שינויים

בשנת 1986 בנתה חברת חיפה כימיקלים את מיכל האמוניה. עם זאת החברה חרגה מההיתר הבנייה שניתן לה. במקום 12 אלף טון אמוניה, הוא הכיל 14 אלף טון. בשל החריגה, התבטל ההיתר. בשנת 2001, פורסם דו"ח מבקר המדינה שהזהיר מפני מסוכנות המתקן בעת רעידת אדמה. בעקבות הדו"ח ביקשה החברה להעניק היתר בדיעבד למתקן בן ה-14 אלף טון, אך הבקשה נדחתה. לאחר מלחמת לבנון השנייה, הגישה החברה בקשה נוספת להיתר. [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1262110]   

בשנת 1986 בנתה חברת חיפה כימיקלים את מיכל האמוניה. עם זאת החברה חרגה מההיתר הבנייה שניתן לה. במקום 12 אלף טון אמוניה, הוא הכיל 14 אלף טון. בשל החריגה, התבטל ההיתר. בשנת 2001, פורסם דו"ח מבקר המדינה שהזהיר מפני מסוכנות המתקן בעת רעידת אדמה. בעקבות הדו"ח ביקשה החברה להעניק היתר בדיעבד למתקן בן ה-14 אלף טון, אך הבקשה נדחתה. לאחר מלחמת לבנון השנייה, הגישה החברה בקשה נוספת להיתר. [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1262110]   

==רקע וסיכוני בטיחות הנוגעים לאמוניה==

==סיכוני בטיחות הנוגעים לאמוניה==

קיימים מספר תרחישים שבהם אמוניה מהמיכל או מפעילות הקשורה בו יכולה לדלוף לסביבה ולגרום לנזק בריאותי אשר מתחלקים לתאונה, פיגוע טרור, אירוע לחימה ורעידת אדמה - התרחישים כוללים פגיעה במיכל על ידי טיל, פגיעה במיכל עקב פיצוץ עקב פעילות חבלנית או תאונה, פגיעה בצנרת מהמסוף הימי למיכל או מהמיכל למפעלים, פגיעה באוניה המובילה את האמוניה למיכל. בנוסף תיתכן פגיעה באחד המתקנים עקב [[רעידת אדמה בישראל]].   

קיימים מספר תרחישים שבהם אמוניה מהמיכל או מפעילות הקשורה בו יכולה לדלוף לסביבה ולגרום לנזק בריאותי אשר מתחלקים לתאונה, פיגוע טרור, אירוע לחימה ורעידת אדמה - התרחישים כוללים פגיעה במיכל על ידי טיל, פגיעה במיכל עקב פיצוץ עקב פעילות חבלנית או תאונה, פגיעה בצנרת מהמסוף הימי למיכל או מהמיכל למפעלים, פגיעה באוניה המובילה את האמוניה למיכל. בנוסף תיתכן פגיעה באחד המתקנים עקב [[רעידת אדמה בישראל]].   

בעבר נעשו הערכות סיכוני בטיחות הנובעים ממקרה של דליפת כמות גדולה של אמוניה מהמיכל בחיפה בתרחישים שונים של דליפה ופגיעה באוכלוסיה שחיה בטווח של בין שלושה לשישה קילומטרים מהמיכל או ממקור הדליפה. הערכות לא חמורות מדברות על כמות של מאות הרוגים במקרה של דליפת חומר. הערכות מחמירות יותר נוקבות באלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים. הערכות אלה עוסקות בדליפה בלבד ולא בפיצוץ, כמו כן הערכות אלה לא עוסקות בתרחישים ביטחוניים שכוללים גם תגובה ביטחונית של ישראל מול חיזבאללה או מול גורם בטחוני אחר. {{הערה|שם=rinat2013}}

בעבר נעשו הערכות סיכוני בטיחות הנובעים ממקרה של דליפת כמות גדולה של אמוניה מהמיכל בחיפה בתרחישים שונים של דליפה ופגיעה באוכלוסיה שחיה בטווח של בין שלושה לשישה קילומטרים מהמיכל או ממקור הדליפה. הערכות לא חמורות מדברות על כמות של מאות הרוגים במקרה של דליפת חומר. הערכות מחמירות יותר נוקבות באלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים. הערכות אלה עוסקות בדליפה בלבד ולא בפיצוץ, כמו כן הערכות אלה לא עוסקות בתרחישים ביטחוניים שכוללים גם תגובה ביטחונית של ישראל מול חיזבאללה או מול גורם בטחוני אחר. {{הערה|שם=rinat2013}}

קיימות מחלוקות בין גורמים מקצועיים לגבי מידת הבטיחות של המיכל בחיפה. בחברת [[חיפה כימיקלים]], טוענים כי מדובר במתקן מוגן. גם פיקוד העורף אישר בעבר שהמיכל מוגן. גורמים ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] טוענים שהסיכון העיקרי אינו נובע מהמיכל עצמו, אלא נמצא דווקא בנקודת ההטענה מהים, בה פועלת אנייה בלתי ממוגנת, המעבירה דרך צינור, בתוך זמן קצר, כמות גדולה של החומר הרעיל.{{הערה|שם=rinat2013}}

