שינויים

התפלגות הסיכון מזיהום אוויר שונה בין מדינות. במדינות עניות עיקר הסיכון הוא מזיהום אוויר ביתי מתנורים. במדינות מתפתחות סיכון זה עדיין קיים ומתווסף לו זיהום אוויר חמור מתחבורה ותעשייה שמתפתחים במהירות במדינות עשירות הזיהום פחות חמור אך עדיין קיימת בעיות של [[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום אוויר מתחבורה]]. יש להבחין בזיהום בין סוגי מזהמים שונים - יש חומרים בתעשייה שכמותם קטנה יחסית אבל הם רעילים יותר. <ref>Air Quality Management in the United States, National Academies Press,2004, ISBN 0-309-08932-8</ref> ההגדרה של מזהמי אוויר משתנה, וכיום גם פליטה מוגברת של [[גזי חממה]] כמו  [[פחמן דו חמצני]],  התורמים ל[[התחממות עולמית]],  נחשבת לעיתים לזיהום אוויר, למרות שרובם אינם רעילים במיוחד, וזאת עקב [[השפעה סביבתית|ההשפעות הסביבתיות]] שלהן.  

התפלגות הסיכון מזיהום אוויר שונה בין מדינות. במדינות עניות עיקר הסיכון הוא מזיהום אוויר ביתי מתנורים. במדינות מתפתחות סיכון זה עדיין קיים ומתווסף לו זיהום אוויר חמור מתחבורה ותעשייה שמתפתחים במהירות במדינות עשירות הזיהום פחות חמור אך עדיין קיימת בעיות של [[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום אוויר מתחבורה]]. יש להבחין בזיהום בין סוגי מזהמים שונים - יש חומרים בתעשייה שכמותם קטנה יחסית אבל הם רעילים יותר. <ref>Air Quality Management in the United States, National Academies Press,2004, ISBN 0-309-08932-8</ref> ההגדרה של מזהמי אוויר משתנה, וכיום גם פליטה מוגברת של [[גזי חממה]] כמו  [[פחמן דו חמצני]],  התורמים ל[[התחממות עולמית]],  נחשבת לעיתים לזיהום אוויר, למרות שרובם אינם רעילים במיוחד, וזאת עקב [[השפעה סביבתית|ההשפעות הסביבתיות]] שלהן.  

זיהום אוויר הוא צורה אחת של [[זיהום|זיהום סביבתי]]. צורות שונות של זיהומי אוויר עלולות להתגלגל לצורות אחרות של זיהום כמו [[זיהום מים]] (במקרה של [[חומרי הדברה]] או זיהום דרך המזון (במקרה של [[דיוקסין]]). הזיהום עצמו הוא צורה אחת של [[השפעה סביבתית]] של [[בני האדם]] על [[הסביבה הטבעית]] ועל [[קיימות|הקיימות]] של המין האנושי.  

זיהום אוויר הוא צורה אחת של [[זיהום|זיהום סביבתי]]. צורות שונות של זיהומי אוויר עלולות להתגלגל לצורות אחרות של זיהום כמו [[זיהום מים]] (במקרה של [[חומרי הדברה]] או זיהום דרך המזון (במקרה של [[דיאוקסין]]). הזיהום עצמו הוא צורה אחת של [[השפעה סביבתית]] של [[בני האדם]] על [[הסביבה הטבעית]] ועל [[קיימות|הקיימות]] של המין האנושי.  

==מזהמי אוויר==

==מזהמי אוויר==

מזהמים ראשוניים עיקריים שמוצאם בפעילות אנושית, כוללים:

מזהמים ראשוניים עיקריים שמוצאם בפעילות אנושית, כוללים:

* '''[[חלקיקים]]''' - (Particulate matter - PM) הוא מדד עבור עשן ואבק. PM₁₀ הם החלקיקים הגסים שהם חלקיקים מרחפים שקוטרם קטן מ-10 מיקרומטר ושיכולים להיכנס לחלל מאחורי האף,  PM_2.5 הם חלקיקים עדינים, חלקיקים קטנים מ-2.5 מיקרומטר שנכנסים לברונכיט ולריאות. חלקיקים נפלטים כתוצאה ממקורות טבעיים ואנושיים. המקורות האנושיים כוללים תהליכי בערה תעשיתיים, הבערת עץ, הבערת דלקים במנועים ובתחנות כוח, וכן עקב אבק הנגרם מחישוף קרקע ומ[[מדבור]]. בשנים האחרונות מתברר כי החשיפה העיקרית והמזיקה ביותר של הציבור היא לחלקיקים עדינים ש[[זיהום מתחבורה|מקורם בתחבורה]].

* '''[[חלקיקים]]''' - (Particulate matter - PM) הוא מדד עבור עשן ואבק. PM₁₀ הם החלקיקים הגסים שהם חלקיקים מרחפים שקוטרם קטן מ-10 מיקרומטר ושיכולים להיכנס לחלל מאחורי האף,  PM_2.5 הם חלקיקים עדינים, חלקיקים קטנים מ-2.5 מיקרומטר שנכנסים לברונכיט ולריאות. חלקיקים נפלטים כתוצאה ממקורות טבעיים ואנושיים. המקורות האנושיים כוללים תהליכי בערה תעשייתיים, הבערת עץ, הבערת דלקים במנועים ובתחנות כוח, וכן עקב אבק הנגרם מחישוף קרקע ומ[[מדבור]]. בשנים האחרונות מתברר כי החשיפה העיקרית והמזיקה ביותר של הציבור היא לחלקיקים עדינים ש[[זיהום מתחבורה|מקורם בתחבורה]].

* '''[[תחמוצות גופרית]]'''  - SO_x) Sulfur oxides) בעיקר [[גופרית דו-חמצנית]], שנפלטות משריפה של [[פחם]] ושל [[דלק]].  

* '''[[תחמוצות גופרית]]'''  - SO_x) Sulfur oxides) בעיקר [[גופרית דו-חמצנית]], שנפלטות משריפה של [[פחם]] ושל [[דלק]].  

* '''[[תחמוצות חנקן]]''' -  NO_x) Nitrogen oxide)-  בעיקר [[חנקן דו-חמצני]], נפלטות בעיקר מבערה בטמפרטורות גבוהות. ניתן להבחין בהן כעננה חומה שמרחפת מעל ערים או עם כיוון הרוח מהן.  

