שינויים

אלה הן דרישות מחמירות ביותר שמתממשות רק במקרים חריגים מאוד. פרטים פועלים לרוב על סמך מידע לא שלם, ועם מודלים שפותחו בצורה אישית (סובייקטיבית) שהם לעיתים קרובות מוטעים; לרוב המשוב החוזר של המידע הוא בלתי מספיק לתיקון המודלים האישיים. מוסדות  לא נוצרים בהכרח או אפילו בדרך כלל בצורה יעילה חברתית; במקום זאת, הם או לפחות החוקים הפורמליים, נוצרים כדי לשרת את האינטרסים של אלו בלעי כוח המיקוח ליצור חוקים חדשים. בעולם בעל עליות עסקה אפסיות, כוח מיקוח לא משפיע על יעילות התוצאות; אבל בעולם של עליות עסקה חיוביות הוא כן משנה.  

אלה הן דרישות מחמירות ביותר שמתממשות רק במקרים חריגים מאוד. פרטים פועלים לרוב על סמך מידע לא שלם, ועם מודלים שפותחו בצורה אישית (סובייקטיבית) שהם לעיתים קרובות מוטעים; לרוב המשוב החוזר של המידע הוא בלתי מספיק לתיקון המודלים האישיים. מוסדות  לא נוצרים בהכרח או אפילו בדרך כלל בצורה יעילה חברתית; במקום זאת, הם או לפחות החוקים הפורמליים, נוצרים כדי לשרת את האינטרסים של אלו בלעי כוח המיקוח ליצור חוקים חדשים. בעולם בעל עליות עסקה אפסיות, כוח מיקוח לא משפיע על יעילות התוצאות; אבל בעולם של עליות עסקה חיוביות הוא כן משנה.  

נדיר למצוא שווקים כלכלים שקרובים לתנאים הדרושים ליעילות. בלתי אפשרי למצוא את השווקים הפוליטיים שעושים זאת. הסיבה היא ברורה מאליו. [[עלויות עסקה]] הן העלויות של הגדרת מה נסחר ושל אכיפת החוזה שבא כתוצאה מכך. בשווקים כלכלים מה שמפורט (נמדד) הן התכונות בעלות הערך – המימדים הפיזיים וזכויות הבעלות – של מוצרים ושירותים או ביצועים של סוכנים. בעוד שמדידה יכולה להיות לרוב יקרה, יש כמה קריטריונים סטנדרטיים: המימדים הפיזיים הם בעלי מאפיינים אובייקטיביים (גודל, משקל, צבע וכו') והמימדים של זכויות הבעלות מוגדרים במונחים משפטיים. תחרות גם משחקת תפקיד מרכזי בהקטנת עליות האכיפה. המערכת השיפוטית מספקת את  האכיפה בכפייה. עדיין, שווקים כלכלים בעבר ובהווה הם בדרך כלל לא משוכללים ומשובצים בעליות עסקה גבוהות.  

נדיר למצוא שווקים כלכליים שקרובים לתנאים הדרושים ליעילות. בלתי אפשרי למצוא את השווקים הפוליטיים שעושים זאת. הסיבה היא ברורה מאליו. [[עלויות עסקה]] הן העלויות של הגדרת מה נסחר ושל אכיפת החוזה שבא כתוצאה מכך. בשווקים כלכליים מה שמפורט (נמדד) הן התכונות בעלות הערך – המימדים הפיזיים וזכויות הבעלות – של מוצרים ושירותים או ביצועים של סוכנים. בעוד שמדידה יכולה להיות לרוב יקרה, יש כמה קריטריונים סטנדרטיים: המימדים הפיזיים הם בעלי מאפיינים אובייקטיביים (גודל, משקל, צבע וכו') והמימדים של זכויות הבעלות מוגדרים במונחים משפטיים. תחרות גם משחקת תפקיד מרכזי בהקטנת עליות האכיפה. המערכת השיפוטית מספקת את  האכיפה בכפייה. עדיין, שווקים כלכליים בעבר ובהווה הם בדרך כלל לא משוכללים ומשובצים בעליות עסקה גבוהות.  

