שינויים

[[תמונה:Haifaoil.jpg|left|thumb|350px|בתי הזיקוק בחיפה]]

[[תמונה:Haifaoil.jpg|left|thumb|350px|בתי הזיקוק בחיפה]]

חברת '''"בתי זיקוק לנפט בע"מ"''' (בז"ן) היא [[מונופול]] בתחום זיקוק [[נפט גולמי]] ובייצור מוצרי דלק בישראל. לבז"ן מספר חברות בת: "[[כרמל אולפינים]]", "[[גדיב]]", "[[תעשיות פטרוכימיות]]" "[[שמנים בסיסיים חיפה]]" ובנוסף הפרימה מחזיקה בבעלויות חלקיות בגופים עסקיים נוספים. החברה מייצרת מוצרים לתעשייה הפטרוכימית, חומרים ארומטיים, שמנים בסיסיים ושעווה.

חברת '''"בתי זיקוק לנפט בע"מ"''' (בז"ן) היא [[מונופול]] בתחום זיקוק [[נפט גולמי]] ובייצור מוצרי דלק בישראל. לבז"ן מספר חברות בת: "[[כרמל אולפינים]]", "[[גדיב]]", "[[תעשיות פטרוכימיות]]" "[[שמנים בסיסיים חיפה]]" ובנוסף הפירמה מחזיקה בבעלויות חלקיות בגופים עסקיים נוספים. החברה מייצרת מוצרים לתעשייה הפטרוכימית, חומרים ארומטיים, שמנים בסיסיים ושעווה.

עד שנת 1972 היה שמם של בתי הזיקוק "בתי זיקוק חיפה" ואז שונה ל"בתי זיקוק לנפט" בראשי תיבות - '''בז"ן'''.

עד שנת 1972 היה שמם של בתי הזיקוק "בתי זיקוק חיפה" ואז שונה ל"בתי זיקוק לנפט" בראשי תיבות - '''בז"ן'''.

בית הזיקוק לנפט בחיפה משתרע על שטח של 1,700 דונם.  

בית הזיקוק לנפט בחיפה משתרע על שטח של 1,700 דונם.  

===בתי הזיקוק באשדוד===

===בתי הזיקוק באשדוד===

שטחם הכולל של בתי הזיקוק באשדוד כ-1000 דונם והם בעלי כושר הזיקוק של כ-4 מיליון טון נפט גולמי בשנה.

שטחם הכולל של בתי הזיקוק באשדוד כ-1,000 דונם והם בעלי כושר הזיקוק של כ-4 מיליון טון נפט גולמי בשנה.

==מוצרים==

==מוצרים==

בשנת 2006  הזמין איגוד ערים איזור חיפה סקר [[טכנולוגיה זמינה מיטבית]] על המצב בבתי הזיקוק בחיפה מחברה בלגית <ref name="BAT"> W. Nijs, P. Stouthuysen, P. Lodewijks, K. Vrancken [http://www.m-nitur.org.il/docs/PDF/BAT_Final_v96.pdf Haifa refinery Analysis of the Best Available Techniques (BAT) for air emissions] סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית של פליטות (BAT) של פליטות זיהום אוויר מבתי הזיקוק, מחקר בהזמנת איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה may 2006 </ref>.  

בשנת 2006  הזמין איגוד ערים איזור חיפה סקר [[טכנולוגיה זמינה מיטבית]] על המצב בבתי הזיקוק בחיפה מחברה בלגית <ref name="BAT"> W. Nijs, P. Stouthuysen, P. Lodewijks, K. Vrancken [http://www.m-nitur.org.il/docs/PDF/BAT_Final_v96.pdf Haifa refinery Analysis of the Best Available Techniques (BAT) for air emissions] סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית של פליטות (BAT) של פליטות זיהום אוויר מבתי הזיקוק, מחקר בהזמנת איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה may 2006 </ref>.  

הסקר קובע כי מבין מתקני זיקוק באירופה, 50% הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של גופרית דו חמצנית לטונה (עמ' 9), וכי רמות הפליטה היו כ-6881 טונות בשנה (נכון ל-2005).  ניתן להוריד את הזיהום בכ-81% לכ-1,319 טונות בשנה גם בלי מעבר לגז טבעי (עמ' 40). 90% מבתי הזיקוק באירופה הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של תחמוצות חנקן לטונה (עמ' 11), כשרמות הפליטות עמדה על 3541 טונות בשנה נכון ל-2005. ניתן להוריד את הפליטות ל-746 טונות בשנה, שיעור הורדה של 79% (עמ' 43). רמות התרכובות האורגניות הנדיפות עמדו על כ-7500 טונות לשנה (עמ' 13). רמות החלקיקים עמדו על 748 טונות לשנה (וניתן להוריד אותן ל-262 טונות בשנה) (עמ' 45).