* '''[[תחמוצות חנקן]]''' -  NO_x) Nitrogen oxide)-  בעיקר [[חנקן דו-חמצני]], נפלטות בעיקר מבערה בטמפרטורות גבוהות. ניתן להבחין בהן כעננה חומה שמרחפת מעל ערים או עם כיוון הרוח מהן.  

* '''[[פחמן חד-חמצני]]''' - CO) Carbon monoxide)  -גז חסר ריח, חסר צבע, שאינו גורם לגירוי אבל רעיל מאוד. זהו תוצר של בערה לא שלמה של דלקים כמו [[גז טבעי]], [[דלק]], [[פחם]], או [[עץ]]. גזי פליטה של מכוניות הם מקור עיקרי לפחמן חד חמצני.  

* '''[[פחמן חד-חמצני]]''' - CO) Carbon monoxide)  - גז חסר ריח, חסר צבע, שאינו גורם לגירוי אבל רעיל מאוד. זהו תוצר של בערה לא שלמה של דלקים כמו [[גז טבעי]], [[דלק]], [[פחם]], או [[עץ]]. גזי פליטה של מכוניות הם מקור עיקרי לפחמן חד חמצני.  

* '''[[פחמן דו חמצני]]''' - (CO₂) [[גז חממה]] הנפלט מתהליכי בערה כמו גם ממנוע בערה פנימית, בתחנות כוח ובכלי רכב.  

* '''[[פחמן דו חמצני]]''' - (CO₂) [[גז חממה]] הנפלט מתהליכי בערה כמו גם ממנוע בערה פנימית, בתחנות כוח ובכלי רכב.  

* '''[[מתאן]]''' - [[גז חממה]] - נפלט על ידי נפיחות של בעלי חיים בטבע ובחקלאות, וכן על ידי [[פסולת אורגנית]] שנרקבת ב[[מזבלות]] בתהליך אנאורגני.  

* '''[[מתאן]]''' - [[גז חממה]] - נפלט על ידי נפיחות של בעלי חיים בטבע ובחקלאות, וכן על ידי [[פסולת אורגנית]] שנרקבת ב[[מזבלות]] בתהליך אנאורגני.  

* '''[[תרכובות אורגניות נדיפות]]''' - (VOC ) כמו אדי-דלק, הידרו-קרבון, וממיסים אורגניים.  

* '''[[תרכובות אורגניות נדיפות]]''' - (VOC ) כמו אדי-דלק, הידרו-קרבון, וממיסים אורגניים.  

* '''[[מתכות כבדות|מתכות רעילות]]''' כמו [[עופרת]], [[קדמיום]] ו[[כספית]].  

* '''[[מתכות כבדות|מתכות רעילות]]''' כמו [[עופרת]], [[קדמיום]] ו[[כספית]].  

* '''[[כלורופלורוקרבונטים]]''' - CFC ש[[דלדול שכבת האוזון|מזיקים לשכבת האוזון]]. נפלטו משורת מוצרים כמו תרסיסים או מקררים שכעת אסורים בשימוש, כמו גם מחומר החיוטי [[מתיל ברומיד]].  

* '''[[כלורופלורוקרבונטים]]''' - CFC ש[[דלדול שכבת האוזון|מזיקים לשכבת האוזון]]. נפלטו משורת מוצרים כמו תרסיסים או מקררים שכעת אסורים בשימוש, כמו גם מחומר החיטוי [[מתיל ברומיד]].  

* '''[[אמוניה]]''' (NH₃) הנפלטת מתהליכים [[חקלאות|חקלאיים]] ומספר תהליכי תעשייה כמו זיקוק דלק.  

* '''[[אמוניה]]''' (NH₃) הנפלטת מתהליכים [[חקלאות|חקלאיים]] ומספר תהליכי תעשייה כמו זיקוק דלק.  

* '''ריחות רעים''' הנגרמים על ידי גזים (בעיקר גופרית) מפחים, מערכות ביוב ותהליכים תעשייתיים.  

* '''ריחות רעים''' הנגרמים על ידי גזים (בעיקר גופרית) מפחים, מערכות ביוב ותהליכים תעשייתיים.  

* "[[זיהום תעשייתי|מקורות נייחים]]" כמו ערובות עשן של מפעלים, [[תחנות כוח]] הפועלות על [[דלק מחצבי]] במיוחד תוצרי [[נפט]] לסוגיהם ו[[פחם]].  

* "[[זיהום תעשייתי|מקורות נייחים]]" כמו ערובות עשן של מפעלים, [[תחנות כוח]] הפועלות על [[דלק מחצבי]] במיוחד תוצרי [[נפט]] לסוגיהם ו[[פחם]].  

* "[[זיהום אוויר מתחבורה|מקורות ניידים]]" כמו [[מכונית|כלי רכב]], מטוסים וכו' המשתמשים ב[[מנוע בערה פנימי]].  

* "[[זיהום אוויר מתחבורה|מקורות ניידים]]" כמו [[מכונית|כלי רכב]], מטוסים וכו' המשתמשים ב[[מנוע בערה פנימי]].  

* [[דיוקסין]] המשתחרר מ[[משרפות אשפה]] עירוניות וכן ממפעלים שעוסקים בשריפה של [[תוצרי כלור]].

* [[דיאוקסין]] המשתחרר מ[[משרפות אשפה]] עירוניות וכן ממפעלים שעוסקים בשריפה של [[תוצרי כלור]].

* שריפה של עץ במדורות, טאבונים, כבשנים וכו'. שיוצרת בעיקר [[חומר חלקיקי]]

* שריפה של עץ במדורות, טאבונים, כבשנים וכו'. שיוצרת בעיקר [[חומר חלקיקי]]

* מפעלים לזיקוק [[נפט]] ופעילות תעשייתית בכלל - [[זיהום תעשייתי]]

* מפעלים לזיקוק [[נפט]] ופעילות תעשייתית בכלל - [[זיהום תעשייתי]]

[[תמונה:AsthmaInhaler.jpg|left|thumb|250px|משאף אסתמה. [[אסתמה]] נגרמת עקב שילוב של גורמי תורשה וסביבה. מבין הגורמים הסביבתיים, [[אוזון בגובה נמוך]], [[תחמוצות גופרית]], ו[[חלקיקי פיח]] הם גורמים ידועים ומרכזיים למחלה.]]

