שורה 1: |
שורה 1: |
| יש מספר מנגנונים המקשרים בין '''[[אי שוויון כלכלי]] ו[[עוני]] לבין [[השפעה סביבתית|השפעות של בני האדם על הסביבה הטבעית]]'''. יש סוגים שונים של עוני ושל אי שוויון בחברות שונות ובהתאם לכך יש מנגנונים שונים של השפעות ובעיות סביבתית. | | יש מספר מנגנונים המקשרים בין '''[[אי שוויון כלכלי]] ו[[עוני]] לבין [[השפעה סביבתית|השפעות של בני האדם על הסביבה הטבעית]]'''. יש סוגים שונים של עוני ושל אי שוויון בחברות שונות ובהתאם לכך יש מנגנונים שונים של השפעות ובעיות סביבתית. |
| | | |
− | [[השפעה סביבתית|השפעות על הסביבה]] כוללות : | + | [[השפעה סביבתית|השפעות על הסביבה]] כוללות: |
| * ניצול של [[משאבים לא מתחדשים]] כמו [[נפט]], או עופרות בעלות ריכוז גבוה של מחצבים כמו[[פוספט]] או עופרת [[ברזל]]. | | * ניצול של [[משאבים לא מתחדשים]] כמו [[נפט]], או עופרות בעלות ריכוז גבוה של מחצבים כמו[[פוספט]] או עופרת [[ברזל]]. |
| * ניצול של משאבים מתחדשים כמו [[מים]], [[עץ]] או [[ייצור ראשוני]] - ניצול כזה עלול לגלוש לניצול יתר שמונע את התחדשות המשאב. | | * ניצול של משאבים מתחדשים כמו [[מים]], [[עץ]] או [[ייצור ראשוני]] - ניצול כזה עלול לגלוש לניצול יתר שמונע את התחדשות המשאב. |
שורה 12: |
שורה 12: |
| סיבה אחת לקושי להשוות בין חברות אלה לחברות מודרניות נובע מכך שייתכן שבט שיש לו הכנסה כספית רשמית אפסית, המתקיים דרך [[לקטות]] וצייד, חקלאות מקומית, ואולי גם [[סחר חליפין]], ולכן תושבים של חברות אלה יכולים להיחשב כעניים על ידי מדידה מודרנית המתחשבת יותר ב[[תוצר כלכלי לנפש]] ופחות בהיבטים כמו [[רווחה חברתית]]. | | סיבה אחת לקושי להשוות בין חברות אלה לחברות מודרניות נובע מכך שייתכן שבט שיש לו הכנסה כספית רשמית אפסית, המתקיים דרך [[לקטות]] וצייד, חקלאות מקומית, ואולי גם [[סחר חליפין]], ולכן תושבים של חברות אלה יכולים להיחשב כעניים על ידי מדידה מודרנית המתחשבת יותר ב[[תוצר כלכלי לנפש]] ופחות בהיבטים כמו [[רווחה חברתית]]. |
| | | |
− | הגדרה אחרת של עוני היא דרך הבטחון הכלכלי או מה ממוצע השנים הבריאות אותן פרט מסויים שורד [[נטל תחלואה]]. חלק ניכר מהחברות הפרה -תעשייתיות היו [[קיימות|בנות קיימא]] או בעלות השפעה סביבתית נמוכה יחסית לחברה המודרנית בגלל [[טביעת רגל אקולוגית]] אישית נמוכה יותר שנבעה מצריכת [[אנרגיה]] נמוכה יותר וכן בגלל [[תמותת תינוקות]] גבוהה יחסית שהובילה ל[[גידול אוכלוסין]] נמוך. עם זאת, חברות רבות הגיעו לגבולות טבעיים בגלל גידול האוכלוסייה, מקום בו הן יכלו להישאר במצב יציב או לעבור התדרדרות איטית ובלתי מורגשת. חלק מהחברות לא היו [[קיימות|מקיימות]] וחלקן נכחדו (ראו [[התמוטטות (ספר)]]). | + | הגדרה אחרת של עוני היא דרך הביטחון הכלכלי או מה ממוצע השנים הבריאות אותן פרט מסויים שורד [[נטל תחלואה]]. חלק ניכר מהחברות הפרה -תעשייתיות היו [[קיימות|בנות קיימא]] או בעלות השפעה סביבתית נמוכה יחסית לחברה המודרנית בגלל [[טביעת רגל אקולוגית]] אישית נמוכה יותר שנבעה מצריכת [[אנרגיה]] נמוכה יותר וכן בגלל [[תמותת תינוקות]] גבוהה יחסית שהובילה ל[[גידול אוכלוסין]] נמוך. עם זאת, חברות רבות הגיעו לגבולות טבעיים בגלל גידול האוכלוסייה, מקום בו הן יכלו להישאר במצב יציב או לעבור התדרדרות איטית ובלתי מורגשת. חלק מהחברות לא היו [[קיימות|מקיימות]] וחלקן נכחדו (ראו [[התמוטטות (ספר)]]). |
| | | |
| סיבות אחרות לקושי להשוות בין חברות מוקדמות לחברות מודרנית בנושא זה הוא האופי המקומי של החברות, האופי הקיומי של עוני בחברות אלה, ואופיו המוגבל של אי-השוויון בחברות עתיקות. | | סיבות אחרות לקושי להשוות בין חברות מוקדמות לחברות מודרנית בנושא זה הוא האופי המקומי של החברות, האופי הקיומי של עוני בחברות אלה, ואופיו המוגבל של אי-השוויון בחברות עתיקות. |
שורה 43: |
שורה 43: |
| * הרס של [[הון חברתי]] כמו [[קהילות]] שהיה יכול לספק רשתות תמיכה לעניים. | | * הרס של [[הון חברתי]] כמו [[קהילות]] שהיה יכול לספק רשתות תמיכה לעניים. |
| | | |
− | במקרים כאלה העניים עוברים מכלכלת קיום, או כלכלה מקומית שבה ההכנסה שלהם אינה גבוה אבל יש להם וודאות כלכלית גבוה, לתנאי תחרות אכזריים יותר שבהם יש להם נחיתות מובנית. הם מוכנים לעשות כל דבר כדי לנסות לשרוד כלכלית. | + | במקרים כאלה העניים עוברים מכלכלת קיום, או כלכלה מקומית שבה ההכנסה שלהם אינה גבוהה אבל יש להם וודאות כלכלית גבוה, לתנאי תחרות אכזריים יותר שבהם יש להם נחיתות מובנית. הם מוכנים לעשות כל דבר כדי לנסות לשרוד כלכלית. |
| | | |
| יש מספר דוגמאות לחברות שכדי להימנע מהתמוטטות כלכלית בחרו בניצול יתר של משאבים ובכך הגיעו לאסון אקולוגי והרס הכלכלה. דוגמה אחת לדבר זה היא [[כרייה|כריית]] ה[[פוספט|פוספטים]] באי [[נאורו]] שהובילה להתמוטטות כלכלית של האי. דוגמאות נוספות לחברות עניות שחיות מהיד לפה וגורמות עד להרס סביבתי וכלכלי מובאות בספר [[התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]]. | | יש מספר דוגמאות לחברות שכדי להימנע מהתמוטטות כלכלית בחרו בניצול יתר של משאבים ובכך הגיעו לאסון אקולוגי והרס הכלכלה. דוגמה אחת לדבר זה היא [[כרייה|כריית]] ה[[פוספט|פוספטים]] באי [[נאורו]] שהובילה להתמוטטות כלכלית של האי. דוגמאות נוספות לחברות עניות שחיות מהיד לפה וגורמות עד להרס סביבתי וכלכלי מובאות בספר [[התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]]. |
שורה 50: |
שורה 50: |
| אחת ההשלכות של גלובליזציה של החקלאות היא שחקלאים אינם מתחרים בשיווק תוצרת מקומית, אלא מול תחרות בינלאומית, תכופות נגד חברות ענק שלהן יתרונות טכנולוגיה וגודל. כדי לשרוד חקלאים רבים פונים מגידול של מוצרי מזון מקומיים להתמחות בענפי ייצוא לצריכה. | | אחת ההשלכות של גלובליזציה של החקלאות היא שחקלאים אינם מתחרים בשיווק תוצרת מקומית, אלא מול תחרות בינלאומית, תכופות נגד חברות ענק שלהן יתרונות טכנולוגיה וגודל. כדי לשרוד חקלאים רבים פונים מגידול של מוצרי מזון מקומיים להתמחות בענפי ייצוא לצריכה. |
| | | |
− | פרוש הדבר הוא לעיתים קרובות גידול מינים שאינם מקומיים רק לצורך ייצוא (לדוגמה גידול של פירות טרופיים במדינות עם מזג אוויר ממוגז). דבר זה יכול לתרום לכניסת [[מינים פולשים]]. כמו כן פרוש הדבר שהחקלאי תלוי בשיווק למדינות רחוקות ולכן לעיתים נכנסים מתווכחים בינו לבין הצרכנים ומעמדו הכלכלי נפגע. הפיכת [[שוק המזון העולמי]] לשוק כלל עולמי יוצרת אצל הצרכן רושם של הגדלת מגוון המינים, אבל התוצאה הכוללת היא דווקא הקטנה מספר הזנים החקלאיים שכן יש מינים מועדפים על החיך המערבי הדומיננטי בשוק.
| + | פירוש הדבר הוא לעיתים קרובות גידול מינים שאינם מקומיים רק לצורך ייצוא (לדוגמה גידול של פירות טרופיים במדינות עם מזג אוויר ממוגז). דבר זה יכול לתרום לכניסת [[מינים פולשים]]. כמו כן פרוש הדבר שהחקלאי תלוי בשיווק למדינות רחוקות ולכן לעיתים נכנסים מתווכחים בינו לבין הצרכנים ומעמדו הכלכלי נפגע. הפיכת [[שוק המזון העולמי]] לשוק כלל עולמי יוצרת אצל הצרכן רושם של הגדלת מגוון המינים, אבל התוצאה הכוללת היא דווקא הקטנה מספר הזנים החקלאיים שכן יש מינים מועדפים על החיך המערבי הדומיננטי בשוק. |
| | | |
| ==גידול ילדים מוגבר בקרב העניים == | | ==גידול ילדים מוגבר בקרב העניים == |
שורה 57: |
שורה 57: |
| בני האדם עם בעלי אסטרטגיית K מובהקת ומגדלים מעט צאצאים ומשקיעים בכל צאצא עשרות שנות גידול. זאת לעומת בעלי חיים אחרים או צמחים שיכולים להוליד עשרות עד אלפי צאצאים, שמתוכם בודדים שורדים. | | בני האדם עם בעלי אסטרטגיית K מובהקת ומגדלים מעט צאצאים ומשקיעים בכל צאצא עשרות שנות גידול. זאת לעומת בעלי חיים אחרים או צמחים שיכולים להוליד עשרות עד אלפי צאצאים, שמתוכם בודדים שורדים. |
| | | |
− | בחירה בין אסטרטגיית R ו-K קיימת גם בהקשר האנושי. כאשר יש מערכת בריאות טובה וזולה, יחד עם מערכת חינוך טובה, הגיוני לגדל מעט ילדים ולהשקיע בכל ילד הרבה בתקווה שהוא ילמד מקצוע הדורש השכלה והתמחות. לעומת זאת כאשר יש תמותה גבוה של ילדים, כאשר אין לעניים גישה להשכלה ולתהליכי הכשרה מקצועיים, או כאשר מקצועות מניבים פתוחים רק לאליטה צרה (לדוגמה על ידי הפלייה גזעית או מעמדית), הגיוני יותר להוליד מספר גבוה יותר של ילדים. ההשקעה בכל ילד נמוכה יותר, והוא יכול לסייע בעבודות פשוטות כמו מלאכות תעשייה או עבודה בשדה. בנוסף הילדים משמשים מעין ביטוח פנסיוני עבור ההורים. | + | בחירה בין אסטרטגיית R ו-K קיימת גם בהקשר האנושי. כאשר יש מערכת בריאות טובה וזולה, יחד עם מערכת חינוך טובה, הגיוני לגדל מעט ילדים ולהשקיע בכל ילד הרבה בתקווה שהוא ילמד מקצוע הדורש השכלה והתמחות. לעומת זאת כאשר יש תמותה גבוהה של ילדים, כאשר אין לעניים גישה להשכלה ולתהליכי הכשרה מקצועיים, או כאשר מקצועות מניבים פתוחים רק לאליטה צרה (לדוגמה על ידי הפלייה גזעית או מעמדית), הגיוני יותר להוליד מספר גבוה יותר של ילדים. ההשקעה בכל ילד נמוכה יותר, והוא יכול לסייע בעבודות פשוטות כמו מלאכות תעשייה או עבודה בשדה. בנוסף הילדים משמשים מעין ביטוח פנסיוני עבור ההורים. |
| | | |
| למספר הילדים השפעה מכרעת על הקצב בו מגיעים ל[[פיצוץ אוכלוסין]] או לחלופין לסיכוי להגיע ל[[ייצוב אוכלוסין|התייצבות אוכלוסייה]] ברמה שיכולה אולי לאפשר חברה [[קיימות|בת קיימא]]. | | למספר הילדים השפעה מכרעת על הקצב בו מגיעים ל[[פיצוץ אוכלוסין]] או לחלופין לסיכוי להגיע ל[[ייצוב אוכלוסין|התייצבות אוכלוסייה]] ברמה שיכולה אולי לאפשר חברה [[קיימות|בת קיימא]]. |
שורה 122: |
שורה 122: |
| בספרות הכלכלית יש זיהוי של מספר מנגנונים שיכולים להחריף השפעות של בני האדם על הסביבה: | | בספרות הכלכלית יש זיהוי של מספר מנגנונים שיכולים להחריף השפעות של בני האדם על הסביבה: |
| * [[השפעה חיצונית]]. במצב של השפעה חיצונית, היצרן והצרכן לא חשופים למלוא המחיר הכלכלי הנובע מהעסקה שלהם. הדוגמאות הנפוצות ביותר הן של נזק סביבתי - לדוגמה היצרן מזהם את הנהר בתהליך הייצור, הצרכן צורך את המוצר, ומי שנושא בעלות הנזק הסביבתי הן עסקי תיירות לאורך הנהר או אנשים ששותים את המים והופכים לחולים. מנגנון זה חשוב כל כך, עד שיש כלכלנים [[נאו קלאסיים]] שחושבים שאם יצליחו להביא למצב שבו אין השפעות חיצוניות, מצב של [[הפנמת עלויות]] מלאה, לא יהיו גם בעיות סביבתיות. | | * [[השפעה חיצונית]]. במצב של השפעה חיצונית, היצרן והצרכן לא חשופים למלוא המחיר הכלכלי הנובע מהעסקה שלהם. הדוגמאות הנפוצות ביותר הן של נזק סביבתי - לדוגמה היצרן מזהם את הנהר בתהליך הייצור, הצרכן צורך את המוצר, ומי שנושא בעלות הנזק הסביבתי הן עסקי תיירות לאורך הנהר או אנשים ששותים את המים והופכים לחולים. מנגנון זה חשוב כל כך, עד שיש כלכלנים [[נאו קלאסיים]] שחושבים שאם יצליחו להביא למצב שבו אין השפעות חיצוניות, מצב של [[הפנמת עלויות]] מלאה, לא יהיו גם בעיות סביבתיות. |
− | * [[היוון עתיד]] - הנטיה לחשוב על צרכי ההווה לפני צרכי העתיד, לפחות בחלק מהפעילות בשוק, לדוגמה לקיחת ריבית על כסף. הצריכה היום חשובה לנו יותר מאשר הצריכה מחר. | + | * [[היוון עתיד]] - הנטייה לחשוב על צרכי ההווה לפני צרכי העתיד, לפחות בחלק מהפעילות בשוק, לדוגמה לקיחת ריבית על כסף. הצריכה היום חשובה לנו יותר מאשר הצריכה מחר. |
| * [[מוצרים ציבוריים]] - מוצרים שבהם אנשים יכולים להנות ממשהו בלי שהם משלמים עליו, וקשה למנוע הנאה כזו. זיקוקים, אוויר נקי, מגדלור, [[אמון]] או בטחון צבאי הם דוגמאות למוצרים ציבוריים. [[הטרגדיה של כר המרעה הציבורי]] נוגעת לקושי לנהל מוצרים ציבוריים בצורה שתבטיח את קיומם או תגדיל את הרווחה, שכן בניגוד למוצר פרטי אי אפשר למכור חתיכות של המוצר הציבורי. רוב ה[הון הטבעי]] - דברים כמו [[מערכות אקולוגיות]] או [[שדות דייג]] יכולים להיחשב כסוג של מוצר ציבורי. גם [[מוסדות חברתיים]] שיכולים לסייע לנהל את הסביבה - כמו ממשלה שלא לוקחת שוחד, תקשורת הוגנת וכו' יכולים גם הם להיות מנותחים כמוצר ציבורי. | | * [[מוצרים ציבוריים]] - מוצרים שבהם אנשים יכולים להנות ממשהו בלי שהם משלמים עליו, וקשה למנוע הנאה כזו. זיקוקים, אוויר נקי, מגדלור, [[אמון]] או בטחון צבאי הם דוגמאות למוצרים ציבוריים. [[הטרגדיה של כר המרעה הציבורי]] נוגעת לקושי לנהל מוצרים ציבוריים בצורה שתבטיח את קיומם או תגדיל את הרווחה, שכן בניגוד למוצר פרטי אי אפשר למכור חתיכות של המוצר הציבורי. רוב ה[הון הטבעי]] - דברים כמו [[מערכות אקולוגיות]] או [[שדות דייג]] יכולים להיחשב כסוג של מוצר ציבורי. גם [[מוסדות חברתיים]] שיכולים לסייע לנהל את הסביבה - כמו ממשלה שלא לוקחת שוחד, תקשורת הוגנת וכו' יכולים גם הם להיות מנותחים כמוצר ציבורי. |
| * [[מידע מלא]] - הצרכנים ומקבלי החלטות אחרים בשוק יודעים את כל האיכויות של מוצר ואת כל המחירים. לדוגמה הם יודעים מה יהיו ההשלכות הבריאותיות של צריכת ממתקים (ותרגום דבר זה לנזק כספי או על הרווחה שלהם) או מה ההשלכות שלהם ל[[זיהום תעשייתי]]. | | * [[מידע מלא]] - הצרכנים ומקבלי החלטות אחרים בשוק יודעים את כל האיכויות של מוצר ואת כל המחירים. לדוגמה הם יודעים מה יהיו ההשלכות הבריאותיות של צריכת ממתקים (ותרגום דבר זה לנזק כספי או על הרווחה שלהם) או מה ההשלכות שלהם ל[[זיהום תעשייתי]]. |
| | | |
− | כל הדברים האלה הם בעייתיים בכל מקרה. יש קושי להפנים השפעות חיצוניות בגלל כוח פוליטי גדול של היצרנים ושל העשירים או של מי שכבר נהנה מהמצב החברתי הקיים. ניהול של מוצרים ציבוריים בצורה הוגנת הוא דבר בעייתי בגלל נטיה של קבוצות מיעוט לשלוט בהן, כפי שתואר על ידי [[מנסור אולסון]]. לצרכנים אין מידע מלא על איכות המוצרים שהם צורכים או על השפעת המוצרים על חייהם דרך השפעות חיצוניות. לדוגמה אין לאנשים מידע על [[השפעות בריאותיות של מכוניות]] והחלטות רבות הנוגעות ל[[מזון]] לדוגמה נובעות מהחלטות לא-רציונליות ולא מודעות (ראו [[עיצוב להרזיה]]). | + | כל הדברים האלה הם בעייתיים בכל מקרה. יש קושי להפנים השפעות חיצוניות בגלל כוח פוליטי גדול של היצרנים ושל העשירים או של מי שכבר נהנה מהמצב החברתי הקיים. ניהול של מוצרים ציבוריים בצורה הוגנת הוא דבר בעייתי בגלל נטייה של קבוצות מיעוט לשלוט בהן, כפי שתואר על ידי [[מנסור אולסון]]. לצרכנים אין מידע מלא על איכות המוצרים שהם צורכים או על השפעת המוצרים על חייהם דרך השפעות חיצוניות. לדוגמה אין לאנשים מידע על [[השפעות בריאותיות של מכוניות]] והחלטות רבות הנוגעות ל[[מזון]] לדוגמה נובעות מהחלטות לא-רציונליות ולא מודעות (ראו [[עיצוב להרזיה]]). |
| | | |
| השפעת של אי שוויון כלכלי על נושאים אלה יכולה להיות החרפה של בעיות תפקוד אלה . לדוגמה ניהול מוצרים ציבוריים בצורה הוגנת הוא דבר קשה יותר כאשר יש קבוצה קטנה יותר ששולטת עליהם. | | השפעת של אי שוויון כלכלי על נושאים אלה יכולה להיות החרפה של בעיות תפקוד אלה . לדוגמה ניהול מוצרים ציבוריים בצורה הוגנת הוא דבר קשה יותר כאשר יש קבוצה קטנה יותר ששולטת עליהם. |