שינויים

==תקציר==

==תקציר==

ה[[תתאוריה הנאו-קלאסית]] מתייחסת אל בעיות סביבה כאל מקרה מיוחד של "[[השפעות חיצוניות]]". לכאורה אפשר לפתור את הבעיות שיוצרות השפעות חיצוניות על ידי הפנמתן לתוך מערכת מחירי השוק. הפנמה כזאת מטילה על המזהמים [[מס פיגוביאני]], אשר אמור להקטין את הזיהום לרמה "יעילה". המאמר מנסה להצביע על הכשלים בתפיסה זו, ולתת דוגמא לכך מהתבוננות בבעיית זיהום מי-התהום של ישראל. ננסה להציע מסגרת רעיונית שונה מהמסגרת השולית לדיון בבעיית הזיהום ומניעתו. זאת על ידי התבוננות בתפקוד של [[מערכות]], ובתפקוד של גורמים ומערכות האמונים על שמירת תפקודן הבריא של מערכות. דוגמא של מערכת כזו היא מערכת ההפעלה של המחשב, ונוכל להשתמש בה כדי להבין את הבעיות בגישה של מיסוי פיגוביאני, ולבחון אלטרנטיבות אחרות.

ה[[תאוריה הנאו-קלאסית]] מתייחסת אל בעיות סביבה כאל מקרה מיוחד של "[[השפעות חיצוניות]]". לכאורה אפשר לפתור את הבעיות שיוצרות השפעות חיצוניות על ידי הפנמתן לתוך מערכת מחירי השוק. הפנמה כזאת מטילה על המזהמים [[מס פיגוביאני]], אשר אמור להקטין את הזיהום לרמה "יעילה". המאמר מנסה להצביע על הכשלים בתפיסה זו, ולתת דוגמא לכך מהתבוננות בבעיית זיהום מי-התהום של ישראל. ננסה להציע מסגרת רעיונית שונה מהמסגרת השולית לדיון בבעיית הזיהום ומניעתו. זאת על ידי התבוננות בתפקוד של [[מערכות]], ובתפקוד של גורמים ומערכות האמונים על שמירת תפקודן הבריא של מערכות. דוגמא של מערכת כזו היא מערכת ההפעלה של המחשב, ונוכל להשתמש בה כדי להבין את הבעיות בגישה של מיסוי פיגוביאני, ולבחון אלטרנטיבות אחרות.

==הצגת הבעיה במסגרת הנאו-קלאסית==

==הצגת הבעיה במסגרת הנאו-קלאסית==

#מודל דינמי רב תקופתי. כיוון שהבעיות נוגעות לא רק לזרמים אלא גם למאגרים, הנבנים על פני זמן, יש צורך במודל רב תקופתי. בחינה שתקיף גם את  תיקון הבעיה, והערכה נכונה יותר של הנזק הכלכלי, דורשת הסתכלות דינמית. לדוגמא, אם תיקון המאגר הטבעי יקח 6 שנים, הרי במשך 6 השנים האלו, יש צורך בפתרון חלופי (בהנחה האופטימית שיש כזה בנמצא). הערכת עלות הספקת הפתרון החלופי, צריכה להיכנס למידול הבעיה, כבר מראשיתה, ולא להיחשב כבעיה נפרדת ומנותקת.

#מודל דינמי רב תקופתי. כיוון שהבעיות נוגעות לא רק לזרמים אלא גם למאגרים, הנבנים על פני זמן, יש צורך במודל רב תקופתי. בחינה שתקיף גם את  תיקון הבעיה, והערכה נכונה יותר של הנזק הכלכלי, דורשת הסתכלות דינמית. לדוגמא, אם תיקון המאגר הטבעי יקח 6 שנים, הרי במשך 6 השנים האלו, יש צורך בפתרון חלופי (בהנחה האופטימית שיש כזה בנמצא). הערכת עלות הספקת הפתרון החלופי, צריכה להיכנס למידול הבעיה, כבר מראשיתה, ולא להיחשב כבעיה נפרדת ומנותקת.

