30,778
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 1:
שורה 1: − '''מדוע אומות נכשלות: המקורות לעוצמה, שגשוג ועוני''' (Why Nations Fail: The Origins of Power, Prosperity, and Poverty ) הוא ספר עיון משנת 2012 שנכתב על ידי שני כלכלנים אמריקאיים [[דרון אסמוגלו]] פרופסור מ-MIT ו[[ג'יימס רובינזון]] פרופסור מהרווארד. בספר הם מנסים לענות על אחת השאלות הבסיסיות ביותר בכלכלה ובפוליטיקה - מדוע חלק מהמדינות (לדוגמה [[נורבגיה]]) משגשגות, בעוד מדינות אחרות (כמו מאלי לדוגמה) נכשלות. ההסבר של אסמוגלו ורובינזון הוא הבדלים בהתפתחות של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] ובכך הם משייכים את הספר לזרם [[כלכלה מוסדית|הכלכלה המוסדית]]. − + − + שורה 35:
שורה 34: − +
אין תקציר עריכה
[[קובץ:Why Nations Fail.jpg|ממוזער|250px|עטיפת הספר "מדוע אומות נכשלות"]]
[[קובץ:Why Nations Fail.jpg|ממוזער|250px|עטיפת הספר "מדוע אומות נכשלות"]]
'''מדוע אומות נכשלות: המקורות לעוצמה, שגשוג ועוני''' (Why Nations Fail: The Origins of Power, Prosperity, and Poverty ) הוא ספר עיון משנת 2012 שנכתב על ידי שני כלכלנים אמריקאיים [[דרון אסמוגלו]] פרופסור מ-MIT ו[[ג'יימס רובינזון]] פרופסור מהרווארד. בספר הם מנסים לענות על אחת השאלות הבסיסיות ביותר בכלכלה ובפוליטיקה - מדוע חלק מהמדינות (לדוגמה [[נורווגיה]]) משגשגות, בעוד מדינות אחרות (כמו מאלי לדוגמה) נכשלות. ההסבר של אסמוגלו ורובינזון הוא הבדלים בהתפתחות של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] ובכך הם משייכים את הספר לזרם [[כלכלה מוסדית|הכלכלה המוסדית]].
הספר מספק דוגמאות היסטוריות לטענה שהצלחה כלכלית של מדינות, כפי שהיא נמדדת ב[[צמיחה כלכלית]] נקבעת על ידי המוסדות הפוליטיים שיש במדינות או באיזורים. '''[[מוסדות משתפים]]''' (inclusive institutions) הם מוסדות שבם יש [[ביזור]] של הכוח הפוליטי ואין בהם ריכוזיות של הכוח הפוליטי או [[ריכוזיות כלכלית]] והן משגשגות וחדשניות תחת שלטון חוק הוגן ודמוקרטי, בעל מערכת שיפוטית עצמאית מהשלטון ו[[זכויות קניין]], לעומתם יש '''מוסדות נצלניים''' או לקחניים (extractive institutions) שמנצלים את כוחם כדי לשאוב משאבים, כוח כלכלי וכוח פוליטי או תרבותי מתוך הציבור אל אליטה מסויימת.
הספר מספק דוגמאות היסטוריות לטענה שהצלחה כלכלית של מדינות, כפי שהיא נמדדת ב[[צמיחה כלכלית]] נקבעת על ידי המוסדות הפוליטיים שיש במדינות או באיזורים. '''[[מוסדות משתפים]]''' (inclusive institutions) הם מוסדות שבם יש [[ביזור]] של הכוח הפוליטי ואין בהם ריכוזיות של הכוח הפוליטי או [[ריכוזיות כלכלית]] והן משגשגות וחדשניות תחת שלטון חוק הוגן ודמוקרטי, בעל מערכת שיפוטית עצמאית מהשלטון ו[[זכויות קניין]], לעומתם יש '''מוסדות נצלניים''' או לקחניים (extractive institutions) שמנצלים את כוחם כדי לשאוב משאבים, כוח כלכלי וכוח פוליטי או תרבותי מתוך הציבור אל אליטה מסויימת.