הסקר קובע כי מבין מתקני זיקוק באירופה, 50% הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של גופרית דו חמצנית לטונה (עמ' 9), וכי רמות הפליטה היו כ-6,881 טונות בשנה (נכון ל-2005).  ניתן להוריד את הזיהום בכ-81% לכ-1,319 טונות בשנה גם בלי מעבר לגז טבעי (עמ' 40). 90% מבתי הזיקוק באירופה הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של תחמוצות חנקן לטונה (עמ' 11), כשרמות הפליטות עמדה על 3541 טונות בשנה נכון ל-2005. ניתן להוריד את הפליטות ל-746 טונות בשנה, שיעור הורדה של 79% (עמ' 43). רמות התרכובות האורגניות הנדיפות עמדו על כ-7500 טונות לשנה (עמ' 13). רמות החלקיקים עמדו על 748 טונות לשנה (וניתן להוריד אותן ל-262 טונות בשנה) (עמ' 45).

===צווים אישיים והבטחות לעתיד===

===צווים אישיים והבטחות לעתיד===

ב-25.05.06 חתם השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא על צו אישי המחיל על בית הזיקוק בחיפה תקנות, שהמרד להגנת הסביבה טוען כי הן מחמירות ביותר על בסיס תקני ה-T.A.Luft הגרמני משנת 2002 (העדכני ביותר). עוד נטען כי תקן זה נבנה ונכתב, בהתייעצות מלאה עם איגוד ערים חיפה, בהתבסס על הוראות הדירקטיבה האירופית EC/96/61 המגדירה את הטכניקות הטובות ביותר (BAT) עבור מגזרי התעשייה השונים, ומכיל בתוכו את הטכנולוגיות המותאמות לבתי זיקוק. עוד טענו במשרד כי הצו האישי מחייב את בית הזיקוק לעמוד בתקנים תוך פרק זמן של 30 חודשים מיום פרסום הצו, קרי עד סוף 2008. לפי בז"ן הדבר יגרור השקעה של כחצי מיליארד שקלים שחלק נכבד ממנה הולך לטיפול בפליטות מוקדיות מארובות החברה.

ב-25.05.2006 חתם השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא על צו אישי המחיל על בית הזיקוק בחיפה תקנות, שהמרד להגנת הסביבה טוען כי הן מחמירות ביותר על בסיס תקני ה-T.A.Luft הגרמני משנת 2002 (העדכני ביותר). עוד נטען כי תקן זה נבנה ונכתב, בהתייעצות מלאה עם איגוד ערים חיפה, בהתבסס על הוראות הדירקטיבה האירופית EC/96/61 המגדירה את הטכניקות הטובות ביותר (BAT) עבור מגזרי התעשייה השונים, ומכיל בתוכו את הטכנולוגיות המותאמות לבתי זיקוק. עוד טענו במשרד כי הצו האישי מחייב את בית הזיקוק לעמוד בתקנים תוך פרק זמן של 30 חודשים מיום פרסום הצו, קרי עד סוף 2008. לפי בז"ן הדבר יגרור השקעה של כחצי מיליארד שקלים שחלק נכבד ממנה הולך לטיפול בפליטות מוקדיות מארובות החברה.

עיקר השינויים בצו החדש שנחתם הם:

עיקר השינויים בצו החדש שנחתם הם:

