שינויים

===שוק, תחרות ויעילות===

===שוק, תחרות ויעילות===

המערכת הקפיטליסטית מארגנת את עצמה על ידי ה[[שוק]]. השוק נשלט על ידי כוחות ה[[ביקוש]] וה[[היצע]]. כוחות אלו גורמים שכל מוצר ייוצר בדיוק בכמות שבה מעוניינים לרכוש אותו. בשביל תהליך הייצור דרושים מוצרים אחרים, אף הם ייצורו בכמויות המדויקות הדרושות לתהליך. התחרות בין היצרנים השונים אשר הם רבים וקטנים מכדי להשפיע על המחיר ([[שוק משוכלל]]) משחקת לטובת כולם, כך מושגת בשוק מקסימום "יעילות" המתוארת כמצב האופטימלי [[יעילות פארטו|פארטו]], עקב כך נחוצה מינימום התערבות ממשלתית אשר רק 'מקלקלת' את ההתנהגות הטבעית של השוק.<br>

המערכת הקפיטליסטית מארגנת את עצמה על ידי ה[[שוק]]. השוק נשלט על ידי כוחות ה[[ביקוש]] וה[[היצע]]. כוחות אלו גורמים שכל מוצר ייוצר בדיוק בכמות שבה מעוניינים לרכוש אותו. בשביל תהליך הייצור דרושים מוצרים אחרים, אף הם ייצורו בכמויות המדויקות הדרושות לתהליך. התחרות בין היצרנים השונים אשר הם רבים וקטנים מכדי להשפיע על המחיר ([[שוק משוכלל]]) משחקת לטובת כולם, כך מושגת בשוק מקסימום "יעילות" המתוארת כמצב האופטימלי [[יעילות פארטו|פארטו]], עקב כך נחוצה מינימום התערבות ממשלתית אשר רק 'מקלקלת' את ההתנהגות הטבעית של השוק.{{ש}}

ראה: [[שעור: 4. שוק חופשי, יסודות ובעיות]].

ראה: [[שעור: 4. שוק חופשי, יסודות ובעיות]].

===הרווח===

===הרווח===

לפי הכנ"ק (כלכלנים נאו-קלאסיים) אדם ישפר את מצבו ככל שיעמדו לרשותו יותר אמצעים כספיים. הגדלת האמצעים הכספיים נעשית על ידי הרווח. לפי התפיסה התרבותית זהו הלב האמיתי של הקפיטליזם, בניגוד ל[[היד הנעלמה|יד הנעלמה]]. מוסד הרווח הוא למעשה המטרה של בעלי ההון, להגדיל עוד ועוד את ה[[הון]] שברשותם, ולהגדילו באופן יחסי לבעלי ההון האחרים. ההצבר המתמיד של ההון מגדיל את כוחם החברתי של בעלי ההון ואינו מהווה תרומה כלשהי לרווחת הכלל. על רעיון זה עמדו הן [[קרל מרקס|מרקס]] וממשיכיו השונים והון [[תורסטיין ובלן]] ובעלי ההשקפה ה[[כלכלה מוסדית|מוסדית]].<br>

לפי הכנ"ק (כלכלנים נאו-קלאסיים) אדם ישפר את מצבו ככל שיעמדו לרשותו יותר אמצעים כספיים. הגדלת האמצעים הכספיים נעשית על ידי הרווח. לפי התפיסה התרבותית זהו הלב האמיתי של הקפיטליזם, בניגוד ל[[היד הנעלמה|יד הנעלמה]]. מוסד הרווח הוא למעשה המטרה של בעלי ההון, להגדיל עוד ועוד את ה[[הון]] שברשותם, ולהגדילו באופן יחסי לבעלי ההון האחרים. ההצבר המתמיד של ההון מגדיל את כוחם החברתי של בעלי ההון ואינו מהווה תרומה כלשהי לרווחת הכלל. על רעיון זה עמדו הן [[קרל מרקס|מרקס]] וממשיכיו השונים והון [[תורסטיין ובלן]] ובעלי ההשקפה ה[[כלכלה מוסדית|מוסדית]].{{ש}}

ראי: [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]].

ראי: [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]].