הצטרפות כל ההנחות האלה יחד, מהווה בסיס למסגרת חשיבה בלתי מתאימה לתאור נזק למערכת הסביבתית. אפשר להמחיש את זה בדוגמה מוכרת יותר של חולה שמתגלה אצלו גידול סרטני. הגוף האנושי, כמו המערכת הסביבתית מתנהג לפי אותם חוקים שמופיעים בסעיפים הקודמים - יש חשיבות לקצב של תהליכים, יש תפקוד אוטונומי של הגוף והוא אינו פסיבי, יש בו תהליכים בלתי הפיכים, יש תלויות בין מערכות ויש אי וודאויות. מסיבות אלה, ההמלצה הרפואית לטיפול בגידול סרטני או כל סיכון רפואי אחר שיש לו סיכון להסתבך הוא '''טיפול מונע''' וגם '''אבחון וטיפול מוקדם ככל האפשר'''. רופא "נאו-קלאסי" היה ממליץ להתערב באופן שבו "התועלת השולית תשווה לסבל השולי" - לדוגמה לחכות עד שהכאב מהגידול יהיה זהה לכאב שעלול להיגרם מטיפול כימותרפי, ורק אז לבצע טיפול. אבל מה שנראה מגוחך בהקשר הרפואי, הוא הנורמה בהקשר הכלכלי- סביבתי.

הצטרפות כל ההנחות האלה יחד, מהווה בסיס למסגרת חשיבה בלתי מתאימה לתיאור נזק למערכת הסביבתית. אפשר להמחיש את זה בדוגמה מוכרת יותר של חולה שמתגלה אצלו גידול סרטני. הגוף האנושי, כמו המערכת הסביבתית מתנהג לפי אותם חוקים שמופיעים בסעיפים הקודמים - יש חשיבות לקצב של תהליכים, יש תפקוד אוטונומי של הגוף והוא אינו פסיבי, יש בו תהליכים בלתי הפיכים, יש תלויות בין מערכות ויש אי וודאויות. מסיבות אלה, ההמלצה הרפואית לטיפול בגידול סרטני או כל סיכון רפואי אחר שיש לו סיכון להסתבך הוא '''טיפול מונע''' וגם '''אבחון וטיפול מוקדם ככל האפשר'''. רופא "נאו-קלאסי" היה ממליץ להתערב באופן שבו "התועלת השולית תשווה לסבל השולי" - לדוגמה לחכות עד שהכאב מהגידול יהיה זהה לכאב שעלול להיגרם מטיפול כימותרפי, ורק אז לבצע טיפול. אבל מה שנראה מגוחך בהקשר הרפואי, הוא הנורמה בהקשר הכלכלי- סביבתי.

==הדגמת הנושא – זיהום מי התהום של ישראל==

==הדגמת הנושא – זיהום מי התהום של ישראל==

כשני שלישים ממי השתייה והרחצה של תושבי ישראל מקורם במי התהום. מי התהום מרוכזים בשני מאגרים עיקריים (אקוויפרים): מאגר ההר, ומאגר החוף. שליש נוסף מקורו באגם הכנרת. ברמות הנוכחיות של צריכה ואוכלוסייה, יכולים המאגרים במצבם המלא ביותר, להספיק לשימוש של כשנה וחצי. כלומר, אם תיעצר כניסת המים למאגרים (עקב איטום הקרקע באספלט או עקב בצורת מוחלטת), ורמות הצריכה הנוכחיות ימשכו, המאגרים יתרוקנו תוך שנה וחצי. מאגרי מי התהום אגורים בקרקע בצורת המזכירה ספוג. מאגרים אלו נמצאים בצורה של פיזור אקראי, של "ספוגים" הנמצאים בתוך שכבות קרקע אחרות שאינן אוגרות מים. הן מקושרות בינם לבין עצמן או הקרקע על ידי סדקים ותעלות קטנות. מתחת לשכבת מי התהום, יש שכבה של מים מלוחים.  

