שינויים

'''תחבורת אופניים בתל אביב''' היא השימוש ב[[תחבורת אופניים]] לצרכי ההגעה לעבודה, לקניות, ללימודים ועוד בעיר [[תחבורה בתל אביב-יפו|תל-אביב יפו]]. נכון ל-2014 כ-20% מהעובדים והלומדים בתל אביב-יפו, מעל 28 אלף איש, משתמשים באופניים כדי להגיע למקום העבודה לצבא וללימודים.<ref name="tlv2014">[https://www.tel-aviv.gov.il/Forms/%D7%A1%D7%A7%D7%A8%20%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%9A%20%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91%20%D7%AA%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%20%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8.pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל-אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, אוקטובר 2014</ref>  בעיר יש שבילי אופניים באורך כולל של מעל 120 ק"מ ופרוייקט השכרת אופניים [[תל-אופן]]. מסיבות אלה נחשבת תל אביב לעיר שבה [[תחבורת אופניים בישראל|תחבורת האופניים המתקדמת ביותר בישראל]].  

'''תחבורת אופניים בתל אביב''' היא השימוש ב[[תחבורת אופניים]] לצרכי ההגעה לעבודה, לקניות, ללימודים ועוד בעיר [[תחבורה בתל אביב-יפו|תל-אביב יפו]]. נכון ל-2014 כ-16% מהעובדים והלומדים בתל אביב-יפו, מעל 28 אלף איש, משתמשים באופניים כדי להגיע למקום העבודה לצבא וללימודים.<ref name="tlv2014">[https://www.tel-aviv.gov.il/Forms/%D7%A1%D7%A7%D7%A8%20%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%9A%20%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91%20%D7%AA%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%20%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8.pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל-אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, אוקטובר 2014</ref>  בעיר יש שבילי אופניים באורך כולל של מעל 120 ק"מ ופרוייקט השכרת אופניים [[תל-אופן]]. מסיבות אלה נחשבת תל אביב לעיר שבה [[תחבורת אופניים בישראל|תחבורת האופניים המתקדמת ביותר בישראל]].  

==שימוש באופניים בתל אביב-יפו==

==שימוש באופניים בתל אביב-יפו==

לפי סקר העירייה משנת 2012, כ-71% מתושבי תל אביב-יפו הם עובדים שכירים או עצמאיים, ומתוכם 70% עובדים בתוך העיר. הסקר שאל את אותם עובדים שעובדים בעיר כיצד הם מגיעים ליעד הראשי שלהם. 14% מתוכם ענו כי הם מגיעים באופניים, 17% הגיעו בהליכה ברגל, 29% ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ו-43% הגיעו ברכב כנוסע או כנהג. עוד 9% הגיעו באופנוע ו-3% במונית, פחות מאחוז הגיעו ברכבת. <ref name="tlv2012">[http://www.tel-aviv.gov.il/TheCity/Documents/%D7%AA%D7%9C%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%202012%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%20(3).pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, יוני 2012</ref> פרוש הדבר הוא כי מבין כלל העובדים, אחוז [[תחבורת אופניים|יוממי האופניים]] עומד על לפחות 10% (שכן לא נכללו בסקר עובדים מחוץ לתל אביב שהשתמשו באופניים).

לפי סקר העירייה משנת 2012, כ-71% מתושבי תל אביב-יפו הם עובדים שכירים או עצמאיים, ומתוכם 70% עובדים בתוך העיר. הסקר שאל את אותם עובדים שעובדים בעיר כיצד הם מגיעים ליעד הראשי שלהם. 14% מתוכם ענו כי הם מגיעים באופניים, 17% הגיעו בהליכה ברגל, 29% ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ו-43% הגיעו ברכב כנוסע או כנהג. עוד 9% הגיעו באופנוע ו-3% במונית, פחות מאחוז הגיעו ברכבת. <ref name="tlv2012">[http://www.tel-aviv.gov.il/TheCity/Documents/%D7%AA%D7%9C%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%202012%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%20(3).pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, יוני 2012</ref> פרוש הדבר הוא כי מבין כלל העובדים, אחוז [[תחבורת אופניים|יוממי האופניים]] עומד על לפחות 10% (שכן לא נכללו בסקר עובדים מחוץ לתל אביב שהשתמשו באופניים).

