שינויים

תוכנית השכרת האופניים [[תל-אופן]] של העירייה החלה במאי 2011  ועד אוקטובר של אותה שנה נרשמו לתוכנית כ-10,000 מנויים. [http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-d443bdb146da331017.htm&Partner=flash_embedplayer]. סלילת עוד שבילים ו[[תל-אופן]] הובילו לעלייה דרמטית של מספר הרוכבים ובתקופה שבין 2012-2010 עלה מספר הרוכבים ב-54%.  

תוכנית השכרת האופניים [[תל-אופן]] של העירייה החלה במאי 2011  ועד אוקטובר של אותה שנה נרשמו לתוכנית כ-10,000 מנויים. [http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-d443bdb146da331017.htm&Partner=flash_embedplayer]. סלילת עוד שבילים ו[[תל-אופן]] הובילו לעלייה דרמטית של מספר הרוכבים ובתקופה שבין 2012-2010 עלה מספר הרוכבים ב-54%.  

הסיבות לעליה ביוממות האופניים בתל אביב קשורה כנראה ל[[שבילי האופניים]] שנבנים בעיר, שכן היבט הבטיחות הוא הגורם העיקרי שמשפיע על הנכונות של אנשים לרכוב על אופניים לעבודה<ref>לפי סקר"רוכבים לעבודה" של ישראל בשביל האופניים</ref>. היבטים נוספים שמקלים על יוממות אופניים בתל אביב כולה ובעיקר במרכז תל אביב כוללים את  המבנה הטופוגרפי השטוח שלה, צפיפות הבנייה בעיר (7800 תושבים לקמ"ר), ו[[עירוב שימושי קרקע]] במרכז העיר. עירוב השימושים והצפיפות מאפשרים קרבה בין מקומות עבודה וחנויות למגורים, בעיקר במרכז העיר.  

הסיבות לעליה ביוממות האופניים בתל אביב קשורה כנראה ל[[שבילי האופניים]] שנבנים בעיר, שכן היבט הבטיחות הוא הגורם העיקרי שמשפיע על הנכונות של אנשים לרכוב על אופניים לעבודה<ref>לפי סקר"רוכבים לעבודה" של ישראל בשביל האופניים</ref>. היבטים נוספים שמקלים על יוממות אופניים בתל אביב כולה ובעיקר במרכז תל אביב כוללים את  המבנה הטופוגרפי השטוח שלה, צפיפות הבנייה בעיר (7,800 תושבים לקמ"ר), ו[[עירוב שימושי קרקע]] במרכז העיר. עירוב השימושים והצפיפות מאפשרים קרבה בין מקומות עבודה וחנויות למגורים, בעיקר במרכז העיר.  

עצם הנוכחות של רוכבים רבים ברחוב, משפרת את בטיחות הנסיעה, שכן נהגים מצפים יותר לרוכבי אופניים בכביש ובמהלך הנסיעה. גם אחוז התושבים הרוכבים (לסוגי רכיבות שונות) משפר את בטיחות הרוכבים שכן נהגים שהם בעצמם רוכבים נוהגים בצורה מתחשבת ביותר מול רוכבי אופניים.

עצם הנוכחות של רוכבים רבים ברחוב, משפרת את בטיחות הנסיעה, שכן נהגים מצפים יותר לרוכבי אופניים בכביש ובמהלך הנסיעה. גם אחוז התושבים הרוכבים (לסוגי רכיבות שונות) משפר את בטיחות הרוכבים שכן נהגים שהם בעצמם רוכבים נוהגים בצורה מתחשבת ביותר מול רוכבי אופניים.

באמצע שנות ה-90 קמה בתל אביב קבוצה בשם '''תל אביב בשביל האופניים''' שהחלה במאבק ציבורי למען קידום [[שבילי אופניים]] בעיר. הקבוצה קיימה רכיבות [[מסה קריטית]] וקיימה פגישות עם אנשי מקצוע בעירייה. עם הזמן העירייה השתכנעה והחלה לקדם שבילי אופניים. בתחילה נסללו שבילים בשדרות רוטשילד, שדרות חן ושדרות נוספות, וכן בפארק הירקון.  