מדידה ואכיפה של חוזים בשווקים הפוליטיים היא קשה הרבה יותר. מה שנסחר (בין מחוקקים בשלטון נציגים) הוא הבטחות להצבעות. למצביע יש תמריץ מועט להיות מעודכן בגלל שהסיכוי שקול היחיד שלו משנה הוא אינפיטיסימלי; מעבר לכך הסיבוך של הנושאים יוצר אי-וודאות אמיתית. אכיפה של חוזים פוליטיים מלאה בבעיות. התחרות הרבה פחות יעילה מאשר בשווקים כלכליים. מחוקקים אולי מושעים היטב לשורה של קווי מדיניות פשוטים, נוחים למדידה וחשובים לחקיקה לטובת הכלל, אבל מעבר לנושאי מדיניות ברורים מאליהם שכאלו סטריאוטיפ אידאולוגי משתלט ו(כפי שאטען בהמשך בפרק 4) מעצב את הביצועים הנלווים של הכלכלה. זוהי המדיניות שמגדירה ואוכפת את חוקי הבעלות, וכתוצאה מכך לא מפתיע ששוקים כלכלים יעילים הם כה נדירים.  

מדידה ואכיפה של חוזים בשווקים הפוליטיים היא קשה הרבה יותר. מה שנסחר (בין מחוקקים בשלטון נציגים) הוא הבטחות להצבעות. למצביע יש תמריץ מועט להיות מעודכן בגלל שהסיכוי שקול היחיד שלו משנה הוא אינפיטיסימלי; מעבר לכך הסיבוך של הנושאים יוצר אי-וודאות אמיתית. אכיפה של חוזים פוליטיים מלאה בבעיות. התחרות הרבה פחות יעילה מאשר בשווקים כלכליים. מחוקקים אולי מושעים היטב לשורה של קווי מדיניות פשוטים, נוחים למדידה וחשובים לחקיקה לטובת הכלל, אבל מעבר לנושאי מדיניות ברורים מאליהם שכאלו סטריאוטיפ אידאולוגי משתלט ו(כפי שאטען בהמשך בפרק 4) מעצב את הביצועים הנלווים של הכלכלה. זוהי המדיניות שמגדירה ואוכפת את חוקי הבעלות, וכתוצאה מכך לא מפתיע ששווקים כלכליים יעילים הם כה נדירים.  

==III==

==III==

יהיה זה הכרחי לפרק את הנחת הרציונליות שבבסיס התאוריה הכלכלית כדי להתקרב בצורה בונה לטבע הלמידה של בני האדם. ההיסטוריה מדגימה שרעיונות, אידאולוגיות, מיתוסים, דוגמות, ודעות קדומות הן חשובות; והבנת הדרך שבה הם מתפתחים היא הכרחית להתקדמות נוספת בפיתוח מסגרת להבנת שינוי חברתי. המסגרת של בחירה רציונלית מניחה כי פרטים יודעים מה הוא האינטרס העצמי שלהם ופועלים בהתאם לכך. זו אולי נכון עבור פרטים המקבלים החלטות בשווקים המפותחים של הכלכלות המודרניות,  אבל זה מוטעה באופן גלוי בקבלת החלטות בתנאי אי-וודאות – התנאים שאפיינו את ההחלטות הכלכליות והפוליטיות שעיצבו (וממשיכות לעצב) את השינויים ההיסטוריים.  

יהיה זה הכרחי לפרק את הנחת הרציונליות שבבסיס התאוריה הכלכלית כדי להתקרב בצורה בונה לטבע הלמידה של בני האדם. ההיסטוריה מדגימה שרעיונות, אידאולוגיות, מיתוסים, דוגמות, ודעות קדומות הן חשובות; והבנת הדרך שבה הם מתפתחים היא הכרחית להתקדמות נוספת בפיתוח מסגרת להבנת שינוי חברתי. המסגרת של בחירה רציונלית מניחה כי פרטים יודעים מה הוא האינטרס העצמי שלהם ופועלים בהתאם לכך. זו אולי נכון עבור פרטים המקבלים החלטות בשווקים המפותחים של הכלכלות המודרניות,  אבל זה מוטעה באופן גלוי בקבלת החלטות בתנאי אי-וודאות – התנאים שאפיינו את ההחלטות הכלכליות והפוליטיות שעיצבו (וממשיכות לעצב) את השינויים ההיסטוריים.  

