שינויים

קיימות מחלוקות בין גורמים מקצועיים לגבי מידת הבטיחות של המיכל בחיפה. בחברת [[חיפה כימיקלים]], טוענים כי מדובר במתקן מוגן. גם פיקוד העורף אישר בעבר שהמיכל מוגן. גורמים ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] טוענים שהסיכון העיקרי אינו נובע מהמיכל עצמו, אלא נמצא דווקא בנקודת ההטענה מהים, בה פועלת אנייה בלתי ממוגנת, המעבירה דרך צינור, בתוך זמן קצר, כמות גדולה של החומר הרעיל.{{הערה|שם=rinat2013}}

קיימות מחלוקות בין גורמים מקצועיים לגבי מידת הבטיחות של המיכל בחיפה. בחברת [[חיפה כימיקלים]], טוענים כי מדובר במתקן מוגן. גם פיקוד העורף אישר בעבר שהמיכל מוגן. גורמים ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] טוענים שהסיכון העיקרי אינו נובע מהמיכל עצמו, אלא נמצא דווקא בנקודת ההטענה מהים, בה פועלת אנייה בלתי ממוגנת, המעבירה דרך צינור, בתוך זמן קצר, כמות גדולה של החומר הרעיל.{{הערה|שם=rinat2013}}

בשנת 2017 פורסם דו"ח של מספר פרופסורים לכימיה מהטכניון, בהם חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור דן שכטמן ביוזמת פרופסור אהוד קינן. הדו"ח טוען כי מכל האמוניה בחיפה מהווה סיכון מיידי לעשרות אלפי תושבי העיר והסביבה. הדו''ח  שהוגש לבית המשפט הדן בעתיד מכל האמוניה, קבע כי המכל עלול להתבקע במילוי עתידי, וכי דבר זה עלול לגרום לתמותה ולמחלות בהיקף דומה לזה שגורמת פצצת אטום. מועד התבקעות המיכל אינו ידוע. הקביעה התבססה על בדיקה שנערכה עבור חיפה כימיקלים, שאיתרה בו סדקים. הבודקים קבעו שהמיכל תקין וחיפה כימיקלים אימצה את מסקנתם, אולם הפרופסורים לכימיה סבורים שהבודקים טעו, ושהמכל אינו תקין. יתר על כן, הדו''ח קבע כי האונייה הנושאת את האמוניה כל חודש למפרץ חיפה יכולה להיות יעד לפיגוע, שיחולל מוות ותחלואה בדומה לאלה של חמש פצצות אטום. פרופסור אהוד קינן, הציע חלופות לא מסוכנות לאמוניה לשימוש מיידי בתעשייה, כולל הפקת עצמית של אמוניה ממלח בשם אוראה – דבר שחברת חשמל עושה בשנים האחרונות. {{הערה|אורה קורן, [http://www.themarker.com/news/macro/1.3881161 מסוכן כמו פצצת אטום], דה מרקר, 22.02.2017}}

בשנת 2017 פורסם דו"ח של עשרה פרופסורים לכימיה מהטכניון, שטוען כי מכל האמוניה בחיפה מהווה סיכון מיידי לעשרות אלפי תושבי העיר והסביבה. את הדו"ח יזם פרופסור אהוד קינן, חתומים עליו בין היתר חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור דן שכטמן, ופרופסור אשר טישלר, נשיא המכללה למנהל. הדו"ח  שהוגש לבית המשפט הדן בעתיד מכל האמוניה, קבע כי המכל עלול להתבקע במילוי עתידי, וכי דבר זה עלול לגרום לתמותה ולמחלות בהיקף דומה לזה שגורמת פצצת אטום. מועד התבקעות המיכל אינו ידוע. הקביעה התבססה על בדיקה שנערכה עבור חיפה כימיקלים, שאיתרה בו סדקים. הבודקים קבעו שהמיכל תקין וחיפה כימיקלים אימצה את מסקנתם, אולם הפרופסורים לכימיה סבורים שהבודקים טעו, ושהמכל אינו תקין. יתר על כן, הדו"ח קבע כי האונייה הנושאת את האמוניה כל חודש למפרץ חיפה יכולה להיות יעד לפיגוע, שיחולל מוות ותחלואה בדומה לאלה של חמש פצצות אטום. פרופסור אהוד קינן, הציע חלופות לא מסוכנות לאמוניה לשימוש מיידי בתעשייה, כולל הפקת עצמית של אמוניה ממלח בשם אוראה – דבר שחברת חשמל עושה בשנים האחרונות. {{הערה|אורה קורן, [http://www.themarker.com/news/macro/1.3881161 מסוכן כמו פצצת אטום], דה מרקר, 22.02.2017}} {{הערה| ארז רביב, [http://www.davar1.co.il/52283/ סיכון מיותר], דבר ראשון,  31.01.2017}}, {{הערה|[http://infospot.co.il/sviva/n/amonia_tank_disaster_or_reasonable_threat מיכל האמוניה - אסון קטסטרופלי או סיכון סביר?] אתר אינפו-ספוט, 01/2/2017}}

יש לציין כי אמוניה אינה החומר היחיד המסוכן שנמצא באיזור מפרץ חיפה. בנוסף אליה יש סיכונים עקב דליפה של ברום, כלור, גפ"מ ואתילן. עקב פעילות איחסון ושינוע של חומרים אלה. [http://www.sviva.gov.il/YourEnv/CountyHaifa/HaifaBay/Documents/ShafirReportMarch2007.pdf]

יש לציין כי אמוניה אינה החומר היחיד המסוכן שנמצא באיזור מפרץ חיפה. בנוסף אליה יש סיכונים עקב דליפה של ברום, כלור, גפ"מ ואתילן. עקב פעילות איחסון ושינוע של חומרים אלה. [http://www.sviva.gov.il/YourEnv/CountyHaifa/HaifaBay/Documents/ShafirReportMarch2007.pdf]