באמצע שנות ה-90 קמה בתל אביב קבוצה בשם '''תל אביב בשביל האופניים''' שהחלה במאבק ציבורי למען קידום [[שבילי אופניים]] בעיר. הקבוצה קיימה רכיבות [[מסה קריטית]] וקיימה פגישות עם אנשי מקצוע בעירייה. עם הזמן העירייה השתכנעה והחלה לקדם שבילי אופניים. בתחילה נסללו שבילים בשדרות רוטשילד, שדרות חן ושדרות נוספות, וכן בפארק הירקון.  

נכון ל-2014 יש בתל אביב רשת [[שבילי האופניים]] [[תחבורת אופניים בישראל|הנרחבת והמתקדמת ביותר בישראל]], עם מעל 107 ק"מ שבילי אופניים. עם זאת חלק מהשבילים נחשבים שבילים בעלי איכות בינונית או נמוכה בסטנדרטים המקובלים בעולם, וסובלים מבעיות הפרדה בין רוכבים ל[[הולכי רגל]]. עוד כ 15 ק"מ הם שבילים לא תקניים לפי הנחיות משרד התחבורה לשבילי אופניים בערים משנת 2009. כמו כן רבים משבילי האופניים  שנסללו בשנים הראשונות לא חוברו אחד לשני או שהיו שבילים בתוך פארקים או במקומות נידחים שפחות מתאימים לצרכי [[תחבורת אופניים]]. שבילים בעייתיים במיוחד הם שבילים בדרום-מזרח העיר שכוללים רק צבע על המדרכות ללא כל הפרדה ומרחב מתאים, וכן השביל באבן-גבירול (הפרדה גרועה ומפגעים רבים לאורך השביל) ובשדרות בן-גוריון (הפרעות לאורך השביל ושביל הולכי רגל צר שמעודד הולכי רגל ללכת על שביל האופניים).  

נכון ל-2014 יש בתל אביב רשת [[שבילי האופניים]] [[תחבורת אופניים בישראל|הנרחבת והמתקדמת ביותר בישראל]], עם מעל 107 ק"מ שבילי אופניים. עם זאת חלק מהשבילים נחשבים שבילים בעלי איכות בינונית או נמוכה בסטנדרטים המקובלים בעולם, וסובלים מבעיות הפרדה בין רוכבים ל[[הולכי רגל]]. עוד כ-15 ק"מ הם שבילים לא תקניים לפי הנחיות משרד התחבורה לשבילי אופניים בערים משנת 2009. כמו כן רבים משבילי האופניים  שנסללו בשנים הראשונות לא חוברו אחד לשני או שהיו שבילים בתוך פארקים או במקומות נידחים שפחות מתאימים לצרכי [[תחבורת אופניים]]. שבילים בעייתיים במיוחד הם שבילים בדרום-מזרח העיר שכוללים רק צבע על המדרכות ללא כל הפרדה ומרחב מתאים, וכן השביל באבן-גבירול (הפרדה גרועה ומפגעים רבים לאורך השביל) ובשדרות בן-גוריון (הפרעות לאורך השביל ושביל הולכי רגל צר שמעודד הולכי רגל ללכת על שביל האופניים).  

[[קובץ:תכנית שבילי אופניים 2014-17 בתל אביב-יפו.png|400px|ממוזער|תוכנית שבילי אופניים בתל אביב-יפו לשנים 2013-2017. נסיון לספק חיבור של מרכז העיר לדרום העיר ומזרחה, חיבורים לערים אחרות ויצירת רשת שבילים.]]

[[קובץ:תכנית שבילי אופניים 2014-17 בתל אביב-יפו.png|400px|ממוזער|תוכנית שבילי אופניים בתל אביב-יפו לשנים 2013-2017. ניסיון לספק חיבור של מרכז העיר לדרום העיר ומזרחה, חיבורים לערים אחרות ויצירת רשת שבילים.]]