הרברט סימון (1986) הבהיר את הנושאים בצורה ממצא:

הרברט סיימון (1986) הבהיר את הנושאים בצורה ממצא:

אם.. אנו מקבלים את ההנחה שהן הידע והן כוח התחרות של מקבל ההחלטה מוגבלים בצורה רצינית, אז אנו מוכרחים להבדיל בין העולם האמיתי לבין התפישה שלו על ידי השחקן. כלומר עלינו לבנות תאוריה (ולבדוק אותה בצורה אמפירית)  לגבי תהליך ההחלטה. התאוריה שלנו חייבת לכלול לא רק את תהליכי ההנמקה אלא גם את התהליכים שמייצרים את הייצוג הסובייקטיבי של קבלת ההחלטה, המסגרת שלו או שלה.

אם.. אנו מקבלים את ההנחה שהן הידע והן כוח התחרות של מקבל ההחלטה מוגבלים בצורה רצינית, אז אנו מוכרחים להבדיל בין העולם האמיתי לבין התפישה שלו על ידי השחקן. כלומר עלינו לבנות תאוריה (ולבדוק אותה בצורה אמפירית)  לגבי תהליך ההחלטה. התאוריה שלנו חייבת לכלול לא רק את תהליכי ההנמקה אלא גם את התהליכים שמייצרים את הייצוג הסובייקטיבי של קבלת ההחלטה, המסגרת שלו או שלה.

למידה מחייבת פיתוח של מבנה שבאמצעותו ניתן לתת פרוש לסיגנלים השונים המתקבלים על ידי החושים.  

למידה מחייבת פיתוח של מבנה שבאמצעותו ניתן לתת פרוש לסיגנלים השונים המתקבלים על ידי החושים.  

הארכיטקטורה הראשונית של המבנה היא גנטית, אבל מערכת הפיגומים שבאה לאחר מכן היא תוצאה של התנסויות של הפרט. ההתנסויות יכולות להיות מחולקות לשני סוגים – אלו הבאות מהסביבה הפיזית ואלו הבאות מהסביבה החברתית-תרבותית לשונית. המבנים מורכבים מקטגוריות – ביצוע סיווגים ומיונים שמתפתחים בהדרגה מתחילת הילדות כדי לארגן את התפישה שלנו ועקבו אחר הזכרון שלנו של תוצאות אנליטיות וחוויות. כשאנו בונים על סיווגים אלה, אנו יוצרים מודלים מנטליים כדי להסביר ולתת פרשנות לסביבה – באופן אופייני בדרכים שרלבנטיות למטרה כלשהי. הן הקטגוריות והן המודלים הנפשיים יתפתחו, תוך שהן משקפים את ההיזון החזור שנגזר מתוך חוויות חדשות. היזון חוזר שלפעמים מחזק את המודלים והקטגוריות הראשוניות שלנו או שעשוי להוביל לשינוי – בקיצור, למידה. כך ניתן להגדיר מחדש את המודלים הנפשיים באופן מתמיד עם חוויות חדשות, כולל קשר עם רעיונותיהם של אנשים אחרים.  

הארכיטקטורה הראשונית של המבנה היא גנטית, אבל מערכת הפיגומים שבאה לאחר מכן היא תוצאה של התנסויות של הפרט. ההתנסויות יכולות להיות מחולקות לשני סוגים – אלו הבאות מהסביבה הפיזית ואלו הבאות מהסביבה החברתית-תרבותית לשונית. המבנים מורכבים מקטגוריות – ביצוע סיווגים ומיונים שמתפתחים בהדרגה מתחילת הילדות כדי לארגן את התפישה שלנו ועקבו אחר הזיכרון שלנו של תוצאות אנליטיות וחוויות. כשאנו בונים על סיווגים אלה, אנו יוצרים מודלים מנטליים כדי להסביר ולתת פרשנות לסביבה – באופן אופייני בדרכים שרלוונטיות למטרה כלשהי. הן הקטגוריות והן המודלים הנפשיים יתפתחו, תוך שהן משקפים את ההיזון החוזר שנגזר מתוך חוויות חדשות. היזון חוזר שלפעמים מחזק את המודלים והקטגוריות הראשוניות שלנו או שעשוי להוביל לשינוי – בקיצור, למידה. כך ניתן להגדיר מחדש את המודלים הנפשיים באופן מתמיד עם חוויות חדשות, כולל קשר עם רעיונותיהם של אנשים אחרים.  

