייב להפסיד חלק גדול זה של הנעימות שלו, שהוא חייב לדברים שהגידול הבלתי מוגבל של עושר ואוכלוסייה יעקרו ממנו, אך ורק לשם המטרה לאפשר לו לתמוך באוכלוסייה גדולה יותר, אבל לא טובה או מאושרת יותר, אני מאוד מקווה, למען הדורות הבאים, כי הם יהיו שבאי רצון להיות במצב יציב, הרבה לפני שהצורך בכך יאלץ אותם להגיע לכך."  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Utilitarianism תועלתנות] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Utilitarianism תועלתנות] בוויקיפדיה האנגלית

{{כלכלה נאו-קלאסית}}

{{כלכלה נאו-קלאסית}}

[[קטגוריה:פילוסופיה]]

[[קטגוריה:פילוסופיה]]

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]

[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]

[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]

[[קטגוריה:כלכלה נאו קלאסית]]

[[קטגוריה:כלכלה נאו קלאסית]]