רוב השבילים נגמרים לפני הצמתים. דבר זה נובע בחלקו מסיבות בטיחות שכן רוכב שמגיע לצומת בשביל עלול להמשיך בה במהירות ולהיפגע מרכב שמגיע מהצד ואינו מבחין בו. עם זאת, נכון לשנת 2014 לא הותקנו בתל אביב (או בישראל כולה) הסדרים בצמתים לטובת בטיחות אופניים ([[צומת ידידותי לאופניים]]) כך שהרוכבים חשופים לפגיעות מסוכנות מצד מכוניות.  

רוב השבילים נגמרים לפני הצמתים. דבר זה נובע בחלקו מסיבות בטיחות שכן רוכב שמגיע לצומת בשביל עלול להמשיך בה במהירות ולהיפגע מרכב שמגיע מהצד ואינו מבחין בו. עם זאת, נכון לשנת 2014 לא הותקנו בתל אביב (או בישראל כולה) הסדרים בצמתים לטובת בטיחות אופניים ([[צומת ידידותי לאופניים]]) כך שהרוכבים חשופים לפגיעות מסוכנות מצד מכוניות.  

[[מסה קריטית]] - רכיבת אופניים המונית לטובת שבילי אופניים החלה בתל אביב בשנות ה-90, והייתה [[מסה קריטית בישראל|המסה קריטית הראשונה בישראל]]. קיום אירועים אלה, יחד עם פעילות של [[ישראל בשביל האופניים]] (אז "תל אביב בשביל האופניים") הובילה לסלילת השבילים הראשונים בעיר, לאורך שדרות רוטשילד. אירועי מסה קריטית נמשכים נכון לשנת 2014, בתדירות של פעם בחודש ובאירועים שונים כמו [[יום כדור הארץ]]. נוכח ההצלחה, הפכה תל אביב בשביל האופניים ל[[ישראל בשביל האופניים]] כדי לקדם את נושא [[תחבורת אופניים|תחבורת האופניים ותרבות האופניים]] בכל ישראל.  

[[מסה קריטית]] - רכיבת אופניים המונית לטובת שבילי אופניים החלה בתל אביב בשנות ה-90, והייתה [[מסה קריטית בישראל|המסה קריטית הראשונה בישראל]]. קיום אירועים אלה, יחד עם פעילות של [[ישראל בשביל האופניים]] (אז "תל אביב בשביל האופניים") הובילה לסלילת השבילים הראשונים בעיר, לאורך שדרות רוטשילד. אירועי מסה קריטית נמשכים נכון לשנת 2014, בתדירות של פעם בחודש ובאירועים שונים כמו [[יום כדור הארץ]]. נוכח ההצלחה, הפכה תל אביב בשביל האופניים ל[[ישראל בשביל האופניים]] כדי לקדם את נושא [[תחבורת אופניים|תחבורת האופניים ותרבות האופניים]] בכל ישראל.  

העירייה מעודדת את התושבים לנסוע באופניים ועורכת גם אירוע רכיבה המוני בסוכות ("סובב תל אביב"). [http://www.themarker.com/cars/1.1522388] ראש העירייה, חולדאי, השתמש באופניים כחלק מהלוגו שלו בבחירות לעירייה בשנת 2013.  

העירייה מעודדת את התושבים לנסוע באופניים ועורכת גם אירוע רכיבה המוני בסוכות ("סובב תל אביב"). [http://www.themarker.com/cars/1.1522388] ראש העירייה, חולדאי, השתמש באופניים כחלק מהלוגו שלו בבחירות לעירייה בשנת 2013.  

[[קובץ:נפגעים רוכבי אופניים בתאונות דרכים תל אביב.PNG|ממוזער|300px|כמות הנפגעים מקרב רוכבי האופניים בתל אביב לפי חומרת הפגיעה, בשנים 2003-2013.]]

[[קובץ:נפגעים רוכבי אופניים בתאונות דרכים תל אביב.PNG|ממוזער|300px|כמות הנפגעים מקרב רוכבי האופניים בתל אביב לפי חומרת הפגיעה, בשנים 2003-2013.]]

