שינויים

'''קפיטליזם כתרבות''' היא השקפה לפיה [[קפיטליזם]] הוא בראש ובראשונה תרבות.  

'''קפיטליזם כתרבות''' היא השקפה לפיה [[קפיטליזם]] הוא בראש ובראשונה תרבות.  

במחשבה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]], ה[[קפיטליזם]] ובייחוד [[מערכת השווקים]] הם "המצב הטבעי" של הפעילות הכלכלית בעולם. רעיון זה הוא אחד החזקים בדוקטרינת ההצדקה של הרעיונות הנאו קלאסיים. לפיכך, ההשקפה כי הקפיטליזם הוא בראש ובראשונה [[תרבות]] מערערת את אחד מיסודות המחשבה הנאו קלאסית הבסיסיים ביותר ותוקפת את אחד המושגים השגורים ביותר בשיח הכלכלי ההמוני: "ככה הדברים צריכים להיות לפי היגיון הטבע".

במחשבה [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסית]], ה[[קפיטליזם]] ובייחוד [[מערכת השווקים]] הם "המצב הטבעי" של הפעילות הכלכלית בעולם. רעיון זה הוא אחד החזקים בדוקטרינת ההצדקה של הרעיונות הנאו-קלאסיים. לפיכך, ההשקפה כי הקפיטליזם הוא בראש ובראשונה [[תרבות]] מערערת את אחד מיסודות המחשבה הנאו-קלאסית הבסיסיים ביותר ותוקפת את אחד המושגים השגורים ביותר בשיח הכלכלי ההמוני: "ככה הדברים צריכים להיות לפי היגיון הטבע".

{{ציטוט|תוכן=גם כאשר כל אחד מהפרטים במערכת פועל למען בצעו האישי, סך כל הפעולות פועל לטובת הכלל|מקור= [[אדם סמית]]}}

{{ציטוט|תוכן=גם כאשר כל אחד מהפרטים במערכת פועל למען בצעו האישי, סך כל הפעולות פועל לטובת הכלל|מקור= [[אדם סמית]]}}

ההיסטוריון [[יובל נח הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] מכנה את הקפיטליזם "הדת הקפיטליסטית". לפי הררי, קפיטליזם, [[סוציאליזם]] ועוד אידאולוגיות הן סוג של "[[דת טבעית]]" שדומות ל[[בודהיזם]], קונפוציניזם ועוד. בדתות טבעיות אין משמעות מיוחדת לאלים, והן טוענות להבנת האמת, או "איך העולם מתנהג לפי חוקי הטבע". בכך הדתות הטבעיות נבדלות מדתות אחרות כמו דתות מונותאיסתיות, פוליתאיסתיות או דתות שבהן יש מקום לאלים, לרוחות או לכוחות על-טבעיים.  

ההיסטוריון [[יובל נח הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] מכנה את הקפיטליזם "הדת הקפיטליסטית". לפי הררי, קפיטליזם, [[סוציאליזם]] ועוד אידאולוגיות הן סוג של "[[דת טבעית]]" שדומות ל[[בודהיזם]], קונפוציניזם ועוד. בדתות טבעיות אין משמעות מיוחדת לאלים, והן טוענות להבנת האמת, או "איך העולם מתנהג לפי חוקי הטבע". בכך הדתות הטבעיות נבדלות מדתות אחרות כמו דתות מונותאיסטיות, פוליתאיסטיות או דתות שבהן יש מקום לאלים, לרוחות או לכוחות על-טבעיים.  

===המצב לפני עליית הקפיטליזם===

===המצב לפני עליית הקפיטליזם===

===מעמד בעלי ההון===

===מעמד בעלי ההון===

הקפיטליזם למעשה מנמק ומארגן לתוך החברה את המעמד החדש שלו, בעלי ההון (קפיטל). לפי התאוריה הקפיטליסטית, בעל ההון הוא הגורם המניע את הייצור קדימה. התרומה שלו לתהליך הייצור, ה[[הון]] שלו, הוא המאפשר את הפריון המיוחד של תהליך הייצור, ובכך מניע את כל המערכת הכלכלית. במחשבה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] [[פונקצית הייצור]] מורכבת מ[[הון]], [[עבודה]] ו[[קרקע]] (או [[משאבי טבע]]). רק ההון הוא בעל הסגולה המיוחדת ליצור פריון, להגדיל כל הזמן את המערכת הכלכלית, קרי [[צמיחה כלכלית]].

הקפיטליזם למעשה מנמק ומארגן לתוך החברה את המעמד החדש שלו, בעלי ההון (קפיטל). לפי התאוריה הקפיטליסטית, בעל ההון הוא הגורם המניע את הייצור קדימה. התרומה שלו לתהליך הייצור, ה[[הון]] שלו, הוא המאפשר את הפריון המיוחד של תהליך הייצור, ובכך מניע את כל המערכת הכלכלית. במחשבה [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסית]] [[פונקציית הייצור]] מורכבת מ[[הון]], [[עבודה]] ו[[קרקע]] (או [[משאבי טבע]]). רק ההון הוא בעל הסגולה המיוחדת ליצור פריון, להגדיל כל הזמן את המערכת הכלכלית, קרי [[צמיחה כלכלית]].

