שינויים

כל הערים המסורתיות שנבנו לפני המאה ה-20 נבנו כערים ללא מכוניות. מרכזי הערים העתיקות כמו ירושלים, וונציה או קזבלנקה, נועדו בעיקר להולכי רגל, שהיוו את רוב התנועה, ואיפשרו מעבר של חמור או חיה אחרת ששימשה למסע. הרחובות הראשיים יותר היו רחבים יותר ואיפשרו מעבר גם של עגלות או כיכרות. עם הזמן גדלו הערים, ואיתן גדלו בעיות של [[צפיפות אוכלוסין]], פשיעה, סניטציה, מחסור במקומות ירוקים ועליית בעיות של תחבורה ודיור. מצד שני ערים גדולות יותר פירושן יותר מסחר ו[[יתרונות לגודל]] לדוגמה היה קל יותר לבעלי מקצועות שונים למצוא מומחים אחרים שיסייעו להם במלאכות שלהם והדבר סייע לתהליכים של [[התמחות כלכלית]] ומגוון כלכלי.

כל הערים המסורתיות שנבנו לפני המאה ה-20 נבנו כערים ללא מכוניות. מרכזי הערים העתיקות כמו ירושלים, וונציה או קזבלנקה, נועדו בעיקר להולכי רגל, שהיוו את רוב התנועה, ואיפשרו מעבר של חמור או חיה אחרת ששימשה למסע. הרחובות הראשיים יותר היו רחבים יותר ואיפשרו מעבר גם של עגלות או כיכרות. עם הזמן גדלו הערים, ואיתן גדלו בעיות של [[צפיפות אוכלוסין]], פשיעה, סניטציה, מחסור במקומות ירוקים ועליית בעיות של תחבורה ודיור. מצד שני ערים גדולות יותר פירושן יותר מסחר ו[[יתרונות לגודל]] לדוגמה היה קל יותר לבעלי מקצועות שונים למצוא מומחים אחרים שיסייעו להם במלאכות שלהם והדבר סייע לתהליכים של [[התמחות כלכלית]] ומגוון כלכלי.

עם הגידול בגודל הערים גדל הצורך במתן מענה לנסיעה למרחקים גדולים יותר בתוך העיר. עם הגדלת הזמינות של כרכרות וסוסים, (בעקבות שינויים בתעשייה ובחקלאות) גדל השימוש באמצעים אלה והיווה בעיה בפני עצמה. דוגמה מפורסמת היא הבעיה של זבל הסוסים בעיר לונדון. במהלך המאה -19 התפתחו מספר טכנולוגיות שאיפשרו ערים גדולות יותר שבהן גרים יותר אנשים - פיתוח של פלדה ובטון וכן המצאת המעלית אפשרו בניית בניינים גבוהים יותר וצפיפות גבוה יותר. כך גם המצאת הביוב העירוני וחלוקה של מים דרך צנרת. במהלך המאה ה-19 הרכבת אפשרה נסיעה על פני מרחקים גדולים בין ערים והקמת [[רכבת תחתית]] אפשרה את השדרה התחבורתית עליה נבנו ערים כמו פאריס ולונדון. כדי לעבור מרחקים קצרים יותר השתמשו בכרכרות הליכה ברגל ולקראת סוף המאה ה-19 החל שימוש גבוה יותר ב[[תחבורת אופניים]].  

עם הגידול בגודל הערים גדל הצורך במתן מענה לנסיעה למרחקים גדולים יותר בתוך העיר. עם הגדלת הזמינות של כרכרות וסוסים, (בעקבות שינויים בתעשייה ובחקלאות) גדל השימוש באמצעים אלה והיווה בעיה בפני עצמה. דוגמה מפורסמת היא הבעיה של זבל הסוסים בעיר לונדון. במהלך המאה -19 התפתחו מספר טכנולוגיות שאיפשרו ערים גדולות יותר שבהן גרים יותר אנשים - פיתוח של פלדה ובטון וכן המצאת המעלית אפשרו בניית בניינים גבוהים יותר וצפיפות גבוהה יותר. כך גם המצאת הביוב העירוני וחלוקה של מים דרך צנרת. במהלך המאה ה-19 הרכבת אפשרה נסיעה על פני מרחקים גדולים בין ערים והקמת [[רכבת תחתית]] אפשרה את השדרה התחבורתית עליה נבנו ערים כמו פאריס ולונדון. כדי לעבור מרחקים קצרים יותר השתמשו בכרכרות הליכה ברגל ולקראת סוף המאה ה-19 החל שימוש גבוה יותר ב[[תחבורת אופניים]].  

במחצית השנייה של המאה ה-20 החל שימוש גבוה יותר במכוניות ותהליכים של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] הן בערים חדשות והן בתוך ערים קיימו - בד בבד החלו להיווצר בעיות כמו [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], [[פקקי תנועה]], [[חניה|בעיות חניה]] ועוד.  

במחצית השנייה של המאה ה-20 החל שימוש גבוה יותר במכוניות ותהליכים של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] הן בערים חדשות והן בתוך ערים קיימו - בד בבד החלו להיווצר בעיות כמו [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], [[פקקי תנועה]], [[חניה|בעיות חניה]] ועוד.  

* [http://www.carfree.com Carfree.com]

* [http://www.carfree.com Carfree.com]

* [http://lerman.blogli.co.il/archives/301 מרכז תל אביב ללא מכוניות - דיון] עוד בלוג תל אביבי, יואב לרמן

* [http://lerman.blogli.co.il/archives/301 מרכז תל אביב ללא מכוניות - דיון] עוד בלוג תל אביבי, יואב לרמן

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=978881 הוזלה בארנונה למי שיוותר על המכונית]  אמיר פסטר, 29/04/08 הארץ  

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=978881 הוזלה בארנונה למי שיוותר על המכונית]  אמיר פסטר, 29.04.2008 הארץ  

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1232770.html באירופה תוקעים למכוניות מקלות בגלגלים] ניו יורק טיימס בהארץ, 28/06/11

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1232770.html באירופה תוקעים למכוניות מקלות בגלגלים] ניו יורק טיימס בהארץ, 28.06.2011

* [http://www.nytimes.com/2011/06/27/science/earth/27traffic.html?_r=1 Across Europe, Irking Drivers Is Urban Policy] אליזבת רוזנטל, ניו יורק טיימס

* [http://www.nytimes.com/2011/06/27/science/earth/27traffic.html?_r=1 Across Europe, Irking Drivers Is Urban Policy] אליזבת רוזנטל, ניו יורק טיימס

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1820842 סין:בעיר גואנג'ואו בוחרים איכות חיים על פני זיהום מכוניות] ניו יורק טיימס, קית בראדשר, הארץ, 10.09.2012  

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1820842 סין:בעיר גואנג'ואו בוחרים איכות חיים על פני זיהום מכוניות] ניו יורק טיימס, קית בראדשר, הארץ, 10.09.2012  

* [http://www.weshare.org.il/weshare-media-story-39159 דמיינו עיר ללא מכוניות פרטיות], על תוכנית לעיר ללא רכב פרטי ב[[הלסינקי]], [[פינלנד]],  15.9.2014 we-share

* [http://www.weshare.org.il/weshare-media-story-39159 דמיינו עיר ללא מכוניות פרטיות], על תוכנית לעיר ללא רכב פרטי ב[[הלסינקי]], [[פינלנד]],  15.9.2014 we-share

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2221027 המבורג מציגה: עיר ללא מכוניות] ישראל פישר, דה מרקר, 19.01.2014  

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2221027 המבורג מציגה: עיר ללא מכוניות] ישראל פישר, דה מרקר, 19.01.2014  

* [http://megafon-news.co.il/asys/archives/230517 מכאן לשם בארץ האופניים והמים, בעיר ללא מכוניות] טובי פולק, מגפון, 14.11.14

* [http://megafon-news.co.il/asys/archives/230517 מכאן לשם בארץ האופניים והמים, בעיר ללא מכוניות] טובי פולק, מגפון, 14.11.2014

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}