שורה 30: |
שורה 30: |
| | | |
| ==טקסט ישן== | | ==טקסט ישן== |
− | הצריכה מרוקנת את מאגר המשאבים של כדור הארץ בקצב מהיר, ובד בבד מייצרת [[פסולת]] בכמות גדולה מזו שיכולה להקלט על ידי מערכת ההטמעה של כדור הארץ - [[שירותי המערכת האקולוגית]]. על פי '''[[אג'נדה 21]]''' (Agenda 21), מסמך המסכם את מצב [[הסביבה הטבעית|סביבה]] מטעם [[ועידת האו"ם בריו 1992]]: "הסיבה העיקרית להתדרדרות המתמשכת של הסביבה העולמית היא הדפוסים שאינם ברי-קיימא של ייצור וצריכה, במיוחד במדינות העשירות.<ref>Agenda 21</ref> חלק ניכר מ[[השפעה סביבתית|האיומים הסביבתיים]] הענקיים - [[שינויי אקלים]], [[דלדול שכבת האוזון]], ו[[הכחדת מינים]] - הם בעיקר תוצאה של דפוסי הצריכה שהיו בעבר במדינות העשירות בלבד, וכיום בעקבות ה[[גלובליזציה]] מתפשטות גם לשאר המדינות. | + | הצריכה מרוקנת את מאגר המשאבים של כדור הארץ בקצב מהיר, ובד בבד מייצרת [[פסולת]] בכמות גדולה מזו שיכולה להיקלט על ידי מערכת ההטמעה של כדור הארץ - [[שירותי המערכת האקולוגית]]. על פי '''[[אג'נדה 21]]''' (Agenda 21), מסמך המסכם את מצב [[הסביבה הטבעית|סביבה]] מטעם [[ועידת האו"ם בריו 1992]]: "הסיבה העיקרית להתדרדרות המתמשכת של הסביבה העולמית היא הדפוסים שאינם ברי-קיימא של ייצור וצריכה, במיוחד במדינות העשירות.<ref>Agenda 21</ref> חלק ניכר מ[[השפעה סביבתית|האיומים הסביבתיים]] הענקיים - [[שינויי אקלים]], [[דלדול שכבת האוזון]], ו[[הכחדת מינים]] - הם בעיקר תוצאה של דפוסי הצריכה שהיו בעבר במדינות העשירות בלבד, וכיום בעקבות ה[[גלובליזציה]] מתפשטות גם לשאר המדינות. |
| | | |
| וכך, הרבה מהשאלה הסביבתית מסתכמת לבסוף לאתגר של החלטה כמה אנחנו יכולים לצרוך בעודנו משאירים את הפלנטה בריאה, הורדת כמות הצריכה שלנו אל הגבול הזה, ושינוי אופני הצריכה שלנו כדי להשיג ביעילות ובצורה צודקת ומספקת את צרכינו. | | וכך, הרבה מהשאלה הסביבתית מסתכמת לבסוף לאתגר של החלטה כמה אנחנו יכולים לצרוך בעודנו משאירים את הפלנטה בריאה, הורדת כמות הצריכה שלנו אל הגבול הזה, ושינוי אופני הצריכה שלנו כדי להשיג ביעילות ובצורה צודקת ומספקת את צרכינו. |
שורה 38: |
שורה 38: |
| אבל יותר מכך, מאיימים על האנושות "שלושת הגדולים" - האיומים העולמיים. [[מגוון המינים]] של בעלי חוליות נמצא בירידה מתמדת כש-34% ממיני הדגים הידועים ו-11% ממיני העופות נמצאים ב[[סכנת הכחדה]] <ref>World Watch Institute, Vital Signs 1998</ref>. [[דלדול שכבת האוזון|שכבת האוזון ממשיכה להתדלדל]], כשהיא נעלמת לחלוטין ויוצרת חורים גדולים בשני הקטבים של כדור הארץ. תהליך שמבטיח את הגדלת התחלואה בסרטן העור בדורות הבאים. וכן- יש גם את [[התחממות העולמית]]. | | אבל יותר מכך, מאיימים על האנושות "שלושת הגדולים" - האיומים העולמיים. [[מגוון המינים]] של בעלי חוליות נמצא בירידה מתמדת כש-34% ממיני הדגים הידועים ו-11% ממיני העופות נמצאים ב[[סכנת הכחדה]] <ref>World Watch Institute, Vital Signs 1998</ref>. [[דלדול שכבת האוזון|שכבת האוזון ממשיכה להתדלדל]], כשהיא נעלמת לחלוטין ויוצרת חורים גדולים בשני הקטבים של כדור הארץ. תהליך שמבטיח את הגדלת התחלואה בסרטן העור בדורות הבאים. וכן- יש גם את [[התחממות העולמית]]. |
| | | |