קיימות מחלוקות בין גורמים מקצועיים לגבי מידת הבטיחות של המיכל בחיפה. בחברת [[חיפה כימיקלים]], טוענים כי מדובר במתקן מוגן. גם פיקוד העורף אישר בעבר שהמיכל מוגן. גורמים ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] טוענים שהסיכון העיקרי אינו נובע מהמיכל עצמו, אלא נמצא דווקא בנקודת ההטענה מהים, בה פועלת אנייה בלתי ממוגנת, המעבירה דרך צינור, בתוך זמן קצר, כמות גדולה של החומר הרעיל.{{הערה|שם=rinat2013}}

בשנת 2017 פורסם דו"ח של עשרה פרופסורים לכימיה מהטכניון, שטוען כי מכל האמוניה בחיפה מהווה סיכון מיידי לעשרות אלפי תושבי העיר והסביבה. את הדו"ח יזם פרופסור אהוד קינן, חתומים עליו בין היתר חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור דן שכטמן, ופרופסור אשר טישלר, נשיא המכללה למנהל. הדו"ח  שהוגש לבית המשפט הדן בעתיד מכל האמוניה, קבע כי המכל עלול להתבקע במילוי עתידי, וכי דבר זה עלול לגרום לתמותה ולמחלות בהיקף דומה לזה שגורמת פצצת אטום. מועד התבקעות המיכל אינו ידוע. הקביעה התבססה על בדיקה שנערכה עבור חיפה כימיקלים, שאיתרה בו סדקים. הבודקים קבעו שהמיכל תקין וחיפה כימיקלים אימצה את מסקנתם, אולם הפרופסורים לכימיה סבורים שהבודקים טעו, ושהמכל אינו תקין. יתר על כן, הדו"ח קבע כי האונייה הנושאת את האמוניה כל חודש למפרץ חיפה יכולה להיות יעד לפיגוע, שיחולל מוות ותחלואה בדומה לאלה של חמש פצצות אטום. פרופסור אהוד קינן, הציע חלופות לא מסוכנות לאמוניה לשימוש מיידי בתעשייה, כולל הפקת עצמית של אמוניה ממלח בשם אוראה – דבר שחברת חשמל עושה בשנים האחרונות. {{הערה|אורה קורן, [http://www.themarker.com/news/macro/1.3881161 מסוכן כמו פצצת אטום], דה מרקר, 22.02.2017}} {{הערה| ארז רביב, [http://www.davar1.co.il/52283/ סיכון מיותר], דבר ראשון,  31.01.2017}}, {{הערה|[http://infospot.co.il/sviva/n/amonia_tank_disaster_or_reasonable_threat מיכל האמוניה - אסון קטסטרופלי או סיכון סביר?] אתר אינפו-ספוט, 01/2/2017}}

באוגוסט 2016 הגיש פרופסור אהוד קינן, פרופסור לכימיה מהטכניון, חוות דעת לבג"ץ, על הסיכון הנובע מהספינה שמביאה את האמוניה למיכל. חוות דעת זו הוגשה לבג"ץ על ידי עיריית חיפה, בהתייחס לעתירה המתקיימת מאז שנת 2011 בעניין היתר הבניה למיכל האמוניה.{{הערה|שם=infospot|[http://infospot.co.il/sviva/n/amonia_tank_disaster_or_reasonable_threat מיכל האמוניה - אסון קטסטרופלי או סיכון סביר?] אתר אינפו-ספוט, 01/2/2017}}

 

חוות דעת זו של פרופ' קינן גררה חוות דעת נגדית של חברה בשם הזמט ותגובה של [[המועצה לביטחון לאומי]], (מל"ל). חברת הזמט, המתמחה בין השאר בניהול סיכונים מחומרים מסוכנים, כתבה חוות דעת נגדית  לדוח של קינן, חוות הדעת של הזמט, שנכתבה ביוזמת חיפה כימיקלים, מבקרת את חוות הדעת המקורית של קינן וקובעת כי "הנחות היסוד של מחבר חוות הדעת והקביעות בהן הוא השתמש נמצאו כלא מבוססות" וגם כי "הסיכון המתואר בחוות הדעת הינו מופרז מאוד בהשוואה לסיכון המוערך על ידי שימוש במודלים מקובלים ובשיטות הערכת סיכונים מקובלות.... לא ניתן להתבסס על חוות הדעת בכל הנוגע לתרחישי הסיכון הנטענים מאוניית האמוניה." {{הערה|שם=infospot|}}

 

