שינויים

'''אַרְסֶן''' (Arsenic), הידוע גם בשם '''זַרְניך''', הוא [[יסוד כימי|יסוד]] [[רעל|רעיל]] ביותר ממשפחת ה[[מתכות למחצה]] ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] As ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 33. ארסן מצוי במינרלים רבים, בדרך כלל ביחד עם [[גופרית]] ועם מתכות וכן הוא מצוי כקריסטלים של היסוד בצורתו הטהורה. הוא לראשונה תועד על ידי Albertus Magnus בשנת 1250. בצורתו הטהורה, ארסן הוא חומר אפרפר דמוי מתכת.<ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר, [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012], [[אדם טבע ודין]], 2012</ref>  

'''אַרְסֶן''' (Arsenic), הידוע גם בשם '''זַרְניך''', הוא [[יסוד כימי|יסוד]] [[רעל|רעיל]] ביותר ממשפחת ה[[מתכות למחצה]] ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] As ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 33. ארסן מצוי במינרלים רבים, בדרך כלל ביחד עם [[גופרית]] ועם מתכות וכן הוא מצוי כקריסטלים של היסוד בצורתו הטהורה. הוא לראשונה תועד על ידי Albertus Magnus בשנת 1250. בצורתו הטהורה, ארסן הוא חומר אפרפר דמוי מתכת.<ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר, [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012], [[אדם טבע ודין]], 2012</ref>  

ארסן הוא חומר רעיל מאד ומסרטן וודאי בבני אדם ועלול גם לגרום ל[[טרטוגן|פגיעה בעוברים]]. חשיפה לארסן עלולה להתרחש דרך חשיפה אליו כזיהום אוויר, כזיהום מים או דרך [[זיהום במזון]]. בישראל התרחשו במהלך השנים מספר פרשיות הקשורות לארסן במזון במינונים נמוכים שעלול לפגוע בבריאות הציבור.  

ארסן הוא חומר רעיל מאד ומסרטן וודאי בבני אדם ועלול גם לגרום ל[[טרטוגן|פגיעה בעוברים]]. חשיפה לארסן עלולה להתרחש דרך חשיפה אליו כזיהום אוויר, כזיהום מים או דרך [[זיהום במזון]]. בישראל התרחשו במהלך השנים מספר פרשיות הקשורות לארסן במזון במינונים נמוכים שעלול לפגוע בבריאות הציבור.  

==השפעות בריאותיות של ארסן==

==השפעות בריאותיות של ארסן==

{{גורם מסרטן וודאי}}

{{גורם מסרטן וודאי}}

ארסן הוא אחת [[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] המסוכנות ביותר, והוא ידוע לשמצה כחומר רעיל מאד לבעלי חיים, כולל בני אדם (אם כי יש סוג של חיידקים המסוגלים להשתמש בו). ארסן הוא [[זיהום]] גם מזהם מסוכן והוא מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כאחד מתוך 10 הכימיקלים וקבוצות הכימיקלים המזיקים ביותר לבריאות הציבורית בעולם. [http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]

ארסן הוא אחת [[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] המסוכנות ביותר, והוא ידוע לשמצה כחומר רעיל מאד לבעלי חיים, כולל בני אדם (אם כי יש סוג של חיידקים המסוגלים להשתמש בו). ארסן הוא [[זיהום]] גם מזהם מסוכן והוא מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כאחד מתוך 10 הכימיקלים וקבוצות הכימיקלים המזיקים ביותר לבריאות הציבורית בעולם. [http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]

[[זיהום מי תהום]] בארסן היא בעיה שמשפיעה על בריאותם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם.  

[[זיהום מי תהום]] בארסן היא בעיה שמשפיעה על בריאותם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם.  

