שינויים

בישראל קיימת כלכלה מוטת ייצוא, שעיקרה מסחר ושירותים. התוצר העסקי בענפי המסחר והשירותים מהווה כ-65% מסך ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר]] במשק.{{הערה|[http://economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/traderelationstradeservices/Pages/TradeAndService.aspx משרד הכלכלה והתעשייה, הסכמי סחר] נכון לשנת 2009, נתוני הלמ"ס.}} סך המועסקים בענפי השירותים העסקיים והציבוריים מוערך בכ-76% מכלל העובדים במשק (42% ו-34% בהתאמה).{{הערה|[http://economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/traderelationstradeservices/Pages/TradeAndService.aspx משרד הכלכלה והתעשייה, הסכמי סחר] נכון לשנת 2009, נתוני הלמ"ס. כולל גם שירותי ממשלה, כלומר שירותים לא סחירים.}} ענפים מובילים בייצוא כוללים את תעשיית היי-טק בעיקר בתחומים של תקשורת. ענפים אחרים הם יצוא חקלאי, פיננסים ומסחר, ייצור מערכות נשק, כימיקלים, תרופות, מכשור ביו רפואי, ביו-טכנולוגיה ומוצרי טקסטיל. הסקטורים התעשייתיים העיקריים בישראל כוללים מוצרי מתכת, ציוד אלקטרוני וביו-רפואי, [[מזון מעובד]], כימיקלים וציוד תחבורה וכן [[חקלאות בישראל|חקלאות ומוצרי חקלאות]]. בעבר ישראל הייתה מעצמה בתחום של ליטוש ומסחר ביהלומים, בעקבות ה[[גלובליזציה]] הענף עובר בהדרגה למדינות אחרות כמו הודו, אך ענף המסחר ביהלומים עדיין תורם לייצוא של המדינה.  

בישראל קיימת כלכלה מוטת ייצוא, שעיקרה מסחר ושירותים. התוצר העסקי בענפי המסחר והשירותים מהווה כ-65% מסך ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר]] במשק.{{הערה|[http://economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/traderelationstradeservices/Pages/TradeAndService.aspx משרד הכלכלה והתעשייה, הסכמי סחר] נכון לשנת 2009, נתוני הלמ"ס.}} סך המועסקים בענפי השירותים העסקיים והציבוריים מוערך בכ-76% מכלל העובדים במשק (42% ו-34% בהתאמה).{{הערה|[http://economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/traderelationstradeservices/Pages/TradeAndService.aspx משרד הכלכלה והתעשייה, הסכמי סחר] נכון לשנת 2009, נתוני הלמ"ס. כולל גם שירותי ממשלה, כלומר שירותים לא סחירים.}} ענפים מובילים בייצוא כוללים את תעשיית היי-טק בעיקר בתחומים של תקשורת. ענפים אחרים הם יצוא חקלאי, פיננסים ומסחר, ייצור מערכות נשק, כימיקלים, תרופות, מכשור ביו רפואי, ביו-טכנולוגיה ומוצרי טקסטיל. הסקטורים התעשייתיים העיקריים בישראל כוללים מוצרי מתכת, ציוד אלקטרוני וביו-רפואי, [[מזון מעובד]], כימיקלים וציוד תחבורה וכן [[חקלאות בישראל|חקלאות ומוצרי חקלאות]]. בעבר ישראל הייתה מעצמה בתחום של ליטוש ומסחר ביהלומים, בעקבות ה[[גלובליזציה]] הענף עובר בהדרגה למדינות אחרות כמו הודו, אך ענף המסחר ביהלומים עדיין תורם לייצוא של המדינה.  

לישראל אין הרבה [[משאבים טבעיים]] ויש לה תלות גבוה ביבוא של [[נפט]] ו[[פחם]], [[חומרי גלם]], וכן בייבוא יהלומים ומוצרי ביניים. ישראל תלויה במידה רבה גם ביבוא מזון (ודרכו מים - ראו [[טביעת רגל מימית]]). רוב [[חקלאות בישראל|החקלאות בישראל]] מגדלת מזון ופרחים לייצוא או ירקות ופירות - רוב [[מזון בישראל|המזון בישראל]] מקורו במזון שמוגדל מחוץ לישראל ורוב הקלוריות הנצרכות בישראל מקורן במדינות אחרות. כמו כן ישראל מייבאת את רוב [[מוצרי תעשייה|מוצרי התעשייה]] הנצרכים בישראל - [[מכוניות]], מחשבים, מוצרי אלקטרוניקה, מוצרי חשמל, רהיטים, בגדים וכו'.  

לישראל אין הרבה [[משאבים טבעיים]] ויש לה תלות גבוהה ביבוא של [[נפט]] ו[[פחם]], [[חומרי גלם]], וכן בייבוא יהלומים ומוצרי ביניים. ישראל תלויה במידה רבה גם ביבוא מזון (ודרכו מים - ראו [[טביעת רגל מימית]]). רוב [[חקלאות בישראל|החקלאות בישראל]] מגדלת מזון ופרחים לייצוא או ירקות ופירות - רוב [[מזון בישראל|המזון בישראל]] מקורו במזון שמוגדל מחוץ לישראל ורוב הקלוריות הנצרכות בישראל מקורן במדינות אחרות. כמו כן ישראל מייבאת את רוב [[מוצרי תעשייה|מוצרי התעשייה]] הנצרכים בישראל - [[מכוניות]], מחשבים, מוצרי אלקטרוניקה, מוצרי חשמל, רהיטים, בגדים וכו'.  

[[משאבי טבע בישראל|משאבי הטבע המתכלים העיקריים]] שיש לישראל הם [[פוספטים]] ו[[אשלג בישראל|אשלג]] באיזור ים המלח. בשנים האחרונות נתגלו מצבורי [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] מול חופי ישראל. בקצב ההפקה הנוכחי, [[משאבים מתכלים|משאבים אלה יתכלו]] בתוך 20-25 שנה.  

[[משאבי טבע בישראל|משאבי הטבע המתכלים העיקריים]] שיש לישראל הם [[פוספטים]] ו[[אשלג בישראל|אשלג]] באיזור ים המלח. בשנים האחרונות נתגלו מצבורי [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] מול חופי ישראל. בקצב ההפקה הנוכחי, [[משאבים מתכלים|משאבים אלה יתכלו]] בתוך 20-25 שנה.  

ב-2010 הצטרפה ישראל לחברות בארגון ה-[[OECD]]. והיא חתומה גם על [[הסכמי סחר חופשי]] עם [[האיחוד האירופי]], [[ארצות הברית]] וכן עם מדינות נוספות כמו טורקיה, מקסיקו, קנדה, ירדן, מצרי ועם איחוד הסחר של דרום אמריקה Mercosur.   

ב-2010 הצטרפה ישראל לחברות בארגון ה-[[OECD]]. והיא חתומה גם על [[הסכמי סחר חופשי]] עם [[האיחוד האירופי]], [[ארצות הברית]] וכן עם מדינות נוספות כמו טורקיה, מקסיקו, קנדה, ירדן, מצרי ועם איחוד הסחר של דרום אמריקה Mercosur.   

נוכח מיעוט משאבי טבע, ותעשייה מוטת שירותים, המשאב העיקרי לעתידה של כלכלת ישראל הוא השכלה, התלויה באיכות [[מערכת החינוך בישראל|מערכת החינוך]]. מבחינת [[קיימות]] [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של ישראל גבוה יחסית ויש בה [[צפיפות אוכלוסין]] גבוה, יחד עם תלות גבוהה בייבוא וביצוא. לישראל יש רגישות גבוה יחסית למשברים אקולוגיים כמו גם ל[[משבר המזון|משבר מזון]] או [[משבר אנרגיה]].  

נוכח מיעוט משאבי טבע, ותעשייה מוטת שירותים, המשאב העיקרי לעתידה של כלכלת ישראל הוא השכלה, התלויה באיכות [[מערכת החינוך בישראל|מערכת החינוך]]. מבחינת [[קיימות]] [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של ישראל גבוהה יחסית ויש בה [[צפיפות אוכלוסין]] גבוה, יחד עם תלות גבוהה בייבוא וביצוא. לישראל יש רגישות גבוהה יחסית למשברים אקולוגיים כמו גם ל[[משבר המזון|משבר מזון]] או [[משבר אנרגיה]].  

[[אוכלוסיית ישראל]] מונה מעל 7 מיליון תושבים, והיא בעלת [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] ו[[צפיפות אוכלוסין]] גבוהות יחסית למדינות מערביות אחרות. דבר זה יחד עם [[ריכוזיות כלכלית]] ובידוד גאוגרפי ממרכזי הייבוא והייצוא שלה תורמים לכך ש[[יוקר המחיה בישראל]] גבוהה יחסית למדינות מערביות אחרות.  

[[אוכלוסיית ישראל]] מונה מעל 7 מיליון תושבים, והיא בעלת [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] ו[[צפיפות אוכלוסין]] גבוהות יחסית למדינות מערביות אחרות. דבר זה יחד עם [[ריכוזיות כלכלית]] ובידוד גאוגרפי ממרכזי הייבוא והייצוא שלה תורמים לכך ש[[יוקר המחיה בישראל]] גבוהה יחסית למדינות מערביות אחרות.  

* עידן דורפמן, [http://www.ha-makom.co.il/post/doar-idan-dorfman הציבור בעד כלכלה ירוקה. מה חושבות המפלגות?], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 12.3.2015

* עידן דורפמן, [http://www.ha-makom.co.il/post/doar-idan-dorfman הציבור בעד כלכלה ירוקה. מה חושבות המפלגות?], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 12.3.2015

* אדריאן פילוט, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3712372,00.html  שבע שנים להצטרפות ל-OECD: הכלכלה הישראלית מתחזקת, האזרחים הישראלים נחלשים], כלכליסט, 3.5.2017

* אדריאן פילוט, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3712372,00.html  שבע שנים להצטרפות ל-OECD: הכלכלה הישראלית מתחזקת, האזרחים הישראלים נחלשים], כלכליסט, 3.5.2017

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4968998,00.html כלכלת ישראל ירדה למקום ה-22 במדד התחרותיות], ynet, 01.06.17

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4968998,00.html כלכלת ישראל ירדה למקום ה-22 במדד התחרותיות], ynet, 01.06.2017

<embedvideo service="youtube">https://www.youtube.com/watch?v=ucfNZfRJFNI</embedvideo>

<embedvideo service="youtube">https://www.youtube.com/watch?v=ucfNZfRJFNI</embedvideo>