===רציונליות = אנוכיות===

===רציונליות = אנוכיות===

לפי מיתוס המצב הטבעי, כל אדם שואף לשפר את מצבו האישי במערכת בה אדם לאדם זאב. לכן לפי כל הספרות הנאו קלאסית ההחלטה הרציונלית אשר יכול אדם לעשות בכל מקרה נתון, היא זו אשר תביא אותו למקסימום שיפור במצבו האישי (או המשפחתי) ללא התחשבות בגורמים אחרים. לפי תפיסה זו אלטרואיזם כמערכת יחסים של תן וקח ולא כבחירה ערכית, זוהי הנחת היסוד בבסיס [[תורת המשחקים]]. התוצאה היא שכל אדם יכול לקבל את מה שהוא רוצה, ובכך מתאפשר לו החופש האישי הגדלות ביותר מבין כל צורות החברה.  

לפי מיתוס המצב הטבעי, כל אדם שואף לשפר את מצבו האישי במערכת בה אדם לאדם זאב. לכן לפי כל הספרות הנאו-קלאסית ההחלטה הרציונלית אשר יכול אדם לעשות בכל מקרה נתון, היא זו אשר תביא אותו למקסימום שיפור במצבו האישי (או המשפחתי) ללא התחשבות בגורמים אחרים. לפי תפיסה זו אלטרואיזם כמערכת יחסים של תן וקח ולא כבחירה ערכית, זוהי הנחת היסוד בבסיס [[תורת המשחקים]]. התוצאה היא שכל אדם יכול לקבל את מה שהוא רוצה, ובכך מתאפשר לו החופש האישי הגדלות ביותר מבין כל צורות החברה.  

===שוק, תחרות ויעילות===

===שוק, תחרות ויעילות===

===תרבות הצריכה===

===תרבות הצריכה===

התוצר התרבותי הבולט ביותר של הקפיטליזם הוא [[תרבות הצריכה]]. מערכת הערכים הקפיטליסטית מחליפה את ערכי העולם הישן וערכי הדת שהתמוטטות בערכיו, ערכי הצריכה. בתרבות הצריכה ערכי היסוד הם הבידור (entertainment), ורדיפת החידושים הגורמים למירוץ קניות בלתי פוסק המתודלק על ידי הפרסומות. כל החיים התרבותיים והרוחניים של האדם מסתכמים בקניית הפריט הבא. כך נולדת תרבות השופינג, הקניונים והמותגים. תרבות הצריכה מעודדת קונפורמיות, כולם קונים את אותם הדברים, ומצמצמת את המגוון האנושי. לכן תרבות הצריכה סותרת את החופש האישי שמבטיח הקפיטליזם.<BR>

התוצר התרבותי הבולט ביותר של הקפיטליזם הוא [[תרבות הצריכה]]. מערכת הערכים הקפיטליסטית מחליפה את ערכי העולם הישן וערכי הדת שהתמוטטות בערכיו, ערכי הצריכה. בתרבות הצריכה ערכי היסוד הם הבידור (Entertainment), ורדיפת החידושים הגורמים למירוץ קניות בלתי פוסק המתודלק על ידי הפרסומות. כל החיים התרבותיים והרוחניים של האדם מסתכמים בקניית הפריט הבא. כך נולדת תרבות השופינג, הקניונים והמותגים. תרבות הצריכה מעודדת קונפורמיות, כולם קונים את אותם הדברים, ומצמצמת את המגוון האנושי. לכן תרבות הצריכה סותרת את החופש האישי שמבטיח הקפיטליזם.<BR>

ראו:

ראו:

*[[No Logo]]

*[[No Logo]]

==ראו גם==

==ראו גם==

*[[קיצור תולדות האנושות]]

*[[קיצור תולדות האנושות]]

*[[המאה של העצמי]] - סרט תעודה של [[אדם קרטיס]] שבוחן את הההיסטוריה וההשלכות של התחזקות הערך החברתי של סיפוק התאווות והגחמות של הפרט ושל הניצול של רעיון [[הגשמה עצמית]] לצרכי שיווק של תאגידים ופוליטיקאים.  

*[[המאה של העצמי]] - סרט תעודה של [[אדם קרטיס]] שבוחן את ההיסטוריה וההשלכות של התחזקות הערך החברתי של סיפוק התאוות והגחמות של הפרט ושל הניצול של רעיון [[הגשמה עצמית]] לצורכי שיווק של תאגידים ופוליטיקאים.  

*[[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]]

*[[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]]

*[[שעור: 1. הכלכלה - מדע או אידאולוגיה]]

*[[שעור: 1. הכלכלה - מדע או אידאולוגיה]]

*[[כלכלה 2.0]]

*[[כלכלה 2.0]]

*[[כשתאגידים שולטים בעולם]]

*[[כשתאגידים שולטים בעולם]]

*[[בעיות בכלכלה הנאו קלאסית]]

*[[בעיות בכלכלה הנאו-קלאסית]]

{{תרבות הצריכה}}

{{תרבות הצריכה}}