בליעה, או חשיפה נשימתית לארסן עלולה לפגוע בצבע העור, ולגרום לנפיחות ואדמומיות העור. <ref name="svivamilon"/>

בליעה, או חשיפה נשימתית לארסן עלולה לפגוע בצבע העור, ולגרום לנפיחות ואדמומיות העור. <ref name="svivamilon"/>

ארסן הוא [[חומר טרטוגני]] - חשיפה נשימתית, או בליעה של ארסן אצל נשים בהריון עלולה לגרום למחלות, מומים, לידה במשקל נמוך ומות העובר.<ref name="svivamilon"/>

ארסן הוא [[חומר טרטוגני]] - חשיפה נשימתית, או בליעה של ארסן אצל נשים בהריון עלולה לגרום למחלות, מומים, לידה במשקל נמוך ומות העובר.<ref name="svivamilon"/>

תרכובות ארסן אורגניות עמידות מאוד ו[[הגברה ביולוגית|עלולות להצטבר ברקמות החיות]] <ref name="svivamilon"/> משום כך הן עלולות לגרור [[זיהום במזון]].

תרכובות ארסן אורגניות עמידות מאוד ו[[הגברה ביולוגית|עלולות להצטבר ברקמות החיות]] <ref name="svivamilon"/> משום כך הן עלולות לגרור [[זיהום במזון]].

==פליטות וחשיפה לארסן בישראל==

==פליטות וחשיפה לארסן בישראל==

;פליטות ארסן לאוויר בישראל:

;פליטות ארסן לאוויר בישראל:

[[זיהום אוויר בישראל|פליטות ארסן לאוויר בישראל]] קשורות ל[[זיהום תעשייתי]] במספר [[ענפי תעשייה]]. בישראל יש ערך סביבה מחייב לריכוז הארסן באוויר של 6 ננוגרם למ"ק (ביחס לחלקיקי SPM). למרות זאת ריכוזי הארסן באוויר אינם מנוטרים כדרך שיגרה, נכון לשנת 2014.<ref name="adamteva"/>

[[זיהום אוויר בישראל|פליטות ארסן לאוויר בישראל]] קשורות ל[[זיהום תעשייתי]] במספר [[ענפי תעשייה]]. בישראל יש ערך סביבה מחייב לריכוז הארסן באוויר של 6 ננוגרם למ"ק (ביחס לחלקיקי SPM). למרות זאת ריכוזי הארסן באוויר אינם מנוטרים כדרך שיגרה, נכון לשנת 2014.<ref name="adamteva"/>

בשנת 2008 בוצע מחקר מדעי שבדק את ההרכב הכימי של [[חומר חלקיקי|חלקיקי זיהום אוויר]] מסוג PM2.5 במקומות שונים בישראל, וכן במצבים סינופטיים שונים. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' יגאל אראל ופרופ' אורי דיין( בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועמותת אדם, טבע ודין). במחקר התגלו רמות ארסן בין 0-14 ננוגרם למ"ק על גבי החלקיקים בממוצע של מדידות בנות 12 שעות. הריכוזים המרביים שנמדדו במחקר, העולים על 6 ננוגרם למ"ק, אינם נחשבים פורמלית לחריגה מהתקן, היות והתקן מתייחס לממוצע שנתי, ואילו המדידות בוצעו לפרקי זמן קצרים של 12 שעות. עם זאת, הריכוזים הגבוהים בהחלט מהווים אינדיקציה לבעיית ארסן אפשרית בארץ, ובפרט שהריכוזים הממוצעים לאורך השנה במחקר הראו רמות המתקרבות לערך התקן, למשל באיזורי התעשייה והמגורים באשדוד ובכפר מסריק.<ref name="adamteva"/>

בשנת 2008 בוצע מחקר מדעי שבדק את ההרכב הכימי של [[חומר חלקיקי|חלקיקי זיהום אוויר]] מסוג PM2.5 במקומות שונים בישראל, וכן במצבים סינופטיים שונים. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' יגאל אראל ופרופ' אורי דיין( בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועמותת אדם, טבע ודין). במחקר התגלו רמות ארסן בין 0-14 ננוגרם למ"ק על גבי החלקיקים בממוצע של מדידות בנות 12 שעות. הריכוזים המרביים שנמדדו במחקר, העולים על 6 ננוגרם למ"ק, אינם נחשבים פורמלית לחריגה מהתקן, היות והתקן מתייחס לממוצע שנתי, ואילו המדידות בוצעו לפרקי זמן קצרים של 12 שעות. עם זאת, הריכוזים הגבוהים בהחלט מהווים אינדיקציה לבעיית ארסן אפשרית בארץ, ובפרט שהריכוזים הממוצעים לאורך השנה במחקר הראו רמות המתקרבות לערך התקן, למשל באיזורי התעשייה והמגורים באשדוד ובכפר מסריק.<ref name="adamteva"/>