[[תמונה:AsthmaInhaler.jpg|left|thumb|250px|משאף אסתמה. [[אסתמה]] נגרמת עקב שילוב של גורמי תורשה וסביבה. מבין הגורמים הסביבתיים, [[אוזון בגובה נמוך]], [[תחמוצות גופרית]], ו[[חלקיקי פיח]] הם גורמים ידועים ומרכזיים למחלה.]]

לפי ארגון הבריאות העולמי, זיהום אוויר הוא גורם סיכון משמעותי למספר מצבים רפואיים כולל שבץ מוחי, מחלת לב כלילית, מחלות נשימה מדבקות (כמו דלקת ראות, שחפת), מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), ו[[סרטן ריאות]].<ref name="who2014"/> ההשפעות הבריאותיות שנגרמות על ידי זיהום אוויר עלולים לכלול קשיי-נשימה, צפצופים בנשימה, חירחור, שיעול, אסטמה, ברונכיט והחמרה של מצב מערכת הנשימה ומערכת הלב. השפעות אלה יכולות להוביל לשימוש מוגבר בתרופות, ביקורים רבים יותר של רופאים ושל חדרי מיון, עליה באשפוזים, וקיצור תוחלת החיים. ההשפעות של זיהום אוויר הן מרחיקות לכת אבל הן בעיקר משפיעות על מערכת הנשימה ועל מערכת הלב וכלי הדם (cardiovascular system). התגובה האישית למזהמי אוויר תלויה בסוג המזהם שאליו חשוף האדם, רמת החשיפה, סטטוס הבריאות של האדם והגנטיקה שלו.<ref name="">Daniel A. Vallero, [http://store.elsevier.com/Fundamentals-of-Air-Pollution/Daniel-Vallero/isbn-9780123736154/ Fundamentals of Air Pollution, 4th Edition], Elsevier Academic Press, 2007</ref> מזהמי האוויר הנפוצים ביותר כוללים [[חומר חלקיקי]], [[אוזון בגובה הקרקע|אוזון]], [[חנקן דו-חמצני]] ו[[גופרית דו-חמצנית]]. ילדים מתחת לגיל חמש שגרים במדינות מתפתחות הם האוכלוסייה הפגיעה ביותר במונחים של סך מקרי מוות המיוחסים לזיהום בתוך ומחוץ לבית. <ref name="who_outdoor">[http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs313/en/ Ambient (outdoor) air quality and health] ארגון הבריאות העולמי, מרץ  2014</ref>

לפי ארגון הבריאות העולמי, זיהום אוויר הוא גורם סיכון משמעותי למספר מצבים רפואיים כולל שבץ מוחי, מחלת לב כלילית, מחלות נשימה מדבקות (כמו דלקת ראות, שחפת), מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), ו[[סרטן ריאות]].<ref name="who2014"/> ההשפעות הבריאותיות שנגרמות על ידי זיהום אוויר עלולים לכלול קשיי-נשימה, צפצופים בנשימה, חירחור, שיעול, אסתמה, ברונכיט והחמרה של מצב מערכת הנשימה ומערכת הלב. השפעות אלה יכולות להוביל לשימוש מוגבר בתרופות, ביקורים רבים יותר של רופאים ושל חדרי מיון, עליה באשפוזים, וקיצור תוחלת החיים. ההשפעות של זיהום אוויר הן מרחיקות לכת אבל הן בעיקר משפיעות על מערכת הנשימה ועל מערכת הלב וכלי הדם (cardiovascular system). התגובה האישית למזהמי אוויר תלויה בסוג המזהם שאליו חשוף האדם, רמת החשיפה, סטטוס הבריאות של האדם והגנטיקה שלו.<ref name="">Daniel A. Vallero, [http://store.elsevier.com/Fundamentals-of-Air-Pollution/Daniel-Vallero/isbn-9780123736154/ Fundamentals of Air Pollution, 4th Edition], Elsevier Academic Press, 2007</ref> מזהמי האוויר הנפוצים ביותר כוללים [[חומר חלקיקי]], [[אוזון בגובה הקרקע|אוזון]], [[חנקן דו-חמצני]] ו[[גופרית דו-חמצנית]]. ילדים מתחת לגיל חמש שגרים במדינות מתפתחות הם האוכלוסייה הפגיעה ביותר במונחים של סך מקרי מוות המיוחסים לזיהום בתוך ומחוץ לבית. <ref name="who_outdoor">[http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs313/en/ Ambient (outdoor) air quality and health] ארגון הבריאות העולמי, מרץ  2014</ref>

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, זיהום אוויר גורם ל-7 מיליון מקרי מוות בשנה, והוא גורם המוות של אחד מכל שמונה אנשים<ref name="who2014"/>. הארגון העריך כי בקרב אנשים מתחת לגיל 60  זיהום האוויר היה אחראי ל-3.7 מיליון מקרי מוות בשנת 2012 . בארגון מדגישים עוד כי שילוב של זיהום אוויר סביבתי ופנימי הם בין גורמי התמותה המסוכנים בעולם. רמות זיהום האוויר וסוגיו שונות במידה ניכרת בין מדינות מפותחות ומתפתחות.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html] כ 3.7 מיליון מקרי מוות בשנה מיוחסים לזיהום מחוץ לבית, כ-4.3 מיליון מקרי מוות מיוחסים לזיהום אוויר ביתי, בעיקר עקב בישול בתנורי עץ, פחם וביו מאסה בתוך הבית. יש אנשים שנחשפים לשני סוגי הזיהום ולכן אי אפשר לחבר את שני המספרים.<ref name="who2014"/> כ 3 מיליארד תושבים של מדינות עניות סובלים מסיכון משמעותי של זיהום אוויר בתוך הבית עקב בישול וחימום בשריפה בתנורי עץ. כמו כן יש חשיפה חמורה לזיהום מחוץ לבית בגלל [[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום מתחבורה]]. <ref name="who_outdoor"/>

