שינויים

השימוש העיקרי בארסן הוא לשם חיזוק סגסוגות של [[נחושת]] ובמיוחד כאלו המערבות גם [[עופרת]] (לדוגמה במצברי רכב). ארסן משמש גם במעגלים של מוליכים למחצה שיש בציוד אלקטרוני, ובציוד אלקטרו-אופטי התרכובת גליום-איירונסייד היא אחת התרכובות הנפוצות ביותר. ארסן ותרכובות שלו, במיוחד trioxide, משמשים לשם הכנת [[חומרי הדברה]], טיפול כחומר שימור עץ [[במוצרי עץ]]. ארסן משמש גם כ[[חומר הדברה]] בחקלאות, בחומרים קוטלי חרקים, [[קוטלי עשבים]], ו[[קוטלי פטריות]]. שימושים נוספים שלו הם בתעשיות, קרמיקה, מתכת ורפואה. <ref name="adamteva"/>

השימוש העיקרי בארסן הוא לשם חיזוק סגסוגות של [[נחושת]] ובמיוחד כאלו המערבות גם [[עופרת]] (לדוגמה במצברי רכב). ארסן משמש גם במעגלים של מוליכים למחצה שיש בציוד אלקטרוני, ובציוד אלקטרו-אופטי התרכובת גליום-איירונסייד היא אחת התרכובות הנפוצות ביותר. ארסן ותרכובות שלו, במיוחד trioxide, משמשים לשם הכנת [[חומרי הדברה]], טיפול כחומר שימור עץ [[במוצרי עץ]]. ארסן משמש גם כ[[חומר הדברה]] בחקלאות, בחומרים קוטלי חרקים, [[קוטלי עשבים]], ו[[קוטלי פטריות]]. שימושים נוספים שלו הם בתעשיות, קרמיקה, מתכת ורפואה. <ref name="adamteva"/>

ברחבי העולם, מקורות הפליטה האנושיים העיקריים לארסן הם [[תעשייה כימית]], תעשיית התכת

ברחבי העולם, מקורות הפליטה האנושיים העיקריים לארסן הם [[תעשייה כימית]], תעשיית התכת מתכות, שריפת פסולת, שימוש ב[[חומרי הדברה]], בוצות ושריפת [[פחם]] בתחנות כוח.<ref name="svivamilon"/> כמו כן משתמשים בחלק מהמקומות בעולם בארסן כזרז גדילה של עופות. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3292503,00.html]

מתכות, שריפת פסולת, שימוש ב[[חומרי הדברה]], בוצות ושריפת [[פחם]] בתחנות כוח.<ref name="svivamilon"/> כמו כן משתמשים בחלק מהמקומות בעולם בארסן כזרז גדילה של עופות. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3292503,00.html]

הארסן שנפלט מגיע לאוויר, למים ולקרקע. שם הוא עשוי להיות מעורב בתהליכים כימיים שונים. עיקר הארסן באוויר הוא כחומר ספוח על גבי [[חומר חלקיקי]], בעיקר חלקיקים בעלי קוטר הקטן מ 2.5 מיקרון. הארסן המגיע במי השתייה יכול להיבלע ישירות על ידי בני אדם. ארסן המצוי בקרקע ובמקווי מים עלול [[הצטברות ביולוגית|להצטבר בשרשרת המזון]], בעיקר שרשרת המזון הימית, ואז החשיפה לארסן בבני אדם היא גם דרך [[זיהום במזון]]. <ref name="svivamilon"/> בעלי חיים כמו עופות שהואכלו בארסן, עלולים להכיל ארסן, שנמצא בכמות גדולה יותר בכבד. כמו כן ארסן שניתן לעופות עלול להופיע בלשלשת ומשם להגיע לאוויר על חלקיקי אבק וכן למי התהום. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3337439,00.html]

הארסן שנפלט מגיע לאוויר, למים ולקרקע. שם הוא עשוי להיות מעורב בתהליכים כימיים שונים. עיקר הארסן באוויר הוא כחומר ספוח על גבי [[חומר חלקיקי]], בעיקר חלקיקים בעלי קוטר הקטן מ-2.5 מיקרון. הארסן המגיע במי השתייה יכול להיבלע ישירות על ידי בני אדם. ארסן המצוי בקרקע ובמקווי מים עלול [[הצטברות ביולוגית|להצטבר בשרשרת המזון]], בעיקר שרשרת המזון הימית, ואז החשיפה לארסן בבני אדם היא גם דרך [[זיהום במזון]]. <ref name="svivamilon"/> בעלי חיים כמו עופות שהואכלו בארסן, עלולים להכיל ארסן, שנמצא בכמות גדולה יותר בכבד. כמו כן ארסן שניתן לעופות עלול להופיע בלשלשת ומשם להגיע לאוויר על חלקיקי אבק וכן למי התהום. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3337439,00.html]

