שינויים

{{מאמר לא שלם}}

{{מאמר לא שלם}}

'''או ''מיסוי פיגובייאני ומערכות סביבתיות'''''

'''או מיסוי פיגובייאני ומערכות סביבתיות'''

==תקציר==

==תקציר==

ה[[תורה הנאו קלאסית]] מתייחסת אל בעיות סביבה כאל מקרה מיוחד של "[[השפעות חיצוניות]]". לכאורה אפשר לפתור את הבעיות שיוצרות השפעות חיצוניות על ידי הפנמתן לתוך מערכת מחירי השוק. הפנמה כזאת מטילה על המזהמים [[מס פיגוביאני]], אשר אמור להקטין את הזיהום לרמה "יעילה". המאמר מנסה להצביע על הכשלים בתפיסה זו, ולתת דוגמא לכך מהתבוננות בבעיית זיהום מי-התהום של ישראל. ננסה להציע מסגרת רעיונית שונה מהמסגרת השולית לדיון בבעית הזיהום ומניעתו. זאת על ידי התבוננות בתפקוד של [[מערכות]], ובתפקוד של גורמים ומערכות האמונים על שמירת תפקודן הבריא של מערכות. דוגמא של מערכת כזו היא מערכת ההפעלה של המחשב, ונוכל להשתמש בה כדי להבין את הבעיות בגישה של מיסוי פיגוביאני, ולבחון אלטרנטיבות אחרות.

ה[[תתאוריה הנאו-קלאסית]] מתייחסת אל בעיות סביבה כאל מקרה מיוחד של "[[השפעות חיצוניות]]". לכאורה אפשר לפתור את הבעיות שיוצרות השפעות חיצוניות על ידי הפנמתן לתוך מערכת מחירי השוק. הפנמה כזאת מטילה על המזהמים [[מס פיגוביאני]], אשר אמור להקטין את הזיהום לרמה "יעילה". המאמר מנסה להצביע על הכשלים בתפיסה זו, ולתת דוגמא לכך מהתבוננות בבעיית זיהום מי-התהום של ישראל. ננסה להציע מסגרת רעיונית שונה מהמסגרת השולית לדיון בבעיית הזיהום ומניעתו. זאת על ידי התבוננות בתפקוד של [[מערכות]], ובתפקוד של גורמים ומערכות האמונים על שמירת תפקודן הבריא של מערכות. דוגמא של מערכת כזו היא מערכת ההפעלה של המחשב, ונוכל להשתמש בה כדי להבין את הבעיות בגישה של מיסוי פיגוביאני, ולבחון אלטרנטיבות אחרות.

==הצגת הבעיה במסגרת הנאו קלאסית==

==הצגת הבעיה במסגרת הנאו-קלאסית==

התייחסות המערכת הנאו קלאסית לבעיות סביבה ופתירתן – השפעות חיצוניות ומיסים פיגובייאניים

התייחסות המערכת הנאו-קלאסית לבעיות סביבה ופתירתן – השפעות חיצוניות ומיסים פיגובייאניים

(פרק 1)

(פרק 1)

הנאו קלאסיים מתייחסים אל זיהום כאל השלכת חביות אל תוך אגם. היינו דבר בדיד.

הנאו-קלאסיים מתייחסים אל זיהום כאל השלכת חביות אל תוך אגם. היינו דבר בדיד.

מפעל מייצר מוצר כלשהו, אשר מביא ערך לחברה האנושית. אנו יודעים שהדבר כך היות ויש אנשים המוכנים להשקיע כסף כדי לקנות את מוצרי המפעל. בשיטה הנאו קלאסית, הערך של מוצרי המפעל נמדד על פי המחיר שלהם.

מפעל מייצר מוצר כלשהו, אשר מביא ערך לחברה האנושית. אנו יודעים שהדבר כך היות ויש אנשים המוכנים להשקיע כסף כדי לקנות את מוצרי המפעל. בשיטה הנאו-קלאסית, הערך של מוצרי המפעל נמדד על פי המחיר שלהם.