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, זיהום אוויר גורם ל-7 מיליון מקרי מוות בשנה, והוא גורם המוות של אחד מכל שמונה אנשים<ref name="who2014"/>. הארגון העריך כי בקרב אנשים מתחת לגיל 60  זיהום האוויר היה אחראי ל-3.7 מיליון מקרי מוות בשנת 2012. בארגון מדגישים עוד כי שילוב של זיהום אוויר סביבתי ופנימי הם בין גורמי התמותה המסוכנים בעולם. רמות זיהום האוויר וסוגיו שונות במידה ניכרת בין מדינות מפותחות ומתפתחות.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html] כ-3.7 מיליון מקרי מוות בשנה מיוחסים לזיהום מחוץ לבית, כ-4.3 מיליון מקרי מוות מיוחסים לזיהום אוויר ביתי, בעיקר עקב בישול בתנורי עץ, פחם וביו מאסה בתוך הבית. יש אנשים שנחשפים לשני סוגי הזיהום ולכן אי אפשר לחבר את שני המספרים.<ref name="who2014"/> כ-3 מיליארד תושבים של מדינות עניות סובלים מסיכון משמעותי של זיהום אוויר בתוך הבית עקב בישול וחימום בשריפה בתנורי עץ. כמו כן יש חשיפה חמורה לזיהום מחוץ לבית בגלל [[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום מתחבורה]]. <ref name="who_outdoor"/>

להלן התפלגות סיבות המוות מזיהום אוויר בכל העולם, בסוגי זיהומים שונים לפי ארגון הבריאות העולמי<ref name="who2014"/>:

להלן התפלגות סיבות המוות מזיהום אוויר בכל העולם, בסוגי זיהומים שונים לפי ארגון הבריאות העולמי<ref name="who2014"/>:

משרד הגנת הסביבה בארצות הברית העריך כי השינוי המוצע בטכנולוגיית מנוע הדיזל (טייר 2) יכול להוביל בארצות הברית להפחתה שנתית של 12,000 מקרי מוות בטרם עת, 15,000 התקפי לב, 6,000 ביקורים של ילדים עם התקפי אסתמה בחדרי מיון, ו-8,900 אשפוזים הקשורים במחלקות נשימה.

משרד הגנת הסביבה בארצות הברית העריך כי השינוי המוצע בטכנולוגיית מנוע הדיזל (טייר 2) יכול להוביל בארצות הברית להפחתה שנתית של 12,000 מקרי מוות בטרם עת, 15,000 התקפי לב, 6,000 ביקורים של ילדים עם התקפי אסתמה בחדרי מיון, ו-8,900 אשפוזים הקשורים במחלקות נשימה.

אסון זיהום האוויר הגדול ביותר הוא [[אסון בופאל]] שהתרחש בהודו בשנת 1984. [[חומרי הדברה]] רעילים ממפעל בבעלות תאגיד יוניון קרבייד האמריקאי גרם למותם של 2,000 אנשים במקום, וגרם לפציעתם של עוד כ-150,000- 600,000 אנשים נוספים, מתוכם מתו כ-6,000 אנשים נוספים. אסון זיהום האוויר החמור ביותר בבריטניה התרחש בשנת 1952 כאשר נוצר ענן כבד של [[ערפיח] מעל לונדון, בתוך שישה ימים מתו 4,000 איש, ועוד 8,000 איש מתו בחודשים הבאים. בשנת 1979 התרחשה דליפה של אנתרקס ממעבדת נשק בברית המועצות ליד דברדלובסק ומאמינים כי היא גרמה למותם של מאות אנשים. אירוע הפליטה הבודד החמורה ביותר בארצות הברית התרחש בדונורה, פנסילבניה, בשנת 1948 ובו מתו 20 איש ונפצעו מעל 7,000 איש. <ref>Davis, Devra "When Smoke Ran Like Water: Tales of Environmental Deception and the Battle Against Pollution" Basic Books,2002, ISBN 0-465-01521-2</ref>

אסון זיהום האוויר הגדול ביותר הוא [[אסון בופאל]] שהתרחש בהודו בשנת 1984. [[חומרי הדברה]] רעילים ממפעל בבעלות תאגיד יוניון קרבייד האמריקאי גרם למותם של 2,000 אנשים במקום, וגרם לפציעתם של עוד כ-150,000-600,000 אנשים נוספים, מתוכם מתו כ-6,000 אנשים נוספים. אסון זיהום האוויר החמור ביותר בבריטניה התרחש בשנת 1952 כאשר נוצר ענן כבד של [[ערפיח] מעל לונדון, בתוך שישה ימים מתו 4,000 איש, ועוד 8,000 איש מתו בחודשים הבאים. בשנת 1979 התרחשה דליפה של אנתרקס ממעבדת נשק בברית המועצות ליד דברדלובסק ומאמינים כי היא גרמה למותם של מאות אנשים. אירוע הפליטה הבודד החמורה ביותר בארצות הברית התרחש בדונורה, פנסילבניה, בשנת 1948 ובו מתו 20 איש ונפצעו מעל 7,000 איש. <ref>Davis, Devra "When Smoke Ran Like Water: Tales of Environmental Deception and the Battle Against Pollution" Basic Books,2002, ISBN 0-465-01521-2</ref>

===השפעות בריאותיות לפי סוג המזהמים===

===השפעות בריאותיות לפי סוג המזהמים===

* '''[[תחמוצות גופרית]]''' - גורמות לגירויים בגרון, בצקת בדרכי הנשימה ואסתמה.  

* '''[[תחמוצות גופרית]]''' - גורמות לגירויים בגרון, בצקת בדרכי הנשימה ואסתמה.  

* '''[[חלקיקי פיח]]- או (חומר חלקיקי)''' - גורמים לבעיות נשימה, [[אסתמה]] ובהמשך גם [[מחלות לב]], מחלות ריאה ו[[סרטן ריאות]]. לעיתים החלקיקים מכילים גם מתכות כגון עופרת.  

* '''[[חלקיקי פיח]]- או (חומר חלקיקי)''' - גורמים לבעיות נשימה, [[אסתמה]] ובהמשך גם [[מחלות לב]], מחלות ריאה ו[[סרטן ריאות]]. לעיתים החלקיקים מכילים גם מתכות כגון עופרת.  