==השפעות בריאותיות של ארסן==

==השפעות בריאותיות של ארסן==

| תחנת הכח רוטנברג||אשקלון||0||248||427

| תחנת הכח רוטנברג||אשקלון||0||248||427

|-

|-

| יהודה פלדות (ערגול דרום)||תעשיון ראם||6||6||6

| יהודה פלדות (ערגול דרום)||תעשיות ראם||6||6||6

|-

|-

| פניציה מפעלי זכוכית ||ירוחם||5||0||3

| פניציה מפעלי זכוכית ||ירוחם||5||0||3

| פניציה תעשיות זכוכית שטוחה ||נצרת עילית||24||7||0

| פניציה תעשיות זכוכית שטוחה ||נצרת עילית||24||7||0

|-

|-

| חברת חשמל אלון תבור||אלון תבור||0||9||0

| חברת חשמל אלון תבור||אלון תבור||0||9||0

|-

|-

| תחנות הכח אשכול||אשדוד||31||11||0

| תחנות הכח אשכול||אשדוד||31||11||0

|}

|}

ניתן לראות כי מלבד פליטות גבוהות של תחנות הכוח הפחמיות, רוב המפעלים דיווחו על ירידה משמעותית של פליטת הארסן לאוויר, כאשר חלקם ירדו מפליטת עשרות ק"ג לפליטה מתחת לסף הדיווח: פניציה תעשיות זכוכית שטוחה, רותם אמפרט נגב, בתי זיקוק לנפט חיפה, אדמה אגן - אשדוד, יהודה פלדות, ונשר - מפעלי מלט. סה"כ נפלטו בשנת 2014 מעל 960 ק"ג ארסן. תחנת הכוח אורות רבין בחדרה לבדה פלטה 532 ק"ג ארסן, ותחנת הכוח באשדוד פלטה 427 ק"ג ארסן. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=7430c7d2-ee54-4c38-9261-a8fc82bad7d7&ItemID=251&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text]  

ניתן לראות כי מלבד פליטות גבוהות של תחנות הכוח הפחמיות, רוב המפעלים דיווחו על ירידה משמעותית של פליטת הארסן לאוויר, כאשר חלקם ירדו מפליטת עשרות ק"ג לפליטה מתחת לסף הדיווח: פניציה תעשיות זכוכית שטוחה, רותם אמפרט נגב, בתי זיקוק לנפט חיפה, אדמה אגן - אשדוד, יהודה פלדות, ונשר - מפעלי מלט. סה"כ נפלטו בשנת 2014 מעל 960 ק"ג ארסן. תחנת הכוח אורות רבין בחדרה לבדה פלטה 532 ק"ג ארסן, ותחנת הכוח באשדוד פלטה 427 ק"ג ארסן. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=7430c7d2-ee54-4c38-9261-a8fc82bad7d7&ItemID=251&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text]  

מועצות מקומיות בהן היתה פליטה גבוה של ארסן לאוויר בשנת 2012 כללו את אשדוד שבה נפלטה כמות שנתית של 100 ק"ג ארסן, רמלה עם 35 ק"ג, נצרת עילית 24 ק"ג, מועצה תמר 31 ק"ג, וחיפה 18 ק"ג.  

מועצות מקומיות בהן היתה פליטה גבוה של ארסן לאוויר בשנת 2012 כללו את אשדוד שבה נפלטה כמות שנתית של 100 ק"ג ארסן, רמלה עם 35 ק"ג, נצרת עילית 24 ק"ג, מועצה תמר 31 ק"ג, וחיפה 18 ק"ג.  

ועדת עדין קבעה, בתקנות המים החדשות, כי הכמות המותרת של ארסן במי שתיה בישראל היא 0.05 מיליגרם לליטר דבר שהיה נכון גם בשנת 2014. בפרסום אחר של משרד הבריאות נטען כי הריכוז המירבי של ארסן במי שתייה בישראל הוא 10 מיקרו-גרם (מליונית הגרם) בליטר [http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/quality_assurance/Pages/tests.aspx#blank]  

ועדת עדין קבעה, בתקנות המים החדשות, כי הכמות המותרת של ארסן במי שתיה בישראל היא 0.05 מיליגרם לליטר דבר שהיה נכון גם בשנת 2014. בפרסום אחר של משרד הבריאות נטען כי הריכוז המירבי של ארסן במי שתייה בישראל הוא 10 מיקרו-גרם (מליונית הגרם) בליטר [http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/quality_assurance/Pages/tests.aspx#blank]  

בשנים 2009-2010 ביצע משרד הבריאות מאות בדיקות במקורות מי השתייה, ובכ 90% מהם לא -

בשנים 2009-2010 ביצע משרד הבריאות מאות בדיקות במקורות מי השתייה, ובכ-90% מהם לא -

נמצא כלל ארסן. בבדיקות שבהן התגלה חומר זה הריכוזים שלו היו נמוכים מהתקנים.<ref name="svivamilon"/>

נמצא כלל ארסן. בבדיקות שבהן התגלה חומר זה הריכוזים שלו היו נמוכים מהתקנים.<ref name="svivamilon"/>

| מכון טיהור חדרה - החברה לטיפול והשבת מי ביוב בע"מ||חדרה||שפכים||91||0||0

| מכון טיהור חדרה - החברה לטיפול והשבת מי ביוב בע"מ||חדרה||שפכים||91||0||0

|-

|-

| נובל אנרג'י מדיטרניאן בעמ   אסדת מרי בי||מים כלכליים-תל אביב||ים||1.4||0||0

| נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ   אסדת מרי בי||מים כלכליים-תל אביב||ים||1.4||0||0

|-

|-

| מעבדות שרון בע"מ||עד הלום||שפכים||0||3||0

| מעבדות שרון בע"מ||עד הלום||שפכים||0||3||0

בארצות הברית השתמשו בתוספי תזונה לעופות המכילים ארסן. התוספים מאיצים את צמיחת העוף ומקטינים את התחלואה בקרב העופות. משנות ה-60 יש תקנה מטעם משרד הבריאות בישראל האוסרת על מתן תוספי תזונה המכילים ארסן. למרות תקנה זו אישר משרד החקלאות בשנת 2004  מתן זרזי גדילה לעופות בישראל, ככל הנראה עקב לחץ כלכלי מצד מגדלים. מצב זה נמשך עד שנת 2008, אז נתגלה הדבר על ידי מבקר המדינה והופסק. נציגי משרד החקלאות טענו כי לא ידעו על קיום התקנה אך גם לאחר שנודעה התקנה הנושא מוסמס במשך מספר חודשים. לפי מבקר המדינה ארסן שנמצא בלשלשת העופות עלול להפוך מארסן אורגני ולארסן לא-אורגני (מסוכן יותר) וכן להגיע למי התהום. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3292503,00.html]  

בארצות הברית השתמשו בתוספי תזונה לעופות המכילים ארסן. התוספים מאיצים את צמיחת העוף ומקטינים את התחלואה בקרב העופות. משנות ה-60 יש תקנה מטעם משרד הבריאות בישראל האוסרת על מתן תוספי תזונה המכילים ארסן. למרות תקנה זו אישר משרד החקלאות בשנת 2004  מתן זרזי גדילה לעופות בישראל, ככל הנראה עקב לחץ כלכלי מצד מגדלים. מצב זה נמשך עד שנת 2008, אז נתגלה הדבר על ידי מבקר המדינה והופסק. נציגי משרד החקלאות טענו כי לא ידעו על קיום התקנה אך גם לאחר שנודעה התקנה הנושא מוסמס במשך מספר חודשים. לפי מבקר המדינה ארסן שנמצא בלשלשת העופות עלול להפוך מארסן אורגני ולארסן לא-אורגני (מסוכן יותר) וכן להגיע למי התהום. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3292503,00.html]  

יש חשד כי בישראל הזיהום בדגי- הים התיכון גבוה יותר מאשר הזיהום באירופה שכן בישראל שופכים חלק מבוצת הביוב ואת הביוב ממכוני הטיהור אל הים ובוצות אלה מכילות כמות גבוהה של מתכות כבדות כמו כספית, עופרת וארסן. נכון לשנת 2000 כעשירית מצריכת הדגים השנתית בישראל (ששת אלפים טון) באה מדיג בים התיכון. ב-25 באוגוסט 2000 הופיעה במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר רחבת היקף על הדיג שמתבצע ליד פתח צינור השפד"ן, שמזרים לים ליד קיבוץ פלמחים את הבוצה שנשארת לאחר טיהור מי הביוב. הדגים נמשכים למוצא הצינור בגלל החומר האורגני שהם יכולים לאכול. הבוצה רעילה ומסוכנת ומכילה [[כספית]], [[עופרת]] וחומרים מסוכנים אחרים. דייג ששמו לא נמסר סיפר: "הדגים מעולפים לגמרי, הם בקושי מחזיקים מעמד באזור המורעל הזה". לפי צוות העיתון יש דיג בהיקף רב באיזור הצינור. <ref name="free">יריב גלבוע, [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267 דגים - המזון המזוהם ביותר] בביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל, "טבע-און ובריאות", בחוברות 121-124. 2003, באתר [[אנונימוס]].</ref> בבדיקת מעבדה מדגמית בדגים שנידוגו ליד השפד"ן, בשנת 2000 התגלו כמויות חריגות של [[מתכות כבדות]]: ב-8 דגים מתוך 16 נמצא ארסן ובאחד מהדגים הגיע שיעור הארסן ל- 530 אחוז מעל התקן. בדג אחד נמצאה [[כספית]] פי שניים וחצי מהתקן ובדג נוסף נמצא [[קדמיום]] בשיעור של עשרים אחוז מעל התקן.<ref name="free"/>