למרות עליה ניכרת בכמות הרוכבים בעיר, אין עליה דומה בהיקף כמות הנפגעים בקרב רוכבי האופניים בתאונות. בממוצע בשנים 2003-2008 נהרגו בעיר 2 רוכבים בשנה, ונתון זה נשמר גם בשנים 2009-2013. מספר הפצועים הקשים עמד על ממוצע של כ-7 רוכבים בשנה בממוצע ועלה לרמה של 12 רוכבים בשנה בשנים 2009 - 2013. מספר הפצועים הקלים עומד על רמה של 70-80 רוכבים בשנה. ניתן לראות שיא במספר הנפגעים שנפגעו באופן קל בשנת 2008 ומאז יש ירידה מסויימת. כמו כן יש מגמת עליה מסויימת כאשר מסתכלים על כמות ההרוגים והפצועים הקשים יחד - מרמה של 10 פצועים קשה והרוגים בממוצע בשנה עד 2008 לרמה של 14 פצועים קשה והרוגים בשנה מאז 2009. עליה זו של כ-50% בכמות הנפגעים הקשים היא נמוכה בהרבה יחסית לכמות הרוכבים שעלתה במאות אחוזי מאז שנת 2003. בישראל אין נתונים לגבי סיכוי ההיפגעות לק"מ רכיבה.

למרות עליה ניכרת בכמות הרוכבים בעיר, אין עליה דומה בהיקף כמות הנפגעים בקרב רוכבי האופניים בתאונות. בממוצע בשנים 2003-2008 נהרגו בעיר 2 רוכבים בשנה, ונתון זה נשמר גם בשנים 2009-2013. מספר הפצועים הקשים עמד על ממוצע של כ-7 רוכבים בשנה בממוצע ועלה לרמה של 12 רוכבים בשנה בשנים 2009-2013. מספר הפצועים הקלים עומד על רמה של 70-80 רוכבים בשנה. ניתן לראות שיא במספר הנפגעים שנפגעו באופן קל בשנת 2008 ומאז יש ירידה מסויימת. כמו כן יש מגמת עליה מסויימת כאשר מסתכלים על כמות ההרוגים והפצועים הקשים יחד - מרמה של 10 פצועים קשה והרוגים בממוצע בשנה עד 2008 לרמה של 14 פצועים קשה והרוגים בשנה מאז 2009. עליה זו של כ-50% בכמות הנפגעים הקשים היא נמוכה בהרבה יחסית לכמות הרוכבים שעלתה במאות אחוזי מאז שנת 2003. בישראל אין נתונים לגבי סיכוי ההיפגעות לק"מ רכיבה.

הסבר אפשרי לכך שכמות הנפגעים בקרב הרוכבים נשארת נמוכה יחסית ולא עולה באותו יחס לכמות הרוכבים הוא שיש יותר תשתיות לאופניים. הסבר נוסף הוא מה שמכונה "בטיחות במספרים" - הנהגים מודעים יותר לרוכבים בגלל שהם רואים יותר רוכבים בסביבה העירונית וגם בגלל שיש סיכוי שקרובי משפחה או חברים שלהם רוכבים ומשום כך הם נוהגים בצורה מודעת יותר לרוכבים.

הסבר אפשרי לכך שכמות הנפגעים בקרב הרוכבים נשארת נמוכה יחסית ולא עולה באותו יחס לכמות הרוכבים הוא שיש יותר תשתיות לאופניים. הסבר נוסף הוא מה שמכונה "בטיחות במספרים" - הנהגים מודעים יותר לרוכבים בגלל שהם רואים יותר רוכבים בסביבה העירונית וגם בגלל שיש סיכוי שקרובי משפחה או חברים שלהם רוכבים ומשום כך הם נוהגים בצורה מודעת יותר לרוכבים.