לפי הספר המוסדות הפוליטיים הם חשובים בהרבה יחסית לגאוגרפיה, משאבים או תרבות. כמו כן הספר טוען שחופש כלכלי ומוסדות משתפים ודמוקרטיים מביאים לשגשוג כלכלי (צמיחה כלכלית) אך צמיחה כלכלית אינה בהכרח מובילה לדמוקרטיה. מדינות כמו בריטניה או ארצות הברית הפכו לעשירות בגלל שאזרחיהן מרדו באליטות ששלטו בכוח ויצרו חברה דמוקרטית יותר שבה הזכויות הפוליטיות הוקצו באופן רחב יותר ושהממשלה בהן היתה קשובה והיתה צריכה לתת דין וחשבון מקיף יותר בפני האזרחים שלה. במדינות אלה, חלקים גדולים מהאוכלוסייה יכלו לנצל הזדמנויות לפיתוח כלכלי. לעומתן, מדינות שנשלטו על ידי אליטות צרות, נחשלו והן עניות ביותר. מדינות שבהן יש מוסדות לקחניים וטוטליטריים נמצאות ב[[מלכוד 22]] של פלוטוקרטיה, דיכוי של [[התפתחות טכנולוגית]] ורעיונות חדשים ובדיכוי של חופש אישי וכלכלי.
לפי הספר המוסדות הפוליטיים הם חשובים בהרבה יחסית לגאוגרפיה, משאבים או תרבות. כמו כן הספר טוען שחופש כלכלי ומוסדות משתפים ודמוקרטיים מביאים לשגשוג כלכלי (צמיחה כלכלית) אך צמיחה כלכלית אינה בהכרח מובילה לדמוקרטיה. מדינות כמו בריטניה או ארצות הברית הפכו לעשירות בגלל שאזרחיהן מרדו באליטות ששלטו בכוח ויצרו חברה דמוקרטית יותר שבה הזכויות הפוליטיות הוקצו באופן רחב יותר ושהממשלה בהן הייתה קשובה והייתה צריכה לתת דין וחשבון מקיף יותר בפני האזרחים שלה. במדינות אלה, חלקים גדולים מהאוכלוסייה יכלו לנצל הזדמנויות לפיתוח כלכלי. לעומתן, מדינות שנשלטו על ידי אליטות צרות, נכשלו והן עניות ביותר. מדינות שבהן יש מוסדות לקחניים וטוטליטריים נמצאות ב[[מלכוד 22]] של פלוטוקרטיה, דיכוי של [[התפתחות טכנולוגית]] ורעיונות חדשים ובדיכוי של חופש אישי וכלכלי.
הספר מתכתב עם ספרו של [[ג'ארד דיימונד]] [[רובים חיידקים ופלדה]] וטוען כי הסבריו של דיימונד אינם טובים להבדלים בין אומות לאחר שנת 1500, או להבדלים דקים יותר, כגון מדוע מדינות שונות באיזור הסהר הפורה התפתחו באופן שונה.
הספר מתכתב עם ספרו של [[ג'ארד דיימונד]] [[רובים חיידקים ופלדה]] וטוען כי הסבריו של דיימונד אינם טובים להבדלים בין אומות לאחר שנת 1500, או להבדלים דקים יותר, כגון מדוע מדינות שונות באיזור הסהר הפורה התפתחו באופן שונה.
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1677293 כך עקפה ישראל את מדינות ערב] תרגום מאמרו של תומס פרידמן על הספר, דה מארקר, 02.04.2012
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1677293 כך עקפה ישראל את מדינות ערב] תרגום מאמרו של תומס פרידמן על הספר, דה מארקר, 02.04.2012
* [http://orikatz.wordpress.com/2013/02/03/whynationsfail/ מדוע אומות נכשלות] סקירת הספר בבלוג "דעת מיעוט", אורי כ"ץ
* [http://orikatz.wordpress.com/2013/02/03/whynationsfail/ מדוע אומות נכשלות] סקירת הספר בבלוג "דעת מיעוט", אורי כ"ץ
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.1690291 אליטות סוחטות, ועדים, בנקאים וטייקונים] גיא רולניק,
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.1690291 אליטות סוחטות, ועדים, בנקאים וטייקונים] גיא רולניק, דה מרקר
* [http://www.blacklabor.org/?p=44878 מדוע אומות נכשלות, אליטות בוזזות בסין, ארצות הברית וישראל], [[אמנון פורטוגלי]], [[עבודה שחורה]], 30.04.12
* [http://www.blacklabor.org/?p=44878 מדוע אומות נכשלות, אליטות בוזזות בסין, ארצות הברית וישראל], [[אמנון פורטוגלי]], [[עבודה שחורה]], 30.04.12