תא"ל (מיל) צוק-רם זאב, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, שלח לעיריית חיפה התייחסות לחוות הדעת של קינן בבג"ץ. בין היתר נכתב כי: "הסיכוי להתרחשות אירוע קיצוני כמו שמתואר בחוות הדעת של פרופ' קינן לאירוע "פתע-פתע" הינו בסבירות נמוכה מאוד." עוד הוא ציין כי "תרחיש של פגיעה באניית האמוניה המתדלקת תהיה אכן קשה יותר מאשר פגישה במיכל האמוניה שבמפרץ חיפה. יחד עם זאת, יש למדינת ישראל מנגנון להסדרת כניסתה." בהמשך נטען כי גם חוות דעת זו הוזמנה על ידי חיפה כימיקלים. {{הערה|שם=infospot|}}

 

הדברים האלה המשיכו לכדי חליפת חוות דעת נגדיות בין הצדדים שהתפתחו אף לכדי התנצחות אישית בין הצדדים. {{הערה|שם=infospot|}}

 

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, טען כי דו"ח המל"ל הוזמן על ידי חיפה כימיקלים עצמה : "למה הזמנתי בעצם את הדו"ח הזה? (של וועדת המומחים). כי לאחרונה קיבלתי חוות דעת מהמל"ל (זרוע ממשלתית להזכירכם) הטוענת שהמיכל הזה תמים, ביקשתי מאנשיי לבדוק מי כתב את חוות הדעת הזו, מי עומד מאחורי ההמלצה להשאיר כאן את המיכל? להפתעתי גיליתי כי מי שהכין את הדוח שהמל"ל השתמש בו היא חברת "חיפה כימיקלים", בעלת המפעל!"{{הערה|שם=infospot|}}

 

על רקע כישלון המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה בדרום ועל רקע השימוע שמנהל [[המשרד להגנת הסביבה]] לחיפה כימיקלים, עיריית חיפה כינסה בראשון לפברואר 2017 מסיבת עיתונאים, בהם הציג ראש העיר יונה יהב יחד עם פרופ' אהוד קינן, דו"ח חדש עליו חתומים 10 פרופסורים מאוניברסיטאות בישראל ובראשם קינן. כתב המינוי לוועדת המומחים ניתן על ידי ראש עיריית חיפה ב- 17 לינואר, שבועיים לפני פרסום הדו"ח. בכתב המינוי וכן בפתח הדו"ח מודגש כי מטרת הוועדה לגבש חוות דעת מומחים מקצועית ואובייקטיבית, וכי לשם כך חברי הוועדה לא קיבלו שכר כלשהו או טובת הנאה אחרת.{{הערה|שם=infospot|}}

יש לציין כי אמוניה אינה החומר היחיד המסוכן שנמצא באיזור מפרץ חיפה. בנוסף אליה יש סיכונים עקב דליפה של ברום, כלור, גפ"מ ואתילן. עקב פעילות איחסון ושינוע של חומרים אלה. [http://www.sviva.gov.il/YourEnv/CountyHaifa/HaifaBay/Documents/ShafirReportMarch2007.pdf]

על הדו"ח חתומים עשרה פרופסורים לכימיה מהטכניון, בינהם חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור דן שכטמן, ופרופסור אשר טישלר, נשיא המכללה למנהל. הדו"ח טוען כי מכל האמוניה בחיפה מהווה סיכון מיידי לעשרות אלפי תושבי העיר והסביבה.  חתומים עליו בין היתר חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור דן שכטמן, ופרופסור אשר טישלר, נשיא המכללה למנהל. הדו"ח  שהוגש לבית המשפט הדן בעתיד מכל האמוניה, קבע כי המכל עלול להתבקע במילוי עתידי, וכי דבר זה עלול לגרום לתמותה ולמחלות בהיקף דומה לזה שגורמת פצצת אטום. מועד התבקעות המיכל אינו ידוע. הקביעה התבססה על בדיקה שנערכה עבור חיפה כימיקלים, שאיתרה בו סדקים. הבודקים קבעו שהמיכל תקין וחיפה כימיקלים אימצה את מסקנתם, אולם הפרופסורים לכימיה סבורים שהבודקים טעו, ושהמכל אינו תקין. יתר על כן, הדו"ח קבע כי האונייה הנושאת את האמוניה כל חודש למפרץ חיפה יכולה להיות יעד לפיגוע, שיחולל מוות ותחלואה בדומה לאלה של חמש פצצות אטום. פרופסור אהוד קינן, הציע חלופות לא מסוכנות לאמוניה לשימוש מיידי בתעשייה, כולל הפקת עצמית של אמוניה ממלח בשם אוראה – דבר שחברת חשמל עושה בשנים האחרונות. {{הערה|אורה קורן, [http://www.themarker.com/news/macro/1.3881161 מסוכן כמו פצצת אטום], דה מרקר, 22.02.2017}} {{הערה| ארז רביב, [http://www.davar1.co.il/52283/ סיכון מיותר], דבר ראשון,  31.01.2017}}{{הערה|שם=infospot|}}

==פעילות הרשויות בנושא==

==פעילות הרשויות בנושא==