קבוצת בז"ן, הממוקמת במפרץ חיפה, הינה תשלובת הזיקוק והפטרוכימיה הגדולה ביותר בישראל ואחת הגדולות באזור. היא מייצרת מיגון של מוצרים לתעשייה, לתחבורה, לצריכה פרטית לחקלאות ולתשתיות. היא מייצרת מוצרי נפט, פולימרים, מוצרים ארומטיים, שמנים, ושעוות[http://www.orl.co.il/]. למידע נוסף ראה פיסקה "מוצרים" בערך זה. למרות זאת ישנם כאלה המעזים לשאול האם באמת צריך היום את קבוצת המפעלים הזאת והאם אפשר להסתדר בלעדיה. הטיעונים בעד ונגד מובאים בצורה יפה ומסודרת בכתבה[http://www.themarker.com/dynamo/1.2008459 מי צריך בית זיקוק בישראל?]. הטענה היא שבעיקרון ישראל מסוגלת להסתדר בלי בתי הזיקוק. אבל יש לזכור: בתי הזיקוק הוקמו כאן כי הבריטים העדיפו לזהם בישראל, במקום בסקוטלנד. אם יסגרו בתי הזיקוק כאן פרוש הדבר הוא שהזיהום יעבור למקום אחר. אומנם אפשר לומר שאם לשים את בתי הזיקוק במקום מרוחק יותר מריכוז אוכלוסייה, הנזק יהיה פחות חמור. אכן יש טענות שהמפעלים מסיבות שלהם רוצים לעבור היום למקום אחר-ראו תגובת שמואל גלבהרט בכתבה על הכנס נגד הזיהום במפרץ חיפה[http://www.phc.org.il/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-%D7%AA%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%93%D7%91-%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A2%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A5/ ערי המפרץ בתכנון לשנה החדשה: שיתוף פעולה להפחתת סיכונים].  

קבוצת בז"ן, הממוקמת במפרץ חיפה, הינה תשלובת הזיקוק והפטרוכימיה הגדולה ביותר בישראל ואחת הגדולות באזור. היא מייצרת מיגון של מוצרים לתעשייה, לתחבורה, לצריכה פרטית לחקלאות ולתשתיות. היא מייצרת מוצרי נפט, פולימרים, מוצרים ארומטיים, שמנים, ושעוות[http://www.orl.co.il/]. למידע נוסף ראה פיסקה "מוצרים" בערך זה. למרות זאת ישנם כאלה המעזים לשאול האם באמת צריך היום את קבוצת המפעלים הזאת והאם אפשר להסתדר בלעדיה. הטיעונים בעד ונגד מובאים בצורה יפה ומסודרת בכתבה[http://www.themarker.com/dynamo/1.2008459 מי צריך בית זיקוק בישראל?]. הטענה היא שבעיקרון ישראל מסוגלת להסתדר בלי בתי הזיקוק. אבל יש לזכור: בתי הזיקוק הוקמו כאן כי הבריטים העדיפו לזהם בישראל, במקום בסקוטלנד. אם יסגרו בתי הזיקוק כאן פרוש הדבר הוא שהזיהום יעבור למקום אחר. אומנם אפשר לומר שאם לשים את בתי הזיקוק במקום מרוחק יותר מריכוז אוכלוסייה, הנזק יהיה פחות חמור. אכן יש טענות שהמפעלים מסיבות שלהם רוצים לעבור היום למקום אחר-ראו תגובת שמואל גלבהרט בכתבה על הכנס נגד הזיהום במפרץ חיפה[http://www.phc.org.il/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-%D7%AA%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%93%D7%91-%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A2%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A5/ ערי המפרץ בתכנון לשנה החדשה: שיתוף פעולה להפחתת סיכונים].  

אולם הדבר לא יפתור את הבעיה כי הזיהום נישא רחוק מאוד ובאמצעות מחזור המים ותהליכים ביולוגיים אחרים, מתפשט על פני האדמה. וזה בטוח לא יוכל לפתור את בעיית פליטת גזי החממה ההורסים את האקלים. לכן רבים חושבים שהתשובה היא צמצום שימוש בנפט בכלל. הצמצום יכול להתבצע ב-2 אופנים: מעבר לאנרגיות ירוקות יותר-ייצור חשמל באמצעות אנרגיית רוח, מים, שמש, אנרגיה גאותרמית, ביודיזל, אנרגיית גלים. האופן השני הוא שינוי באורח החיים: צמצום שימוש במוצרים חד פעמיים, מעבר לתחבורה ציבורית, עידוד תחבורת אופניים ואורח חיים פעיל. לדוגמה אם אדם ילך כל יום את כמות הקילומטרים המומלצת על ידי משרד הבריאות ניתן יהיה לצמצם את צריכת הנפט ב-30%-40%. ואם לבלות מול המסך את כמות השעות המומלצת על ידי משרד הבריאות עוד יותר (ראו [[אורח חיים יושבני]] [[נפט]]). חלק גדול מהנפט הולך לחומרי הדברה לדשן כימיים, ולכן, דרך נוספת היא להפסיק להשתמש בדשן כימי ולעבור לדשן אורגני (ראה [[דשן כימי בהשוואה לזבל אורגני]]) ולעבור לשימוש במדבירים טבעיים במקום בחומרי הדברה כימיים[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA][http://www.meyzag.org.il/06/%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/].