כשני שלישים ממי השתייה והרחצה של תושבי ישראל מקורם במי התהום. מי התהום מרוכזים בשני מאגרים עיקריים (אקוויפרים): מאגר ההר, ומאגר החוף. שליש נוסף מקורו באגם הכנרת. ברמות הנוכחיות של צריכה ואוכלוסייה, יכולים המאגרים במצבם המלא ביותר, להספיק לשימוש של כשנה וחצי. כלומר, אם תיעצר כניסת המים למאגרים (עקב איטום הקרקע באספלט או עקב בצורת מוחלטת), ורמות הצריכה הנוכחיות ימשכו, המאגרים יתרוקנו תוך שנה וחצי. מאגרי מי התהום אגורים בקרקע בצורת המזכירה ספוג. מאגרים אלו נמצאים בצורה של פיזור אקראי, של "ספוגים" הנמצאים בתוך שכבות קרקע אחרות שאינן אוגרות מים. הן מקושרות בינם לבין עצמן או הקרקע על ידי סדקים ותעלות קטנות. מתחת לשכבת מי התהום, יש שכבה של מים מלוחים.  

הפגיעה במי התהום נעשית בכמה אופנים. ראשית, שאיבת יתר של מי התהום, יכולה לגרום להמלחת מי התהום על ידי השכבה המלוחה. שנית, יש שורה של מזהמים הפוגעים במי התהום: דשנים וחומרי הדברה של החקלאים, שפכים ביתיים ועירוניים, זהום תעשייתי, דלקים ושמנים מתחנות דלק, ושמנים הנשטפים מרכבות ומכבישים, חומרים שונים  הנשטפים מערמות פסולת. בנוסף למזהמים אלה ישנם מזהמים וצרכנים אחרים – הרשות הפלסטינית יושבת על ההר, והזיהום שלה מחלחל למי התהום שמהם שותה כלל האוכלוסייה החיה בין נהר הירדן לים התיכון. בנוסף לכך, חלק מהזיהום הנגרם כיום נובע מפעילות כלכלית מהעבר – כמו מפעלי התע"ש ברמת השרון ומפעל התע"ש ברמת גן (שנסגר כבר, אבל הזיהום החמור שלו מאיים על חלק ניכר ממי התהום של גוש דן). כמות קטנה של מזהם יכולה לגרום לזיהום כמות גדולה מאוד של מי שתיה (לדוגמא ליטר אחד של בנזין מזהם 1000 ליטר של מים).

הפגיעה במי התהום נעשית בכמה אופנים. ראשית, שאיבת יתר של מי התהום, יכולה לגרום להמלחת מי התהום על ידי השכבה המלוחה. שנית, יש שורה של מזהמים הפוגעים במי התהום: דשנים וחומרי הדברה של החקלאים, שפכים ביתיים ועירוניים, זיהום תעשייתי, דלקים ושמנים מתחנות דלק, ושמנים הנשטפים מרכבות ומכבישים, חומרים שונים  הנשטפים מערמות פסולת. בנוסף למזהמים אלה ישנם מזהמים וצרכנים אחרים – הרשות הפלסטינית יושבת על ההר, והזיהום שלה מחלחל למי התהום שמהם שותה כלל האוכלוסייה החיה בין נהר הירדן לים התיכון. בנוסף לכך, חלק מהזיהום הנגרם כיום נובע מפעילות כלכלית מהעבר – כמו מפעלי התע"ש ברמת השרון ומפעל התע"ש ברמת גן (שנסגר כבר, אבל הזיהום החמור שלו מאיים על חלק ניכר ממי התהום של גוש דן). כמות קטנה של מזהם יכולה לגרום לזיהום כמות גדולה מאוד של מי שתייה (לדוגמא ליטר אחד של בנזין מזהם 1000 ליטר של מים).

זהום מי התהום, מדגים את הבעיות שהוזכרו קודם. ראשית, גם אם ייפסק זרם הזיהום בצורה מיידית, עדיין יש חשש מפני חלחול של מזהמים שכבר נמצאים בתוך הקרקע. חלק מהזיהום נמצא בסדקים מעל מי התהום, ועשוי להגיע אליהם תוך שנים או עשורים. שנית, ניתן לראות את הקושי הגדול של אי הוודאות, גם בנושא שבו אפשר לבצע מדידות. איננו יודעים לדוגמא, מי מהגורמים שהוזכרו הוא המזהם הגדול ביותר, קשה להעריך כמה זיהום יש כבר בקרקע ובאילו מקומות הבעיה דחופה ובאילו היא זניחה. האם הבעיה היא רברסבילית? האם ניתן לתקן את הזיהום שנעשה. לפעמים ניתן – אך במחיר יקר. כך לדוגמה, כדי למנוע את המשך חלחול הממיסים האורגניים של התעשייה הצבאית בנחלת יצחק, יש לקיים הזרמה מתמדת של מי תהום מבארות אחרות באזור אל האזור המזוהם כדי ליצור לחץ מים בניגוד לאזור המזוהם. פתרון סופי יותר של הבעיה דורש חפירה ופינוי של אלפי טונות של אדמה אל אתר הפסולת המסוכנת ברמת חובב. וכאן מדובר במקרה מקומי. לא ברור כיצד ניתן לטפל בזיהום של מאגר כמו הכינרת או אחד המאגרים הגדולים.  

זיהום מי התהום, מדגים את הבעיות שהוזכרו קודם. ראשית, גם אם ייפסק זרם הזיהום בצורה מיידית, עדיין יש חשש מפני חלחול של מזהמים שכבר נמצאים בתוך הקרקע. חלק מהזיהום נמצא בסדקים מעל מי התהום, ועשוי להגיע אליהם תוך שנים או עשורים. שנית, ניתן לראות את הקושי הגדול של אי הוודאות, גם בנושא שבו אפשר לבצע מדידות. איננו יודעים לדוגמא, מי מהגורמים שהוזכרו הוא המזהם הגדול ביותר, קשה להעריך כמה זיהום יש כבר בקרקע ובאילו מקומות הבעיה דחופה ובאילו היא זניחה. האם הבעיה היא רברסיבילית? האם ניתן לתקן את הזיהום שנעשה. לפעמים ניתן – אך במחיר יקר. כך לדוגמה, כדי למנוע את המשך חלחול הממיסים האורגניים של התעשייה הצבאית בנחלת יצחק, יש לקיים הזרמה מתמדת של מי תהום מבארות אחרות באזור אל האזור המזוהם כדי ליצור לחץ מים בניגוד לאזור המזוהם. פתרון סופי יותר של הבעיה דורש חפירה ופינוי של אלפי טונות של אדמה אל אתר הפסולת המסוכנת ברמת חובב. וכאן מדובר במקרה מקומי. לא ברור כיצד ניתן לטפל בזיהום של מאגר כמו הכינרת או אחד המאגרים הגדולים.  

הצורך במודל רב תקופתי גם הוא ברור מההקשר של דיון זה. זיהומים רבים נוצרו לפני 20 או 50 שנה, הנזק שלהם מתגלה כיום וימשיך להתגלות בעתיד. כבר היום מסתמן הצורך בהתפלה של מים או יבוא שלהם, לנוכח הגידול המתמיד באוכלוסייה ובעליה בצריכת המים האישית. גם אם נניח שתיתכן חלופה לכל מי השתייה שמספק המאגר הטבעי (במקרה שהוא יפגע בצורה קריטית),  או שעל ידי טכנולוגיה כלשהי נוכל לתקן את מה שקולקל, הרי שמתן מענה כזה של חלופה או תיקון ידרוש זמן. בזמן הביניים סביר שאזרחי ישראל יצטרכו לייבא מים בצורה יקרה יותר.