המפעל מייצר תוך כדי זיהום. על כל כך וכך מוצרים הוא מייצר חבית של חומר מזהם וזורק אותה לאגם. לאגם יש ערך כלכלי (לבני אדם) - אנשים שותים ממנו, אנשים מתרחצים בו, אנשים נהנים לטייל לחופיו - ואנשים מוכנים לשלם כסף עבור דברים אלו.  החביות יוצרות נזק כלכלי, היות והן פוגעות ביכולת של האגם לתת ערך בצורות שהוזכרו.  

המפעל מייצר תוך כדי זיהום. על כל כך וכך מוצרים הוא מייצר חבית של חומר מזהם וזורק אותה לאגם. לאגם יש ערך כלכלי (לבני אדם) - אנשים שותים ממנו, אנשים מתרחצים בו, אנשים נהנים לטייל לחופיו - ואנשים מוכנים לשלם כסף עבור דברים אלו.  החביות יוצרות נזק כלכלי, היות והן פוגעות ביכולת של האגם לתת ערך בצורות שהוזכרו.  

באיזושהי נקודה, אנו מגיעים באופן כזה ל"זיהום אופטימלי" - כמות החביות שהמפעל זורק לאגם היא כזו שהגדלתה תגרום לו להקטנת הרווח (יחסית לרווח המקסימלי שהמפעל יכול להגיע אליו). מצד שני, הקטנת הזיהום אינה משתלמת מתחת לנקודה זו עבור החברה (או כלל האנשים הניזוקים), היות והתועלת החברתית בייצור המוצרים גדולה (על פי הקריטריון של הכסף) מהנזק החברתי שנגרם עקב הזיהום. עבור המפעל, לא כדאי לזהם פחות, היות ועד לנקודה זו, הוא יכול להרוויח על ידי מכירת המוצרים יותר מאשר הוא מפסיד עקב קנס הזיהום שהוא משלם.

באיזושהי נקודה, אנו מגיעים באופן כזה ל"זיהום אופטימלי" - כמות החביות שהמפעל זורק לאגם היא כזו שהגדלתה תגרום לו להקטנת הרווח (יחסית לרווח המקסימלי שהמפעל יכול להגיע אליו). מצד שני, הקטנת הזיהום אינה משתלמת מתחת לנקודה זו עבור החברה (או כלל האנשים הניזוקים), היות והתועלת החברתית בייצור המוצרים גדולה (על פי הקריטריון של הכסף) מהנזק החברתי שנגרם עקב הזיהום. עבור המפעל, לא כדאי לזהם פחות, היות ועד לנקודה זו, הוא יכול להרוויח על ידי מכירת המוצרים יותר מאשר הוא מפסיד עקב קנס הזיהום שהוא משלם.

==בעיות בניתוח נאו קלאסי לגבי בעיות סביבה==

==בעיות בניתוח נאו-קלאסי לגבי בעיות סביבה==

הניתוח הנאו קלאסי אינו מסגרת דיון מתאימה לפתרון אמיתי של בעיות סביבה. הניתוח הזה מתבסס על מספר הנחות יסוד שכשר בוחנים אותן בהקשר הסביבתי הן מסתברות כלא מתאימות.  

הניתוח הנאו-קלאסי אינו מסגרת דיון מתאימה לפתרון אמיתי של בעיות סביבה. הניתוח הזה מתבסס על מספר הנחות יסוד שכשר בוחנים אותן בהקשר הסביבתי הן מסתברות כלא מתאימות.  