* '''[[עופרת]]''', המזיקה בין היתר גם למוח. במקסיקו סיטי, הסובלת מאד מ[[זיהום אויר מכלי רכב]], רמת ה- IQ הנמדדת בקרב הילדים הולכת ויורדת משנה לשנה, כתוצאה מעליית ריכוז חלקיקי העופרת באויר. העופרת גורמת גם להפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות נפשיות, הגברת תופעות של מתח וחרדה, [[דיכאון]], אבדן זיכרון, נדודי שינה, עייפות כרונית, אימפוטנציה, בעיות פוריות, סרטן, מומים מולדים, הופעת תסמיני הזדקנות מואצת, בעיות בתפקודי כבד וכליות ועוד.  

* '''[[עופרת]]''', המזיקה בין היתר גם למוח. במקסיקו סיטי, הסובלת מאד מ[[זיהום אויר מכלי רכב]], רמת ה-IQ הנמדדת בקרב הילדים הולכת ויורדת משנה לשנה, כתוצאה מעליית ריכוז חלקיקי העופרת באוויר. העופרת גורמת גם להפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות נפשיות, הגברת תופעות של מתח וחרדה, [[דיכאון]], אבדן זיכרון, נדודי שינה, עייפות כרונית, אימפוטנציה, בעיות פוריות, סרטן, מומים מולדים, הופעת תסמיני הזדקנות מואצת, בעיות בתפקודי כבד וכליות ועוד.  

* '''[[פחמן חד חמצני]]''' -CO - נקשר בקלות להמוגלובין בדם ומונע אספקת חמצן לתאי הגוף. התוצאות הן סחרחורת, בחילה, הקאה ואפילו מוות מחנק בריכוזים גבוהים. מחקרים חדשים קושרים אותו גם לפגיעה בתפקוד הלב, מערכת העצבים המרכזית והתפתחות עוברים.  

* '''[[פחמן חד חמצני]]''' - CO - נקשר בקלות להמוגלובין בדם ומונע אספקת חמצן לתאי הגוף. התוצאות הן סחרחורת, בחילה, הקאה ואפילו מוות מחנק בריכוזים גבוהים. מחקרים חדשים קושרים אותו גם לפגיעה בתפקוד הלב, מערכת העצבים המרכזית והתפתחות עוברים.  

* '''[[פחמימנים]]''' - כוללים בין היתר חומרים מסרטנים כמו [[בנזן]] ומזהמים רעילים נוספים.  

* '''[[פחמימנים]]''' - כוללים בין היתר חומרים מסרטנים כמו [[בנזן]] ומזהמים רעילים נוספים.  

* '''[[אוזון בגובה הקרקע]]''' - O3 - נוצר כמזהם שניוני כתוצאה מהתפרקות [[תחמוצות חנקן]] וגורם לצריבה בגרון ובעיניים, קשיי-נשימה, בחילות והקאות. אוזון נחשב לגורם משמעותי ל[[מחלות לב ריאה]] (בעיקר אסתמה, שבץ מוחי ויתר לחץ דם). לעיתים תכופות האוזון והחלקיקים הנשימים והנשימים- עדינים פועלים יחדיו בפעולה משולבת (סינרגיזם). לאחרונה נמצאו עדויות רבות המחשידות את האוזון שהוא עלול להאיץ התפתחות [[סרטן|גידולים סרטניים]] שונים.  

* '''[[אוזון בגובה הקרקע]]''' - O3 - נוצר כמזהם שניוני כתוצאה מהתפרקות [[תחמוצות חנקן]] וגורם לצריבה בגרון ובעיניים, קשיי-נשימה, בחילות והקאות. אוזון נחשב לגורם משמעותי ל[[מחלות לב ריאה]] (בעיקר אסתמה, שבץ מוחי ויתר לחץ דם). לעיתים תכופות האוזון והחלקיקים הנשימים והנשימים- עדינים פועלים יחדיו בפעולה משולבת (סינרגיזם). לאחרונה נמצאו עדויות רבות המחשידות את האוזון שהוא עלול להאיץ התפתחות [[סרטן|גידולים סרטניים]] שונים.  

* '''[[דיוקסין]]''' - מעודד את התחלואה בכל סוגי ה[[סרטן]]. כמו כן מעודד בצורה מובהקת את [[סרטן הכבד]], סרטן מסוג [[לימפומה נון-הודג'קין]], סרטן מסוג סרקומה של הרקמות הרכות, ו[[סרטן השד]].

* '''[[דיאוקסין]]''' - מעודד את התחלואה בכל סוגי ה[[סרטן]]. כמו כן מעודד בצורה מובהקת את [[סרטן הכבד]], סרטן מסוג [[לימפומה נון-הודג'קין]], סרטן מסוג סרקומה של הרקמות הרכות, ו[[סרטן השד]].

===שבץ, מחלות לב וכלי דם===

===שבץ, מחלות לב וכלי דם===

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי ב[[נטל התחלואה]] ובכמות מקרי המוות המיוחסות לזיהום אוויר. הדבר נובע הן מהבנה טובה יותר של מנגנוני השפעה של זיהום אוויר וכן ממדידה טובה יותר של חשיפה לזיהום אוויר. הסיבות העיקריות למוות מזיהום אוויר הם שבץ מוח ומחלת לב כלילית - אלו מהוות 80% ממקרי המוות מזיהום אוויר חוץ ביתי (בכל רחבי העולם) ו60% ממקרי המוות בזיהום אוויר ביתי.  <ref name="who2014"/>

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי ב[[נטל התחלואה]] ובכמות מקרי המוות המיוחסות לזיהום אוויר. הדבר נובע הן מהבנה טובה יותר של מנגנוני השפעה של זיהום אוויר וכן ממדידה טובה יותר של חשיפה לזיהום אוויר. הסיבות העיקריות למוות מזיהום אוויר הם שבץ מוח ומחלת לב כלילית - אלו מהוות 80% ממקרי המוות מזיהום אוויר חוץ ביתי (בכל רחבי העולם) ו-60% ממקרי המוות בזיהום אוויר ביתי.  <ref name="who2014"/>

פרופ' נינו קוונזלי מאוניברסיטת דרום קליפורניה טוען, כי אנשים המתגוררים באזורים מזוהמים יותר מתים מוקדם יותר ממחלות לב וכלי-דם.<ref name="nfc2">[http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-57440-00.html?tag=16-08-43 זיהום אוויר נמצא קשור למחלות לב]  יפעת גדות  , nfc.co.il, 08/11/2004</ref>