בצומת הזאת תהליך הלמידה של בני האדם שונה מזה של חיות אחרות (כמו חילזון הים – אובייקט מחקר אהוב של מדעי ההתנהגות) ובמיוחד שונה מהאנלוגיה למחשב ששלטה במחקרים הראשוניים של בינה מלאכותית. נראה שהמוח מסדר ומסדר-מחדש את המודלים המנטליים מהמקורות של מטרה- מיוחדת שממנה הם נוצרו אל תוך שורה של צורות יותר ויותר מופשטות כך שהם הופכים לזמינים לניתוח של מידע אחר. אנדי קלארק (Andy Clark) ואנט קרמילוף- סמית (Annette Karmiloff-Smith) (1993) הוא  "representational redescription". היכולת לבצע הכללה מתוך הפרטיקולרי ולהשתמש בהשוואה היא חלק מתהליך התאור מחדש הזה. היכולת הזו הינה המקור לא רק של חשיבה יצירתית, אלא גם של מערכת האמונות והאידאולוגיות שמהוות את הבסיס לבחירות שבני אדם עושים.   

בצומת הזאת תהליך הלמידה של בני האדם שונה מזה של חיות אחרות (כמו חילזון הים – אובייקט מחקר אהוב של מדעי ההתנהגות) ובמיוחד שונה מהאנלוגיה למחשב ששלטה במחקרים הראשוניים של בינה מלאכותית. נראה שהמוח מסדר ומסדר-מחדש את המודלים המנטליים מהמקורות של מטרה- מיוחדת שממנה הם נוצרו אל תוך שורה של צורות יותר ויותר מופשטות כך שהם הופכים לזמינים לניתוח של מידע אחר. אנדי קלארק (Andy Clark) ואנט קרמילוף- סמית (Annette Karmiloff-Smith) (1993) הוא  "representational redescription". היכולת לבצע הכללה מתוך הפרטיקולרי ולהשתמש בהשוואה היא חלק מתהליך התאור מחדש הזה. היכולת הזו הינה המקור לא רק של חשיבה יצירתית, אלא גם של מערכת האמונות והאידאולוגיות שמהוות את הבסיס לבחירות שבני אדם עושים.   

השבט והם הועברו הלאה לדורות הבאים כמנהגים, טאבו, ומיתוסים שסיפקו המשכיות תרבותית.   

השבט והם הועברו הלאה לדורות הבאים כמנהגים, טאבו, ומיתוסים שסיפקו המשכיות תרבותית.   

ככל שגדלה ההתמחות וחלוקת העבודה, השבטים מתפתחים לצורות משטר ולכלכלות; המגוון של ההתנסויות והלמידות  ייצר חברות וציבילזציות יותר ויותר שונות עם מידה משתנה של הצלחה בפתרון הבעיות הכלכליות הבסיסיות של החברה בדבר מחסור. הסיבה היא שכאשר המורכבות של הסביבה גדלה כאשר בני האדם הפכו באופן מתגבר להיות תלויים בצורה הדדית, היה צורך במבני מוסדות מורכבים יותר כדי לתפוש את הרווחים הפוטנציאליים ממסחר. כדי להגיע לאבולוציה כזו החברה חייבת לפתח מוסדות שיאפשרו מסחר אנונימי ובלתי אישי במרחב הזמן והחלל. במידה וההתנסויות והתרבות המקומית ייצרו מערכות אמונות ומוסדות מגוונים  ביחס לרווחים משיתופי פעולה כאלה, הסיכוי ליצירת המוסדות ההכרחיים כדי לתפוס את הרווח מהמסחר בחוזים מורכבים יותר השתנה. למעשה רוב החברות בהיסטוריה "נתקעו" ברשת של מוסדות שלא התפתחה למסחר בלתי אישי שהכרחי לתפיסת הרווחים היצרניים שנבאו מההתמחות וחלוקת העבודה.שהניבו את עושרן של האומות.