החיכוך בין רוכבי האופניים להולכי הרגל מוחרף גם בשל אי הסדרת המכירה והשימוש ב[[אופניים חשמליים]] שנותר ללא תקנות משנת 2011 ועד קיץ 2014. בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת בשנת 2014 הוחלט כי גיל הרכיבה באופניים חשמליים יוגבל ל-14 ומעלה, תיאסר מכירת אופניים שבהם ניתן להגיע ליותר מ-25 קמ"ש וכי רכיבה על מדרכות תיאסר ותיאכף על ידי פקחי העירייה ולא רק על ידי המשטרה. הצעות נוספות לפתרון הנושא כללו רישוי וחובת ביטוח על רוכבי אופניים חשמליים, אבל דבר זה אינו מקובל במדינות אחרות בעולם עבור אופניים חשמליים הדורשים פידול. כמו כן הוצע להגדיל את כמות שבילי האופניים, לקדם [[אזור מיתון תנועה]] ו[[שדרות אופניים]] ולשפר את הידע של הרוכבים לגבי רכיבה ואת הנורמות של רוכבים ונהגים לגבי היחס בין מכוניות לאופניים. במאי 2016 עלה הגיל המותר לרכיבה על אופניים חשמליים ל-16.

החיכוך בין רוכבי האופניים להולכי הרגל מוחרף גם בשל אי הסדרת המכירה והשימוש ב[[אופניים חשמליים]] שנותר ללא תקנות משנת 2011 ועד קיץ 2014. בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת בשנת 2014 הוחלט כי גיל הרכיבה באופניים חשמליים יוגבל ל-14 ומעלה, תיאסר מכירת אופניים שבהם ניתן להגיע ליותר מ-25 קמ"ש וכי רכיבה על מדרכות תיאסר ותיאכף על ידי פקחי העירייה ולא רק על ידי המשטרה. הצעות נוספות לפתרון הנושא כללו רישוי וחובת ביטוח על רוכבי אופניים חשמליים, אבל דבר זה אינו מקובל במדינות אחרות בעולם עבור אופניים חשמליים הדורשים פידול. כמו כן הוצע להגדיל את כמות שבילי האופניים, לקדם [[אזור מיתון תנועה]] ו[[שדרות אופניים]] ולשפר את הידע של הרוכבים לגבי רכיבה ואת הנורמות של רוכבים ונהגים לגבי היחס בין מכוניות לאופניים. במאי 2016 עלה הגיל המותר לרכיבה על אופניים חשמליים ל-16.

יש מומחים ל[[תחבורת אופניים]] כמו מייקל בלוג'יי ([[כיצד להימנע מפגיעת מכוניות]]) ו-John S. Allen שטוענים שרכיבה על המדרכות מסכנת את רוכבי האופניים. סקרים מארצות הברית מצאו שכמות התאונות הכלליות גדולה בהרבה בקרב רוכבי אופניים שרוכבים על המדרכה.[http://www.bicyclinglife.com/Library/Moritz2.htm] כמו כן הסיכון העיקרי לרוכב אופניים עירוני היא פגיעה על ידי רכב בצומת. מספר מחקרים מצאו כי סוג כזה של תאונות הוא בעל סבירות גדולה יותר בחציית הצומת כאשר הרוכב נמצא על מעבר החצייה לעומת חציית הצומת עם התנועה. זאת בגלל שקווי הראיה של הנהג, הצפיה של הנהג ומהירות הרוכב לעומת הולך האופניים מקשים עליהם להבחין זה בזה. [http://www.bikexprt.com/bikepol/facil/sidepath/sidecrash.htm]

יש מומחים ל[[תחבורת אופניים]] כמו מייקל בלוג'יי ([[כיצד להימנע מפגיעת מכוניות]]) ו-John S. Allen שטוענים שרכיבה על המדרכות מסכנת את רוכבי האופניים. סקרים מארצות הברית מצאו שכמות התאונות הכלליות גדולה בהרבה בקרב רוכבי אופניים שרוכבים על המדרכה.[http://www.bicyclinglife.com/Library/Moritz2.htm] כמו כן הסיכון העיקרי לרוכב אופניים עירוני היא פגיעה על ידי רכב בצומת. מספר מחקרים מצאו כי סוג כזה של תאונות הוא בעל סבירות גדולה יותר בחציית הצומת כאשר הרוכב נמצא על מעבר החצייה לעומת חציית הצומת עם התנועה. זאת בגלל שקווי הראיה של הנהג, הציפיה של הנהג ומהירות הרוכב לעומת הולך האופניים מקשים עליהם להבחין זה בזה. [http://www.bikexprt.com/bikepol/facil/sidepath/sidecrash.htm]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==