יש חשד כי בישראל הזיהום בדגי- הים התיכון גבוה יותר מאשר הזיהום באירופה שכן בישראל שופכים חלק מבוצת הביוב ואת הביוב ממכוני הטיהור אל הים ובוצות אלה מכילות כמות גבוהה של מתכות כבדות כמו כספית, עופרת וארסן. נכון לשנת 2000 כעשירית מצריכת הדגים השנתית בישראל (ששת אלפים טון) באה מדיג בים התיכון. ב-25 באוגוסט 2000 הופיעה במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר רחבת היקף על הדיג שמתבצע ליד פתח צינור השפד"ן, שמזרים לים ליד קיבוץ פלמחים את הבוצה שנשארת לאחר טיהור מי הביוב. הדגים נמשכים למוצא הצינור בגלל החומר האורגני שהם יכולים לאכול. הבוצה רעילה ומסוכנת ומכילה [[כספית]], [[עופרת]] וחומרים מסוכנים אחרים. דייג ששמו לא נמסר סיפר: "הדגים מעולפים לגמרי, הם בקושי מחזיקים מעמד באזור המורעל הזה". לפי צוות העיתון יש דיג בהיקף רב באיזור הצינור. <ref name="free">יריב גלבוע, [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267 דגים - המזון המזוהם ביותר] בביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל, "טבע-און ובריאות", בחוברות 121-124. 2003, באתר [[אנונימוס]].</ref> בבדיקת מעבדה מדגמית בדגים שנידוגו ליד השפד"ן, בשנת 2000 התגלו כמויות חריגות של [[מתכות כבדות]]: ב-8 דגים מתוך 16 נמצא ארסן ובאחד מהדגים הגיע שיעור הארסן ל-530 אחוז מעל התקן. בדג אחד נמצאה [[כספית]] פי שניים וחצי מהתקן ובדג נוסף נמצא [[קדמיום]] בשיעור של עשרים אחוז מעל התקן.<ref name="free"/>

על פי המכון לחקר ימים ואגמים, האזורים בתחום מימי החופים שבהם מומלץ לאסור פעילות דייג כוללים את המוצא הימי של בוצת השפד"ן, המוצא הימי של צינור אגן כימיקלים/בתי זיקוק אשדוד, המוצא הימי של מט"ש הרצליה, מוצאי הנחלים קישון, שורק, אלכסנדר, נעמן והתחום הפנימי בכל הנמלים והמעגנות (בחלקם אזורים אלה הם ממילא שטחים צבאיים סגורים או אזורים אסורים לדייג). כפי שנמסר על ידי אגף הדייג במשרד החקלאות, נכון לשנת 2012, אין סמכות חוקית לאסור דייג במקומות מזוהמים (למעט האיסור הכללי על דייג בשטחי נמלים). המכון ממליץ להסדיר עניין זה בחקיקה.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין  ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימים ואגמים, 2012</ref>

על פי המכון לחקר ימים ואגמים, האזורים בתחום מימי החופים שבהם מומלץ לאסור פעילות דייג כוללים את המוצא הימי של בוצת השפד"ן, המוצא הימי של צינור אגן כימיקלים/בתי זיקוק אשדוד, המוצא הימי של מט"ש הרצליה, מוצאי הנחלים קישון, שורק, אלכסנדר, נעמן והתחום הפנימי בכל הנמלים והמעגנות (בחלקם אזורים אלה הם ממילא שטחים צבאיים סגורים או אזורים אסורים לדייג). כפי שנמסר על ידי אגף הדייג במשרד החקלאות, נכון לשנת 2012, אין סמכות חוקית לאסור דייג במקומות מזוהמים (למעט האיסור הכללי על דייג בשטחי נמלים). המכון ממליץ להסדיר עניין זה בחקיקה.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין  ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימים ואגמים, 2012</ref>