| סה"כ||||236||911||971

| סה"כ||||236||911||971

|-

|-

|  

|

|}

|}

ניתן לראות כי מלבד פליטות גבוהות של תחנות הכוח הפחמיות, רוב המפעלים דיווחו על ירידה משמעותית של פליטת הארסן לאוויר, כאשר חלקם ירדו מפליטת עשרות ק"ג לפליטה מתחת לסף הדיווח: פניציה תעשיות זכוכית שטוחה, רותם אמפרט נגב, בתי זיקוק לנפט חיפה, אדמה אגן - אשדוד, יהודה פלדות, ונשר - מפעלי מלט. סה"כ נפלטו בשנת 2014 מעל 960 ק"ג ארסן. תחנת הכוח אורות רבין בחדרה לבדה פלטה 532 ק"ג ארסן, ותחנת הכוח באשדוד פלטה 427 ק"ג ארסן. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=7430c7d2-ee54-4c38-9261-a8fc82bad7d7&ItemID=251&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text]  

ניתן לראות כי מלבד פליטות גבוהות של תחנות הכוח הפחמיות, רוב המפעלים דיווחו על ירידה משמעותית של פליטת הארסן לאוויר, כאשר חלקם ירדו מפליטת עשרות ק"ג לפליטה מתחת לסף הדיווח: פניציה תעשיות זכוכית שטוחה, רותם אמפרט נגב, בתי זיקוק לנפט חיפה, אדמה אגן - אשדוד, יהודה פלדות, ונשר - מפעלי מלט. סה"כ נפלטו בשנת 2014 מעל 960 ק"ג ארסן. תחנת הכוח אורות רבין בחדרה לבדה פלטה 532 ק"ג ארסן, ותחנת הכוח באשדוד פלטה 427 ק"ג ארסן. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=7430c7d2-ee54-4c38-9261-a8fc82bad7d7&ItemID=251&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text]  

מועצות מקומיות בהן היתה פליטה גבוה של ארסן לאוויר בשנת 2012 כללו את אשדוד שבה נפלטה כמות שנתית של 100 ק"ג ארסן, רמלה עם 35 ק"ג, נצרת עילית 24 ק"ג, מועצה תמר 31 ק"ג, וחיפה 18 ק"ג.  

מועצות מקומיות בהן הייתה פליטה גבוה של ארסן לאוויר בשנת 2012 כללו את אשדוד שבה נפלטה כמות שנתית של 100 ק"ג ארסן, רמלה עם 35 ק"ג, נצרת עילית 24 ק"ג, מועצה תמר 31 ק"ג, וחיפה 18 ק"ג.  

לפי הדיווח למשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2012, מפעל [[חוד אסף פלדה]] שעוסק בהתכת מתכות, ונמצא בסמוך לכפר מסריק, לא פלט לאוויר כמות משמעותית של ארסן (אם כי הוא פלט [[מתכות כבדות]] אחרות כגון קדמיום, עופרת וכספית.[http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=964&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text]  

לפי הדיווח למשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2012, מפעל [[חוד אסף פלדה]] שעוסק בהתכת מתכות, ונמצא בסמוך לכפר מסריק, לא פלט לאוויר כמות משמעותית של ארסן (אם כי הוא פלט [[מתכות כבדות]] אחרות כגון קדמיום, עופרת וכספית.[http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=964&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text]  

[[קובץ:זיהום קרקע ארסן גליל מערבי ישראל.PNG|400px|ממוזער|תפוצה של ארסן בקרקע, בגליל המערבי, ישראל 2009. הנקודות האדומות מצביעות על רמות חריגות של [[זיהום קרקע]] שמקורו בפליטות ממקורות אנושיים.]]

[[קובץ:זיהום קרקע ארסן גליל מערבי ישראל.PNG|400px|ממוזער|תפוצה של ארסן בקרקע, בגליל המערבי, ישראל 2009. הנקודות האדומות מצביעות על רמות חריגות של [[זיהום קרקע]] שמקורו בפליטות ממקורות אנושיים.]]