פרופ' נינו קוונזלי מאוניברסיטת דרום קליפורניה טוען, כי אנשים המתגוררים באזורים מזוהמים יותר מתים מוקדם יותר ממחלות לב וכלי-דם.<ref name="nfc2">[http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-57440-00.html?tag=16-08-43 זיהום אוויר נמצא קשור למחלות לב]  יפעת גדות  , nfc.co.il, 08/11/2004</ref>

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה בשנת 2012 גזים הנפלטים ממנועי [[דיזל]] כ[[חומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין [[סרטן ריאה]]. <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012.  2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref> בשנת 2013 הודיעה  הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי זיהום אוויר מחוץ לבית הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת ל[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם.<ref>[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC  PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013 </ref> גם זיהום אוויר ביתי (עקב שריפת דלקים ועצים בבית) נחשב מסרטן וודאי בקרב בני אדם.  

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה בשנת 2012 גזים הנפלטים ממנועי [[דיזל]] כ[[חומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין [[סרטן ריאה]]. <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012.  2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref> בשנת 2013 הודיעה  הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי זיהום אוויר מחוץ לבית הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת ל[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם.<ref>[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC  PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013 </ref> גם זיהום אוויר ביתי (עקב שריפת דלקים ועצים בבית) נחשב מסרטן וודאי בקרב בני אדם.  

מחקר שפורסם בשנת 2008 סקר את כל המחקרים שפורסמו בשנים 1950-2007 שעסקו בקשר בין חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר סביבתי ובין סיכון של מבוגרים למוות שלא מתאונה וכן לתחלואה ותמותה בסרטן, במחלות לב ומחלות נשימה. לטענת המחקר חשיפה ארוכת טווח לחלקיקי PM2.5  הגדילה את הסיכון למוות שלא מתאונה ב-6% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב, בלי קשר לגיל, מין או איזור גאוגרפי. חשיפה לחלקיקי PM2.5 נמצאת גם במתאם עם עליה בתמותה מסרטן ריאות (בטווח של 15% עד 21% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב) ולתמותה ממחלות לב (עליה של 12-14% לכל תוספת של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב). בנוסף, מגורים בסמוך לעורקי תחבורה ראשיים נמצאת במתאם עם סיכון מוגבר ל-3 התוצאות האלה. יש ראיות המרמזות על כך שחשיפה לחלקיקי PM2.5 מקושרת למוות עקב מחלות לב כליליות וכי גופרית דו חמצנית קשורה לסרטן ריאה, אבל הנתונים לא הספיקו כדי לספק מסקנות מוצקות.<ref name="chen2008">Chen, H; Goldberg, M. S.; Villeneuve, P. J. (2008). "[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19235364 A systematic review of the relation between long-term exposure to ambient air pollution and chronic diseases]". Reviews on environmental health 23 (4): 243–97. doi:10.1515/reveh.2008.23.4.243. PMID 19235364. </ref>

מחקר שפורסם בשנת 2008 סקר את כל המחקרים שפורסמו בשנים 1950-2007 שעסקו בקשר בין חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר סביבתי ובין סיכון של מבוגרים למוות שלא מתאונה וכן לתחלואה ותמותה בסרטן, במחלות לב ומחלות נשימה. לטענת המחקר חשיפה ארוכת טווח לחלקיקי PM2.5  הגדילה את הסיכון למוות שלא מתאונה ב-6% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב, בלי קשר לגיל, מין או איזור גאוגרפי. חשיפה לחלקיקי PM2.5 נמצאת גם במתאם עם עליה בתמותה מסרטן ריאות (בטווח של 15% עד 21% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב) ולתמותה ממחלות לב (עליה של 12%-14% לכל תוספת של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב). בנוסף, מגורים בסמוך לעורקי תחבורה ראשיים נמצאת במתאם עם סיכון מוגבר ל-3 התוצאות האלה. יש ראיות המרמזות על כך שחשיפה לחלקיקי PM2.5 מקושרת למוות עקב מחלות לב כליליות וכי גופרית דו חמצנית קשורה לסרטן ריאה, אבל הנתונים לא הספיקו כדי לספק מסקנות מוצקות.<ref name="chen2008">Chen, H; Goldberg, M. S.; Villeneuve, P. J. (2008). "[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19235364 A systematic review of the relation between long-term exposure to ambient air pollution and chronic diseases]". Reviews on environmental health 23 (4): 243–97. doi:10.1515/reveh.2008.23.4.243. PMID 19235364. </ref>

בשנת 2011 מחקר אפידמיולוגי מ[[דנמרק]] מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באיזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של [[תחמוצות חנקן]]. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.<ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://ehp.niehs.nih.gov/1002353/ Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic]. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed </ref>  

בשנת 2011 מחקר אפידמיולוגי מ[[דנמרק]] מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באיזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של [[תחמוצות חנקן]]. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.<ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://ehp.niehs.nih.gov/1002353/ Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic]. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed </ref>  

===קשר אפשרי לאוטיזם וסכיזופרניה===

===קשר אפשרי לאוטיזם וסכיזופרניה===

מחקר מאוניברסיטת רוצ'סטר משנת 2014, בהובלת  Deborah Cory-Slechta, תאר כיצד חשיפה לזיהום אוויר בגיל מוקדם יכול לגורר שינויים מזיקים במוח של עכברים, כולל הגדלה של חלקים במוח שנצפתה במוחות של בני אדם שיש להם אוטיזם וסכיזופרניה. בדומה למחלות אלה, השינויים מתרחשים בעיקר בקרב גברים. העכברים סובלים גם מתת תפקוד בזכרון קצר-טווח, יכולות לימוד ושליטה על דחפים. המחקרים האלה מתאימים למספר מחקרים חדשים שמצביעים אל קשר אפשרי בין זיהום אוויר לבין אוטיזם בילדים. מחקר בולט במיוחד הוא מחקר מ JAMA Psychiatry משנת 2013, שדיווח כי ילדים שחיו באיזורים בעלי רמות גבוהות של [[זיהום אוויר מתחבורה]] בשנת חייהם הראשונה, היו בעלי סיכוי גבוה פי 3 לפתח אוטיזם. [http://www.urmc.rochester.edu/news/story/?id=4100]

מחקר מאוניברסיטת רוצ'סטר משנת 2014, בהובלת  Deborah Cory-Slechta, תאר כיצד חשיפה לזיהום אוויר בגיל מוקדם יכול לגורר שינויים מזיקים במוח של עכברים, כולל הגדלה של חלקים במוח שנצפתה במוחות של בני אדם שיש להם אוטיזם וסכיזופרניה. בדומה למחלות אלה, השינויים מתרחשים בעיקר בקרב גברים. העכברים סובלים גם מתת תפקוד בזכרון קצר-טווח, יכולות לימוד ושליטה על דחפים. המחקרים האלה מתאימים למספר מחקרים חדשים שמצביעים אל קשר אפשרי בין זיהום אוויר לבין אוטיזם בילדים. מחקר בולט במיוחד הוא מחקר מJAMA-Psychiatry משנת 2013, שדיווח כי ילדים שחיו באיזורים בעלי רמות גבוהות של [[זיהום אוויר מתחבורה]] בשנת חייהם הראשונה, היו בעלי סיכוי גבוה פי 3 לפתח אוטיזם. [http://www.urmc.rochester.edu/news/story/?id=4100]

===השפעות בריאותיות נוספות===

===השפעות בריאותיות נוספות===

מזהמים נוספים בעלי השפעה על החקלאות כוללים [[גופרית דו חמצנית]], ו[[תחמוצות חנקן]] אלו יכולים בנוסף לזיהום האוויר, גם להצטבר בקרקע ולגרום ל[[זיהום קרקע]] שיש לו השפעה מתמשכת. מזהמים נוספים כוללים  [[חומר חלקיקי]], ו[[אמוניה]]. [http://www.omafra.gov.on.ca/english/crops/facts/01-015.htm]

מזהמים נוספים בעלי השפעה על החקלאות כוללים [[גופרית דו חמצנית]], ו[[תחמוצות חנקן]] אלו יכולים בנוסף לזיהום האוויר, גם להצטבר בקרקע ולגרום ל[[זיהום קרקע]] שיש לו השפעה מתמשכת. מזהמים נוספים כוללים  [[חומר חלקיקי]], ו[[אמוניה]]. [http://www.omafra.gov.on.ca/english/crops/facts/01-015.htm]

בספר [[גבולות לצמיחה]] מובא חשש כי הקשר בין זיהום (לא רק זיהום אוויר (כולל [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]]) להקטנת הפריון החקלאי עלול להוות [[איום קיומי]]. התסריט הסטנדרטי בספר עוסק באפשרות של עצירת [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין]] בגלל מגבלה של [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] או [[פחם]]. אבל במידה וימצאו מאגרים גדולים של משאבים, טוענים הכותבים, וביניהם [[דונאלה מדווז]], כי יכנס מחסום נוסף לצמיחה. החשש הוא כי פליטות גבוהות של זיהום בתעשייה ובתחבורה (עקב גילוי המשאבים המתכלים) יובילו להורדת הפריון החקלאי בצורה משמעותית וכתוצאה מכך ל[[רעב המוני]]. הטענה היא כי כיום אחוזי הזיהום נמוכים יחסית וכי לכן השפעתם על הפריון החקלאי כמעט בלתי מורגשת. אם יגבר הזיהום , הוא עלול לעבור [[ערך סף]] שבעקבותיו גידול קל בזיהום יגרום לירידה חדה בפריון החקלאי.  

בספר [[גבולות לצמיחה]] מובא חשש כי הקשר בין זיהום (לא רק זיהום אוויר (כולל [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]]) להקטנת הפריון החקלאי עלול להוות [[איום קיומי]]. התסריט הסטנדרטי בספר עוסק באפשרות של עצירת [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין]] בגלל מגבלה של [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] או [[פחם]]. אבל במידה וימצאו מאגרים גדולים של משאבים, טוענים הכותבים, וביניהם [[דונאלה מדווז]], כי יכנס מחסום נוסף לצמיחה. החשש הוא כי פליטות גבוהות של זיהום בתעשייה ובתחבורה (עקב גילוי המשאבים המתכלים) יובילו להורדת הפריון החקלאי בצורה משמעותית וכתוצאה מכך ל[[רעב המוני]]. הטענה היא כי כיום אחוזי הזיהום נמוכים יחסית וכי לכן השפעתם על הפריון החקלאי כמעט בלתי מורגשת. אם יגבר הזיהום, הוא עלול לעבור [[ערך סף]] שבעקבותיו גידול קל בזיהום יגרום לירידה חדה בפריון החקלאי.  

זיהום אוויר מ[[גופרית]] יכול לגרום לתופעה של [[גשם חומצי]] שבה גשם במורד הרוח מכיל [[גופרית]] אשר מסבה נזק ליערות, לצמחי חקלאות ולצמחי בר , למערכות אקולוגיות ולמבנים.

זיהום אוויר מ[[גופרית]] יכול לגרום לתופעה של [[גשם חומצי]] שבה גשם במורד הרוח מכיל [[גופרית]] אשר מסבה נזק ליערות, לצמחי חקלאות ולצמחי בר, למערכות אקולוגיות ולמבנים.

===נזקים למערכות האקולוגיות===

===נזקים למערכות האקולוגיות===

השפעה כלכלית אחת של זיהום אוויר היא על ידי העלות הכספית הנגרמת עקב הנזקים הבריאותיים שלו. נזקים אלה כוללים אובדן ימי עבודה (עקב תחלואה עצמית ותחלואת קורבי משפחה כמו ילדים או קשישים), עלויות של אשפוזים, תרופות, הטיפולים הרפואיים, עלות הטיפול בילדים שנולדו עם מומים מולדים ועוד.   

השפעה כלכלית אחת של זיהום אוויר היא על ידי העלות הכספית הנגרמת עקב הנזקים הבריאותיים שלו. נזקים אלה כוללים אובדן ימי עבודה (עקב תחלואה עצמית ותחלואת קורבי משפחה כמו ילדים או קשישים), עלויות של אשפוזים, תרופות, הטיפולים הרפואיים, עלות הטיפול בילדים שנולדו עם מומים מולדים ועוד.   