ככל שגדלה ההתמחות וחלוקת העבודה, השבטים מתפתחים לצורות משטר ולכלכלות; המגוון של ההתנסויות והלמידות  ייצר חברות וציבילזציות יותר ויותר שונות עם מידה משתנה של הצלחה בפתרון הבעיות הכלכליות הבסיסיות של החברה בדבר מחסור. הסיבה היא שכאשר המורכבות של הסביבה גדלה כאשר בני האדם הפכו באופן מתגבר להיות תלויים בצורה הדדית, היה צורך במבני מוסדות מורכבים יותר כדי לתפוש את הרווחים הפוטנציאליים ממסחר. כדי להגיע לאבולוציה כזו החברה חייבת לפתח מוסדות שיאפשרו מסחר אנונימי ובלתי אישי במרחב הזמן והחלל. במידה וההתנסויות והתרבות המקומית ייצרו מערכות אמונות ומוסדות מגוונים  ביחס לרווחים משיתופי פעולה כאלה, הסיכוי ליצירת המוסדות ההכרחיים כדי לתפוס את הרווח מהמסחר בחוזים מורכבים יותר השתנה. למעשה רוב החברות בהיסטוריה "נתקעו" ברשת של מוסדות שלא התפתחה למסחר בלתי אישי שהכרחי לתפיסת הרווחים היצרניים שנבעו מההתמחות וחלוקת העבודה.שהניבו את עושרן של האומות.

   

   

המפתח לסיפור הנ"ל הוא סוג הלמידה שהתושבים בחברה רכשו במהלך הזמן. הזמן בהקשר הזה מחייב לא רק התנסויות ולמידה עכשווית, אלא גם את  ההתנסויות המצטברות של דורות עבר שמוטבעות לתוך התרבות. למידה קולקטיבית – מונח שפרדריק הייק (Friedrich A. Hayek) השתמש בו – מורכבת מאותן התנסויות שעברו את המבחן האיטי של הזמן והן מוטבעות בתוך השפה, המוסדות, הטכנולוגיה וההרגלים שלנו. זו ה"העברה בזמן של מאגר הידע המצטבר שלנו" (הייק, 1960 עמ' 27). זו היא התרבות שמספקת את המפתח לתלות הנתיב (path dependence) – מונח שמשמש לתאר את ההשפעה רבת העוצמה של העבר על ההווה ועל העתיד. הלמידה הנוכחית של כל דור מתרחשת בתוך ההקשר של תפיסות שנגזרו מתוך למידה קולקטיבית. למידה אם כן, היא תהליך מצטבר שסונן על ידי התרבות של החברה שקובעת את התגמולים הנתפסים, אבל אין שום ערבון שניסיון העבר המצטבר של חברה יצייד אותה בהכרח לפתרון של בעיות חדשות. חברות ש"נתקעות" מובילות מערכת אמונות ולמוסדות שנכשלים להתמודד ולפתור בעיות חדשות של מורכבות חברתית.

המפתח לסיפור הנ"ל הוא סוג הלמידה שהתושבים בחברה רכשו במהלך הזמן. הזמן בהקשר הזה מחייב לא רק התנסויות ולמידה עכשווית, אלא גם את  ההתנסויות המצטברות של דורות עבר שמוטבעות לתוך התרבות. למידה קולקטיבית – מונח שפרדריק הייק (Friedrich A. Hayek) השתמש בו – מורכבת מאותן התנסויות שעברו את המבחן האיטי של הזמן והן מוטבעות בתוך השפה, המוסדות, הטכנולוגיה וההרגלים שלנו. זו ה"העברה בזמן של מאגר הידע המצטבר שלנו" (הייק, 1960 עמ' 27). זו היא התרבות שמספקת את המפתח לתלות הנתיב (path dependence) – מונח שמשמש לתאר את ההשפעה רבת העוצמה של העבר על ההווה ועל העתיד. הלמידה הנוכחית של כל דור מתרחשת בתוך ההקשר של תפיסות שנגזרו מתוך למידה קולקטיבית. למידה אם כן, היא תהליך מצטבר שסונן על ידי התרבות של החברה שקובעת את התגמולים הנתפסים, אבל אין שום ערבון שניסיון העבר המצטבר של חברה יצייד אותה בהכרח לפתרון של בעיות חדשות. חברות ש"נתקעות" מובילות מערכת אמונות ולמוסדות שנכשלים להתמודד ולפתור בעיות חדשות של מורכבות חברתית.