סקר גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל, של המכון הגאולוגי, שפורסם בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, מצא ריכוזים חריגים של ארסן במספר מקומות באיזור הגליל המערבי. הסקר שבדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים כלל 1823 דוגמאות קרקע. מקורות טבעיים של ארסן בקרקע באיזור הם אזור מעלות – חבורת הר הצופים. מקורות אנושיים לפליטת ארסן באיזור הוא איזור הקריות. ריכוזים חריגים של ארסן בקרקע נמצאו בשני מוקדים מדרום לקריית אתא, ממזרח לנהריה, בקרבת כביש 784 בין כרמיאל לסחנין, וצפונית למשמר העמק. לפי החוקרים, יש בעיית זיהום קרקע במקומות רבים בצפון, כאשר מקור הבעיה הוא [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] במיוחד [[זיהום תעשייתי]] שהצטבר בקרקע מפליטות שנעשו במהלך השנים. <ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל] משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>

סקר גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל, של המכון הגאולוגי, שפורסם בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, מצא ריכוזים חריגים של ארסן במספר מקומות באיזור הגליל המערבי. הסקר שבדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים כלל 1823 דוגמאות קרקע. מקורות טבעיים של ארסן בקרקע באיזור הם אזור מעלות – חבורת הר הצופים. מקורות אנושיים לפליטת ארסן באיזור הוא איזור הקריות. ריכוזים חריגים של ארסן בקרקע נמצאו בשני מוקדים מדרום לקריית אתא, ממזרח לנהריה, בקרבת כביש 784 בין כרמיאל לסחנין, וצפונית למשמר העמק. לפי החוקרים, יש בעיית זיהום קרקע במקומות רבים בצפון, כאשר מקור הבעיה הוא [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] במיוחד [[זיהום תעשייתי]] שהצטבר בקרקע מפליטות שנעשו במהלך השנים. <ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל] משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>

;ארסן במים בישראל:

;ארסן במים בישראל:

ועדת עדין קבעה, בתקנות המים החדשות, כי הכמות המותרת של ארסן במי שתיה בישראל היא 0.05 מיליגרם לליטר דבר שהיה נכון גם בשנת 2014. בפרסום אחר של משרד הבריאות נטען כי הריכוז המירבי של ארסן במי שתייה בישראל הוא 10 מיקרו-גרם (מליונית הגרם) בליטר [http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/quality_assurance/Pages/tests.aspx#blank]  

ועדת עדין קבעה, בתקנות המים החדשות, כי הכמות המותרת של ארסן במי שתייה בישראל היא 0.05 מיליגרם לליטר דבר שהיה נכון גם בשנת 2014. בפרסום אחר של משרד הבריאות נטען כי הריכוז המירבי של ארסן במי שתייה בישראל הוא 10 מיקרו-גרם (מליונית הגרם) בליטר [http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/quality_assurance/Pages/tests.aspx#blank]  

בשנים 2009-2010 ביצע משרד הבריאות מאות בדיקות במקורות מי השתייה, ובכ-90% מהם לא -

בשנים 2009-2010 ביצע משרד הבריאות מאות בדיקות במקורות מי השתייה, ובכ-90% מהם לא -

נמצא כלל ארסן. בבדיקות שבהן התגלה חומר זה הריכוזים שלו היו נמוכים מהתקנים.<ref name="svivamilon"/>

נמצא כלל ארסן. בבדיקות שבהן התגלה חומר זה הריכוזים שלו היו נמוכים מהתקנים.<ref name="svivamilon"/>

להלן מקורות פליטה של ארסן ממפעלים וממתקני טיפול בשפכים בשנים 2012-14 כפי שדווחו למפל"ס - רישום הפליטות של המשרד להגנת הסביבה. הנתונים הם בק"ג לשנה, כאשר 0 מציין כמות מתחת לסף הדיווח. ניתן להתרשם כי יש שונות גבוהה בין הפליטות של מקורות שונים בין השנים השונות וגם כמות הפליטה הכוללת נעה בין ק"ג אחד לבין 1400 ק"ג בתוך שנה אחת.  

להלן מקורות פליטה של ארסן ממפעלים וממתקני טיפול בשפכים בשנים 2012-2014 כפי שדווחו למפל"ס - רישום הפליטות של המשרד להגנת הסביבה. הנתונים הם בק"ג לשנה, כאשר 0 מציין כמות מתחת לסף הדיווח. ניתן להתרשם כי יש שונות גבוהה בין הפליטות של מקורות שונים בין השנים השונות וגם כמות הפליטה הכוללת נעה בין ק"ג אחד לבין 1400 ק"ג בתוך שנה אחת.  

{| {{table}}

{| {{table}}

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''שם המפעל'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''שם המפעל'''

| מכון טיהור חדרה - החברה לטיפול והשבת מי ביוב בע"מ||חדרה||שפכים||91||0||0

| מכון טיהור חדרה - החברה לטיפול והשבת מי ביוב בע"מ||חדרה||שפכים||91||0||0

|-

|-

| נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ   אסדת מרי בי||מים כלכליים-תל אביב||ים||1.4||0||0

| נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ אסדת מרי בי||מים כלכליים-תל אביב||ים||1.4||0||0

|-

|-

| מעבדות שרון בע"מ||עד הלום||שפכים||0||3||0

| מעבדות שרון בע"מ||עד הלום||שפכים||0||3||0

| סה"כ פליטות||||||92.4||1404.1||1.1

| סה"כ פליטות||||||92.4||1404.1||1.1

|-

|-

|  

|

|}

|}

;ארסן במזון בישראל:

;ארסן במזון בישראל:

בארצות הברית השתמשו בתוספי תזונה לעופות המכילים ארסן. התוספים מאיצים את צמיחת העוף ומקטינים את התחלואה בקרב העופות. משנות ה-60 יש תקנה מטעם משרד הבריאות בישראל האוסרת על מתן תוספי תזונה המכילים ארסן. למרות תקנה זו אישר משרד החקלאות בשנת 2004 מתן זרזי גדילה לעופות בישראל, ככל הנראה עקב לחץ כלכלי מצד מגדלים. מצב זה נמשך עד שנת 2008, אז נתגלה הדבר על ידי מבקר המדינה והופסק. נציגי משרד החקלאות טענו כי לא ידעו על קיום התקנה אך גם לאחר שנודעה התקנה הנושא מוסמס במשך מספר חודשים. לפי מבקר המדינה ארסן שנמצא בלשלשת העופות עלול להפוך מארסן אורגני ולארסן לא-אורגני (מסוכן יותר) וכן להגיע למי התהום. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3292503,00.html]  

בארצות הברית השתמשו בתוספי תזונה לעופות המכילים ארסן. התוספים מאיצים את צמיחת העוף ומקטינים את התחלואה בקרב העופות. משנות ה-60 יש תקנה מטעם משרד הבריאות בישראל האוסרת על מתן תוספי תזונה המכילים ארסן. למרות תקנה זו אישר משרד החקלאות בשנת 2004 מתן זרזי גדילה לעופות בישראל, ככל הנראה עקב לחץ כלכלי מצד מגדלים. מצב זה נמשך עד שנת 2008, אז נתגלה הדבר על ידי מבקר המדינה והופסק. נציגי משרד החקלאות טענו כי לא ידעו על קיום התקנה אך גם לאחר שנודעה התקנה הנושא מוסמס במשך מספר חודשים. לפי מבקר המדינה ארסן שנמצא בלשלשת העופות עלול להפוך מארסן אורגני ולארסן לא-אורגני (מסוכן יותר) וכן להגיע למי התהום. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3292503,00.html]  

יש חשד כי בישראל הזיהום בדגי- הים התיכון גבוה יותר מאשר הזיהום באירופה שכן בישראל שופכים חלק מבוצת הביוב ואת הביוב ממכוני הטיהור אל הים ובוצות אלה מכילות כמות גבוהה של מתכות כבדות כמו כספית, עופרת וארסן. נכון לשנת 2000 כעשירית מצריכת הדגים השנתית בישראל (ששת אלפים טון) באה מדיג בים התיכון. ב-25 באוגוסט 2000 הופיעה במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר רחבת היקף על הדיג שמתבצע ליד פתח צינור השפד"ן, שמזרים לים ליד קיבוץ פלמחים את הבוצה שנשארת לאחר טיהור מי הביוב. הדגים נמשכים למוצא הצינור בגלל החומר האורגני שהם יכולים לאכול. הבוצה רעילה ומסוכנת ומכילה [[כספית]], [[עופרת]] וחומרים מסוכנים אחרים. דייג ששמו לא נמסר סיפר: "הדגים מעולפים לגמרי, הם בקושי מחזיקים מעמד באזור המורעל הזה". לפי צוות העיתון יש דיג בהיקף רב באיזור הצינור. <ref name="free">יריב גלבוע, [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267 דגים - המזון המזוהם ביותר] בביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל, "טבע-און ובריאות", בחוברות 121-124. 2003, באתר [[אנונימוס]].</ref> בבדיקת מעבדה מדגמית בדגים שנידוגו ליד השפד"ן, בשנת 2000 התגלו כמויות חריגות של [[מתכות כבדות]]: ב-8 דגים מתוך 16 נמצא ארסן ובאחד מהדגים הגיע שיעור הארסן ל-530 אחוז מעל התקן. בדג אחד נמצאה [[כספית]] פי שניים וחצי מהתקן ובדג נוסף נמצא [[קדמיום]] בשיעור של עשרים אחוז מעל התקן.<ref name="free"/>

יש חשד כי בישראל הזיהום בדגי- הים התיכון גבוה יותר מאשר הזיהום באירופה שכן בישראל שופכים חלק מבוצת הביוב ואת הביוב ממכוני הטיהור אל הים ובוצות אלה מכילות כמות גבוהה של מתכות כבדות כמו כספית, עופרת וארסן. נכון לשנת 2000 כעשירית מצריכת הדגים השנתית בישראל (ששת אלפים טון) באה מדיג בים התיכון. ב-25 באוגוסט 2000 הופיעה במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר רחבת היקף על הדיג שמתבצע ליד פתח צינור השפד"ן, שמזרים לים ליד קיבוץ פלמחים את הבוצה שנשארת לאחר טיהור מי הביוב. הדגים נמשכים למוצא הצינור בגלל החומר האורגני שהם יכולים לאכול. הבוצה רעילה ומסוכנת ומכילה [[כספית]], [[עופרת]] וחומרים מסוכנים אחרים. דייג ששמו לא נמסר סיפר: "הדגים מעולפים לגמרי, הם בקושי מחזיקים מעמד באזור המורעל הזה". לפי צוות העיתון יש דיג בהיקף רב באיזור הצינור. <ref name="free">יריב גלבוע, [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267 דגים - המזון המזוהם ביותר] בביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל, "טבע-און ובריאות", בחוברות 121-124. 2003, באתר [[אנונימוס]].</ref> בבדיקת מעבדה מדגמית בדגים שנידוגו ליד השפד"ן, בשנת 2000 התגלו כמויות חריגות של [[מתכות כבדות]]: ב-8 דגים מתוך 16 נמצא ארסן ובאחד מהדגים הגיע שיעור הארסן ל-530 אחוז מעל התקן. בדג אחד נמצאה [[כספית]] פי שניים וחצי מהתקן ובדג נוסף נמצא [[קדמיום]] בשיעור של עשרים אחוז מעל התקן.<ref name="free"/>

על פי המכון לחקר ימים ואגמים, האזורים בתחום מימי החופים שבהם מומלץ לאסור פעילות דייג כוללים את המוצא הימי של בוצת השפד"ן, המוצא הימי של צינור אגן כימיקלים/בתי זיקוק אשדוד, המוצא הימי של מט"ש הרצליה, מוצאי הנחלים קישון, שורק, אלכסנדר, נעמן והתחום הפנימי בכל הנמלים והמעגנות (בחלקם אזורים אלה הם ממילא שטחים צבאיים סגורים או אזורים אסורים לדייג). כפי שנמסר על ידי אגף הדייג במשרד החקלאות, נכון לשנת 2012, אין סמכות חוקית לאסור דייג במקומות מזוהמים (למעט האיסור הכללי על דייג בשטחי נמלים). המכון ממליץ להסדיר עניין זה בחקיקה.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימים ואגמים, 2012</ref>