הנחה מרכזית אחת היא ש'''הטבע הוא דבר סביל''', או דבר מה חסר תפקוד. הצרכנים והפירמות הם הפעילים היחידים במודל התאורטי, ואילו דברים כמו מערכת האקלים העולמית או המערכת הביוספרית נתפסים כדברים שאין להם התנהגות מורכבת ועצמאית משל עצמם. אם שמים צלחת לדוגמה במקומה על השולחן אז היא נשארת במקומה. לעומת זאת הטבע אינו מתנהג כך אלא כמו [[מערכות מורכבות]] - הוא משתנה כל הזמן, והעברה שלו ממצב A למצב B לא תישאר ככל הנראה במצב זה אלא יכולה לעבור למצבים אחרים A ,B, או C.  

הנחה מרכזית אחת היא ש'''הטבע הוא דבר סביל''', או דבר מה חסר תפקוד. הצרכנים והפירמות הם הפעילים היחידים במודל התאורטי, ואילו דברים כמו מערכת האקלים העולמית או המערכת הביוספרית נתפסים כדברים שאין להם התנהגות מורכבת ועצמאית משל עצמם. אם שמים צלחת לדוגמה במקומה על השולחן אז היא נשארת במקומה. לעומת זאת הטבע אינו מתנהג כך אלא כמו [[מערכות מורכבות]] - הוא משתנה כל הזמן, והעברה שלו ממצב A למצב B לא תישאר ככל הנראה במצב זה אלא יכולה לעבור למצבים אחרים A ,B, או C.  

בעיה נוספת היא '''אי הפרדה בין זרם למאגר'''. הסיפור הנאו קלאסי מתייחס רק לבעיית זרם הזיהום. הרמה של זיהום בשנה היא זרם. לעומת זאת, כמות השפכים שכבר נשפכה, היא מאגר. גם אם המפעל אינו מזהם יותר (לדוגמא עקב פשיטת רגל), בעיית הזיהום של מאגר השפכים שלו, לא בהכרח נעלמה.

בעיה נוספת היא '''אי הפרדה בין זרם למאגר'''. הסיפור הנאו-קלאסי מתייחס רק לבעיית זרם הזיהום. הרמה של זיהום בשנה היא זרם. לעומת זאת, כמות השפכים שכבר נשפכה, היא מאגר. גם אם המפעל אינו מזהם יותר (לדוגמא עקב פשיטת רגל), בעיית הזיהום של מאגר השפכים שלו, לא בהכרח נעלמה.

עוד בעיה בניתוח הנאו קלאסי היא '''חוסר התייחסות לזמן ולקצב'''. אם יש קצב בו האגם מטהר את עצמו (בהנחה האופטימית שהזיהום אכן מיטהר ולא מחלחל או מגיע למקום אחר בו יגרום לבעיות נוספות). אזי רק זיהום מתחת לרמה של קצב זה תוותר יציבה. אחרת, כמות הזיהום באגם תלך ותגדל.  

עוד בעיה בניתוח הנאו-קלאסי היא '''חוסר התייחסות לזמן ולקצב'''. אם יש קצב בו האגם מטהר את עצמו (בהנחה האופטימית שהזיהום אכן מיטהר ולא מחלחל או מגיע למקום אחר בו יגרום לבעיות נוספות). אזי רק זיהום מתחת לרמה של קצב זה תוותר יציבה. אחרת, כמות הזיהום באגם תלך ותגדל.  

בעיה חשובה נוספת היא '''אי הפיכות'''. במודל של מפעל מזהם, אם המפעל יגרום לזרם גדול מידי של זיהום בנהר, ויקבל כתוצאה מכך קנס גבוה מידי, כל שעליו לעשות הוא להקטין את זרם הזיהום. כיוון שמדובר בנהר (שמייצג זרם ולא מאגר), הבעיה נפתרת על ידי "העלמות הזיהום". אבל אם מסתכלים גם על מאגר -לדוגמא אגם סגור הנמצא במורד הנהר, הרי שאי אפשר להתעלם ממאגר השפכים. מאגר קטן של זיהום, יכול לזהם אגם גדול. בעוד שקל יחסית למנוע את המגע בין המאגר המזוהם (סך מי השפכים) לבין המאגר הלא מזוהם (האגם), הרי שהפרדה ביניהם לאחר שהתערבבו היא קשה הרבה יותר. הדבר מהווה דוגמא לקיומו של החוק השני של ה[[תרמודינמיקה]], שכן הפרדה בין שני מאגרים שהתערבבו פרושה עליה באנטרופיה, והפרדה ביניהם פרושה השקעת אנרגיה, ללא תלות בטכנולוגיה שתופעל לקיום ההפרדה הזו.  