אחוז משתמשי האופניים בעיר נמצא בעליה מאז שנת 2000. בשנת 2010 אחוז יוממי האופניים עמד על 7.9% מתוך היוממים, או כ-12 אלף איש<ref name="tlv2010">[http://img2.timg.co.il/forums/1_150027587.pdf סקר אופניים 2010, בקרב תושבי תל-אביב-יפו], עיריית תל אביב יפו, אוקטובר 2010</ref> ובקיץ 2012 עמד מספר העובדים מעל גיל 20 שהגיעו לעבודה או ללימודים באופניים על 18,300 <ref name="tlv2012"/>נכון לשנת 2012 מספר העובדים מעל גיל 20 שרוכבים באופן יומיומי לעבודה עמד על 18 אלף, גידול של 54% בתוך שנתיים בלבד. <ref>[http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1829285 מספר רוכבי האופניים בתל אביב עלה ב-54% בתוך שנתיים]אילן ליאור, הארץ,  23.09.2012</ref> [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000791514] עד שנת 2014 המספר עלה ל-28,300 רוכבים לעבודה - כלומר גידול של 45% בתוך שנתיים - או גידול שנתי של 22%.<ref name="tlv2014"/> דבר זה נגרם הן בשל סלילת עוד [[שבילי אופניים]], הן בגלל מגמה כלל-ארצית של הגברת השימוש באופניים (הנובעת בין היתר מהתייקרות הדלק, שינויי נורמות וסיבות נוספות) והן בגלל הגדלת השימוש ב[[אופניים חשמליים]]. נכון ל-2014 אופניים כאמצעי תחבורה יחיד לעבודה (לדוגמה ללא שימוש בתחבורה ציבורית) שימשו רק 16.3% מבין העובדים -כאשר גם נתון זה עלה בצורה דרמטית לעומת שנים קודמות.<ref name="tlv2014"/>

אחוז משתמשי האופניים בעיר נמצא בעליה מאז שנת 2000. בשנת 2010 אחוז יוממי האופניים עמד על 7.9% מתוך היוממים, או כ-12 אלף איש<ref name="tlv2010">[http://img2.timg.co.il/forums/1_150027587.pdf סקר אופניים 2010, בקרב תושבי תל-אביב-יפו], עיריית תל אביב יפו, אוקטובר 2010</ref> ובקיץ 2012 עמד מספר העובדים מעל גיל 20 שהגיעו לעבודה או ללימודים באופניים על 18,300 <ref name="tlv2012"/>בשנת 2012 מספר העובדים מעל גיל 20 שרכבו באופן יומיומי לעבודה עמד על 18 אלף, גידול של 54% בתוך שנתיים בלבד. <ref>[http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1829285 מספר רוכבי האופניים בתל אביב עלה ב-54% בתוך שנתיים]אילן ליאור, הארץ,  23.09.2012</ref> [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000791514] עד שנת 2014 המספר עלה ל-28,300 רוכבים לעבודה - כלומר גידול של 45% בתוך שנתיים - או גידול שנתי של 22%.<ref name="tlv2014"/> דבר זה נגרם הן בשל סלילת עוד [[שבילי אופניים]], הן בגלל מגמה כלל-ארצית של הגברת השימוש באופניים (הנובעת בין היתר מהתייקרות הדלק, שינויי נורמות וסיבות נוספות) והן בגלל הגדלת השימוש ב[[אופניים חשמליים]]. נכון ל-2014 אופניים כאמצעי תחבורה יחיד לעבודה (לדוגמה ללא שימוש בתחבורה ציבורית) שימשו רק 16.3% מבין העובדים -כאשר גם נתון זה עלה בצורה דרמטית לעומת שנים קודמות.<ref name="tlv2014"/>

מבין כלל הרוכבים בעיר, 78% אחוז רוכבים על אופניים רגילים, 22% רוכבים על [[תל-אופן]] ו-12% רוכבים על אופניים חשמליים. חלק מהרוכבים רוכבים על יותר מסוג אחד של אופניים. מבין אלו שעבורם אופניים הם אמצעי תחבורה עיקרי לעבודה 71% משתמשים באופניים רגילים, 19% משתמשים באופניים חשמליים ו-8% משתמשים ב[[תל-אופן]].<ref name="tlv2014"/>

מבין כלל הרוכבים בעיר, 78% אחוז רוכבים על אופניים רגילים, 22% רוכבים על [[תל-אופן]] ו-12% רוכבים על [[אופניים חשמליים]]. חלק מהרוכבים רוכבים על יותר מסוג אחד של אופניים. מבין אלו שעבורם אופניים הם אמצעי תחבורה עיקרי לעבודה 71% משתמשים באופניים רגילים, 19% משתמשים באופניים חשמליים ו-8% משתמשים ב[[תל-אופן]].<ref name="tlv2014"/>