על פי המכון לחקר ימים ואגמים, האזורים בתחום מימי החופים שבהם מומלץ לאסור פעילות דייג כוללים את המוצא הימי של בוצת השפד"ן, המוצא הימי של צינור אגן כימיקלים/בתי זיקוק אשדוד, המוצא הימי של מט"ש הרצליה, מוצאי הנחלים קישון, שורק, אלכסנדר, נעמן והתחום הפנימי בכל הנמלים והמעגנות (בחלקם אזורים אלה הם ממילא שטחים צבאיים סגורים או אזורים אסורים לדייג). כפי שנמסר על ידי אגף הדייג במשרד החקלאות, נכון לשנת 2012, אין סמכות חוקית לאסור דייג במקומות מזוהמים (למעט האיסור הכללי על דייג בשטחי נמלים). המכון ממליץ להסדיר עניין זה בחקיקה.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימים ואגמים, 2012</ref>

בתחקיר משנת 2016 על ארסן בישראל בתוכנית "עושות חשבון" בערוץ 10, נטען כי סוגי אורז שונים בישראל מכילים כמות גבוהה של ארסן ביחס לתקן האירופאי. התקן האירופאי לארסן באורז נקבע על 0.1 מ"ג ארסן לקילוגרם אורז עבור ילדים ועד 0.2 מ"ג ארסן לקילוגרם אורז עבור מבוגרים. תחקירני התוכנית שלחו דגימות של חמישה סוגי אורז למעבדת אמינלאב. בכל סוגי האורז התגלה ארסן בכמות שנעה בין 0.3 מ"ג ל-0.8 מ"ג לקילוגרם, שהן רמות גבוהות ביחס לתקן האירופי. הכמות הגבוה ביותר של ארסן נתגלתה ב[[אורז מלא]] שכן הארסן נשאר בעיקר בקליפת האורז. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4770876,00.html]  

בתחקיר משנת 2016 על ארסן בישראל בתוכנית "עושות חשבון" בערוץ 10, נטען כי סוגי אורז שונים בישראל מכילים כמות גבוהה של ארסן ביחס לתקן האירופאי. התקן האירופאי לארסן באורז נקבע על 0.1 מ"ג ארסן לקילוגרם אורז עבור ילדים ועד 0.2 מ"ג ארסן לקילוגרם אורז עבור מבוגרים. תחקירני התוכנית שלחו דגימות של חמישה סוגי אורז למעבדת אמינלאב. בכל סוגי האורז התגלה ארסן בכמות שנעה בין 0.3 מ"ג ל-0.8 מ"ג לקילוגרם, שהן רמות גבוהות ביחס לתקן האירופי. הכמות הגבוה ביותר של ארסן נתגלתה ב[[אורז מלא]] שכן הארסן נשאר בעיקר בקליפת האורז. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4770876,00.html]  

* ד"ר אריה ונגר [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח [[אדם טבע ודין]] לנתוני המפל"ס 2012] - מיפוי הזיהום התעשייתי של ששה חומרים רעילים במיוחד: ארסן, [[כספית]], [[פורמלדהיד]], [[פחמימנים]], [[בנזן]] ו[[טריכלורואתילן]].  

* ד"ר אריה ונגר [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח [[אדם טבע ודין]] לנתוני המפל"ס 2012] - מיפוי הזיהום התעשייתי של ששה חומרים רעילים במיוחד: ארסן, [[כספית]], [[פורמלדהיד]], [[פחמימנים]], [[בנזן]] ו[[טריכלורואתילן]].  

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/heavy_metals.aspx מתכות כבדות במזון] שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/heavy_metals.aspx מתכות כבדות במזון] שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/Regulations/Reg_01022007.pdf עדכון קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון], שירות המזון הארצי, משרד הבריאות, 13/1/2009

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/Regulations/Reg_01022007.pdf עדכון קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון], שירות המזון הארצי, משרד הבריאות, 13/1/2009

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3337439,00.html שלחנו עופות למעבדה - הנה התוצאות] יפה שיר-רז, ynet, 07.12.06  

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3337439,00.html שלחנו עופות למעבדה - הנה התוצאות] יפה שיר-רז, ynet, 07.12.06  

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3337215,00.html משרד החקלאות מאשר: יש רעל בעוף שלכם] יפה שיר-רז, ynet, 07.12.06  

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3337215,00.html משרד החקלאות מאשר: יש רעל בעוף שלכם] יפה שיר-רז, ynet, 07.12.06