שינויים

רוב החיזוקים לטענה זו מסתכלים על הגדרה צרה של השפעה סביבתית כמו [[זיהום אוויר]] מקומי. הטיעון של קוזנץ תופס היבטים הנוגעים לאסתטיקה (אנשים רוצים נוף יפה) ודאגה לבריאות (הקטנת נזקים בריאותיים של זיהום) אבל פחות נוגעים לאיומי [[קיימות]] או לזיהומים בעלי אופי גלובלי. יש בעיה גם של זיהוי בין [[זיהום]] לבין [[השפעה סביבתית]]

רוב החיזוקים לטענה זו מסתכלים על הגדרה צרה של השפעה סביבתית כמו [[זיהום אוויר]] מקומי. הטיעון של קוזנץ תופס היבטים הנוגעים לאסתטיקה (אנשים רוצים נוף יפה) ודאגה לבריאות (הקטנת נזקים בריאותיים של זיהום) אבל פחות נוגעים לאיומי [[קיימות]] או לזיהומים בעלי אופי גלובלי. יש בעיה גם של זיהוי בין [[זיהום]] לבין [[השפעה סביבתית]]

כאשר מסתכלים על הגדרה רחבה יותר של השפעה סביבתית - במדדים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] השערה קוזנץ אינה נראית נכונה - למרות שיש נטיה לעבור לטכנולוגיות פחות מזהמות בחברות עשירות יותר. בחינת הנזק הסביבתי דרך משוואת [[I=PAT]] בנושאים כמו [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]] או [[התחממות עולמית]] לא מסתדרות עם השערה זו. צריכת אנרגיה של תושבי ארצות הברית לדגומה לא ירדה במשך עשרות שנים. סיבה אפשרית לכך היא שהשערת קוזנץ מעניקה משקל רב לנושאי טכנולוגיה אבל מתעלמת מהיבטים של גידול אוכלוסין (חלקו על ידי הגירה) ושל גידול בצריכה.  

כאשר מסתכלים על הגדרה רחבה יותר של השפעה סביבתית - במדדים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] השערה קוזנץ אינה נראית נכונה - למרות שיש נטיה לעבור לטכנולוגיות פחות מזהמות בחברות עשירות יותר. בחינת הנזק הסביבתי דרך משוואת [[I=PAT]] בנושאים כמו [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]] או [[התחממות עולמית]] לא מסתדרות עם השערה זו. צריכת אנרגיה של תושבי ארצות הברית לדוגמה לא ירדה במשך עשרות שנים. סיבה אפשרית לכך היא שהשערת קוזנץ מעניקה משקל רב לנושאי טכנולוגיה אבל מתעלמת מהיבטים של גידול אוכלוסין (חלקו על ידי הגירה) ושל גידול בצריכה.  

==השפעות סביבתיות של אי שוויון בינלאומי==

==השפעות סביבתיות של אי שוויון בינלאומי==

אחת ההשלכות של גלובליזציה של החקלאות היא שחקלאים אינם מתחרים בשיווק תוצרת מקומית, אלא מול תחרות בינלאומית, תכופות נגד חברות ענק שלהן יתרונות טכנולוגיה וגודל. כדי לשרוד חקלאים רבים פונים מגידול של מוצרי מזון מקומיים להתמחות בענפי ייצוא לצריכה.  

אחת ההשלכות של גלובליזציה של החקלאות היא שחקלאים אינם מתחרים בשיווק תוצרת מקומית, אלא מול תחרות בינלאומית, תכופות נגד חברות ענק שלהן יתרונות טכנולוגיה וגודל. כדי לשרוד חקלאים רבים פונים מגידול של מוצרי מזון מקומיים להתמחות בענפי ייצוא לצריכה.  