===שוק, תחרות ויעילות===

===שוק, תחרות ויעילות===

על פי תפיסה זו, במהותו הקפיטליזם הינו תרבות, כלומר מערכת של ערכים ומערכת של השקפות על העולם. הקפיטליזם אינו מערכת כלכלית, או חברתית, או משפטית אלא מערכת תרבותית - כל השאר נבנות עליה. למעשה לא קיים בשום מקום [[שוק משוכלל]]. אף שוק אינו מכיל מספר שחקנים גדול מספיק ותמיד ישנם שחקים גדולים מספיק היכולים להשפיע על המחיר. בנוסף קיימים כל [[כשלי שוק|כשלי השוק]] המונעים ממנו לקיים את ההבטחה של "טוב לכולם".<br>

על פי תפיסה זו, במהותו הקפיטליזם הינו תרבות, כלומר מערכת של ערכים ומערכת של השקפות על העולם. הקפיטליזם אינו מערכת כלכלית, או חברתית, או משפטית אלא מערכת תרבותית - כל השאר נבנות עליה. למעשה לא קיים בשום מקום [[שוק משוכלל]]. אף שוק אינו מכיל מספר שחקנים גדול מספיק ותמיד ישנם שחקים גדולים מספיק היכולים להשפיע על המחיר. בנוסף קיימים כל [[כשלי שוק|כשלי השוק]] המונעים ממנו לקיים את ההבטחה של "טוב לכולם".{{ש}}

ראי: [[שעור: 6. שוק ממשלה, תאגידים ומונופולים]].

ראי: [[שעור: 6. שוק ממשלה, תאגידים ומונופולים]].

ייחודה של התרבות הקפיטליסטית מול דתות מערביות היא ביכולתה להציג עת עצמה כטבעית, באמצעות הנחות רציונליות ולא דתיות.  

ייחודה של התרבות הקפיטליסטית מול דתות מערביות היא ביכולתה להציג עת עצמה כטבעית, באמצעות הנחות רציונליות ולא דתיות.  

בנוסף לתרבות הקפיטליסטית יכולת גבוהה מאוד לייצר לעצמה סוכנים בתרבויות אחרות. זאת על ידי הפצת [[תרבות הצריכה]] והשרשת מוסד הרווח בתוך תרבויות לא קפיטליסטיות שהוא הדרך לניכוס העוצמה בתרבות הקפיטליסטית וייחודו ביכולתו לעשות זאת מבלי להפעיל אלימות גלויה. תכונה זו מכשירה אותו להתפשט לתוך תרבויות אחרות ולשנות אותן מבפנים באופן סמוי יחסית תוך נטרול ההתנגדות הערכית ה'מיושנת' וה'לא טבעית' של התרבות אותה הוא משנה. בנוסף תרבות הצריכה מסנוורת את הציבור בבוהק אלפי המוצרים הנחשקים בקניונים וחותרת תחת התרבות המקומית.<br>

בנוסף לתרבות הקפיטליסטית יכולת גבוהה מאוד לייצר לעצמה סוכנים בתרבויות אחרות. זאת על ידי הפצת [[תרבות הצריכה]] והשרשת מוסד הרווח בתוך תרבויות לא קפיטליסטיות שהוא הדרך לניכוס העוצמה בתרבות הקפיטליסטית וייחודו ביכולתו לעשות זאת מבלי להפעיל אלימות גלויה. תכונה זו מכשירה אותו להתפשט לתוך תרבויות אחרות ולשנות אותן מבפנים באופן סמוי יחסית תוך נטרול ההתנגדות הערכית ה'מיושנת' וה'לא טבעית' של התרבות אותה הוא משנה. בנוסף תרבות הצריכה מסנוורת את הציבור בבוהק אלפי המוצרים הנחשקים בקניונים וחותרת תחת התרבות המקומית.{{ש}}

לפי הביקורת התרבותית, כדי להתנגד לקפיטליזם יש לחשוף אותו כתרבות ואת [[מיתוס|המיתוסים שלה]], לא כשיטה כלכלית-תעשייתית. כך יתאפשר להתמודד איתו במגרש האמיתי שלו, המגרש התרבותי-פוליטי.

לפי הביקורת התרבותית, כדי להתנגד לקפיטליזם יש לחשוף אותו כתרבות ואת [[מיתוס|המיתוסים שלה]], לא כשיטה כלכלית-תעשייתית. כך יתאפשר להתמודד איתו במגרש האמיתי שלו, המגרש התרבותי-פוליטי.