רוב יוממי האופניים מרוכזים במרכז העיר (דרומית לירקון ומזרחית לאיילון, ברבעים צפון, צפון מזרח, מרכז העיר ודרום העיר ברבעים 3,4,5,6 ו-8). בשנת 2012 כאשר 14% מהעובדים שעבדו בתוך העיר הגיעו באופניים, נתון זה עמד על 24% במרכז העיר, ועל 5% בלבד ביפו, בשכונות מצפון לירקון ובשכונות ממזרח לאיילון.<ref name="tlv2012"/> בשנת 2010 כאשר אחוז העובדים הרוכבים בכל העיר עמד על 8% הנתון המקביל במרכז העיר היה 10-15%. מספר יוממי האופניים עלה בחלק מהמקומות באופן דרמטי. לדוגמה בדרום העיר אחוז היוממים עלה מ-3% בשנת 2007 ל-10% בשנת 2010.<ref name="tlv2010"/> ההבדלים בין הרבעים קשורים הן למרחק ממקומות העבודה, להרגלי נסיעה,  למחסור בשבילים בשכונות מזרחית לאיילון וביפו, וכן מנתק בשבילי האופניים בין מרכז ודרום העיר. בשכונות הצפונית מעבר לירקון לעומת זאת הסיבות הן ככל הנראה מרחקי נסיעה גדולים יותר ומחסור ב[[עירוב שימושי קרקע|שימושי קרקע מסחריים במרחק הליכה]], או הרגלי נסיעה אחרים של התושבים (איזור זה מוביל גם בשימוש ברכב פרטי).   

רוב יוממי האופניים מרוכזים במרכז העיר (דרומית לירקון ומזרחית לאיילון, ברבעים צפון, צפון מזרח, מרכז העיר ודרום העיר ברבעים 3,4,5,6 ו-8). בשנת 2012 כאשר 14% מהעובדים שעבדו בתוך העיר הגיעו באופניים, נתון זה עמד על 24% במרכז העיר, ועל 5% בלבד ביפו, בשכונות מצפון לירקון ובשכונות ממזרח לאיילון.<ref name="tlv2012"/> בשנת 2010 כאשר אחוז העובדים הרוכבים בכל העיר עמד על 8% הנתון המקביל במרכז העיר היה 10-15%. מספר יוממי האופניים עלה בחלק מהמקומות באופן דרמטי. לדוגמה בדרום העיר אחוז היוממים עלה מ-3% בשנת 2007 ל-10% בשנת 2010.<ref name="tlv2010"/> ועלה שוב בשנת 2014. ההבדלים בין הרבעים קשורים לגורמים שונים - מרחק ממקומות העבודה, יכולות כלכליות, הרגלי נסיעה,  מחסור בשבילים בשכונות מזרחית לאיילון ודרום, וכן מנתק בשבילי האופניים בין מרכז ודרום העיר. בשכונות הצפונית מעבר לירקון לעומת זאת הסיבות הן ככל הנראה מרחקי נסיעה גדולים יותר ומחסור ב[[עירוב שימושי קרקע|שימושי קרקע מסחריים במרחק הליכה]], או הרגלי נסיעה אחרים של התושבים (איזור זה מוביל גם בשימוש ברכב פרטי).   

תושבי תל אביב משתמשים באופניים לא רק לשם הגעה לעבודה. לפי הסקר משנת 2012, אחוז התושבים המשתמשים באופניים לשם בילוי או ספורט פעם בשבוע לפחות, עומד על 23%, 20% משתמשים בהם לקניות ולסידורים, 19% אחוזים משתמשים בהם לשם הגע לבילוי, בתי קפה או חוגים ו-19% משתמשים בהם לשם הגעה לחברים או קרובי משפחה. סה"כ 33% אחוזים מתושבי העיר רוכבים באופניים לפחות פעם בשבוע, עליה מ-29% שהיו בשנת 2010. העליה הגבוה ביותר היא בתחומים של קניות באופניים, הגעה לבילוי או לחברים שעמדו על 12-15 אחוז בשת 2010. <ref name="tlv2012"/>