בעיה חשובה נוספת היא '''אי הפיכות'''. במודל של מפעל מזהם, אם המפעל יגרום לזרם גדול מידי של זיהום בנהר, ויקבל כתוצאה מכך קנס גבוה מידי, כל שעליו לעשות הוא להקטין את זרם הזיהום. כיוון שמדובר בנהר (שמייצג זרם ולא מאגר), הבעיה נפתרת על ידי "העלמות הזיהום". אבל אם מסתכלים גם על מאגר -לדוגמא אגם סגור הנמצא במורד הנהר, הרי שאי אפשר להתעלם ממאגר השפכים. מאגר קטן של זיהום, יכול לזהם אגם גדול. בעוד שקל יחסית למנוע את המגע בין המאגר המזוהם (סך מי השפכים) לבין המאגר הלא מזוהם (האגם), הרי שהפרדה ביניהם לאחר שהתערבבו היא קשה הרבה יותר. הדבר מהווה דוגמא לקיומו של החוק השני של ה[[תרמודינמיקה]], שכן הפרדה בין שני מאגרים שהתערבבו פרושה עליה באנטרופיה, והפרדה ביניהם פרושה השקעת אנרגיה, ללא תלות בטכנולוגיה שתופעל לקיום ההפרדה הזו.  

עוד בעיה היא '''אי וודאות'''. המודל הנאו קלאסי מניח שמתי שהוא (כלומר בזמן שיהיה שוק משוכלל עם הפנמת עלויות) נתייצב על לרמת זיהום, שממנה כבר לא משתלם יותר לזהם. אבל יש 4 סוגים של אי וודאות בתחום.  

עוד בעיה היא '''אי וודאות'''. המודל הנאו-קלאסי מניח שמתי שהוא (כלומר בזמן שיהיה שוק משוכלל עם הפנמת עלויות) נתייצב על לרמת זיהום, שממנה כבר לא משתלם יותר לזהם. אבל יש 4 סוגים של אי וודאות בתחום.  

##ראשית, גם אם היינו יודעים לתמחר את המשאב הסביבתי, איננו יודעים את הנקודה שבה זיהום נוסף יגרום לו נזק בלתי הפיך (אי וודאות בערך הקריטי של המאגר).

##ראשית, גם אם היינו יודעים לתמחר את המשאב הסביבתי, איננו יודעים את הנקודה שבה זיהום נוסף יגרום לו נזק בלתי הפיך (אי וודאות בערך הקריטי של המאגר).

## שנית, לא תמיד אנו יודעים את רמות הזיהום הנוכחיות, כלומר, גם אם היינו יודעים את הערך הקריטי, איננו יודעים כמה אנו קרובים אליו (אי וודאות בגודל המאגר המזהם).  

## שנית, לא תמיד אנו יודעים את רמות הזיהום הנוכחיות, כלומר, גם אם היינו יודעים את הערך הקריטי, איננו יודעים כמה אנו קרובים אליו (אי וודאות בגודל המאגר המזהם).  

#מודל דינמי רב תקופתי. כיוון שהבעיות נוגעות לא רק לזרמים אלא גם למאגרים, הנבנים על פני זמן, יש צורך במודל רב תקופתי. בחינה שתקיף גם את  תיקון הבעיה, והערכה נכונה יותר של הנזק הכלכלי, דורשת הסתכלות דינמית. לדוגמא, אם תיקון המאגר הטבעי יקח 6 שנים, הרי במשך 6 השנים האלו, יש צורך בפתרון חלופי (בהנחה האופטימית שיש כזה בנמצא). הערכת עלות הספקת הפתרון החלופי, צריכה להיכנס למידול הבעיה, כבר מראשיתה, ולא להיחשב כבעיה נפרדת ומנותקת.