פרוש הדבר הוא לעיתים קרובות גידול מינים שאינם מקומיים רק לצורך ייצוא (לדגומה גידול של פירות טרופיים במדינות עם מזג אוויר ממוגז). דבר זה יכול לתרום לכניסת [[מינים פולשים]]. כמו כן פרוש הדבר שהחקלאי תלוי בשיווק למדינות רחוקות ולכן לעיתים נכנסים מתווכחים בינו לבין הצרכנים ומעמדו הכלכלי נפגע. הפיכת [[שוק המזון העולמי]] לשוק כלל עולמי יוצרת אצל הצרכן רושם של הגדלת מגוון המינים, אבל התוצאה הכוללת היא דווקא הקטנה מספר הזנים החקלאיים שכן יש מינים מועדפים על החיך המערבי הדומיננטי בשוק.  

פרוש הדבר הוא לעיתים קרובות גידול מינים שאינם מקומיים רק לצורך ייצוא (לדוגמה גידול של פירות טרופיים במדינות עם מזג אוויר ממוגז). דבר זה יכול לתרום לכניסת [[מינים פולשים]]. כמו כן פרוש הדבר שהחקלאי תלוי בשיווק למדינות רחוקות ולכן לעיתים נכנסים מתווכחים בינו לבין הצרכנים ומעמדו הכלכלי נפגע. הפיכת [[שוק המזון העולמי]] לשוק כלל עולמי יוצרת אצל הצרכן רושם של הגדלת מגוון המינים, אבל התוצאה הכוללת היא דווקא הקטנה מספר הזנים החקלאיים שכן יש מינים מועדפים על החיך המערבי הדומיננטי בשוק.  

==גידול ילדים מוגבר בקרב העניים ==  

==גידול ילדים מוגבר בקרב העניים ==  

===מנגנונים שתורמים להגדלת הנתק בין פעולה לתוצאה===

===מנגנונים שתורמים להגדלת הנתק בין פעולה לתוצאה===

[[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] מתאר בספרו [[האמת על באמת]], כיצד קל לנו יותר לפגוע באחרים כאשר פגיעה כזו היא פחות קונקרטית ומוחשית. ככל שאנו מכירים פחות עניים, אנשים ממדינות אחרות, או ככל שהם רחוקים מאיתנו נפשית (לדגומה שחורים מול לבנים, נוצרים מול איסלאמים, דוברי שפה אחרת, תרבות אחרת וכו') כך קל יותר להדחיק סבל ובעיות שאנו גורמים להם.  

[[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] מתאר בספרו [[האמת על באמת]], כיצד קל לנו יותר לפגוע באחרים כאשר פגיעה כזו היא פחות קונקרטית ומוחשית. ככל שאנו מכירים פחות עניים, אנשים ממדינות אחרות, או ככל שהם רחוקים מאיתנו נפשית (לדוגמה שחורים מול לבנים, נוצרים מול איסלאמים, דוברי שפה אחרת, תרבות אחרת וכו') כך קל יותר להדחיק סבל ובעיות שאנו גורמים להם.  

בהגות הכלכלית מתייחסים ל[[השפעה חיצונית]] שמחריפה בעיות סביבה. כאשר יש גידול של האי-שוויון ומרחק פיזי, תרבותי ונפשי גדול יותר בין הפעולה לבין התוצאה, קשה יותר לבצע [[הפנמת עלויות]], שכן הכוח הכלכלי, הפוליטי והתרבותי של מי שניזוק מההשפעה הסביבתית קטן יותר לעומת מי שמקבל סיבסוד מהמשך הקיום של ההשפעה הסביבתית.  

בהגות הכלכלית מתייחסים ל[[השפעה חיצונית]] שמחריפה בעיות סביבה. כאשר יש גידול של האי-שוויון ומרחק פיזי, תרבותי ונפשי גדול יותר בין הפעולה לבין התוצאה, קשה יותר לבצע [[הפנמת עלויות]], שכן הכוח הכלכלי, הפוליטי והתרבותי של מי שניזוק מההשפעה הסביבתית קטן יותר לעומת מי שמקבל סיבסוד מהמשך הקיום של ההשפעה הסביבתית.