הבה נציג את הניסיון האנושי עד היום כיממה בת 24 שעות שתחילתה בזמן (כנראה באפריקה לפני 4-5 מילוני שנים) שבו בני האדם נפרדו מהפרימטים האחרים. אזי ההתחלה של מה שמכונה הציביליזציה התרחשה עם פיתוח החקלאות ויישובים קבועים בערך בשנת 8000 לפני הספירה באזור הסהר הפורה – ב-3-4 הדקות האחרונות ביממה. בשער 23 השעות, 56 או 57  הדקות, האנשים נשארו ציידים ולקטים, ובעוד האוכלוסייה גדלה, היא עשתה זאת בקצב איטי מאוד.  

הבה נציג את הניסיון האנושי עד היום כיממה בת 24 שעות שתחילתה בזמן (כנראה באפריקה לפני 4-5 מילוני שנים) שבו בני האדם נפרדו מהפרימטים האחרים. אזי ההתחלה של מה שמכונה הציביליזציה התרחשה עם פיתוח החקלאות ויישובים קבועים בערך בשנת 8000 לפני הספירה באזור הסהר הפורה – ב-3-4 הדקות האחרונות ביממה. בשער 23 השעות, 56 או 57  הדקות, האנשים נשארו ציידים ולקטים, ובעוד האוכלוסייה גדלה, היא עשתה זאת בקצב איטי מאוד.  

כעת נמציא שעון ליממה חדשה לתקופת הציביליזציה – 10,000 השנים מאז הפיתוח של החקלאות ועד היום – קצב השינויים נראה איטי מאוד ב 12 השעות הראשונות, למרות שהידע הארכאולוגי שלנו הינו מוגבל מאוד. דמוגרפים היסטוריים משערים כי קצב גידול האוכלוסין הוכפל כנראה ביחס לתקופה הקודמת אבל עדיין היה נמוך מאוד. קצב השינויים מאיץ ב-5000 השנים עם עלייתם ולאחר מכן שקיעתן של כלכלות ושל ציביליזציות. האוכלוסייה גדלה כנראה מ-300 מיליון לכ-800 מיליון עד 1750 – האצה משמעותית ביחד לקצב הגידול הקדום יותר. 250 השנים האחרונות – רק 35 דקות מסך 24 השעות שלנו – הם העידן של הצמיחה הכלכלה המודרנית, המלווה בהתפוצצות אוכלוסין שכעת מביאה את אוכלוסיית העולם למעל ל-5 מיליארד בני אדם.  

כעת נמציא שעון ליממה חדשה לתקופת הציביליזציה – 10,000 השנים מאז הפיתוח של החקלאות ועד היום – קצב השינויים נראה איטי מאוד ב-12 השעות הראשונות, למרות שהידע הארכאולוגי שלנו הינו מוגבל מאוד. דמוגרפים היסטוריים משערים כי קצב גידול האוכלוסין הוכפל כנראה ביחס לתקופה הקודמת אבל עדיין היה נמוך מאוד. קצב השינויים מאיץ ב-5000 השנים עם עלייתם ולאחר מכן שקיעתן של כלכלות ושל ציביליזציות. האוכלוסייה גדלה כנראה מ-300 מיליון לכ-800 מיליון עד 1750 – האצה משמעותית ביחד לקצב הגידול הקדום יותר. 250 השנים האחרונות – רק 35 דקות מסך 24 השעות שלנו – הם העידן של הצמיחה הכלכלה המודרנית, המלווה בהתפוצצות אוכלוסין שכעת מביאה את אוכלוסיית העולם למעל ל-5 מיליארד בני אדם.  

אם נתמקד כעת ב-250 השנים האחרונות, נראה שהגידול היה מוגבל בעיקרו לאירופה המערבית ולקולוניות של בריטניה במשך אותן 200-250 השנים.  

אם נתמקד כעת ב-250 השנים האחרונות, נראה שהגידול היה מוגבל בעיקרו לאירופה המערבית ולקולוניות של בריטניה במשך אותן 200-250 השנים.