#מודל דינמי רב תקופתי. כיוון שהבעיות נוגעות לא רק לזרמים אלא גם למאגרים, הנבנים על פני זמן, יש צורך במודל רב תקופתי. בחינה שתקיף גם את  תיקון הבעיה, והערכה נכונה יותר של הנזק הכלכלי, דורשת הסתכלות דינמית. לדוגמא, אם תיקון המאגר הטבעי יקח 6 שנים, הרי במשך 6 השנים האלו, יש צורך בפתרון חלופי (בהנחה האופטימית שיש כזה בנמצא). הערכת עלות הספקת הפתרון החלופי, צריכה להיכנס למידול הבעיה, כבר מראשיתה, ולא להיחשב כבעיה נפרדת ומנותקת.

הצטרפות כל ההנחות האלה יחד, מהווה בסיס למסגרת חשיבה בלתי מתאימה לתאור נזק למערכת הסביבתית. אפשר להמחיש את זה בדוגמה מוכרת יותר של חולה שמתגלה אצלו גידול סרטני. הגוף האנושי, כמו המערכת הסביבתית מתנהג לפי אותם חוקים שמופיעים בסעיפים הקודמים - יש חשיבות לקצב של תהליכים, יש תפקוד אוטונומי של הגוף והוא אינו פסיבי, יש בו תהליכים בלתי הפיכים, יש תלויות בין מערכות ויש אי וודאויות. מסיבות אלה, ההמלצה הרפואית לטיפול בגידול סרטני או כל סיכון רפואי אחר שיש לו סיכון להסתבך הוא '''טיפול מונע''' וגם '''אבחון וטיפול מוקדם ככל האפשר'''. רופא "נאו קלאסי" היה ממליץ להתערב באופן שבו "התועלת השולית תשווה לסבל השולי" - לדוגמה לחכות עד שהכאב מהגידול יהיה זהה לכאב שעלול להיגרם מטיפול כימותרפי, ורק אז לבצע טיפול. אבל מה שנראה מגוחך בהקשר הרפואי, הוא הנורמה בהקשר הכלכלי- סביבתי.

הצטרפות כל ההנחות האלה יחד, מהווה בסיס למסגרת חשיבה בלתי מתאימה לתאור נזק למערכת הסביבתית. אפשר להמחיש את זה בדוגמה מוכרת יותר של חולה שמתגלה אצלו גידול סרטני. הגוף האנושי, כמו המערכת הסביבתית מתנהג לפי אותם חוקים שמופיעים בסעיפים הקודמים - יש חשיבות לקצב של תהליכים, יש תפקוד אוטונומי של הגוף והוא אינו פסיבי, יש בו תהליכים בלתי הפיכים, יש תלויות בין מערכות ויש אי וודאויות. מסיבות אלה, ההמלצה הרפואית לטיפול בגידול סרטני או כל סיכון רפואי אחר שיש לו סיכון להסתבך הוא '''טיפול מונע''' וגם '''אבחון וטיפול מוקדם ככל האפשר'''. רופא "נאו-קלאסי" היה ממליץ להתערב באופן שבו "התועלת השולית תשווה לסבל השולי" - לדוגמה לחכות עד שהכאב מהגידול יהיה זהה לכאב שעלול להיגרם מטיפול כימותרפי, ורק אז לבצע טיפול. אבל מה שנראה מגוחך בהקשר הרפואי, הוא הנורמה בהקשר הכלכלי- סביבתי.

==הדגמת הנושא – זיהום מי התהום של ישראל==

==הדגמת הנושא – זיהום מי התהום של ישראל==

בחינת זיהום מי התהום בישראל תאפשר לנו לדון ב-3 היבטים :

בחינת זיהום מי התהום בישראל תאפשר לנו לדון ב-3 היבטים:

# מורכבות הבעיה הסביבתית

# מורכבות הבעיה הסביבתית

# הבעייתיות של הניתוח הנאו- קלאסי

# הבעייתיות של הניתוח הנאו-קלאסי

# הבעייתיות של פתרון הבעיה על ידי מיסוי פיגוביאני.

# הבעייתיות של פתרון הבעיה על ידי מיסוי פיגוביאני

בעיית מי התהום בישראל עשויה להראות כבעיה קשה, אולם למעשה מדובר בבעיה בעלת סדר גודל בינוני ביחס לבעיות סביבה אחרות.  

בעיית מי התהום בישראל עשויה להראות כבעיה קשה, אולם למעשה מדובר בבעיה בעלת סדר גודל בינוני ביחס לבעיות סביבה אחרות.  

# ראשית. המודעות בקרב הציבור, התקשורת ומקבלי ההחלטות היא גבוה יחסית (בהשוואה לדוגמא להלבנת אלמוגים, פרגמנטציה, פרבור או הכחדת דו חיים).  

# ראשית. המודעות בקרב הציבור, התקשורת ומקבלי ההחלטות היא גבוהה יחסית (בהשוואה לדוגמא להלבנת אלמוגים, פרגמנטציה, פרבור או הכחדת דו חיים).  

# שנית, הבעיה היא לוקלית ברובה הגדול, כלומר חלק גדול מהצעדים למניעת הזיהום אינו דורש קיומן של אמנות בינלאומיות (בניגוד לבעיות כמו הידלדלות האוזון או שינויי האקלים עקב אפקט החממה).

# שנית, הבעיה היא לוקלית ברובה הגדול, כלומר חלק גדול מהצעדים למניעת הזיהום אינו דורש קיומן של אמנות בינלאומיות (בניגוד לבעיות כמו הידלדלות האוזון או שינויי האקלים עקב אפקט החממה).

# שלישית, יש לנו הבנה טובה יחסית של מהות הבעיה - לעומת בעיות מורכבות יותר שמנגנון הפעולה שלהם אינו ברור (לדוגמא הלבנת אלמוגים או הכחדה של בעלי חיים).  

# שלישית, יש לנו הבנה טובה יחסית של מהות הבעיה - לעומת בעיות מורכבות יותר שמנגנון הפעולה שלהם אינו ברור (לדוגמא הלבנת אלמוגים או הכחדה של בעלי חיים).  

# בעלי רפתות ולולים- זיהום ממי חלב ומהפרשות של בעלי החיים.

# בעלי רפתות ולולים- זיהום ממי חלב ומהפרשות של בעלי החיים.

# מפעלי תעשיה – על זיהום של צבעים, מתכות כבדות, דלקים ועוד אלפי או עשרות אלפי חומרים אחרים.   

# מפעלי תעשיה – על זיהום של צבעים, מתכות כבדות, דלקים ועוד אלפי או עשרות אלפי חומרים אחרים.   

# צה"ל ומערכת הבטחון – על זיהום הנגרם מפעילות צבאית (שמנים של טנקים, דלקים וכו')

# צה"ל ומערכת הביטחון – על זיהום הנגרם מפעילות צבאית (שמנים של טנקים, דלקים וכו')

# מזהמים מהעבר – על טיפול בזיהומים שנגרמו בעבר ומטופלים כיום.   

# מזהמים מהעבר – על טיפול בזיהומים שנגרמו בעבר ומטופלים כיום.   

# הרשות הפלסטינית – על זיהום הנגרם משטחה.  

# הרשות הפלסטינית – על זיהום הנגרם משטחה.  

ברור שמערכת מיסוי כזאת, תתקל בהנגדות, ויהי קושי לאכוף אותה. די אולי להזכיר שגביית מחיר אחיד על מים לצרכן הפרטי ולחקלאי, וביטול הסובסידיה למים בחקלאות, הינה המלצה המושמעת במשך שנים רבות, אבל צעד זה נתקל בהתנגדות אפקטיבית של החקלאים.  