תושבי תל אביב משתמשים באופניים לא רק לשם הגעה לעבודה. לפי הסקר משנת 2012, 23% מהתושבים המשתמשים באופניים לשם בילוי או ספורט פעם בשבוע לפחות, 20% משתמשים בהם לקניות ולסידורים, 19% אחוזים משתמשים בהם לשם הגע לבילוי, בתי קפה או חוגים ו-19% משתמשים בהם לשם הגעה לחברים או קרובי משפחה. סה"כ 33% אחוזים מתושבי העיר רוכבים באופניים לפחות פעם בשבוע, עליה מ-29% שהיו בשנת 2010. העליה הגבוה ביותר היא בתחומים של קניות באופניים, הגעה לבילוי או לחברים שעמדו על 12-15% בשת 2010. <ref name="tlv2012"/>

תוכנית השכרת האופניים [[תל-אופן]] של העירייה החלה במאי 2011  ועד אוקטובר של אותה שנה נרשמו לתוכנית כ-10,000 מנויים. [http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-d443bdb146da331017.htm&Partner=flash_embedplayer]. סלילת עוד שבילים ו[[תל-אופן]] הובילו לעלייה דרמטית של מספר הרוכבים ובתקופה שבין 2012-2010 עלה מספר הרוכבים ב-54%.  

תוכנית השכרת האופניים [[תל-אופן]] של העירייה החלה במאי 2011  ועד אוקטובר של אותה שנה נרשמו לתוכנית כ-10,000 מנויים. [http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-d443bdb146da331017.htm&Partner=flash_embedplayer]. סלילת עוד שבילים ו[[תל-אופן]] הובילו לעלייה דרמטית של מספר הרוכבים ובתקופה שבין 2012-2010 עלה מספר הרוכבים ב-54%.  

באמצע שנות ה-90 קמה בתל אביב קבוצה בשם '''תל אביב בשביל האופניים''' שהחלה במאבק ציבורי למען קידום [[שבילי אופניים]] בעיר. הקבוצה קיימה רכיבות [[מסה קריטית]] וקיימה פגישות עם אנשי מקצוע בעירייה. עם הזמן העירייה השתכנעה והחלה לקדם שבילי אופניים. בתחילה נסללו שבילים בשדרות רוטשילד, שדרות חן ושדרות נוספות, וכן בפארק הירקון.  

באמצע שנות ה-90 קמה בתל אביב קבוצה בשם '''תל אביב בשביל האופניים''' שהחלה במאבק ציבורי למען קידום [[שבילי אופניים]] בעיר. הקבוצה קיימה רכיבות [[מסה קריטית]] וקיימה פגישות עם אנשי מקצוע בעירייה. עם הזמן העירייה השתכנעה והחלה לקדם שבילי אופניים. בתחילה נסללו שבילים בשדרות רוטשילד, שדרות חן ושדרות נוספות, וכן בפארק הירקון.  

נכון ל-2014 יש בתל אביב רשת [[שבילי האופניים]] [[תחבורת אופניים בישראל|הנרחבת והמתקדמת ביותר בישראל]], עם מעל 120 ק"מ שבילי אופניים. עם זאת יחסית לתקנים בינלאומיים ואירופאים מדובר ברשת באיכות בינונית. חלקם אינם תקניים (לפי התקנות של משרד התחבורה משנת 2009) וסובלים מבעיות הפרדה בין רוכבים ל[[הולכי רגל]]. כמו כן רבים מהשבילים שנסללו בשנים הראשונות לא חוברו אחד לשני או שהיו שבילים בתוך פארקים או במקומות נידחים שפחות מתאימים לצרכי [[תחבורת אופניים]]. שבילים בעייתיים במיוחד הם שבילים בדרום-מזרח העיר שכוללים רק צבע על המדרכות ללא כל הפרדה ומרחב מתאים, וכן השביל באבן-גבירול (הפרדה גרועה ומפגעים רבים לאורך השביל) ובשדרות בן-גוריון (הפרעות לאורך השביל ושביל הולכי רגל צר שמעודד הולכי רגל ללכת על שביל האופניים).  

נכון ל-2014 יש בתל אביב רשת [[שבילי האופניים]] [[תחבורת אופניים בישראל|הנרחבת והמתקדמת ביותר בישראל]], עם מעל 107 ק"מ שבילי אופניים. עם זאת חלק מהשבילים נחשבים שבילים בעלי איכות בינונית או נמוכה בסטנדרטים המקובלים בעולם, וסובלים מבעיות הפרדה בין רוכבים ל[[הולכי רגל]]. עוד כ 15 ק"מ הם שבילים לא תקניים לפי הנחיות משרד התחבורה לשבילי אופניים בערים משנת 2009. כמו כן רבים משבילי האופניים  שנסללו בשנים הראשונות לא חוברו אחד לשני או שהיו שבילים בתוך פארקים או במקומות נידחים שפחות מתאימים לצרכי [[תחבורת אופניים]]. שבילים בעייתיים במיוחד הם שבילים בדרום-מזרח העיר שכוללים רק צבע על המדרכות ללא כל הפרדה ומרחב מתאים, וכן השביל באבן-גבירול (הפרדה גרועה ומפגעים רבים לאורך השביל) ובשדרות בן-גוריון (הפרעות לאורך השביל ושביל הולכי רגל צר שמעודד הולכי רגל ללכת על שביל האופניים).  

[[קובץ:תכנית שבילי אופניים 2014-17 בתל אביב-יפו.png|400px|ממוזער|תוכנית שבילי אופניים בתל אביב-יפו לשנים 2013-2017. נסיון לספק חיבור של מרכז העיר לדרום העיר ומזרחה, חיבורים לערים אחרות ויצירת רשת שבילים.]]

[[קובץ:תכנית שבילי אופניים 2014-17 בתל אביב-יפו.png|400px|ממוזער|תוכנית שבילי אופניים בתל אביב-יפו לשנים 2013-2017. נסיון לספק חיבור של מרכז העיר לדרום העיר ומזרחה, חיבורים לערים אחרות ויצירת רשת שבילים.]]

רוב השבילים נגמרים לפני הצמתים. דבר זה נובע בחלקו מסיבות בטיחות שכן רוכב שמגיע לצומת בשביל עלול להמשיך בה במהירות ולהיפגע מרכב שמגיע מהצד ואינו מבחין בו. עם זאת, נכון לשנת 2014 לא הותקנו בתל אביב (או בישראל כולה) הסדרים בצמתים לטובת בטיחות אופניים ([[צומת ידידותי לאופניים]]) כך שהרוכבים חשופים לפגיעה מצד מכוניות.  

רוב השבילים נגמרים לפני הצמתים. דבר זה נובע בחלקו מסיבות בטיחות שכן רוכב שמגיע לצומת בשביל עלול להמשיך בה במהירות ולהיפגע מרכב שמגיע מהצד ואינו מבחין בו. עם זאת, נכון לשנת 2014 לא הותקנו בתל אביב (או בישראל כולה) הסדרים בצמתים לטובת בטיחות אופניים ([[צומת ידידותי לאופניים]]) כך שהרוכבים חשופים לפגיעות מסוכנות מצד מכוניות.  

החל משנת 2010 חל שינוי לטובה באיכות שבילי האופניים - העירייה התחייבה לתכנית חומש מסודרת של קידום שבילים. נמנע חיכוך בין הולכי רגל או מכוניות לבין הרוכבים ונסללו שבילים במרכז העיר שמאפשרים בפעמים רבות לבצע נסיעה רציפה על שבילי אופניים בצורה נוחה. בהתאם לכך ויחד עם השקת תכנית [[תל-אופן]] להשכרת אופניים מספר הרוכבים בעיר גדל באופן דרמטי.  

החל משנת 2010 חל שינוי לטובה באיכות שבילי האופניים - העירייה התחייבה לתכנית חומש מסודרת של קידום שבילים. נעשה מאמץ גדול יותר למנוע בשבילים חיכוך בין הולכי רגל או מכוניות לבין הרוכבים ונסללו שבילים במרכז העיר שמאפשרים פעמים רבות לבצע נסיעה רציפה על שבילי אופניים בצורה נוחה. בהתאם לכך ויחד עם השקת תכנית [[תל-אופן]] להשכרת אופניים מספר הרוכבים בעיר גדל באופן דרמטי.  

בשנת 2012 הודיעה העירייה על תוכנית חומש חדשה שבמסגרתה יתווספו עוד שבילים רבים נוספים, ויחוברו איזורים כמו דרום העיר ומרכזה אל מרכז העיר, כמו כן רשת "צירים ירוקים" תאפשר גישה לערים שכנות נוספות.  

בשנת 2012 הודיעה העירייה על תוכנית חומש חדשה שבמסגרתה יתווספו עוד שבילים רבים נוספים, ויחוברו איזורים כמו דרום העיר ומרכזה אל מרכז העיר, כמו כן רשת "צירים ירוקים" תאפשר גישה לערים שכנות נוספות.