בישראל העלות הכספית למשק על הוצאות הטיפול בתחלואה כתוצאה מזיהום אויר, מוערכת ב- 4.3 מיליארד ש"ח בשנה, על פי מחקרה של הכלכלנית נגה לבציון - נדן משנת 2006[http://www.news1.co.il/archive/001-D-98217-00.html?tag=23-08-36].  

בישראל העלות הכספית למשק על הוצאות הטיפול בתחלואה כתוצאה מזיהום אויר, מוערכת ב-4.3 מיליארד ש"ח בשנה, על פי מחקרה של הכלכלנית נגה לבציון - נדן משנת 2006[http://www.news1.co.il/archive/001-D-98217-00.html?tag=23-08-36].  

ניתן לבצע הערכה של הנזקים כלכלים למבנים ולציוד המבוססת על ידי מדידת עלות התיקון או ההחלפה של החומרים שניזוקו עקב הזיהום (אם כי הערכה זו אינה לוקחת בחשבון עלויות סביבתיות שנגרמות עקב החלפה זו). בנוסף , נגרמת [[השפעה חיצונית]] שלילית עקב זיהום אוויר לבעלי דירות הסמוכות לכבישים מזהמים או למקורות אחרים של זיהום אוויר.  

ניתן לבצע הערכה של הנזקים כלכלים למבנים ולציוד המבוססת על ידי מדידת עלות התיקון או ההחלפה של החומרים שניזוקו עקב הזיהום (אם כי הערכה זו אינה לוקחת בחשבון עלויות סביבתיות שנגרמות עקב החלפה זו). בנוסף, נגרמת [[השפעה חיצונית]] שלילית עקב זיהום אוויר לבעלי דירות הסמוכות לכבישים מזהמים או למקורות אחרים של זיהום אוויר.  

למרות שיש ספרות ענפה על הקשר בין זיהום אוויר לבעיות אקולוגיות, יש קושי לבצע הערכה כלכלית או להעריך מה מידת הפגיעה החברתית של הנזק שזיהום כזה מייצר. דבר זה דורש ידע על נזקים ספציפיים כמו ירידה בפוריות המערכת, [[הכחדת מינים]], פגיעה בהחדרת מי תהום, [[סחף קרקע|ייצוב קרקעות]] וכו', בנוסף הדבר דורש הערכה של [[שירותי המערכת האקולוגית|השירותים הניתנים על ידי המערכות הטבעיות]] לאדם. כיום מקובל כי ערכם של שירותי הטבע לרווחה האנושית ולעצם הקיום הוא גבוה מאוד, אבל יש קושי לכמת את הנזקים במקום ובזמן מסויימים בגלל האופי המערכתי של המערכת האקולוגית ובגלל חוסרים ב[[מידע]].

למרות שיש ספרות ענפה על הקשר בין זיהום אוויר לבעיות אקולוגיות, יש קושי לבצע הערכה כלכלית או להעריך מה מידת הפגיעה החברתית של הנזק שזיהום כזה מייצר. דבר זה דורש ידע על נזקים ספציפיים כמו ירידה בפוריות המערכת, [[הכחדת מינים]], פגיעה בהחדרת מי תהום, [[סחף קרקע|ייצוב קרקעות]] וכו', בנוסף הדבר דורש הערכה של [[שירותי המערכת האקולוגית|השירותים הניתנים על ידי המערכות הטבעיות]] לאדם. כיום מקובל כי ערכם של שירותי הטבע לרווחה האנושית ולעצם הקיום הוא גבוה מאוד, אבל יש קושי לכמת את הנזקים במקום ובזמן מסויימים בגלל האופי המערכתי של המערכת האקולוגית ובגלל חוסרים ב[[מידע]].

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3504014,00.html המפעלים המזהמים ביותר בישראל] על זיהום חלקיקים בתעשייה בישראל. עמיר בן-דוד, 7 ימים ynet, 08.02.08.

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3504014,00.html המפעלים המזהמים ביותר בישראל] על זיהום חלקיקים בתעשייה בישראל. עמיר בן-דוד, 7 ימים ynet, 08.02.08.

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3504060,00.html  בני ארובה - עוד מפעלים מזהמים בישראל] על זיהום חלקיקים בתעשייה בישראל. עמיר בן-דוד, 7 ימים ynet, 08.02.08.

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3504060,00.html  בני ארובה - עוד מפעלים מזהמים בישראל] על זיהום חלקיקים בתעשייה בישראל. עמיר בן-דוד, 7 ימים ynet, 08.02.08.

* [http://www.malraz.org.il/?CategoryID=182 ניידת הבודקת זיהום אוויר מרכבים]

* רותי קדוש, [http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1190474&sid=169 האם זיהום אוויר גורם לאוטיזם?], נענע10, 25.5.2016

* [http://www.phc.org.il/ זיהום אוויר במפרץ חיפה] - אתר [[הקואליציה לבריאות הציבור]] עמותה הפועלת להפחתת התחלואה מזיהום סביבתי

* [http://www.phc.org.il/ זיהום אוויר במפרץ חיפה] - אתר [[הקואליציה לבריאות הציבור]] עמותה הפועלת להפחתת התחלואה מזיהום סביבתי

* [http://www.worldscibooks.com/etextbook/p244/p244_chap1.pdf  AIR POLLUTION IMPACTS ON CROPS AND FORESTS: AN INTRODUCTION] L. Emberson

* [http://www.worldscibooks.com/etextbook/p244/p244_chap1.pdf  AIR POLLUTION IMPACTS ON CROPS AND FORESTS: AN INTRODUCTION] L. Emberson

* [http://www.phc.org.il/4873 דו"ח: מה ידוע על זיהום סביבתי ותחלואת נשים?], אלה נווה, [[הקואליציה לבריאות הציבור]], 29.2.2012

* [http://www.phc.org.il/4873 דו"ח: מה ידוע על זיהום סביבתי ותחלואת נשים?], אלה נווה, [[הקואליציה לבריאות הציבור]], 29.2.2012

* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1987171 "אופניים נושמים" להתמודדות עם הערפיח העירוני] הארץ , 07.04.2013

* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1987171 "אופניים נושמים" להתמודדות עם הערפיח העירוני], הארץ, 07.04.2013

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==