הצורך במודל רב תקופתי גם הוא ברור מההקשר של דיון זה. זיהומים רבים נוצרו לפני 20 או 50 שנה, הנזק שלהם מתגלה כיום וימשיך להתגלות בעתיד. כבר היום מסתמן הצורך בהתפלה של מים או יבוא שלהם, לנוכח הגידול המתמיד באוכלוסייה ובעליה בצריכת המים האישית. גם אם נניח שתיתכן חלופה לכל מי השתייה שמספק המאגר הטבעי (במקרה שהוא יפגע בצורה קריטית),  או שעל ידי טכנולוגיה כלשהי נוכל לתקן את מה שקולקל, הרי שמתן מענה כזה של חלופה או תיקון ידרוש זמן. בזמן הביניים סביר שאזרחי ישראל יצטרכו לייבא מים בצורה יקרה יותר.

האם ניתן לטפל בבעיית זיהום מי התהום על ידי מיסוי פיגוביאני? הדבר מוטל בספק. ראשית, עלינו לבצע הערכה כלכלית של שווי מאגרי מי התהום. הערכה של מחיר היא תכונה לוקלית. המחיר לתפוז שייתן אדם שכבר יש לו 20 תפוזים, שונה מהמחיר שיתן אדם שאין לו תפוזים. האם עלינו להעריך את מחיר כלל המים במדינה, בהתחשב במצב ההיפותטי של העדר מוחלט של מי תהום שמישים? או לבצע הערכת מחיר על פי המחיר הנהוג כיום? לשם המשך הדיון, נניח לרגע שאין כלל בעיה לבצע הערכת מחיר כזאת.  

האם ניתן לטפל בבעיית זיהום מי התהום על ידי מיסוי פיגוביאני? הדבר מוטל בספק. ראשית, עלינו לבצע הערכה כלכלית של שווי מאגרי מי התהום. הערכה של מחיר היא תכונה לוקלית. המחיר לתפוז שייתן אדם שכבר יש לו 20 תפוזים, שונה מהמחיר שיתן אדם שאין לו תפוזים. האם עלינו להעריך את מחיר כלל המים במדינה, בהתחשב במצב ההיפותטי של העדר מוחלט של מי תהום שמישים? או לבצע הערכת מחיר על פי המחיר הנהוג כיום? לשם המשך הדיון, נניח לרגע שאין כלל בעיה לבצע הערכת מחיר כזאת.  

הבעיה השניה היא להעריך את התרומה השונה של כל מזהם בנפרד. ראשית על פי סוג הזיהום (דלק, שמן, שפכים ביתיים, דשנים, מתכות כבדות, חומרי הדברה, ציוד רפואי וכו'). שנית על פי כמות החומר המזהם, ושלישית על פי מיקום הזיהום (לדוגמא זיהום באזור המעיינות של ראש העין הינו קריטי יותר מאשר זיהום מעל אזור עם מים מליחים הזורמים לים). לא מודבר בבעיה קלה.  

הבעיה השנייה היא להעריך את התרומה השונה של כל מזהם בנפרד. ראשית על פי סוג הזיהום (דלק, שמן, שפכים ביתיים, דשנים, מתכות כבדות, חומרי הדברה, ציוד רפואי וכו'). שנית על פי כמות החומר המזהם, ושלישית על פי מיקום הזיהום (לדוגמא זיהום באזור המעיינות של ראש העין הינו קריטי יותר מאשר זיהום מעל אזור עם מים מליחים הזורמים לים). לא מודבר בבעיה קלה.  

הבעיה השלישית היא הכנסה בפועל של מערכת המיסוי הפיגוביאנית. מי שיעבור את שני השלבים הקודמים יצטרך למסות את הגורמים הבאים:

הבעיה השלישית היא הכנסה בפועל של מערכת המיסוי הפיגוביאנית. מי שיעבור את שני השלבים הקודמים יצטרך למסות את הגורמים הבאים: