שינויים

השבט והם הועברו הלאה לדורות הבאים כמנהגים, טאבו, ומיתוסים שסיפקו המשכיות תרבותית.   

השבט והם הועברו הלאה לדורות הבאים כמנהגים, טאבו, ומיתוסים שסיפקו המשכיות תרבותית.   

ככל שגדלה ההתמחות וחלוקת העבודה, השבטים מתפתחים לצורות משטר ולכלכלות; המגוון של ההתנסויות והלמידות  ייצר חברות וציבילזציות יותר ויותר שונות עם מידה משתנה של הצלחה בפתרון הבעיות הכלכליות הבסיסיות של החברה בדבר מחסור. הסיבה היא שכאשר המורכבות של הסביבה גדלה כאשר בני האדם הפכו באופן מתגבר להיות תלויים בצורה הדדית, היה צורך במבני מוסדות מורכבים יותר כדי לתפוש את הרווחים הפוטנציאליים ממסחר. כדי להגיע לאבולוציה כזו החברה חייבת לפתח מוסדות שיאפשרו מסחר אנונימי ובלתי אישי במרחב הזמן והחלל. במידה וההתנסויות והתרבות המקומית ייצרו מערכות אמונות ומוסדות מגוונים  ביחס לרווחים משיתופי פעולה כאלה, הסיכוי ליצירת המוסדות ההכרחיים כדי לתפוס את הרווח מהמסחר בחוזים מורכבים יותר השתנה. למעשה רוב החברות בהיסטוריה "נתקעו" ברשת של מוסדות שלא התפתחה למסחר בלתי אישי שהכרחי לתפיסת הרווחים היצרניים שנבעו מההתמחות וחלוקת העבודה.שהניבו את עושרן של האומות.

ככל שגדלה ההתמחות וחלוקת העבודה, השבטים מתפתחים לצורות משטר ולכלכלות; המגוון של ההתנסויות והלמידות  ייצר חברות וציביליזציות יותר ויותר שונות עם מידה משתנה של הצלחה בפתרון הבעיות הכלכליות הבסיסיות של החברה בדבר מחסור. הסיבה היא שכאשר המורכבות של הסביבה גדלה כאשר בני האדם הפכו באופן מתגבר להיות תלויים בצורה הדדית, היה צורך במבני מוסדות מורכבים יותר כדי לתפוש את הרווחים הפוטנציאליים ממסחר. כדי להגיע לאבולוציה כזו החברה חייבת לפתח מוסדות שיאפשרו מסחר אנונימי ובלתי אישי במרחב הזמן והחלל. במידה וההתנסויות והתרבות המקומית ייצרו מערכות אמונות ומוסדות מגוונים  ביחס לרווחים משיתופי פעולה כאלה, הסיכוי ליצירת המוסדות ההכרחיים כדי לתפוס את הרווח מהמסחר בחוזים מורכבים יותר השתנה. למעשה רוב החברות בהיסטוריה "נתקעו" ברשת של מוסדות שלא התפתחה למסחר בלתי אישי שהכרחי לתפיסת הרווחים היצרניים שנבעו מההתמחות וחלוקת העבודה.שהניבו את עושרן של האומות.

   

   

המפתח לסיפור הנ"ל הוא סוג הלמידה שהתושבים בחברה רכשו במהלך הזמן. הזמן בהקשר הזה מחייב לא רק התנסויות ולמידה עכשווית, אלא גם את  ההתנסויות המצטברות של דורות עבר שמוטבעות לתוך התרבות. למידה קולקטיבית – מונח שפרדריק הייק (Friedrich A. Hayek) השתמש בו – מורכבת מאותן התנסויות שעברו את המבחן האיטי של הזמן והן מוטבעות בתוך השפה, המוסדות, הטכנולוגיה וההרגלים שלנו. זו ה"העברה בזמן של מאגר הידע המצטבר שלנו" (הייק, 1960 עמ' 27). זו היא התרבות שמספקת את המפתח לתלות הנתיב (path dependence) – מונח שמשמש לתאר את ההשפעה רבת העוצמה של העבר על ההווה ועל העתיד. הלמידה הנוכחית של כל דור מתרחשת בתוך ההקשר של תפיסות שנגזרו מתוך למידה קולקטיבית. למידה אם כן, היא תהליך מצטבר שסונן על ידי התרבות של החברה שקובעת את התגמולים הנתפסים, אבל אין שום ערבון שניסיון העבר המצטבר של חברה יצייד אותה בהכרח לפתרון של בעיות חדשות. חברות ש"נתקעות" מובילות מערכת אמונות ולמוסדות שנכשלים להתמודד ולפתור בעיות חדשות של מורכבות חברתית.

המפתח לסיפור הנ"ל הוא סוג הלמידה שהתושבים בחברה רכשו במהלך הזמן. הזמן בהקשר הזה מחייב לא רק התנסויות ולמידה עכשווית, אלא גם את  ההתנסויות המצטברות של דורות עבר שמוטבעות לתוך התרבות. למידה קולקטיבית – מונח שפרדריק הייק (Friedrich A. Hayek) השתמש בו – מורכבת מאותן התנסויות שעברו את המבחן האיטי של הזמן והן מוטבעות בתוך השפה, המוסדות, הטכנולוגיה וההרגלים שלנו. זו ה"העברה בזמן של מאגר הידע המצטבר שלנו" (הייק, 1960 עמ' 27). זו היא התרבות שמספקת את המפתח לתלות הנתיב (path dependence) – מונח שמשמש לתאר את ההשפעה רבת העוצמה של העבר על ההווה ועל העתיד. הלמידה הנוכחית של כל דור מתרחשת בתוך ההקשר של תפיסות שנגזרו מתוך למידה קולקטיבית. למידה אם כן, היא תהליך מצטבר שסונן על ידי התרבות של החברה שקובעת את התגמולים הנתפסים, אבל אין שום ערבון שניסיון העבר המצטבר של חברה יצייד אותה בהכרח לפתרון של בעיות חדשות. חברות ש"נתקעות" מובילות מערכת אמונות ולמוסדות שנכשלים להתמודד ולפתור בעיות חדשות של מורכבות חברתית.

אם נתמקד כעת ב-250 השנים האחרונות, נראה שהגידול היה מוגבל בעיקרו לאירופה המערבית ולקולוניות של בריטניה במשך אותן 200-250 השנים.  

אם נתמקד כעת ב-250 השנים האחרונות, נראה שהגידול היה מוגבל בעיקרו לאירופה המערבית ולקולוניות של בריטניה במשך אותן 200-250 השנים.  

לא רק שהקצב השתנה במהלך התקופות, השינוי לא היה חד כיווני. זה לא רק כתוצאה מהדעיכה של ציביליזציות בודדות; היו תקופות של מה שנראה כמו קיפאון חילוני – האחרונה היתה הפער הגדול בין סוף האימפריה הרומית במערב לבין ההתחדשות של אירופה המערבית כ-500 שנה מאוחר יותר.  

לא רק שהקצב השתנה במהלך התקופות, השינוי לא היה חד כיווני. זה לא רק כתוצאה מהדעיכה של ציביליזציות בודדות; היו תקופות של מה שנראה כמו קיפאון חילוני – האחרונה הייתה הפער הגדול בין סוף האימפריה הרומית במערב לבין ההתחדשות של אירופה המערבית כ-500 שנה מאוחר יותר.  

==VI==

==VI==