אולם הדבר לא יפתור את הבעיה כי הזיהום נישא רחוק מאוד ובאמצעות מחזור המים ותהליכים ביולוגיים אחרים, מתפשט על פני האדמה. וזה בטוח לא יוכל לפתור את בעיית פליטת גזי החממה ההורסים את האקלים. לכן רבים חושבים שהתשובה היא צמצום שימוש בנפט בכלל. הצמצום יכול להתבצע ב-2 אופנים: מעבר לאנרגיות ירוקות יותר- ייצור חשמל באמצעות אנרגיית רוח, מים, שמש, אנרגיה גאותרמית, ביודיזל, אנרגיית גלים. האופן השני הוא שינוי באורח החיים: צמצום שימוש במוצרים חד פעמיים, מעבר לתחבורה ציבורית, עידוד תחבורת אופניים ואורח חיים פעיל. לדוגמה אם אדם ילך כל יום את כמות הקילומטרים המומלצת על ידי משרד הבריאות ניתן יהיה לצמצם את צריכת הנפט ב-30%-40%. ואם לבלות מול המסך את כמות השעות המומלצת על ידי משרד הבריאות עוד יותר (ראו [[אורח חיים יושבני]] [[נפט]]). חלק גדול מהנפט הולך לחומרי הדברה לדשן כימיים, ולכן, דרך נוספת היא להפסיק להשתמש בדשן כימי ולעבור לדשן אורגני (ראה [[דשן כימי בהשוואה לזבל אורגני]]) ולעבור לשימוש במדבירים טבעיים במקום בחומרי הדברה כימיים[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA][http://www.meyzag.org.il/06/%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/].

אבל, אם השאלה על נחיצותם של בתי הזיקוק עצמם, נידונה מעט מאוד, הרי הרבה יותר מחלוקות, ויכוחים וזעם, עוררה החלטת בתי הזיקוק להתרחב פי 3.3 ותוכניות שונות להרחבת התעשייה הפטרוכימית הקשורות להחלטה זו. ההחלטה אמורה להגביר את הזיהום במפרץ, אבל רבים סבורים שאיננה נחוצה לחלוטין. לא לכלכלה הישראלית-כי התקבלה בעיקר לצורכי ייצוא[http://haipo.co.il/forum/viewtopic.php?f=31&t=14254&p=30560#p30560] ולא לכלכלה העולמית-כי לפי דעתם של רבים, היא לא צריכה להסתמך על דלקים מזהמים כמו נפט [http://www.greenpeace.org/israel/he/campaigns/climate-change/] [http://www.tashtiot.co.il/2010/05/09/%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1-%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A1%D7%99/].

אבל, אם השאלה על נחיצותם של בתי הזיקוק עצמם, נידונה מעט מאוד, הרי הרבה יותר מחלוקות, ויכוחים וזעם, עוררה החלטת בתי הזיקוק להתרחב פי 3.3 ותוכניות שונות להרחבת התעשייה הפטרוכימית הקשורות להחלטה זו. ההחלטה אמורה להגביר את הזיהום במפרץ, אבל רבים סבורים שאיננה נחוצה לחלוטין. לא לכלכלה הישראלית- כי התקבלה בעיקר לצורכי ייצוא[http://haipo.co.il/forum/viewtopic.php?f=31&t=14254&p=30560#p30560] ולא לכלכלה העולמית- כי לפי דעתם של רבים, היא לא צריכה להסתמך על דלקים מזהמים כמו נפט [http://www.greenpeace.org/israel/he/campaigns/climate-change/] [http://www.tashtiot.co.il/2010/05/09/%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1-%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A1%D7%99/].

==קשרי הון שלטון==

==קשרי הון שלטון==

*  [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=3560&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text בתי הזיקוק לנפט] באתר מפל"ס של המשרד להגנת הסביבה  

*  [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=3560&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text בתי הזיקוק לנפט] באתר מפל"ס של המשרד להגנת הסביבה  

* איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/215022 "זה הון-שלטון, מותק"], [[העין השביעית]], 16.8.2016

* איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/215022 "זה הון-שלטון, מותק"], [[העין השביעית]], 16.8.2016

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}