ברור שמערכת מיסוי כזאת, תתקל בהנגדות, ויהי קושי לאכוף אותה. די אולי להזכיר שגביית מחיר אחיד על מים לצרכן הפרטי ולחקלאי, וביטול הסובסידיה למים בחקלאות, הינה המלצה המושמעת במשך שנים רבות, אבל צעד זה נתקל בהתנגדות אפקטיבית של החקלאים.  

הפתרון המיושם כיום לגבי חלק מהזיהום שונה ממיסוי פיגוביאני. המדינה מכריחה חלק מהמזהמים, לטפל בפסולת שלהם או לפנות אותה לאתרים מיוחדים – כלומר יש כפיה עליהם לקיים רמת זיהום אפס, שעל פי הניתוח הנאו קלאסי ייתכן ואינה יעילה. מזהמים אחרים אינם מטפלים כלל בפסולת שלהם.

הפתרון המיושם כיום לגבי חלק מהזיהום שונה ממיסוי פיגוביאני. המדינה מכריחה חלק מהמזהמים, לטפל בפסולת שלהם או לפנות אותה לאתרים מיוחדים – כלומר יש כפיה עליהם לקיים רמת זיהום אפס, שעל פי הניתוח הנאוקלאסי ייתכן ואינה יעילה. מזהמים אחרים אינם מטפלים כלל בפסולת שלהם.

==גישה חלופית לניתוח הנושא – תפקוד מערכות==

==גישה חלופית לניתוח הנושא – תפקוד מערכות==

הבעיה בניתוח הנאו קלאסי שהוא מקיים [[ניתוח סטטי]] של חליפין חופשי, העוסק ב[[ניתוח שולי|השפעה שולית]] נטולת השפעות מערכתיות, הנערך באופן חד פעמי ובתנאי וודאות. הניתוח הזה מיושם ועל תחום מערכתי דינמי, בעל אי וודאות (ולמעשה ללא הכרה בכלל של פונקציית ההתפלגות). גישת ניתוח טובה יותר יכולה להיות ניתוח יציבות של מערכות.   

הבעיה בניתוח הנאו-קלאסי שהוא מקיים [[ניתוח סטטי]] של חליפין חופשי, העוסק ב[[ניתוח שולי|השפעה שולית]] נטולת השפעות מערכתיות, הנערך באופן חד פעמי ובתנאי וודאות. הניתוח הזה מיושם ועל תחום מערכתי דינמי, בעל אי וודאות (ולמעשה ללא הכרה בכלל של פונקציית ההתפלגות). גישת ניתוח טובה יותר יכולה להיות ניתוח יציבות של מערכות.   

מערכות מאופיינות בריבוי אלמנטים בעלי תלות הדדית ביניהם. תפקודו התקין של כל חלק, תלוי במידה כזו או אחרת בתפקודם התקין של שאר החלקים. יש חלקים פחות חשובים, ויש יותר. יש עמידות שונה ללחצים שונים לחלקים מסויימים. יש חשיבות לזמנים ולטיפול בתקלות בזמן.  יש חשיבות להיסטוריה, יש מערכות בעלות יכולת ניטור או תיקון עצמי ורוב המערכות יכולות להימצא בשיווי משקל שונים.  

מערכות מאופיינות בריבוי אלמנטים בעלי תלות הדדית ביניהם. תפקודו התקין של כל חלק, תלוי במידה כזו או אחרת בתפקודם התקין של שאר החלקים. יש חלקים פחות חשובים, ויש יותר. יש עמידות שונה ללחצים שונים לחלקים מסויימים. יש חשיבות לזמנים ולטיפול בתקלות בזמן.  יש חשיבות להיסטוריה, יש מערכות בעלות יכולת ניטור או תיקון עצמי ורוב המערכות יכולות להימצא בשיווי משקל שונים.