− | [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]] היא ככל הנראה האיום הגדול ביותר. העדויות שהצריכה אשמה בכך מוכחות בשפע מחקרים של גורמים רבים וממשיכות להצטבר. ביוני 1999, הירחון נייצ'ר דיווח כי בהתבסס על אנליזה של שכבות הקרח באנטארקטיקה, הרמה הנוכחית של [[פחמן-דו-חמצני]] היא הגבוה ביותר מזה 420,000 שנים. שנות ה-90' היו העשור החם ביותר שברשומות מזג האוויר, מקום אותו מילאו לא מזמן … שנות ה-80'.<<ref>National Oceanic and Atmospheric Administration's National Climatic Data Center, "Climate of 1998 Annual Review" (1999( .</ref> | + | [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]] היא ככל הנראה האיום הגדול ביותר. העדויות שהצריכה אשמה בכך מוכחות בשפע מחקרים של גורמים רבים וממשיכות להצטבר. ביוני 1999, הירחון נייצ'ר דיווח כי בהתבסס על אנליזה של שכבות הקרח באנטארקטיקה, הרמה הנוכחית של [[פחמן-דו-חמצני]] היא הגבוהה ביותר מזה 420,000 שנים. שנות ה-90' היו העשור החם ביותר שברשומות מזג האוויר, מקום אותו מילאו לא מזמן … שנות ה-80'.<<ref>National Oceanic and Atmospheric Administration's National Climatic Data Center, "Climate of 1998 Annual Review" (1999( .</ref> |
| | | |
| ההשלכות המדויקות של הנושא על העתיד שלנו הן ברורות פחות. מדענים מתווכחים לגבי אילו ערים יוצפו, ואיך ההתחממות העולמית תשפיע על "מחלות הקשורות למזג אוויר" (מכון וורלד-ווטש מדווח כי מחלות הקשורות במזג אוויר גרמו ב-11 החודשים הראשונים של 1998 נזק של 89 מיליארד דולר ברחבי העולם - הרבה מעבר לנזק המצטבר של כל שנות ה-80, של 55 מיליארד דולר<ref>Janet N. Abramovitz and Seth Dunn, "Record Year for Weather-Related Disasters" World Watch Institute (1998)</ref>), אבל כיוון הפעולה הנחוץ הוא ברור: עלינו לפעול במהירות כדי להקטין בצורה דרמטית את פליטות הפחמן. | | ההשלכות המדויקות של הנושא על העתיד שלנו הן ברורות פחות. מדענים מתווכחים לגבי אילו ערים יוצפו, ואיך ההתחממות העולמית תשפיע על "מחלות הקשורות למזג אוויר" (מכון וורלד-ווטש מדווח כי מחלות הקשורות במזג אוויר גרמו ב-11 החודשים הראשונים של 1998 נזק של 89 מיליארד דולר ברחבי העולם - הרבה מעבר לנזק המצטבר של כל שנות ה-80, של 55 מיליארד דולר<ref>Janet N. Abramovitz and Seth Dunn, "Record Year for Weather-Related Disasters" World Watch Institute (1998)</ref>), אבל כיוון הפעולה הנחוץ הוא ברור: עלינו לפעול במהירות כדי להקטין בצורה דרמטית את פליטות הפחמן. |
שורה 56: |
שורה 56: |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
− | * [http://www.neweconomics.org/publications/the-consumption-explosion The Consumption Explosion] פרסום של [[הקרן לכלכלה חדשה]] 25/09/2009 | + | * [http://www.neweconomics.org/publications/the-consumption-explosion The Consumption Explosion] פרסום של [[הקרן לכלכלה חדשה]] 25.09.2009 |
− | * http://www.chrisjordan.com תערוכה של chris jordan, Seattle בשם Running the Numbers שמראה בצורה ויזואלית את כמות המוצרים הנצרכים בארצות הברית לבדה בכל פרק זמן מסויים. | + | * http://www.chrisjordan.com תערוכה של chris jordan, Seattle בשם Running the Numbers שמראה בצורה ויזואלית את כמות המוצרים הנצרכים בארצות הברית לבדה בכל פרק זמן מסויים |
| | | |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |